אחחחח סמיון, סמיון, סמיון. איך נפלו גיבורים? אני לא מבינה דבר אחד - למה מתמודדי "הישרדות" חושבים שהם באיזה סרט דרמה או מתח אמריקאי והם מתכננים 50 סצנות קדימה. למה? נשמות, ב"הישרדות" הכל הפכפך, יום אחד אתה שנוא השבט ולמחרת אתה בטופ. מי שרוצה להוביל מהלך - מוביל מהלך לאותו הרגע ולא חושב אלף צעדין קדימה. וזו הטעות של סמיון. בזמן שכולם משחקים שש בש, הוא שיחק שחמט. ואז עדי ביטי באה והפכה לו את כל הלוח עם החיילים.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• רכילות בקטנה: כוכבת "שכונה" התארסה
• הכוכבים חושפים: מי מהם הסתבך עם המשטרה?
• מילאנו זה כאן: התפקיד החדש של אור יעקב

ואם כבר הזכרנו את עדי - אני עצבנית. על אמת. הייתה לנו הזדמנות לראות בעונה ברית נשית חזקה ומשפיעה ובמקום זה, גם אלינה וגם עדי נגררות אחרי אסי וחבורתו וזה מבאס. אני לא יכולה להבין איך עדי, שעם כל אהבתי אליה, עשתה כזה מהלך מלוכלך. סמיון הפסיד לך בכוונה, עוד לפני תחילת המשימה נשאת נאום חוצה להבות על כך שאת וסמיון באותו הראש. ואז מה? ואז פשוט ביטלת הכל ברגע כי אסי הציל את אלינה והיא חייבת לו. בואי, מתוקה - אולי שכחת, אבל אסי הציל את אלינה על ידי זה שהעיף אותך מהמשחק. אז מה את בדיוק מרגישה חייבת לו? וגם אם את לא מרגישה חייבת לאף אחד - לא חשבת אולי שאת ליטל יהיה יותר קל לנצח מסמיון? לא רצית לשמור על מקומך כשומרת הבקתה? כל המהלך הזה לא מובן לי.

© מתוך הישרדות, רשת 13

ועוד יותר לא מובן לי איך ישראל וליטל יושבים ומאשמים את סמיון על מכירת משחק כשהם בעצמם (בהובלתו של ישראל כמובן) עשו בדיוק את אותו הדבר כדי לנסות ולהעיף את עידו מהמשחק. למה להם מותר ולסמיון לא? למה בסיטואציה שלהם זה בסדר ואילו בסיטואציה של סמיון - לןא. שלא תבינו לא נכון, אני בעד רוח ספורטיבית ואני לא חושבת שצריך להפסיד בכוונה. אבל לכל אחד הגישה שלו, ואני לא חושבת שיש למישהו בכלל זכות להתעצבן על מעשה שהוא עשה גם כן. זאת צביעותף זה סילוף המציאות וזו אנוכיות - להסתכל רק על עצמך ולעשות רק מה שטוב לך. אני לא מבינה איך אסי לא פותח את העיניים שלו? איך הוא לא מבין שישראל מסוכן עבורו ועבור כל השבט. ואיך בכלל הוא מוכן לקבל ולשרוד את כל הצרחות של ליטל? (ואני חותמת לכם כאן עכשיו שהן לא ייגמרו - היא תמיד תמצא עם מי ועל מה לריב).

© מתוך הישרדות, רשת 13

אבל, מה שהכי מבאס זה שאנחנו נצטרך לראות ולשמוע את ליטל על האי. בהתחלה היא הייתה חמודה ושיבושי הלשון שלה הצחיקו אותי. אבל עכשיו הבחורה היא רק רוח וצלצולים. כל רגשי הנחיתות, העצבים, הכעס והאגו - מיצו את עצמם. די, זה כבר לא מעניין ויותר מזה - זה הפך לנטל עבורי. לנסות לפרש מה היא אומרת, להתפלל מול המסך שהיא לא תעשה לי כאב ראש בפרק שיבוא ובלל - למה אני צריכה לצפות בריבים וקללות? בשביל זה יש את האח הגדול. הישרדות רואים בשביל המשימות והחסויות שגורמות לי לקנות את כל הסופר כאילו אני באמת על אי בודד ולא בבית עם מקרר מפוצץ באוכל. 

אבל, יש עוד תקווה קטנה בקצה המנהרה - כל חברי שבט "אנטינג אנטינג" השתמשו בזכותם להקשות על מתמודד בדו קרב על הבקתה, וזה נותן תקווה לפעמים הבאות. אולי סמיון יצליח לעשות מה שאילנה אביטל הצליחה - לשרוד בבקתה עוד ועוד ועוד עד האיחוד המיוחל והוא ימצא דרך ללחזור למשחק.