את יובל דיין הכרנו לפני כשבע שנים, באודישן אחד מוצלח לעונה הראשונה של "דה-וויס" בישראל. היא שרה את "שאריות של החיים", נכנסה לליבו של השופט שלומי שבת ושל כולנו, וזכתה להצלחה רבה בעקבות התכנית. מאז היא מככבת על במות, מוציאה סינגלים ובעלת שני אלבומים. אתמול (ו') פתחה הזמרת את סיבוב הופעות החורף שלה במופע בהיכל התרבות בתל אביב - במה גדולה ובהחלט מכובדת. זו הפעם הראשונה שהזמרת מופיעה על הבמה המבוקשת ואנו זכינו להיות נוכחים במאורע.

עוד בערוץ המוסיקה של פרוגי:

• לכל שיר יש שם: שירים שמתאימים להם שמות אחרים
• התיאור המושלם: המשפטים מהשירים לתמונה באינסטגרם
• עפה על זה: בר גרינזייד היא הכוכבת הבאה של ישראל

עוד לפני שעלתה דיין לבמה, האווירה באולם כבר מורגשת, הקהל נרגש ומוחא כפיים עוד לפני שיש זכר לתזוזה על הבמה. הוא מורכב מילדים ועד קשישים, צעירים ומבוגרים. המופע נפתח בשיר "לאסוף". הנגנים מצטרפים אליה לאחר הפזמון הראשון וזוכים למחיאות כפיים סוערות. מיד אחריו מגיע "תשאל את המים", במהלכו היא רוקדת ומסתחררת על הבמה בקלילות ונותנת את כל נשמתה בפזמון, בעודנו מצטמררים שוב מקולה הצלול. בסיום שיר זה ולפני תחילת השיר הבא, הספקנו להבחין בחילוף כלי נגינה מהיר על הבמה - בין גיטרה אקוסטית לגיטרה חשמלית; וכך מתחיל השיר השלישי, "לבי ער", שהינו קצבי ולוקט מהקהל מחיאות כפיים קצביות, ריקוד קטן ותזוזה לפי קצב.

את השיר הרביעי "צבעים" שרה דיין בעדינות ובנלהבות מסויימת ומצליחה לרגש במיוחד. ניכר כי היא כבר השתחררה וההתרגשות שצפה על פניה קודם התחלפה בחיידק במה. נגן העוד מצטרף אליה בשיר זה והיא שרה אליו. השיר החמישי והאהוב על כולנו "לילותיי" מתחיל מיד ולו אופי אינטימי ועיבוד מינימליסטי. הקהל, שמזהה את השיר, פורץ במחיאות כפיים ופוצח בשירה.

לצלילי מנגינת פסנתר יפה ולפני השיר הבא, דיין משתפת כי הסיפורים משחררים אותה ומספרת מקרה מצחיק שקרה לה עם עובד בסופר, שנוצר ביניהם איזשהו חיבור מיוחד - ובסופו של דבר גילתה שכל הזמן הזה הוא היה בטוח שהיא איננה אחרת מרוני דלומי. הקהל משתף פעולה ונקרע מצחוק, כאילו הגיע להופעת סטנדאפ. היא מסכמת את הסיפור בכך שהיא תמיד זוכרת לעצור לרגע ולהודות על הכל, גם על מה שנראה מובן מאליו.  

השיר "בשעה טובה" מלווה בשיתוף פעולה נרחב של הקהל. השיר הבא אחריו הוא "אל תאמר" והגיטרה חוזרת לדיין. גם השיר הזה סוחף את הקהל במחיאות כפיים קצביות ושירה משותפת בפזמון לבקשתה של הזמרת. במהלך השיר, שני הגיטריסטים יוצאים לבמה לסולו גיטרה. דיין מפנה להם מקום ומורה לקהל לפרגן, לאחר מכן מצטרפת גם היא לסולו מטורף על האקוסטית. בשלב זה השיר מקבל גוון מזרחי והקהל מוחא כפיים בהתרגשות. בשיר "דמעות שקופות" שהגיע מיד לאחר מכן, הבחנו בצד האולם בילדה קטנה אשר מנסה את מזלה ומנופפת בכל כוחה לשלום לזמרת. דיין לא נשארת אדישה ומחזירה לילדה החמודה בניפוף.

שיא ההופעה מבחינתינו מגיע בשיר "בדיוק כמו הירח": הזמרת מבקשת מהקהל להדליק פנסים בטלפון - והאולם מתמלא באורות בוהקים, רגע יפה ומרגש בין הזמרת למעריציה. במהלך השיר הקהל זוכה לטעום מדיין קצת יותר מקרוב; מפני שהיא יורדת לבמה ומתהלכת ברחבי האולם, מחלקת חיבוקים למעריצים ברי מזל, מחזיקה ידיים לאחרים, מחייכת למצלמות ומבקשת מהקהל להצטרף אליה בשירה - הוא נענה בשמחה ושר בפה אחד. בשיר שלאחר מכן, "הסוף הטוב הזה", הקהל לא עומד בהתרגשות, שורק ומוחא כפיים לפי הקצב. 

את השיר "שב מולי" דיין מבצעת באופן מרגש במיוחד, עם כוונה והבעת מילים ניכרת בשירה ותנועה. הקהל נורא קשוב ושקט בשיר זה ומניח לזמרת לבצע אותו בשלווה. אחר כך עוברת דיין להציג את הנגנים ואז חוזרת הגיטרה לידיה ומתחיל השיר "עד שתחזור". ניכר כי הנגינה מרגשת את הקהל והוא מצטרף אליה בשירה. בסיום השיר, הזמרת מציגה את שירה החדש: "לפתוח את הלב". במהלך שיר זה הקהל משתף פעולה במחיאות כפיים ותרועות התרגשות.

בשיר "מתארחת בעולם" ישנה הרגשה קטנה שדיין מאבדת את הקהל מעט; אך הוא מיד חוזר אליה בגלישה אל השיר הבא, "השבת כבר נכנסת" - ההופעה נערכת בשישי בצהריים ואין דרך טובה יותר מלקבל אותה! הקהל מתעורר ומשתולל בקצב מחיאות כפיים סוערות והסמארטפונים נשלפים. הזמרת, מצידה, רוקדת לה על הבמה יחד עם הנגנים ומנגנת במרקס לצלילי השיר הקצבי; והקהל רוקד יחד איתה. אין מתאים יותר מזה לאווירת יום שישי.

עוברים לשיר הבא והוא קאבר ל"מאמא דיאלי" - אותו פותחת הזמרת בצהלולים. השיר הינו שילוב מקסים בין השפה העברית למרוקאית והוא מוקדש לאמה של דיין, שלא נשארת אדישה וקמה מהקהל אל עבר הבת שלה עם זר פרחים. הזמרת שרה לאמא שלה והן רוקדות יחד. לאחר מכן דיין פוסעת את דרכה בשנית אל עבר הקהל, ניגשת למנטור שלומי שבת ומכבדת אותו בחיבוק אוהב. בסיום השיר דיין נפרדת מהקהל ונראה כי נגמרה ההופעה.

הקהל קורא לזמרת לחזור במחיאות כפיים חזקות וקצביות - והיא אכן חוזרת לבמה יחד עם ביצוע אינטימי לשיר "אמא" כאשר היא מנגנת על אורגן ומלווה בכינור בלבד. השיר מרגש במיוחד ולו אווירה קסומה. הקהל נותר קשוב ורגוע לאורך כל השיר ובסיומו פורץ בתרועות. בסיום השיר, דיין הנרגשת מתיישבת על כיסא במרכז הבמה ומכריזה כי מדובר כעת ב"רגע אינטימי". היא מספרת לקהל שלצערה לא זכתה להיות בהופעה של מאיר בנאי ז"ל ומקדישה את הביצוע לשירו "לך אלי" לזכרו. הביצוע המדהים מהפנט את כולם.

לאחר מכן מגיע קאבר של דיין לשיר "שאריות של החיים", הלא הוא השיר איתו נבחנה דיין לתכנית "דה-ווייס" לראשונה, הוא מריע בקולי קולות. הזמרת מזמינה את הקהל לשיר איתה באהבה והוא לא מאכזב באף חלק. במעבר חד ובמחיאות כפיים קצביות מתחיל השיר "מי אני מולם", אשר זוכה הפעם לגרסה קצבית ושמחה למדי. הקהל לא נשאר אדיש לשמע סולו הגיטרה האדיר שנלווה לו ולא מפסיק להריע. דיין עוברת לתודות ומסיימת בשיר רגוע אשר מתחיל באקפלה, "שם"; וההופעה המוצלחת נגמרת עם השיר הזה, מרגש ומנימליסטי.

לסיכום, אפשר להגיד שממש הרגשנו כאילו הזמרת מארחת אותנו בביתה שלה. לאורך ההופעה דיין דאגה לתקשר עם הקהל, הן בדיבורים ומילים והן בתנועות, מבטים, מגע ומחוות קטנות. הקול של הזמרת האדירה מהפנט, מרגש, סוחף ובלתי יאומן; וממש בכל שיר היא נתנה את כל כולה. נהננו בהחלט מכל רגע. המראה של הזמרת הזכיר ספק בובה עדינה על חוטים ספק ציפור מרחפת. היא הייתה מאוד משוחררת על הבמה, נינוחה ומילאה את כולה הריקודים, סיבובים ואור. המופע היה מדהים - ותגובות הקהל בהתאם! מי אמר שאין לך אור שלך שייך?