על מדים, צו ראשון

צולחים את הצו הראשון: כל הטיפים לראיון אישי מוצלח

דור דגני — Thu,12 Jul 2018 14:00:01 +0300

הגיע הרגע ובתיבת הדואר מחכה לכם המעטפה עם האות "צ" מוטבעת עליה – מזל טוב אתם בדרך לצו הראשון. זהו השלב שבו אתם מתחילים את הרומן עם צה"ל. אז הבנו לכם את כל הטיפים איך לצלוח את הראיון ביום הגדול ומה לעשות כדי להגיע ליחידות המובחרות!

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

הצו הראשון הוא למעשה היום שבו מתבצע הסינון הראשוני של צה"ל לכל המתגייסים העתידיים. מעבר לבדיקות רפואיות ושאלונים יבשים מחולק היום לעוד שני שלבים מרכזיים: מבחן פסיכוטכני וראיון אישי. שלבים אלו יקבעו את ההתאמה שלכם לתפקידים השונים שהצבא מציע. ככל שהציון יהיה גבוה יותר כך תוכלו להגיע לתפקידים בכירים ואיכותיים יותר. לכן מומלץ וחשוב לא להקל ראש ולעשות הכנה מקדימה לקראת הראיון.

הנה כל ההמלצות שיעזרו לכם להבין בפני מה אתם עומדים וכיצד להתמודד נכון עם הסיטואציה המלחיצה.

לפני הראיון:

לבוש והופעה - אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני. הקפידו להגיע בלבוש והופעה שמכבדים אתכם ואת המראיין. מכנס וחולצה נקיים, עדיפות למכנס ארוך, ללא קרעים. המראה החיצוני משדר כבר מהמבט הראשוני שאתם רציניים ומוקפדים.

מקדם הגעה - אל תאחרו! הזמן של המראיינים יקר ואיחור עלול להיתפס כזלזול או חוסר כבוד. צאו מוקדם מהרגיל גם אם תאלצו לשבת ולהמתין על הספסל חצי שעה. במידה ובכל זאת איחרתם את השעה הנקובה הקפידו להודיע על כך, בכדי שתתפסו כמי שהזמן של המראיינים חשוב להם. איחורים במרבית הפעמים יתפסו כגורם שלילי המצביע על פזרנות וחוסר מוטיבציה.

נימוסים לנוכחים - אתם לא יודעים מי מעביר לכם את הראיון או מה תפקידם של הנוכחים בחדר, לכן התייחסו בנימוס ובכבוד לכל עובדי המקום מרגע כניסתכם. ייתכן והאדם שאיתו עליתם במעלית הוא זה שיעביר לכם את הראיון. ברכו את הנקרים בדרככם לשלום ושימרו על הבעת פנים חיובית ונעימה.

מהלך הראיון:

טלפון - שימו את הטלפון מראש על מצב שקט. אל תעשו זאת מול פניו של המראיין. כמובן יש עדיפות למצב כבוי כדי למנוע אי אלו תקלות מיותרות.

כניסה בטוחה - כנסו בביטחון לחדרו של המראיין, הקפידו על הליכה יציבה וזקופה, חייכו קלות ולחצו את ידו בביטחון ובעוצמה סבירה. המתינו שהוא יסמן או יאשר לכם לשבת ורק אז התיישבו מולו.

ישיבה - לאחר שהתיישבתם הקפידו לשמור על ישיבה זקופה ובטוחה. אל "תמרחו" על הכיסא אבל גם על תשבו זקופים וקפוצים יתר על המידה.

מבט - הקפידו להסתכל ולהישיר מבט אל המראיין. הדבר מציג ביטחון ואילו השפלת המבט עלולה להיתפס כהסתרה וחשש.

תשובות ענייניות - אל "תחפרו". הקפידו לענות תשובות קצרות וענייניות, אשר רלוונטיות לשאלה שנשאלה. ספרו את התשובה בצורה אמינה ומעניינת ותחשפו קצת על שגרת יומכם ומי אתם. במקרה של שאלות מורכבות (למשל: מה עדיף בעינך הדרך או התוצאה?), אל תענו באימפולסיביות, חישבו ורק אז תענו תשובה חד משמעית.

אמינות - אל תשקרו! שקרים סופם להתגלות ולרוב גם יוצרים תנועות גוף אשר חושפות אותנו. שמרו על אמינות בתשובותיכם גם אם נראה לכם שזה לא מה שהמראיין ירצה שתענו.

לחץ - זה טבעי והגיוני מאוד להיות בלחץ ביום שכזה. כדי לשחרר מעט מעצמכם ומהאווירה בחדר תוכלו לשתף בכך את המראיין: "אני מעט לחוץ". הדבר ייתפס ככנות והגינות ויכול אף לרכך מעט את המראיין.

ישיבה - אל תשבו בתנועות סגורות: שילוב ידיים או סיכול רגליים – מדובר בתנועות שמשדרות ניכור. הקפידו על תנועות פתוחות - כפות ידיים על הברכיים, על משענות הידיים וכו'.

יציבות - אל תנועו בחוסר נוחות. שבו באופן יציב והשתדלו לעשות כמה שפחות תנועות ותזוזות בכיסא המשדרות חוסר ביטחון ולחץ.

מודעות עצמית - הגעתם עם מטרה ברורה, אתם יודעים לאן אתם שואפים, לאן אתם מכוונים ומה תהיו מוכנים לעשות לשם כך! אל תתביישו לשתף את המרואיין בשאיפות שלכם. ראש גדול זו תכונה מעולה במסגרת הצבאית.

צניעות אל מול שחצנות - אל תתביישו לספר על המעלות שלכם ולהתגאות בהישגים שהם רלוונטיים לשאלה. יחד עם זאת שמרו על צניעות וענווה כשאתם מספרים על כך.

סיום הראיון:

צאו מהחדר עם חיוך קל, הודו למרואיין, ברכו אותו לשלום ולחצו את ידו. סגרו את הדלת בצאתכם בעדינות. זכרו: ברוב המקרים המראיין יזכור בעיקר את הכניסה והיציאה שלכם.

משוחררים ובהצלחה!

(דור דגני הוא יוצא יחידת אגוז ובעלים של חברת 'כושר קרבי דגני' להכשרת בני נוער ליחידות המובחרות).

מהפכה בגיוס: ראיון אישי לנשים בצו הראשון

מור שקל — Mon,13 Nov 2017 17:00:02 +0200

שבוע שעבר (יום ב') הודיעו בצה"ל על שינוי משמעותי בגיוס הבנות לצבא. אם עד כה רק בנים היו זוכים לראיון אישי ואילו הבנות היו ניתנות ל"שיפוט" רק על ידי המנילה ונתוני הצו הראשון ויום המא"ה, אז הדבר עומד להיפסק ולהשתנות.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

לפני שבוע (יום ב') צה"ל הודיע כי בחודש אוקטובר נפתח קורס מיוחד למראייני בנות בצו הראשון. אם עד כה רק הבנים עברו ראיון אישי כחלק מתחנות הצו הראשון, בקרוב גם הבנות יזכו לעבור ריאיון אישי זהה לשל הבנים. ההודעה מראה על כיוון חדש שהצבא מנהיג, דרכו המערכת הצבאית תזכה להכיר את החיילות לעתיד בדרך הטובה ביותר.

כחלק מהליך הצו הראשון עוברים המלשב"ים (בנים המועמדים לשירות ביטחוני) ריאיון אישי מיוחד בו הם יכולים לספר על עצמם, על השאיפות שלהם בצבא, על הקשיים ועונים על שאלות שמוכנות מראש על ידי המראיינים. העניין הוא, שרק הבנים היו עוברים את שלב זה בצו הראשון, עד יום שני בשבוע שעבר.

בקרוב כל בת אשר עוברת את הצו הראשון תגיע גם היא לתחנת הראיון. בצה"ל אומרים כי הקורס שהיה עד כה "מראיין פסיכוטכני" יהפוך ל"מראייני גברים" כאשר בנוסף אליו יהיה קורס "מראיינות נשים". השינוי ללא ספק משמעותי במיוחד וזו פתיחה לדרך חדשה ונשית יותר בצבא.

הצו הגיע? מה צריך לדעת לפני ההכרות הראשונה עם צה"ל

לין כוגן — Mon,16 Oct 2017 13:30:20 +0300

הצו הראשון הגיע? חבר שלכם קיבל זימון לצו הראשון? ברכותינו מהיום ועד יום הגיוס שלכם אתם מלש"בים - מועמדים לשירות בטחוני! וגם, הגיע המפגש הראשון שלכם עם צבא ההגנה לישראל. הצו הראשון הוא כמו יום היכרות, אתם תזכו לטעום מעט מהמערכת הצבאית, וצה"ל יזכו להכיר אתכם. זהו יום חשוב שמשפיע רבות על שירותכם הצבאי העתידי. לא להילחץ, לנשום עמוק ובואו לבדוק מה מצפה לכם בצו הראשון!

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

מהו הצו הראשון?

כידוע, כל אחד מאיתנו מחויב להתגייס לצבא. לכן, באזור גיל 16-17 אנחנו מקבלים את הצו הראשון. אתם מזומנים ללשכת הגיוס הקרובה אליכם, לדוגמה אם אתם גרים באזור המרכז, תזומנו ללשכת הגיוס תל השומר ברמת גן - אל תיבהלו מהשם "לשכת הגיוס", לא מגייסים אתכם בצו הראשון! זהו כמו יום הכרות. צה"ל אוסף עליכם נתונים, בודק את כשירותך הפיזית והמנטלית לשרת, ובהתאם לכך ועל פי צורכי הצבא, מתאים לכם את התפקידים (אותם תוכלו לבחור במנילה). ביום זה נקבעים הפרופיל, הקב"א והדפ"ר. הפרופיל מייצג את כשירותכם הפיזית, הוא נע בין 21, כשזה הציון הנמוך ביותר ופוסל את אפשרותכם להתגייס, עד ל-97, כשזה הציון הגבוה ביותר (פרופיל מתחת ל-64 מונע אפשרות להתגייס לתפקידים קרביים). הקב"א, קבוצת איכות, שנע בין 41 (הציון הנמוך ביותר) ועד 56 (הציון הגבוה ביותר), ביחד עם הדפ"ר, שהוא הדירוג הפסיכוטכני הראשוני (הציון נקבע על פי המבחנים שתעשו בצו הראשון), שנע בקפיצות של עשר עד הציון 90, משפיעים רבות על התפקידים שיפתחו בפינכם. נכון, זה נשמע מלחיץ, אבל אם תתכוננו ותדעו מה מצפה לכם, היום הזה קטן עליכם!

זמן ההמתנה עד הצו הראשון

בדרך כלל, את המכתב של צו הזימון תקבלו הרבה לפני תאריך הזימון. בזמן הזה, עליכם לעשות מספר דברים. קודם כל, עם הצו אתם מקבלים שאלון רפואי שאת חלקו תצטרכו אתם למלא ואת חלקו האחר יצטרך למלא הרופא שלכם - אז אל תחכו לרגע האחרון! בנוסף, עליכם לעשות בדיקת ראייה ובדיקת שתן שיהיו בתוקף עד לשלושה חודשים לפני מועד הצו. כמובן שתוכלו לעשות את הבדיקות האלו בזמן שתהיו בלשכת הגיוס, אבל זה סתם יאריך את הזמן שלכם בתחנה של הבדיקות הרפואיות. אם יש לכן אבחון ללקויות למידה, זה הזמן למצוא את האבחון המלא… כמו כן, הזמן עד הצו הוא הזדמנות מצוינת ללמוד כל מה שצריך על היום הזה - מה התחנות שתעברו, למה כדי להתכונן, מה צריך להביא אתכם, ובקיצור, לענות על כל השאלות שמעסיקות אתכם!

היום הגיע!

הכי חשוב, ולפני שאנחנו מתחילים לפרט מה אתכם צריכים להביא אתכם, חשוב מאוד שתישנו טוב לפני הצו הראשון, תבואו הכי רעננים שאתם יכולים! אתם לא רוצים שהיום הזה לא ילך כמו שציפיתם ותכננתם רק כי הייתם עייפים! ועכשיו, מה להביא? קחו אתכם מים ואוכל, זהו יום ארוך ומעייף, תביאו אתכם גם איזושהי תעסוקה כי לפעמים זמני ההמתנה בין תחנה לתחנה עשויים להיות ארוכים מאוד. חובה להביא אתכם את צו הזימון, תעודה מזהה (תעודת זהות, רישיון, דרכון). אם שלחתם את הטפסים הרפואיים בפקס או דרך האתר של "מיטב" - תביאו אותם אתכם למקרה חירום. בנוסף, אם יש לכם אבחון ללקויות למידה חשוב מאוד שתביאו אותו אתכם, לא את הסיכום אלא את האבחון המלא, כדי שתוכלו לקבל את ההקלות שמגיעות לכם במבחנים!
ללשכת הגיוס עדיף להגיע כמה שיותר מוקדם, ניתן להגיע לשם החל משבע וחצי בבוקר, אם תגיעו מוקדם יהיה פחות עמוס ותוכלו לעבור את התחנות מהר יותר. אתם עוד איתנו? עכשיו מגיעים לתחנות!

בצו הראשון הבנות עוברות שלוש תחנות (אלא אם כן אתן מעוניינות להתגייס לקרבי) והבנים עוברים ארבע תחנות. התחנות לא בהכרח יהיו בסדר שנציג, אבל בטוח שתעברו את כולן.

תחנה ראשונה - אימות נתונים

בתחנה הזאת, חייל או חיילת המשרתים כמאבחנים פסיכוטכניים, ינהלו אתכם שיחה ויכירו אתכם. הם יבקשו מכם פרטים כמו, איפה אתם לומדים, לאילו מקצועות בגרות אתם ניגשים וכמה יחידות בכל מקצוע, ישאלו על המצב המשפחתי שלכם, על המצב החברתי שלכם, מה התחביבים שלכם ועוד הרבה שאלות אחרות ושונות. בנוסף, תעברו מבחן בעברית, יציגו בפניכם נושא ומספר מילים גבוהות. תצטרכו לבחור מספר מסוים של מילים ולנסח את דעתכם לגבי הנושא, בשלב אחר של המבחן יציגו בפניכם מילים אחרות ונושא אחר אך הפעם יהיו מספר מילים שחובה יהיה להשתמש בהן במשפט שתנסחו. אתם לא יכולים לכתוב אבל קחו נשימה עמוקה, תתרכזו, תבנו לכם בראש משפט, תראו שאתם מבינים את המילים ורק אז תתחילו לדבר. תחנה זו משפיעה על ציון הקב"א שתקבלו.

טיפ מאיתנו: תרגלו את השיחה עם החברים או ההורים. תראו שאתם בטוחים בעצמכם, מצליחים להביע את עצמכם ויש לכם תשובות לשאלות שיכולות להיות קשות עבורכם. בנוסף, אם אתם יודעים שאתם לא מכירים מילים גבוהות נסו ללמוד כמה, זה בהחלט יכול לעזור!

תחנה שנייה - המבחנים הפסיכוטכניים

זה לא כמו מבחנים בבית הספר! בתחנה הזו, תשבו מול מחשב ותעברו סדרת מבחנים, חלקם על זמן, במתמטיקה, הבנת הנקרא, וייבדקו את יכולות ההבנה, החשיבה, הניתוח והסקת המסקנות שלכם. זה נשמע מלחיץ ואתם בטח ממהרים לחפש איך אפשר לתרגל את המבחנים האלו, אבל תרגעו! אתם תקבלו הסבר מלא איך עונים על המבחנים כשתגיעו לתחנה. אם יש לכם אבחון ומגיעות לכם הקלות חשוב מאוד שתגידו ותביאו לחיילים את טופס האבחון, אל תוותרו על זה! על פי המבחנים האלו יקבע ציון הדפ"ר שלכם.

טיפ מאיתנו: המבחנים האלו הם חד פעמיים והציון שתקבלו ישפיע על התפקידים שיציעו לכם. לכן, חשוב שתשקיעו את מרב המאמצים ותגיעו כמה שיותר רעננים. אם אתם מרגישים שאתם עייפים מדי ולא תצליחו במבחנים, תגידו לחיילת ויתנו לכם לחזור פעם נוספת כדי לעשות את המבחנים, אל תתביישו זה חשוב!

תחנה שלישית - הבדיקות הרפואיות

זוכרים את הטפסים הרפואיים והבדיקות השונות שהזכרנו קודם? הנה התחנה שלהם! בתחנה הזאת תגישו את תוצאות בדיקת השתן (אם לא עשיתם מראש או שהיא לא תקינה תצטרכו לעשות שוב), לאחר מכן תשלחו להגיש את הטפסים הרפואיים שקיבלתם עם הצו. לבסוף, תגיעו לרופא שישאל אתכם מספר שאלות על ההיסטוריה הרפואית שלכם ושל משפחתכם, חשוב שתדעו את הדברים האלו מראש ואם יש אישורים רפואיים על אשפוזים או מחלות במשפחה שיהיו אתכם, אחרת תצטרכו לחזור לשם שוב. בנוסף, הרופא יבדוק אתכם גופנית. לבנות, מותר לכן לבקש רופאה ואתן לא חייבות להיבדק על ידי רופא במידה וקראו לכם אליו. בסוף התחנה הזו יקבע הפרופיל שלכם.

טיפ מאיתנו: זוהי התחנה הכי קלה בכל הצו הראשון, אתם לא צריכים לעשות הרבה ואתם בעיקר עוברים מספסל אחד לספסל אחר, אז נצלו את התחנה הזאת כדי לנוח ולהיות רעננים להמשך היום! (אלא אם כן זו התחנה האחרונה שלכם… ואז, הרווחתם!)

תחנה רביעית - הראיון האישי

כפי שהזכרנו קודם התחנה הזאת היא בדרך כלל רק לבנים, אך אם בת מעוניינת להתגייס לקרבי היא תעבור את התחנה הזאת גם. בתחנה הזו תעברו ראיון בו הצבא יכיר אתכם יותר טוב ויבדוק את מידת התאמתכם לשירות הקרבי בעיקר, כמובן שיתייחסו גם לשירות הצבאי בכלל. לשאלות אין תשובות נכונות או לא נכונות, תענו מה שנכון לגביכם ולא מה שאתם חושבים שמצפים לשמוע מכם, כדי שיוכלו להתאים לכם את התפקידים בצורה הטובה ביותר.

טיפ מאיתנו: בדומה לאימות נתונים, תרגלו את הראיון לפני עם חברים או משפחה. חשוב שתצליחו לנסח את עצמכם, להסביר מה חשוב לכם ולמה זה חשוב לכם, ולהציג את עצמכם כפי שאתם באמת.

כל הכבוד! עברתם את הצו הראשון בהצלחה!

אז אחריי שסיימתם עם כל התחנות, אתם יכולים לנשום לרווחה, לחזור הביתה ולנוח. בהמשך, תוכלו לראות את הציונים שקיבלתם באתר "מתגייסים" (הסיסמה מסתתרת בצו הזימון) באזור האישי שלכם. לאחר מכן, תקבלו את המנילה - שאלון העדפות בו תראו את כל התפקידים שמתאימים לכם על פי הנתונים שלכם ועל פי צורכי הצבא. בנות, עליכן יהיה לעבור קודם את יום המא"ה (מיון איתור והתאמה, ואל תדאגו גם אליו נעזור להתכונן). בנוסף, תקבלו את תאריך הגיוס הראשוני שלכם שעוד ישתנה. אז תנו לעצמכם תפיחה על השכם ופנקו את עצמכם עם איזה משהו מתוק, רק אל תשכחו להזמין גם אותנו!

לא עוד זימון שני: איך הופכים ל-VIP בצו ראשון?

נבו טרבלסי — Thu,07 Sep 2017 11:17:44 +0300

אם עד עכשיו הייתם צריכים לחכות שעות על גבי שעות בלשכות הגיוס השונות, הכל בשביל צו ראשון, עכשיו זה משתנה. מיטב מאפשרת קיצור תורים בכך שמכינים מראש את הטפסים. במה מדובר?

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

אם תכנסו לאזור האישי שלכם ותלחצו על ה"פרופיל שלי", תגללו את העמוד למטה, תגלו שיש לכם את האפשרות להעלות את כל הטפסים החשובים לפני הגעה ללשכה. אם תעשו את זה, תקבלו צמיד מיוחד בלשכת הגיוס וכך מתקצר עבורכם היום.

כזכור, זמן ההמתנה בימי צו הראשון הם מוגזמים, עד מצב שיש מלש"בים שלא מצליחים לסיים את כל השלבים באותו יום. הדבר מאפשר לקצר את הזמנים ולסיים את כל התהליך באותו היום. חשוב לציין כי זה אפשרי רק בלשכות הגיוס בירושלים ובלשכת הגיוס בבאר שבע.

מתחדשים: הצו הראשון הופך לחלק מהגדנ"ע

לין כוגן — Tue,08 Aug 2017 16:35:28 +0300

צה"ל יוצא ביוזמה חדשה ופועל לשילוב הצו הראשון של המיועדים לשירות הבטחוני כחלק מימי הגדנ"ע (גדודי נוער), אשר אליה יוצאים התלמידים כחלק מהכנתם לשירותם הצבאי. עבודת הצבא נעשית במטרה להגיע לכמה שיותר מלש"בים (מיועדים לשירות בטחוני). בצבא סבורים שהשילוב בין השניים יעודד השקעה במבחנים בצו הראשון ויציאה לשירות משמעותי.

עוד בערוץ על מדים:

שבוע הגדנ"ע מאפשר לתלמידים מבתי ספר תיכוניים להתנסות בחוויות צבאיות בבסיסי אימונים שונים. הצו הראשון הוא יום משמעותי מאוד עבור כל המיועדים לשירות הבטחוני ויש לו השפעה רבה על התפקיד בו ישרתו בצה"ל. הצבא יוצא בתוכנית חדשה המשלבת בין הצו הראשון לימי הגדנ"ע כדי לשפר את עשיית הצו עצמו ולעודד את בני הנוער לצאת לשירות משמעותי יותר.

הצבא יוזם תוכנית זו משום שלשכות הגיוס כיום מיושנות וצפופות עבור המוני המלש"בים המזומנים לצו הראשון בכל יום, דבר הגורם ללחץ ולעיכוב בזמנים. בנוסף, במהלך שבוע הגדנ"ע התלמידים נמצאים באווירה צבאית ומקבלים מידע על השירות הצבאי, דבר שלדעת צה"ל יוצר אווירה מתאימה יותר לביצוע תהליך הצו הראשון.

זאת ועוד, צה"ל מצא שמלש"בים רבים לא מגיעים לצו הראשון משום שאינם יכולים להגיע בזמן שנקבע להם או בעקבות חוסר הבנה של חשיבות היום. כך, בתוכניתם החדשה, במקום שהמלש"בים יגיעו לצבא, הצבא מגיע ישירות אליהם בשבוע הגדנ"ע. כמו כן, הזימון של הצו הראשון והזימונים הרבים שנוספים אליו גורמים להפסד של ימי לימודים, שבזמן התיכון לפעמים בלתי אפשריים.

המדריכים בגדנ"ע אשר נמצאים עם התלמידים ומדריכים אותם במשך שבוע, יעודדו אותם לצאת לשירות משמעותי ויבהירו להם את החשיבות שבעשיית הצו הראשון באופן הטוב ביותר. היוזמה של צה"ל בהחלט מחדשת, אנחנו כבר מחכים לראות את התוצאות.

מתה לסיים תיכון ולהתגייס לצבא או מתה מפחד?

שחר בן ימיני — Tue,27 Sep 2016 13:15:29 +0300

בסיום חופשה משפחתית, פתאום זה הכה בי - אני מתחילה את שנת הלימודים האחרונה שלי במערכת הזו שנקראת בית ספר ועוד פחות משנה וחצי - אני כבר מתגייסת לצבא, נזרקת לשם רק ארבעה חודשים אחרי שסיימתי תיכון, למערכת חדשה שמתנהלת בצורה שונה לגמרי ממה שהכרתי עד היום. זה לא נתפס לי.

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

אנחנו מחכים במשך 12 שנה לרגע בו נסיים את בית הספר. אני במיוחד מחכה לרגע הזה מכיתה ז', כשעליתי לבית ספר שמחובר עם חטיבה ותיכון יחד. תמיד הסתכלתי על הגדולים בהערצה, הם נראו לי ענקיים וגבוהים ממני כל כך, ולא יכולתי לדמיין את עצמי מעולם כמוהם, ופתאום אני אחת מהם.

"לא רוצה לסיים את מה שהייתי רגילה אליו 12 שנה" © shutterstock

לא רציתי את זה, את הלחץ העצום שנוסף לחיי בגלל הצבא. אני גם ככה בחורה שבבסיס שלה לחוצה יותר מכל בית הספר ביחד, אז רק היה לי חסר שיבוא עוד משהו כמו הצבא שיתווסף ויעמיס על מד הלחץ.

אני רוצה להתרכז בשנה האחרונה שלי בבית הספר - השנה האחרונה בה אני אראה קבוצה גדולה מאד של אנשים שאת רובם אחר כך לא אראה שוב. השנה האחרונה בה יהיו לי שיעורי בית, מבחנים, בגרויות, מורים וכיתה. כיתה שמלווה אותי 3 שנים תכף ולא תהיה שוב בשנה הבאה. השנה האחרונה בה אני אהיה בתוך "הסרט" הזה שנקרא תיכון.

הדבר האמיתי שמחכה לי הוא הצבא, ואגיד בכנות, אני פוחדת ממנו פחד מוות. הצבא נכנס לחיי ב-30 באוגוסט 2015, בו בית הספר שלי הוציא אותי יומיים לפני סיום החופש הגדול, ו"זרק" אותי לשבוע גדנע. אמרו לי שהגדנ"ע יהיה שבוע בו יכינו אותי לדבר הזה שנקרא טירונות, ואני יצאתי בשמחה ששון ודילוגים לשבוע שחשבתי שהוא ממש בסגנון של טיול שנתי. טעיתי, ובגדול.

יצאתי מהאוטובוס מחוייכת, עם תיקים על הגב, משקפי שמש, מאושרת ומעט מבולבלת לראות מולי שלט "בסיס גדנע ג'וערה" ומיליון אנשים מאחוריו על מדים. הכל מגודר והיה נראה בעיניי פשוט נורא. נכנסתי לשבוע של משמעת קשה, משקפי השמש שהיו עליי בכניסתי ירדו מזמן, וכששכחתי להוריד אותן - ירדתי לשכיבות סמיכה. לבשתי מדים שהיו גדולים עליי באלף מידות, וצוותתי לקבוצה שהיה לי קשה להסתגל אליה. כל חברותיי שובצו בזוגות או שלישיות במקרה לקבוצה אחרת, ורק אני נתקעתי לבד כשמסביבי כל שאר הבנות יצאו בחבורה אחת גדולה.

כבר ביום הראשון הרגשתי שהכל סוגר עלי. שהמשמעת הזו לא מתאימה לי, שהמדים האלו לא מתאימים לי, המפקדת הזו שניתן לפנות אליה רק בהצדעה ו"כן המפקדת" מפחידה אותי, ואני לבד בצד מביטה על הכל בשוק כמו גוזל מפוחד. חשתי כל כך הרבה רגשות ומהיותי לבד בקבוצה, למרות שהיה ברור לי שכל חברות הקבוצה חשות כמוני, הרגשתי שאין לי למי לפנות ולספר על רגשותיי.

"פחות משנה והילקוט ירד מהגב, זה ייגמר" © shutterstock

עבר עליי שבוע לא פשוט, במהלכו ההורים שלי, שלא כהרגלם (כהורים שמחנכים אותי לעצמאות), הגיעו לבסיס ו'איימו' לקחת אותי משם אם לא אעבור קבוצה. עברתי קבוצה מה ששיפר את מצב רוחי אך גם היום, מעל שנה אחרי, אני זוכרת את הגדנע שלי כטראומה. טראומה שגרמה לי לחשוב שכל השירות שלי יראה כמו הגדנע ולא כל כך האמנתי למבוגרים שאמרו לי אחרת.

אחרי הגדנ"ע התחלנו את יא' וכולם מסביבי קיבלו צו ראשון, בשונה מהתנהגותי ביום יום, כזו שרוצה להתבגר ולגדול, לא חיכיתי ליום בו אני אקבל את שלי, ומובן שהוא הגיע, עטוף במעטפה שנושאת את השם צבא הגנה לישראל, בכתב ירוק שחור כזה גדול ומפחיד. פתאום הצבא הרשה לעצמו להתפרץ לחיי בגיל שבו לכאורה אמורים לעניין אותי רק הנעורים והלימודים בבית הספר.

מילים מוזרות כמו בלמ"ס ומלש"ב הופיעו בטופס, ואני קוראת אותו כמו ילדה בכיתה א' שרק למדה לקרוא, מתעכבת על כל פרט ופרט ומנסה להבין מה שרוצים ממני. התבקשתי להגיע ללשכת הגיוס לצו הראשון ביולי, ואכן הגעתי, מבועתת ומפוחדת אבל מוכנה ומזומנה עם כל תוצאות הבדיקות האפשריות שניתן לעשות בשביל לבלות אצלם כמה שפחות. הקושי הראשון התחיל מיד איך שנכנסתי לבניין, והמשיך בחדר בו אמורים לעשות את בדיקת השתן, כי הבדיקה שאת תוצאותיה הבאתי איתי הייתה לטענתם לא תקינה.

בסך הכל, "ביליתי" בצו הראשון 7 שעות. נכנסתי לכל "תחנה" עם פנים מחוייכות אבל בפנים הלב דפק בקצב. אחת מהתחנות הייתה המבחן הפסיכוטכני - מבחן בו הייתי צריכה לשבת מול מחשב במשך שעתיים ולענות על שאלות במתמטיקה, לשון וכו'. באותה תקופה הייתי לקראת סוף תהליך אבחון הפרעות קשב וריכוז, שכבר היה ברור לכולם מה יהיו התוצאות שלו, אך מכיוון שהאבחון לא הסתיים, נאלצתי להגיע לצו הראשון ללא הוכחות שאני לוקה בהפרעה, והפלא ופלא, הנתונים הצבאיים שלי נהרסו. זו הייתה נקודת שבירה חשובה ונוספת שלי עם צה"ל. לא מספיק שאני מפחדת מהם כל כך לפני הגיוס, עכשיו אני גם חוששת מהתפקיד שאשובץ אליו.

השלב הבא הוא יום המא"ה. מקווה שאולי שם ההרגשה שלי תשתפר ואולי גם אצבור סוף סוף חוויות טובות.

בעקבות לוחמים 2016: תוכנית לעידוד גיוס בקרב בני נוער

יובל שיפמן — Tue,20 Sep 2016 19:05:32 +0300

אתמול (ב') החל מסע "בעקבות לוחמים 2016", תוכנית הדגל של האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, בשנה ה- 12 ברציפות. מסע זה נועד לעודד גיוס לצה"ל בקרב בני נוער. במסע, שאורכו עומד על כעשרה ימים, משתתפים כ40 אלף תלמידים מכ- 450 בתי ספר ומסגרות חינוכיות מרחבי הארץ.

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

במסגרת המסע בני הנוער מקבלים עידוד לשירות משמעותי בצה"ל, לימוד מורשת הקרב, וגם הם נחשפים לחילות צה"ל השונים. הם מסיירים באתרי מורשת קרב נבחרים ברמת הגולן, נפגשים עם לוחמי עבר והווה ונהנים מצפייה חיה של מפגן אש רב-חילי מיוחד בסוף כל יום.

לראשונה השנה, יהיה שידור חיי דרך פלטפורמת פייסבוק שישדר את מפגן האש הרב-חילי שהוא בעצם שיאו של המסע. שידור זה יתקיים בעוד יומיים, יום חמישי ה- 22/9 בשעה 16:00. בנוסף, כדי להתחבר לקהל הצעיר, משרד הביטחון פתח חשבון סנאפצ'ט בו ישתף רגעים מהמסע.

מתנדבים לצה"ל? כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת ההליך ההתנדבות

שיר אזרף — Mon,27 Jun 2016 12:14:11 +0300

בישראל, קיימת החובה של כל נער ונערה להתגייס לצה"ל, למעט אנשים המקבלים פטורים משירות בגלל סיבות שונות. סוג אחד של פטור ניתן בעקבות בעיה רפואית או נפשית, אך לאחר קבלת פטור זה, המקבלים אותו יוכלו עדיין להתגייס לצה"ל, זאת ע"י התנדבות לצבא. בכתבה הבאה תמצאו את כל הפרטים, השאלות, התשובות והטיפים על הליך ההתנדבות. שיהיה לכם בהצלחה!

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

מה היא התנדבות לצה"ל?

התנדבות לצה"ל ניתנת לאנשים שקיבלו פטור או פטור זמני (פרופיל 21 או 24) ופטורים משירות ביטחון. אין הכוונה שאתם תתגייסו בלי משכורת, אלא הכוונה שהמתנדבים משרתים על אף שאינם מחוייבים לעשות זאת ולכן נקראים - מתנדבים.

חיילים המתגייסים כמתנדבים, הם חיילים לכל דבר, למעט שני דברים. הדבר הראשון הוא שהמתנדבים בעלי פרופיל 21 מטופלים בקופת החולים הפרטית שלהם (ובעקבות כך גם מקבלים תוספת צעירה במשכורת) ולא ע"י הצבא. בנוסף, למתנדבים מגיעים פטורים מדברים מסויימים שאינם יכולים לעשות עקב המגבלה הרפואית שלכם. חוץ מזה, אתם מחוייבים להקשיב ולמלא אחר כל ההוראות ולכל חוקי המשמעת בצה"ל.

איך מתבצע תהליך ההתנדבות?

שלב ראשון - קבלת פרופיל בלתי כשיר

שלב זה יתבצע בצו הראשון או בבוועדה רפואית אליה תזומנו בעקבות בדיקת הרופא בצו הראשון (תתקלו בשם "וועדה רפואית" רבות בתהליך ההתנדבות, זה בסך הכל רופא או שניים עם מחשב שיושבים מולך, אין מה להיבהל). לאור המלצות הרופא שבדק אתכם שם, ייבדקו הנתונים הרפואיים שלכם ויעניקו לכם מסמך ובו רשום כי הינכם פטורים משירות ביטחון. אתם אמורים לקבל בדואר תעודת פטור רשמית יותר, אבל היא פחות רלוונטית במידה ותרצו להתנדב.

שלב שני - פתיחת בקשה להליך התנדבות

שימו לב, שלב זה רצוי וחשוב שיתבצע כמה שיותר סמוך לקבלת הפטור - משום שתהליך ההתנדבות הוא ארוך ומתיש וחבל שתבזבזו זמן. לאחר שקיבלתם את הפטור, גשו למדור הפרט בלשכת הגיוס שלכם (באותו זמן, אין צורך לקבוע אליהם טור מיוחד) ותבקשו לפתוח בהליך התנדבות, אז ימלאו איתכם שאלון בסיסי עם שאלות אישיות. במידה ואתם זקוקים לזמן לחשוב על זה, אתם יכולים לחזור הביתה וכשהגעתם להחלטה להתנדב (זה בסדר גמור גם להחליט שלא), להרים טלפון למיטב, שלוחת המתנדבים (*גיוס, שלוחה 3) ולבקש לפתוח בהליך התנדבות. אז יזמנו אתכם למדור הפרט בלשכת הגיוס שלכם ותמלאו את השאלון וטופס לבקשת התנדבות.

שלב שלישי - הבאת מסמכים רפואיים

לאחר שמילאתם את השאלון ואת טופס בקשת ההתנדבות, תעביר משקית הת"ש האחראית עליכם פנייה לרופאים הנמצאים בלשכה. לאחר כמה ימים, היא תיצור איתכם קשר ותגיד לכם אילו מסמכים אתם צריכים להביא מהרופא על מנת שתאושר לכם ההתנדבות. אל תבזבזו זמן - תקבעו תור לרופא עוד באותו יום ותשלחו את הטפסים כמה שיותר מהר. קיימת אפשרות שהמסמכים לא יספיקו והרופא יבקש עוד מסמכים, לכן חשוב לא לבזבז זמן ולתקתק את הכל.

שימו לב, במקרה ומדובר על מלש"ב בעל פרופיל נפשי, תהליך זה ארוך יותר כי עליו לעבור תהליך נוסף של העברה למרכז לבריאות הנפש, אישור מהם, חתימה מלשכת הגיוס והעברה לגורם רפואי.

שלב רביעי - קבלת פרופיל 25, אישור ההתנדבות

הרגע המיוחל, אחרי ששלחתם מסמכים והרופא עיין בהם ובדק שאתם מתאימים להתנדב, תזומנו לעוד וועדה רפואית (אחרי כמה וכמה ביקורים בלשכת גיוס, החיילת שמטפלת בכל 'המיוחדים', כבר תהפוך לחברה שלכם, מניסיון). במידה והודיעו לכם שלא אושרתם - תוכלו לערער על כך במייל למדור מתנדבים (tash@idf.gov.il).

בוועדה - תקבלו פרופיל 25, מה שיהפוך אתכם למתנדבים ומורשים לשרת בצה"ל. כאן גם תקבלו את הפטורים שלכם (שיכלול טירונות מתנדבים, פטור שמירות ופטורים נוספים על פי מצבים הרפואי). אתם תקבלו 2 טפסי פטור, אחד תשמרו אצלכם ואחד אתם צריכים להביא למשקית הת"ש שאחראית עליכם במדור הפרט. כאן גם המקום להיפרד ממנה, כי מעתה והלאה אתם כבר לא שייכים למדור הפרט בלשכת הגיוס באזורכם, אלא למדור המתנדבים בתל השומר, ברכות.

שלב חמישי - ראיון שיבוץ, מיונים וראיונות

לאחר שהינכם מתנדבים כדת וכדין, אמורים להתקשר אליכם ממדור המתנדבים לראיון שיבוץ. הוא יכלול שאלות אישיות וובו גם ישאלו אתכם באיזה תפקיד אתם רוצים לשרת. חשוב להגיע ממוקדים ויודעים את כיוונכם לשאלון הזה, כי אם לא אתם תמצאו את עצמכם אומרים תפקידים שאתם בכלל לא רוצים.

לאחר הראיון, תיצור איתכם קשר מש"קית השיבוצים שלכם, תזמן אתכם למיונים או ראיונות לפי הצורך, אז שתתקבלו לתפקיד שאתם רוצים. זה יתרון גדול אצל מתנדבים, אתם רשאים לעשות מיונים עד שיימצא התקפיד שאתם רוצים. כאן גם ייקבע תאריך הגיוס שלכם (יש בערך 5 גיוסי מתנדבים בשנה. יכול להיות שתתגייסו לתפקיד עם גיוס פרטי, כמו תפקידים עם קורס ואז יהיה לכם תאריך שונה).

שלב שישי - הגיוס

היום המרגש הגיע, לאחר קשיים רבים, אתם תגיעו ליום הגיוס. עליכם להגיע ללשכת הגיוס, ומשם לבקו"ם - שם תעברו תהליך חיול כמו כל חייל רגיל. אתם תגיעו לטירונות המתנדבים - 5 ימי השתלמות ללא קשיים פיזים שבסופם תתקיים השבעה. לאחר מכן תעברו לשירות כמו כל החיילים. מזל טוב!

יום הגיוס המיוחל © דובר צה"ל

טיפים, עצות ודברים שחשוב לזכור:

לחפור, לחפור, לחפור ושוב לחפור - תתקשרו ללשכת הגיוס ולמיטב כל יום. אם אתם לא תזרזו אותם, תהליך ההתנדבות יכול לקחת למעלה משנה. אל תפסיקו להתקשר (אני התקשרתי ללשכה כל כך הרבה, שכבר זיהו מי אני כשאמרתי 'הלו'). אם יבינו שאתם רציניים ונחושים, יקדמו לכם את התהליך. גם אם הם אומרים שיחזרו אליכם עוד יומיים, תתקשרו ביום למחרת. אם יש יום פתוח למתנדבים בלשכת הגיוס - לכו אליו. שם תוכלו לשאול כל מה שתרצו פנים אל פנים ולא דרך טלפון.

אל תהססו להשתמש בפרוטקציות - נכון, זה לא נעים ולא כיף במיוחד, אבל זה כל כך מקצר את תהליך ההתנדבות. תפעילו את כל המשפחה והחברים שלכם בניסיון למצוא מישהו שיזרז לכם את התהליך. (פרוטקציות כדי להתקבל לתפקיד שלא התקבלם אליו, הן פחות נחמדות. אבל זה לגמרי בסדר לבקש עזרה מאנשים במיטב או במדור המתנדבים כדי שהתהליך יהיה מהיר יותר).

תבואו מוכנים ונחושים - חשוב מאוד שתדעו לאן אתם רוצים להתגייס, או לפחות לאיזה סוג של תפקידים. אל תפחדו להתקשר למקום עצמו ולבקש מהם אישית את המיונים. אל תסמכו על מיטב יותר מדי, תעשו את העבודה השחורה בעצמכם. אל תהססו לנזוף ולהעיר כשצריך.

תשאלו - תחפשו אנשים שעברו את התהליך, תבקשו מהם טיפים וכלים נכונים. אין דבר יותר טוב מניסיון אישי. קיימות גם קבוצות בפייסבוק בהם אפשר לשאול, להתייעץ ולעזור לאחרים - הגדולה בינהם, היא "משפחת מתנדבי צה"ל". קיים גם פורום התנדבות לצה"ל, תיכנסו, תשאלו ותייעצו לאנשים.

שיהיה לכם בהצלחה!

"יכול להיות שהצבא ויתר עלי?": זלזול בדרך לגיוס

שלי זילכה — Tue,03 May 2016 11:10:50 +0300

השבוע, אחרי תקופה ממושכת של התלבטות, החלטתי לכתוב סטטוס על המאבק שלי עם מיטב. תמיד היה בי את הפחד לשתף את הסיפור שלי עם מיטב, לא רציתי שאחרים ידעו על המאבק שלי איתם, הרי בגדול, זה סיפור אישי, וגם יש עוד כל כך הרבה מקרים דומים לשלי. דעתי השתנתה בדיוק אתמול, בדיוק כשסיימתי לשוחח עם מיטב בטלפון, בדיוק כשהבנתי שוואלה, שאין שום סיכוי שמשהו יתקדם פה בלי שהסיפור ייצא החוצה.

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

כתה יב', השנה האחרונה בתיכון, שנה מלאה בבגרויות וכמובן הרבה - צבא. בתור נערה שהצבא דווקא לא הייתה מילה מפחידה עבורה, אני חייבת לומר שאת התהליך אותו אני חווה בתקופה הזו עם הצבא, לא צפיתי כלל.

אז כמו כל ילידי אוגוסט, הצו הראשון מגיע טיפה יותר מאוחר משאר הילדים. כל כך חיכיתי לצו הראשון שאפילו שהוא "נפל" לי על יום ההולדת, לא דחיתי אותו, דחיתי את החגיגות. בצו הראשון עברתי כמו כולם בין התחנות, רק שבאותו היום היו תקלות בתקשורת, דבר שהוביל להמתנה רבה והתעכבות. זה לא בדיוק הפריע אפשר להגיד, רק הבעיה היא שבהמשך גיליתי שחלק מן הנתונים שהוזנו לי אינם נכונים (למרות שאישרתי את הפרטים בתחנת אימות הנתונים). מאוחר יותר ניגשתי אל המבחנים הפסיכוטכניים, שם במהלך הבחינה נתקע לי המחשב פעמיים. בשני המקרים הפעילו לי את המבחן מחדש והמשכתי לבצע את הבחינה, לא תיארתי לעצמי שהמקרים האלו יובילו אותי למאבק כזה מול המערכת.

אחרי כמה ימים, העלו את הנתונים האישיים לקיוסק האישי, שם נוכחתי לגלות את הטעויות מתחנת אימות הנתונים ובנוסף סעיף לקוי רפואי שלא היה קיים אצלי מעולם, וגם מעבר לעובדה הזאת, מה שהזוי הוא שהרופאה שבדקה אותי מסרה לי שהכל תקין ושהפרופיל יהיה מקסימלי. מאוחר יותר, כשהעלו את נתוני האיכות, לא הבנתי מה קורה, הבנתי שאני צריכה להרים כמה טלפונים כדי לסדר את העניינים. לא ידעתי כיצד המערכת מתנהלת, חשבתי שאיכשהו בסוף הכל יתוקן ויסתדר. הדברים היחידים שהצלחתי לתקן באמצעות מיטב היו הפרטים שלי מתוך תחנת אימות הנתונים וגם זה לא היה ממש פשוט.

ממדור למדור ומפניה לפניה, ראיתי שאני לא מתקדמת. במקביל לבקשת ערעור נתוני האיכות שהגשתי למיטב (שהספיקה להידחות כבר כמה וכמה פעמים), הגשתי קבילה לנציב קבילות החיילים, ואם להיות כנה, הם היו אלה שהצליחו להחזיר לי מעט תקווה. על מה שקרה בנושא פירטתי בסטטוס בפייסבוק.

בקשר לאותה השיחה עם הקצינה, שיחה שאני לא אשכח לעולם, לא אשכח את ההלם שחוויתי ביציאה מהשיחה. היחס הנוראי הזה ש"זכיתי" לו, גרם לי לשאול את עצמי: "למה אני נלחמת? יכול להיות שהצבא ויתר עלי?" הרגשתי שאני נלחמת על דבר שהוא לא בר השגה. בסיום השיחה יצאתי כה מבולבלת, הרגשתי כי מבחינתי דין השיחה היה קבוע כבר מראש, ההרגשה הייתה כאילו השיחה נעשתה על מנת "לצאת ידי חובה", סטייל: "שלא תגידי שלא מתייחסים". הדבר היחידי שהיה חשוב לי לצאת איתו מהשיחה הזאת, הוא תשובה. תשובה אנושית. על הסירובים שקיבלתי ממיטב לא קיבלתי הסבר נורמלי, ציפיתי שאחרי שאשב מול קצינה בצבא, אחת ולתמיד תהיה לי תשובה - גם אם שלילית, היה חשוב לי לדעת למה. אי אפשר להתחמק מהעובדה שמה שקרה שם הוא מחדל שלא נבע באשמתי והיה חשוב לי להבין למה הם פוסלים את הבקשות כל פעם מחדש. התשובה שקיבלתי לא הייתה מספקת, לא עוזרת וכמעט זהה לדברים שאמרו לי מיטב על הסירובים. מבחינתי המאבק שם לא נגמר, המשכתי ואמשיך להילחם על תשובות. אולי אני קצת חיה בסרט, אבל על יחס כזה משפיל כמו קיבלתי אני לא מוכנה להתפשר, ואני עוד יותר להוטה להבין איך קורה דבר כזה.

שלי זילכה, נאבקת על תהליך מיון ראוי © צילום פרטי

הנושא הזה של הערעורים והיחס של מיטב למתגייסים הוא לא תופעה חדשה, נכון שלאחרונה הנושא באמת עלה לכותרות ואפילו דנו עליו בכנסת, אך לצערי, עדיין לא נותנים את התחושה כי באמת מתבצע שינוי. המון מלש"בים מוצאים את עצמם מיואשים מהאטימות של המערכת. חייבים למצוא פתרון. לא ייתכן שזו תופעה שכולם מודעים אליה, ואף אחד לא קם ועושה מהלך. אמנם את זמן ההמתנה קיצרו, אבל לדעתי, השירות עצמו הרבה יותר חשוב מזמן ההמתנה. שוב דבר לא באמת יעזור אם נקבל מענה מהיר אך לא מועיל, זה מה שגורם לעומס על המערכת - אנחנו לא באמת מקבלים תשובה כשאנחנו מתקשרים למיטב.

סרטון מיוחד שהכנו בעבר על מיטב

אני חייבת לציין שכשפרסמתי את הסטטוס, לא חשבתי לרגע שבאמת ייצא ממנו משהו, שאנשים ישתפו אותו, או שבכללי זה יזיז למישהו, אבל התגובות שקיבלתי אחר כך מאנשים, אפילו אנשים שאני לא מכירה, הפליאו אותי לחלוטין. בתוך תוכי היה בי את הרצון שאיכשהו זה יגיע לידיים הנכונות ואולי מישהו ירצה לחפש צדק בכל הסיפור, אולי יש אנשים שיודעים איך לגשת לזה. פתאום גליתי אנשים שנמצאים באותו המצב כמוני, אנשים שרוצים לעזור ולייעץ, אנשים שהמאבק הזה חשוב להם, ואותם האנשים הם אלו שמבינים שצריך להיאבק.

יום עבר מאז פרסמתי את הסטטוס ופתאום הפתעה - טלפון ממיטב. אני לא יודעת אם זה קרה בזכות מה שפרסמתי (שאגב, מיטב הגיבו עליו - תגובה לא רלוונטית לצערי), אבל אולי זה מראה שיש אנשים שם שדווקא כן אכפת להם. בשיחה עצמה לא חידשו לי שום מידע, שוב מסרו לי כי זה יימשך כמה שבועות, דבר שנראה לי קצת מוגזם ותמוה.

אני מקבלת מהם את התחושה שבמקום לנסות לפתור את התקלות, מנסים להשתיק אותנו, מנסים להרגיע אותנו. מזלזלים ביכולת שלנו, המלש"בים, לחקור ולהתעניין, לגלות. אמנם אין לנו את הידע שלהם, נקבל אותו רק כשנהיה חלק מכל הדבר הזה, אבל מה שבטוח הוא שכשאנחנו רוצים משהו, אנו חוקרים ומתעניינים לגביו. אני חושבת שהפתרון היחידי הוא לחשוף את כל המקרים האלו, לפקוח לאנשים את העיניים, להפעיל לחצים על המערכת.

מדובר צה"ל וממיטב בחרו שלא להגיב

שלי זילכה היא עורכת וכתבת באתר פרוגי

מקצוע לחיים: שילוב חיילים במקצועות לאזרחות

פרוגי — Wed,02 Mar 2016 14:21:48 +0200

פרויקט "מקצוע לחיים" הוא פרויקט מיועד לחיילים בחיל הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה והרפואה ביחידה קדמית לחיילים ללא עברות משמעת אשר הומלצו על ידי המפקדים. עיקר הפרויקט הוא שילוב החיילים המקצועיים בתעשייה האזרחית ורכישת מקצוע אזרחי לחיילים. מדובר בפרויקט המגדיר את עצמו כחממה טכנולוגית מתקדמת, התורמת לחייל ויוצרת עבורו אפשרויות רבות לשילוב בתעשייה האזרחית בתום השירות הצבאי.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

היום בערב (ד'), יתקיים בבניין הקריה בתל אביב, ערב השקה חגיגי של פרויקט "מקצוע לחיים" של חיל הטכנולוגיה והאחזקה (לשעבר חיל החימוש). בערב, שיהיה בהשתתפות ראש אט"ל האלוף יעקב ברק, נשיא התאחדות התעשיינים מר שרגא ברוש, סטף ורטהיימר ומנכל רפא"ל יואב הר אבן ועוד, יוצגו את עיקרי התוכנית "מקצוע לחיים" והפרטים עליה.

שוחחנו עם סגן אלוף שושן קריסי ראש ענף קדם צבאי במקטנ"ר: "החיילים במסגרת הפרויקט זוכים למקצוע אזרחי וניסיון משמעותי ובכך אנו מחברים אותם לתעשייה בשני אופנים". מספר לנו ומפרט: "האחד: תוך כדי השירות הצבאי, בכל שנת שירות, אנחנו נוציא חייל הנדסאי, או חייל מבצעי ביחידות השדה שלנו, לחודש תעסוקה בחברה אזרחית בתעשייה (מה שבעבר היה נהוג להוציא חייל לחופשה חקלאית, היום מדובר בחופשה תעשייתית).

החייל יקבל משכורת אזרחית מהתעשייה ולא מהצבא באותו החודש. וירכוש ניסיון אזרחי במקצוע. כך לדוגמא הנדסאי אלקטרוניקה, מקריית שמונה, שמשרת על גבי טנק יוכל להשתלב בשלוחת חברת אלביט בקריית שמונה או רפא"ל, משם יוכל להמשיך ולהתפתח בכוחות עצמו. "אנו מעוניינים לראות את הצבא כגוף שדואג לחייליו גם לאחר השחרור בכך שמקנה הכשרה למקצועות אזרחיים ואיכותיים ואף יוצר את הקשר בין החייל למקום העבודה"

בנוסף, אט"ל בשיתוף עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים, מאפשרת לחיילים שמעוניינים להחליף המקצוע האזרחי לגשת לקורס מקצועי שונה בשלושת החודשים האחרונים של השירות הצבאי. לחיילת שרוצה להיות סייעת לרופא שיניים או להיכנס לעולם הסייבר ותוכנה, לדוגמא, תוכל ללמוד קורס שכזה ולצאת עם תעודה מקצועית שונה מהמקצוע הצבאי שלה.

שנת שירות לפני צבא: מה, למה ואיך?

שיר אזרף — Sat,14 Nov 2015 12:18:42 +0200

בשנים האחרונות, הולכות וצוברות תאוצה שנות השירות שהיו מיועדות בעבר בעיקר עבור קיבוצניקים. מאות בני נוער, שמחליטים לקחת פסק זמן ולדחות את שירותם הצבאי בשביל להתנדב, לתרום ולהשפיע. שנת השירות היא שנת התנדבות המתבצעת לאחר סיום התיכון ולפני הגיוס לשירות הצבאי / לאומי. מתנדבי שנת השירות דוחים בשנה את גיוסם, ותורמים לחברה ולמדינה בפעילות חינוכית, חברתית, קהילתית והתיישבותית.

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

למה כדאי לעשות שנת שירות?

שנת שירות זו שנה שבה אתם כל כולכם תורמים למען החברה בארץ, למען ילדים בסיכון, קשישים, בעלי מוגבלויות ואפילו תורמים לחקלאות המדינה. זו שנה שבה אתם לומדים להתמודד עם סיטוציות מורכבות בחיים, להכיל מצבים לא פשוטים, לעבוד עם אנשים שונים מכם, שעד כה לא יצא לכם לפגוש. "זה ממש לא בזבוז של שנה כפי שנהוג לחשוב" אומרת לנו נועה שעושה שנת שירות בכפר לנוער בסיכון. "אני לומדת כל כך הרבה, מקבלת כל כך הרבה ואני בטוחה שאחרי השנה הזו אני אצא מוכנה יותר לצבא בפרט ולחיים באופן כללי. יש לי אפשרות מדהימה לתרום מעצמי ומהכישורים שלי וזה דבר מבורך ונפלא".

כנס שנות השירות של אתר "שינשינים" © פייסבוק

תהליך ההרשמה והמיון לעירוניים

כאמור, שנות השירות התפתחו רק בשנים האחרונות אצל בני נוער עירוניים. גם היום, יש מקומות שאינם פתוחים לכולם ונפתחים רק לחברים בתנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ), אך ההיצע גדול מתמיד והביקוש רק הולך וגדל. תהליך המיון לבני נוער עירוניים מתבצע במספר שלבים: בשלב הראשון, יש לבדוק אילו מקומות מציעים שנות שירות שאינם דרך התק"מ. את הבירור ניתן לעשות דרך אתר "שינשינים - שנות שירות לכולם", או דרך אתר "התנועה לקידום שנות השירות". באתרים מוצעים כל המקומות שמאפשרים לחבר'ה עירוניים להתנדב.

לאחר הבדיקה, יש להיכנס לאתר האינטרנט של מקומות שמעניינים אתכם, שם מתבצעת הרשמה אינטרנטית שכוללת, לרוב, שאלון קצר על עצמכם, על רצונכם להתנדב ועל מקום ההתנדבות שאתם שואפים להגיע אליו. שימו לב, רוב המקומות סוגרים את ההרשמה עליהם לקראת סוף נובמבר, מהרו להירשם במידה ואתם מעוניינים בכך.

לאחר מכן המקומות אליהם נרשמתם יפנו אליכם במידה ואתם מתאימים. מכאן והלאה תהליך המיון משתנה מגוף לגוף אך אצל רובם כולל התהליך ראיונות אישיים, ימי הערכה, סמינרים וביקור במקום. במידה והתקבלתם לשנת השירות, תצטרכו לדחות את שירותכם הצבאי. עליכם למלא טופס דח"ש (דחיית שירות), הגוף שאצלו תתנדבו, יעביר את הבקשה לצבא וגיוסכם יידחה עד לסיום שנה זו.

תהליך ההרשמה והמיון לקיבוצניקים

אצל קיבוצניקים ובני נוער שחברים בתנועה הקיבוצית המאוחדת הליך ההרשמה פשוט יותר ונגיש יותר. הליך ההרשמה יתבצע על ידי בית הספר או על ידי התק"מ. גם פה ההרשמה נסגרת בימים הקרובים ואם אתם חברים בתנועה הקיבוצית ומעוניינים בשנת שירות, אתם צריכים למהר ולהירשם. התנועה הקיבוצית מציעה מקומות התנדבות רבים. בתחילה, עליכם למלא שאלון למועמד, שאחריו תזומנו ליום היכרות ראשוני.

לאחר יום ההכרות ייפתח לכל אחד מהרוצים להתנדב רשימת מסגרות המתאימות עבורו ובו תוכלו לדרג עשרה מהמקומות המוצעים לכם. לאחר מילוי השאלון תזומנו לימי מיון ב3 ממקומות אלו ובמידה ותתקבלו תצטרכו, גם אתם, לחתום על טופס שידחה את שירותכם הצבאי או הלאומי בשנה.

ואיפה אפשר לעשות שנת שירות?

כפרי נוער, בתי ספר, פנימיות, משק חי, משקים חקלאיים, גופים ירוקים, חיזוק ההתיישבות, עבודה במעורבות חברתית ועוד ועוד.

״קשה שלא להזיל דמעה מהתרגשות״: מסע בעקבות לוחמים

אדם ליבל — Fri,16 Oct 2015 10:19:32 +0300

בין אם אתם שמיניסטים חדורי רוח קרב ובין אם לא, סביר להניח שנתקלתם פעם בפרויקט ״מסע בעקבות לוחמים״: זוהי מסגרת מיוחדת, שפועלת כבר יותר מעשר שנים, ומטרתה העיקרית היא עידוד בני נוער רבים מרחבי הארץ לשירות מוטיבציוני ומשמעותי במסגרת צה״ל, תוך לימוד ערכי של מורשת קרב, פטריוטיות, ודרך חשיפה ישירה של אלפי המלש״בים (מועמדים לשירות ביטחון) לפעילות ענפה של החילות השונים.

עוד בערוץ החדשות של פרוגי:

״זהו מבצע שאנחנו רצים איתו כבר אחת עשרה שנים״ מספר לנו עמיקם סבירסקי, ראש האגף הביטחוני-חברתי של משרד הביטחון, והמוביל של המסע השנה. ״הפרויקט הוא למעשה פרק הסיום לפעילות עשירה ומורכבת בתחום הכנת הנוער לגיוס הצה"לי. במהלך השנה אנחנו פועלים מול כ-600 בתי ספר תיכוניים, מצפון עד דרום. הפעילות מתחילה בכיתות י״א, בעזרת מנחים ייעודיים, רובם קצינים פורשים מצה״ל, שבאים מוכנים ומתדרכים את עשרות אלפי התלמידים במשך ימים שלמים, בין היתר בעניין המוכנות לגיוס וגם בנושאים ערכיים שקשורים אליו״.

המסע יגיע לשיאו כאשר במשך עשרה ימים, החל מה-18 באוקטובר ועד ה-28, כאשר לרמת הגולן יעלו יותר מארבעים אלף תלמידי י״ב, מועמדים לשירות ביטחון. ״בכל יום קבוצה של כ-4500 צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ״ מספר לנו סבירסקי, ״כאשר הם מלווים בחייל המשרת בחיל החינוך והותאם לכך, שיתחיל את הליך ההדרכה עוד באוטובוס, בדרך לרמה״.

״כל קבוצת תלמידים תבקר בין שלושה לארבעה אתרים, הבולטים מביניהם הם תל פא׳חר, תל סאקי, עמק הבכא, אחמדיה ומצפה גדות, כאשר בכל ביקור הצעירים יפגשו לוחמים מההווה ומהעבר, שיספרו את סיפור מורשת הקרב שמאחורי האתר. דוגמה בולטת היא הרצאתו של גיבור ישראל, תא״ל אביגדור קהלני, שמספר את הסיפור האישי שלו בעמק הבכא״. קהלני נושא את עיטור הגבורה ואת עיטור המופת, כיהן כשר לביטחון פנים וכיום מכהן כיו״ר האגודה למען החייל.

״לאחר מכן מוצגת בפניהם תערוכה צבאית רב-גונית, של כל חילות הצבא השונים ובמערכים השונים, החל מכלי השריון, עד לתומכי לחימה ואף ללוחמת הסייבר. במשך כשעה התלמידים מסתובבים בין ביתנים שונים, בהם הם יכולים ללמוד ולחקור על כל תחום, ולאחר מכן הם מתכנסים לעצרת מסכמת של היום המשמעותי, מקבלים ברכות מגורמים צבאיים בכירים בשירת ההמנון המרגשת בביצוע להקה צבאית. כמובן שבפעילות אנו משלבים את גוון גל הטרור הנוכחי, וכן את עניין מבצע "צוק איתן" מהקיץ האחרון. בתוך כך, אנו מעצימים את הפעילות הצבאית הענפה ואת השירות המשמעותי״.

כמה רחבת היקף הפעילות? מרקם האוכלוסייה שמגיע להשתתף הוא מגוון?

״מתוך מאות בתי הספר, 40 אלף בני הנוער שמגיעים ליום שיא הפרויקט הם מתוך שנתון של 80 אלף מלש״בים. אנו מקבלים המון פידבקים, בעיקר דרך משובים שממלאים התלמידים, וכן גם מהורים, מחנכים ומנהלים. קשה לעמוד מהצד, וכל בית ספר שרוצה להצטרף ולהשתתף מגיע. השערים פתוחים לכל המבקש להשתתף, מכל הלאומים - דרוזים, בדואים, ערבים נוצרים, וכן גם מכל שכבות האוכלוסייה - שכוללות בין היתר גם נוער בסיכון״.

אתה חושב שהפרויקט מציג את השירות הצה״לי בצורה שבאמת מעוררת בהם מוטיבציה?

״בשביל להבין כמה זה נכון ומציאותי, צריך להגיע ולראות את ההתלהבות של אלפי הנערים שרואה את תצוגות האש המרהיבות, ורצים בהמוניהם לגדרות בשביל להיות הכי קרובים לטנקים. בסיום אותה תצוגה הלוחמים הפעילים שהשתתפו עולים לבמה ומקבלים תשואות רמות מהנוער. זוהי חוויה מרגשת לחלוטין, שקשה שלא להזיל דמעה בעקבותה״.

ולסיום, משהו שתרצה למסור ולאחל לאלפי בני הנוער שעתידים להגיע?

״כולנו מצפים לכם ופה למענכם, מהלוחמים שנלחמו במלחמת יום כיפור ועד לאלה שהשתתפו במבצע צוק איתן אשתקד. אני יותר מסבור שמגיעה לכל אחד מהתלמידים חוויה חד פעמית, למען אותה מטרה משותפת - להעצים את המוטיבציה ואת השירות המשמעותי בצבא ההגנה לישראל״.

עשור לפרויקט "יום בעקבות לוחמים" - מה זה בכלל?

אלינה רבינוביץ' — Wed,12 Nov 2014 15:20:03 +0200

בכל שנה, בערך בתקופה הזאת, תלמידי י"ב בכל הארץ, לוקחים חלק בפרויקט מיוחד, שמטרתו העיקרית היא להגדיל את המוטיבציה להתגייס. השנה, חוגג הפרוייקט עשור. לכבוד המאורע, שוחחנו עם אביגדור קהלני ושני תלמידים שנכחו ביום הזה, כדי להבין מה עושים שם בכלל? ולמה היום הזה כל כך חשוב?

מה זה בעצם הפרוייקט הזה, "יום בעקבות לוחמים"?
"יום בעקבות לוחמים הוא פרוייקט שמוצג כבר 10 שנים. הפרוייקט מועבר במשך שבועיים למעל ל-40 אלף תלמידי י"ב ברחבי הארץ. הרעיון של הפרוייקט הוא להגביר את המוטיבציה לפני הגיוס. בסופו של כל יום כזה, יש תרגילי אש שבו צה"ל מציג את היכולות הצבאיות שלו. התלמידים מופתעים מכל מה שעושים בפרויקט הזה: הם מופתעים ממורשת הקרב, מיכולת צה"ל בירי ומהחיבוק הגדול הזה מהכיוון שלנו."

עוד במדור "על מדים" של פרוגי:

אם תלמיד מגיע ליום הזה רק כי הוא חייב, והוא כבר החליט שהוא לא מתכוון לעשות שירות משמעותי, האם אתה חושב שיום כזה יכול לשנות את דעתו?
"חד משמעית. הרבה פעמים עומדות לפניי קבוצות ואנשים ניגשים אליי ואומרים לי: אביגדור, אני לא התכוונתי להתגייס ועכשיו אחרי שראינו מה קורה פה ושמענו אותך אנחנו כן נתגייס ונשמור על המדינה ואתה תהיה גאה בנו. הם באים אליי במאות אחרי שאני גומר את ההרצאה ואומרים דבר מאוד ברור: אתה יכול להיות שקט, אנחנו נשמור על המדינה."

בתור אדם שמספר את סיפור הגבורה שלו בקרב על עמק הבכא לתלמידים, האם אחרי כל כך הרבה פעמים שסיפרת את הסיפור הזה, אתה עדיין מרגיש כאילו אתה מספר אותו לראשונה?
"כל אותם אנשים שרואים אותי כבר 10 שנים בפרוייקט הזה, מספר את סיפור הקרב, אומרים לי שזה נראה כאילו אני מספר אותו בפעם הראשונה. אבל בעיקרון, הסיפור הוא לא מה שחשוב. הסיפור הוא רק הבסיס. כשאתה מגיע עם סיפור המלחמה שלך, יותר קל לך להגיע עם דרישה ולהגיד: עכשיו תורכם."

יש איזשהו סיפור שזכור לך עם תלמיד מסוים באחד מהימים בפרוייקט?
"שבוע שעבר בחור ניגש אליי, חיבק אותי וירדו לו דמעות. הוא אמר לי שכל כך ריגשתי אותו בדברים שלי שהוא הרגיש שהוא לא עשה מספיק למען המדינה, ושאני יכול לסמוך עליו שהוא יעשה. המוטיבציה של כל מי שמגיע ליום הזה, ההבנה וההפנמה שלהם משפיעה עליהם מאוד ואני מקבל הרבה הודעות מהורים, מורים, תלמידים. הם אומרים לי שזה פרויקט פשוט מדהים".

כדי להבין האם היום הזה באמת משמעותי גם לתלמידים, שוחחנו עם עדי גרופר מאריאל ולי אורן מנתניה, שנסעו כלפני שבוע ליום בעקבות לוחמים, כדי לראות מה הרושם שהם קיבלו מהיום הזה.

האם היום הזה היה חיוני, או בעצם מיותר?
עדי: "יום חיוני ביותר. היום הזה מסביר הצבא לאנשים שלא מבינים כל כך או לא מכירים מקורות מידע שיכולים לעזור להם. בנוסף, היום הזה יכול גם לכוון אנשים למקומות בצבא שבהם הם ימלאו את הפוטנציאל שלהם."
לי: "לדעתי היום הזה חיוני מאוד, כי הוא חושף אותנו לצבא."

מה הכי אהבת ביום הזה?
עדי: "את כמות היחידות שמגיעות לשם וכמה מוכנים להשקיע בנוער כדי שיהיו מכוונים ככל האפשר. אהבתי גם את החיילים שמסבירים מאוד טוב על התפקידים השונים."
לי: "הכי אהבתי את המפגש עם אביגדור קהלני. לשמוע את מורשת הקרב שלו, על הגבורה והאומץ שלו."

האם בעקבות היום הזה, באמת הבנת איפה אתם רוצים לשרת בצבא, או לפחות באיזה כיוון?
עדי: "אני אישית לא קיבלתי כיוון ביום הזה, בגלל שכבר הייתי מכוון לפני. אבל אני יכול להגיד בוודאות שזה כיוון המון אנשים שלא ידעו לאן הם רוצים להגיע בצבא."
לי: "באותו היום יש מיצג חילות. לכל חיל או חטיבה יש אוהל משלו ובתוכו חיילים אשר מסבירים על מה שהם עושים בתפקידם, ומה ניתן לעשות בחיל שלהם. בעקבות זה, אכן הבנתי לאיזה כיוון אני רוצה ללכת בצבא."

יוצאים לגדנ"ע? קבלו טיפים שיעזרו לכם

אלינה רבינוביץ' — Tue,19 Aug 2014 19:06:04 +0300

שנת הלימודים בפתח, וברגע שתתחיל שנת הלימודים גם יתחילו לצאת בתי הספר השונים לגדנ"ע. אז מה זה בעצם גדנ"ע? זה מעין טעימה קטנה מהצבא הכוללת מטווחי ירי, יום שדאות, מנות קרב, מקלחות מהירות, מסע קצר והרבה חוויות. אז מה מומלץ לדעת לפני שיוצאים לשבוע חוויתי שכזה?

רושם ראשוני

כבר ביום הראשון שיגיע המפקד (או מפקדת) שלכם הוא ינהל אתכם שיחה קצרה. השיחה תכלול שאלות פשוטות כמו האם יש לכם בעיות רפואיות, האם אתם צמחוניים ומה אתם רוצים להיות בצבא. כשהמפקד שואל שאלה שקשורה לצבא, תראו אסרטיביות ונכונות, כי רושם ראשוני טוב יכול לזכות אתכם בכמה נקודות בונוס ובכך שתהיו החנת"רים קיצור של חניך תורן, שהוא בעצם יד הימין של המפקד.

מורלים

בכל רגע מתאים שיש, תמצאו זמן לעשות מורל ושמח. תראו לכולם מי הצוות הכי טוב, ומי צועק הכי חזק בצוות. גם נותן לכם כמה נקודות זכות ולא רק אצל המפקד! לא מכירים הרבה מורלים? הגיע הזמן לשבת ולהכין קצת שיעורי בית.

עוד במדור "על מדים" של פרוגי:

עזרה הדדית

המפקדת נתנה דקה להגיע לקצה השני של הבסיס, אתם יכולים לעשות את זה, אבל מישהי צולעת בצוות שלכם. מה עושים? עוזרים לה! אם תרוצו קדימה ותגיעו לבד עם עוד כמה חברה, זה לא יעזור. המשימה היא קבוצתית, וככל שתראו אכפתיות כך המפקד יהיה יותר מרוצה.

בוץ? המקלחת הכי טובה

יוצאים לשטח, המקום האהוב ביותר על החייל. ילמדו אתכם על הסוואה ותתבקשו לצבוע את הפנים שלכם בבוץ. העצה שלי היא לא לחשוב לרגע! קחו את המיימיה שלכם, שפכו מים על החול, תערבבו את המים עם החול ותהפכו את החול להכי סמיך שאתם יכולים. ברגע שזה קורה, תתחילו לצבוע ואל תרחמו על עצמכם. אולי אם תמרחו טוב מספיק אפילו תזכו לצ'ופר קטן, כמו לצבוע גם את הפנים של המפקד/ת.

מים, מים, מים

לפעמים תקבלו הפסקות קטנות, שבהם תקבלו פריסה של אוכל. כשחוזרים מהפסקה או פריסה או כשמתעוררים, אתם מתבקשים לחזור עם מיימיה מלאה וקשה להספיק. מה שהציל אותי עם הזמנים בגדנ"ע היה שהיה לי בקבוק של שני ליטר בתיק שמילאתי מראש, בכל הפסקה מילאתי את המיימיה מהבקבוק במקום לעמוד בתור בברזייה. נחשו מי לא איחרה לשום ח'?

אתג"ר בצצ"ת

ביום שדאות ישאלו אתכם אם במקרה אתם יודעים מה זה המושג הזה, אתג"ר בצצ"ת, איך נזהרים כדי שהאויב לא יבחין בכם ומה הקשר בין השניים. אתם תדעו, בזכות הכתבה הזאת.

א- אור (אחרת האויב יראה איפה אתם בבירור)
ת- תנועה (זה יסיט אליכם מיד את מבטו של האויב. לא לזוז!)
ג- גוון (אם לא תשתלבו בסביבה, יראו אתכם ו... נתפסתם)
ר- רעש (קצת ברור, לא? עדיף להשאר בשקט.)

ב- ברק (עגילים או תכשיטים לדוגמא, יהיו בורקים וימשכו את העין)
צ- צל (צל של בן אדם מופיע בשטח שאמור להיות ריק. קצת חשוד, לא?)
צ- צורה (אם לא תהיו מוסוואים ויראו צורה של בן אדם, יבינו שאתם שם)
ת- תוואי לוואי (דברים שמשאירים מאחוריכם כשאתם בשטח. מלכלוך ועד עקבות נעליים)

עכשיו, אחרי שאתם יודעים את הבסיס, אתם מוכנים לגדנ"ע ואתם לא חוזרים בידיים ריקות, אלא עם תואר המצטיין המחלקתי. בהצלחה!

צו ראשון - כל המידע שתצטרכו לדעת לקראת היום הגורלי

מתן כרמי — Sat,21 Jun 2014 23:25:00 +0300

מזל טוב! הגעתם לגיל 16 וקיבלתם צו ראשון? מבולבלים? לא יודעים מה זה אומר? את הצו מקבלים בין גיל 16 ל 16 וחצי, תלוי בתאריך הלידה העברי שלכם, כפי שרשום בתעודת הזהות. אם נולדתם בין א' בתשרי ועד כט' באדר אתם אמורים לקבל את הצו עד פסח של כיתה י"א. אם נולדתם בין א' בניסן ועד כט' באלול אתם אמורים לקבל את הצו בתקופה שאחרי פסח ועד ספטמבר.

עם הגעת הצו, תגיע אליכם גם מעטפת שליחה ללשכת גיוס (בשביל לשלוח את הפרטים הרפואיים וכו'), מדריך למיועדים לשירותי ביטחון שיסביר לכם על הדרך עד הגיוס. בצו עצמו תקבלו את השאלון הרפואי אותו אתם צריכים למלא עם רופא המשפחה ורופא העיניים, שוברי נסיעה ללשכת גיוס וסיסמא לאתר מיטב (חשוב לשמור את הסיסמא).

מטרת הצו הראשון היא לקבוע את קבוצת האיכות שלכם. הקב"א הוא ציון שנע בין 41 ל-56 כש-56 הוא הגבוה ביותר. הדבר השני שיקבע ביום הזה הוא הפרופיל שלכם, לאחר כל הבדיקות הרפואיות שעברתם יקבע לכם הפרופיל הנע בין 21 ל-97. קשה מאוד לשנות את הנתונים הללו לכן אסור לזלזל ביום זה.

מה מומלץ וחשוב?

תעודת זהות
מסמך הצו הראשון שקיבלתם
שאלון רפואי מלא וחתום וכל מסמך רפואי הרלוונטי למצבכם הרפואי שיכול להשפיע על השירות הצבאי
אבחון דידקטי במידה ויש
תוצאות בדיקת שתן שתקפות לשלושה חודשים
תוצאות בדיקות ראייה
פרטים של קופת החולים (שם הקופה, סניף, שם הרופא המטפל ומספר הטלפון של הקופה)
פרטים של ההורים (שמות, מספרי תעודת זהות ושנת הלידה)
דרכון זר אם יש
תעודות ואישורים - כלומר כל תעודה או מסמך המעיד על קורסים שעברתם
כתובת דואר אלקטרוני שאליה הצבא יוכל לשלוח לכם הודעות, פירוט יחידות הלימוד שאתם לומדים בבית הספר.
אוכל למקרה שתהיו רעבים ואוזניות או ספר טוב כדי למנוע שעמום.

מתי להגיע ללשכת הגיוס?

אם אתם יכולים תגיעו ללשכת הגיוס בשבע וחצי בבוקר (כן. מה ששמעתם), זה לא משנה מתי התור שלכם נקבע. כדאי להקדים כמה שיותר כדי לצאת מוקדם יותר. רצוי מאוד להשתמש בכרטיסי רכבת/אוטובוס שהגיעו יחד עם הצו. במהלך היום אתם תתחילו לעבור בתחנות השונות.

לשכות הגיוס:

לשכת גיוס תל השומר - מחנה תל השומר (שער קיראון), לשכת גיוס ירושלים - רחוב רש"י 103, לשכת גיוס טבריה- רחוב נצרת, לשכת גיוס באר שבע - רחוב יד ושם 22 (שיכון ג'), לשכת גיוס חיפה - רחוב עומר אל כיאם 12.

תחנה ראשונה - אימות נתונים

התחנה הראשונה היא תחנת אימות הנתונים. אתם תשבו מול מאבחנת פסיכוטכנית ותצטרכו למסור לה פרטים רבים על עצמכם ועל משפחתכם. אולי השלב הזה טיפה ארוך ומייגע אבל חשוב לצה"ל לדעת כמה שיותר על החייל העתידי, לכן מומלץ לומר רק את האמת. בנוסף לאימות הנתונים בתחנה זו תעברו גם מבחן בעברית, כאשר המבחן מתחלק לשלושה שלבים:

דיבור - המאבחנת תבקש מכם להרכיב משפטים ולספר סיפור קצר ממילים שהיא תיתן לכם.
קריאה - אתם תצטרכו לקרוא את המשפטים שהמאבחנת תביא לכם ואז להסביר לה את משמעות המשפטים.
כתיבה - המאבחנת תקריא בפניכם משפטים בו יהיו חלק חסר ואתם תצטרכו להשלים את המשפטים.

לאחר מכן, המאבחנת תתן לכם ציון (לא בנוכחותכם): הציון נע בין 1 ל-9.

חשוב לדעת שהבדיקה בעברית תשפיע על ציון הקב"א שלכם אז צריך לקחת אותה ברצינות.

תחנה שנייה - בדיקות רפואיות

התחנה השנייה היא הבדיקה הרפואית, אותה בדיקה שתקבע את הפרופיל שלכם. לאחר שהבאתם לאחת החיילות את השאלון הרפואי ובו מצורפים אישורים (לכאלה שצריכים) אתם תלכו לרופא שישאל אתכם מספר שאלות בסיסיות. כמובן שרצוי להגיד את האמת ולא לשקר. בסיום הבדיקה תוכלו לבקש מהרופא את הפרופיל שלכם.

21 - בעלי פרופיל זה אינם מתאימים לצבא מסיבות בריאותיות או נפשיות אבל עדיין יכולים לנסות להתנדב (לא חובה).

30 - פרופיל זה ניתן למתנדבים שקיבלו פרופיל 21 ונמצאו מתאימים להתגייס.

35 - פרופיל זה ניתן למועמדים לשירות בתפקיד עורפי עם הגבלות מסויימות - סוכרת, אפילפסיה וכבדי שמיעה.

45 - פרופיל זה ניתן למועמד לשירות הסובל מבעיה חמורה. לפרופיל זה יתווספו פטורים שונים.

64 - פרופיל זה ניתן למועמד לשירות הסובל מבעיה שלא ניתן להתמיין ליחידות השדה בגללה.

72 - פרופיל זה ניתן למועמד לשירות הנמנע משירות בחיל הרגלים (חי"ר) בשל בעיה רפואית, אך עדיין יכול לשרת שירות קרבי ביחידות כמו התותחנים וחיל השריון.

77 - פרופיל זה ניתן למועמד לשירות המתאים לתפקידים ברמת רובאי 04 הסובלים מהזעת יתר, אלרגיות ונזלת.

82 - פרופיל זה ניתן למועמד הכשיר לשרת ביחידות השדה אך עם בעיה קלה המונעת שירות ביחידות מובחרות.

97 - פרופיל זה ניתן למועמד הכשיר לשירות קרבי בכל יחידות השדה

אם אתם לא מרוצים מהפרופיל אפשר לערער על המקום, רצוי כמה שיותר מוקדם כי מדובר בתהליך ארוך.

תחנה שלישית - מבחנים פסיכוטכניים

התחנה השלישית היא המבחנים הפסיכוטכניים, תחנה מאוד חשובה לציון הקב"א. בגלל שתוכלו לבצע את התחנה רק פעם אחת חשוב להגיע במצב הכי טוב שלכם, מאוד מרוכזים ולא עייפים. אם אתם סובלים מליקויי למידה יתנו לכם את ההקלות הנדרשות לכך. יש לציין כי ההקלות אינן פוגעות בציון. בכניסה למבחן תקבלו דף טיוטה ועיפרון. דף טיוטה נשאר בלשכת גיוס ולרוב הוא לא נבדק, אולם קיימת האפשרות שהוא מועבר לבחינה גרפולוגית.

המבחן נעשה מול מחשב והוא מחולק לכמה קטעים:

חלק מילולי - תצטרכו להרכיב מילים ולפרש מילים ומשפטים.
חלק צורני - תצטרכו לסדר ולזהות את הצורות ההנדסיות במבנה אחר.
חלק מתמטי - תצטרכו לפתור בעיות חשבוניות במהירות ללא מחשבון.

רוב התרגילים הם ברמה קלה, החלק הקשה הוא לענות על כל השאלות בזמן הקצר הניתן לכך. אם אתם לא יודעים שאלה עדיף לנחש מאשר להיתקע עליה ולהפסיד את הזמן לשאלות האחרות. אפשר לתרגל מבחנים פסיכוטכניים באינטרנט כדי לא להיות בהלם כשמהבחן יגיע.

את ציון הקב"א לא יגלו לכם בלשכה, אבל ניתן לראות אותו באתר "עולים על מדים" עם הסיסמה שקיבלתם תחת הקטגוריה של "קיוסק המידע האישי". הקב"א מתחלק לציונים:

41-43 גיוס מיוחד או שחרור מצה"ל.

44-47 שירות ללא תפקידים פיקודיים.

48-51 שירות בתפקידים פיקודים זוטרים.

52 ומעלה התאמה לתפקידים פיקודיים בכירים כמו קצונה.

בעלי קב"א 54 ומעלה עשויים לקבל תפקידים בכירים.

תחנה רביעית - ראיון אישי

התחנה הרביעית היא הראיון האישי. הראיון האישי הוא חובה לבנים (מועמדים אוטומטית לשירות בקרבי) והבנות שרוצות ללכת לקרבי יוזמנו גם אליו. השיחה תהיה עם מראיינת, היא תשאל הרבה שאלות ותבדוק את המוטיבציה לשירות בקרבי. זה הזמן גם להגיד מה אתה רוצה להיות בצה"ל. חשוב לא לשקר כי המראיינת יודעת ושמעה את כל השקרים, תהיו כמה שיותר כנים ואל תלחצו.

טיפים לראיון האישי:

תסתכלו למראיינת בעיניים רוב הזמן, אל תזיזו את הרגליים שלכם תשבו ישר עם ידיים על הכיסא, אל תשחקו עם השיער ואל תקפיצו רגליים. תבואו עם ביטחון, לא לגמגם, תחייכו מידי פעם, לא להתחכם, לדבר בנימוס ולא להיכנס לדברי המראיינת. בנוסף, תהיו בקיאים בתפקיד שאתם רוצים לשרת ודברו עליו באופן חיובי.

עברתי את הכל?

אז כן. סוף סוף היום המתיש ו'מלא הסבלנות' נגמר. לאחר הצו הראשון תתחילו לקבל אל תיבת המייל שלכם והודאר בבית זימונים לימי מיון, שאלוני העדפות ולבוסף גם תאריך גיוס.

בהצלחה!