לתפארת המדינה: בני הנוער מעוררי ההשראה בישראל לשנת 2025. צילום פרטי, דורון סרי, שוות, נפש בנפש, גיל בארי

לתפארת המדינה: בני הנוער מעוררי ההשראה בישראל לשנת 2025

משואות - גרסת הנוער: מערכת אתר "פרוגי" בחרה את הצעירים מעוררי ההשראה של ישראל לכבוד חגיגות העצמאות ה-77 של המדינה • מתנדבים, נאבקים להשבת החטופים, מקימים מיזמים לטובת הקהילה, עוזרים בהסברה, מייצגים אותנו בגאווה ונלחמים בחרמות - זו הנבחרת שלנו לשנת 2025!

אמש (ד') שודר טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל שבירושלים. בנוסף לאותם מדליקי המשואות ובמיוחד בימים אלו, יש לא מעט בני נוער פורצי דרך שפועלים למען החברה והקהילה, מעוררים השראה ומהווים מודל לחיקוי. לרגל חגיגות ה-77 למדינה, בחרנו בבני ובבנות הנוער שמגיע להם ולהן להשיא משואה - לתפארת מדינת ישראל!

בינה זוסמן ורחל סטול, 16, בית שמש

בינה זוסמן ורחל סטול עלו מארצות הברית לישראל בשנת 2021, והפכו את חוויית העלייה האישית שלהן למיזם חברתי משמעותי. מתוך הקשיים שחוו בהשתלבות בארץ החדשה, הן ייסדו את פרויקט "אחות גדולה, אחות קטנה" (עליו גם זכו בפרס 'מאור' לבני ובנות נוער עולים מטעם ארגון "נפש בנפש"), שמטרתו לסייע לעולות חדשות להיקלט בצורה קלה ומחבקת. במסגרת התוכנית, כל אחות גדולה, נערה תיכוניסטית שעלתה לישראל, מאמצת אחות קטנה, ילדה בבית ספר יסודי שגם היא עלתה. המשתתפות נפגשות אחת לשבוע לפעילות משותפת ומשתתפות גם במפגשים קבוצתיים חודשיים. אחרי שנתיים של פעילות, המיזם מונה כבר מעל 60 משתתפות וממשיך להתרחב.

"כשהגענו לישראל לפני שלוש שנים, היינו בנות 13, לבד במקום חדש, עם שפה אחרת וחיים לגמרי אחרים. זה לא היה פשוט. היו רגעים שלא תמיד הרגשנו שייכות ושלא מצאנו את המקום שלנו. רצינו שאף עולה חדשה לא תרגיש את הקושי שאנחנו הרגשנו, הצלחנו לקחת את הקושי שלנו ולהשתמש בו כדי לעשות משהו טוב שיעזור לעולות נוספות, שחוות את אותן הדברים, בייחוד כי אנחנו יודעות מה זה להיות עולה חדשה ולהתחיל מאפס. היום, יש כבר עשרות בנות בתוכנית, וכל מפגש הוא הזדמנות לתת למישהי צעירה ממך את הביטחון, התמיכה והחיבוק שהיא צריכה כדי להרגיש בבית. באיזשהו מקום, הפרויקט הזה גם גרם לנו להרגיש יותר שייכות לחברה הישראלית, חיזק אותנו ונתן לנו מטרה משותפת. דווקא עכשיו, כשמדינת ישראל עוברת תקופה לא פשוטה, אנחנו מרגישות עוד יותר כמה חשוב לחזק אחת את השנייה. יום העצמאות בשבילנו הוא לא סתם חג - הוא תזכורת לזה שאנחנו חלק ממשהו ענק! עם שבנה מדינה מכלום, וגם עכשיו לא מוותר. אנחנו רוצות להגיד לכל בני ובנות הנוער בישראל - כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות שינוי. חיבוק, מילה טובה, יד מושטת... אלו הדברים שבונים את המדינה. זה הכח שלנו כעם, וזו המהות של להיות ישראלים"

עברי שי, 17, תל אביב-יפו

פעיל חברתי וממובילי מאבק הנוער להשבת החטופים. מאז תחילת המלחמה יזם אירועים רבים שבהם השתתפו בני נוער לצד משפחות החטופים, ביניהם מיצגים, הפגנות, צעדות, אירועי שיח וימי שיא שבהם הופסקו הלימודים לטובת פעילויות של הזדהות עם החטופים. בפעילויות אלו לוקחים חלק תלמידים ממאות בתי ספר ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום. בנוסף, עברי הוא בוגר תוכנית אידיאה באוניברסיטת תל אביב, שם חקר את תפקידם של בני נוער בפעילות חברתית. "הדבר הכי חשוב שכל אזרח יכול לעשות היום הוא לעמוד עם המשפחות ולדרוש את החזרת כל החטופים הביתה, להשאיר אותם על סדר היום זאת המשימה שלנו", מספר לנו ומוסיף, "בני ובנות נוער - אנחנו מסמלים את העתיד של המקום הזה, וכשאנחנו לוקחים את העתיד שלנו בידיים ופועלים למענו, אנחנו יכולים לתת תקווה גדולה - רק בזכותנו יהיה פה עתיד טוב".

כרמל שיקובסקי, 16, צפת

כרמל שיקובסקי משמשת כמנכ"לית סטארטאפ חברתי (במסגרת פעילותה בעמותת יוניסטרים) שמטרתו לסייע לנפגעות ונפגעי אלימות כלפי נשים והתמודדות עם טראומה. במסגרת פעילותה מפתחת כרמל, יחד עם חברי הצוות שלה, שעון חכם שמזהה עלייה במדדי לחץ דם ודופק, ומוודא את שלומם של המשתמשים על ידי קבלת הודעה שבודקת את מצבם והאם הם זקוקים לעזרה מיידית. גם השעון החכם וגם האפליקציה עשויים להתאים לאנשים במצבי סיכון ולא רק לנשים שנמצאות בסכנת אלימות. לחברה כבר קיים אבטיפוס מתקדם, והם עומדים לסיים את פיתוח האפליקציה. בנוסף, כרמל פעילה בתנועת "כנפיים של קרמבו" כבר חמש שנים, שם היא רכזת שכבה צעירה. מעבר לכך, היא פעילה גם במועצת התלמידים הבית ספרית ושימשה בעבר דוברת מועצת הנוער העירונית בצפת.

"בשנה וחצי האחרונות הבנתי שמה שעוזר לי להסיח את דעתי מהמלחמה זה עשייה, להיות במלא תנועות נוער ולנסות לעשות כמה שיותר טוב גם במציאות המוזרה והמפחידה שאנחנו חיים בה. כחלק מזה, אני כבר ארבע שנים פעילה בעמותת יוניסטרים. התוכנית ממש פיתחה אותי, עזרה לי להתגבר על פחד קהל, פתחה לי דלתות ומלמדת אותי יזמות הלכה למעשה. השתתפתי בין היתר בתכנית Uniteen של הסברה בקרב בני נוער בעולם בתקופת המלחמה הקשה, אודות המתרחש בישראל. אני רוצה להשתלב בעתיד בתחום היזמות, ללמוד יזמות עוד ועוד וכן ועיצוב ולפתוח עסק לעיצוב גרפי. השמיים הם לא הגבול עבורי".

מרואן ג'אבר, 16, דאלית אל-כרמל

תלמיד כיתה י"א, משתתף בתכנית "קו הזינוק" מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד והפדרציה היהודית של שיקגו משתמש ביצירת תוכן כדי להוביל קו הסברה אישי ומחבר. ביום ה-100 למלחמה פרסם פוסט מרגש שבו שיתף בתחושותיו כדרוזי וכערבי-ישראלי, דיבר על הכאב, על החטופים ועל הרצון למצוא קול מאחד בתוך כל הרעש. בעקבות הפוסט שהפך לוויראלי, יזם מיזם סרטונים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית כדי להנגיש הסברה לקהל ענק שלא דובר את השפה המקומית. הסרטונים שיצר מספרים את הסיפור שלנו, החטופים ואהבתו למדינה. הסרטונים עוררו אלפי תגובות חמות, גם מהציבור היהודי וגם מהעולם הערבי, כולל פנייה אישית מאביהן של האחיות חדיד. מאז, מרוואן הוזמן פעמיים למשרד החוץ ובקרוב יקבל את אות החוסן מטעם קרן היסוד והסוכנות היהודית.

"הפעילות שלי בהסברה התחילה מתוך כאב ומתוך אהבה. ככל שהמלחמה נמשכה, ראיתי שוב ושוב את השקרים שמופצים בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית על מה שקורה כאן, שקרים שפוגעים לא רק במדינה שלי, אלא גם באנשים שאני אוהב. יש לי חברים מהעולם הערבי, מסעודיה ומדינות נוספות ששיתפו אותי שהם רואים את הסרטונים שמגיעים אליהם בעברית או באנגלית ופשוט מדלגים עליהם, כי זו לא השפה שלהם. ברגע הזה הבנתי שיש לי אחריות ויש לי יכולת - הדיבור שלי, הערבית שלי, היא בדיוק מה שיכול להגיע ללב שלהם. ההבנה הזו התחברה לכלים ולתמיכה שקיבלתי בתכנית 'קו הזינוק' של שותפויות אדמונד דה רוטשילד, שם למדתי להאמין שהקול שלי חשוב ושהסיפור שלי יכול להשפיע... המסר שלמדתי הוא שכל אחד מאיתנו, גם בגיל צעיר, יכול להוביל יוזמה חברתית וליצור שינוי אמיתי. אני לא רואה את זה כהצלחה אישית שלי. זו שליחות, וזו הדרך שלי להשמיע את הקול שלנו בעולם".

שי חורב, 16, מזכרת בתיה

שגרירת שוות ואקטיביסטית אקלימית שמובילה שינוי משמעותי בזירה הסביבתית. היא מכהנת כראש צוות חינוך אקלימי במחאת הנוער למען האקלים, ואחראית על הובלת מערך חינוכי הכולל שיעורים, הרצאות ופעילויות שמטרתן להגביר את המודעות למשבר האקלים ולעודד מעורבות אזרחית בקרב בני נוער. שי, שזכתה באות "שוות" לנערות מובילות לשנת 2024, רואה באקטיביזם כלי מרכזי לשינוי חברתי ופועלת לעורר השראה בקרב הדור שלה. על פעילותה מספרת, "אני אקטיביסטית בגלל שמשבר האקלים הוא כבר מזמן לא רק בעיה של גדולים או של דובי קוטב. אלו החיים שלנו. חינכו אותי למצוא פתרונות יצירתיים, לא לוותר על העקרונות שלי ולא לתת לאף אחד להגיד שאני לא יכולה. אני גאה להיות חלק מהשינוי ומהפתרון. אני מאמינה שלכל נערה ונער יש זכות להשמיע קול ולהישמע, ושגם לדור שלנו מגיעה ההזדמנות לחיות בעולם טוב".

דניאל בוארון, 14, נתניה

תלמיד כיתה ח' בבית ספר חיים גורי בנתניה, הוא דמות בולטת בעולם הספורט עם הישגים מרשימים בג'ו ג'יטסו - אלוף העולם עד גיל 14 וסגן אלוף אירופה עד גיל 16. כחבר נבחרת ישראל, דניאל מייצג את המדינה בגאווה, מניף את הדגל, משמיע את ההמנון ולא מהסס להסביר למתחרים מכל העולם על התרומה המשמעותית של ישראל לעולם. בשנה שעברה, במהלך אליפות העולם עד גיל 14, נתקל באנטישמיות כשמתמודד מאיחוד האמירויות סימן לו תנועת שיסוע גרון ואיים עליו בסיום הקרב. דניאל התמודד בגבורה, לא חשש והמשיך לייצג אותנו בכבוד, בעוד שהמתמודד נפסל. דניאל מאמין בכוח של ספורט לאחד בין אנשים, גם כשישנם אתגרים פוליטיים, ומקפיד להושיט יד בסיום כל קרב כסמל לשלום והבנה. הדרך בה הוא מתנהל על המזרן ומחוצה לו מוכיחה שהוא לא רק לוחם מצטיין, אלא גם אדם עם ערכים חזקים שמעורר השראה. "ספורט יכול להיות דרך חיים. לייצג בעצמי בתחום הזה את ישראל בעולם, נותן לי תחושת גאווה שאין לה תחליף מכל הלב והנשמה".

נילי מנדלבאום, 16, מורשת

נילי מנדלבאום מצטיינת בלימודיה באולפנת סגולה שבקריית מוצקין, שם היא לומדת במגמות ביולוגיה ואומנות, ובמקביל מגלה מנהיגות ומעורבות קהילתית מרשימה. היא מדריכה קבוצת חונכויות בתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" בסניף קריית חיים, פעילה בצוות נחשון של בני עקיבא ומשמשת כמש"צית. מתחילת המלחמה היא התנדבה ומתנדבת בקהילה שלה במורשת, סייעה לילדים שבתיהם נפגעו, וניקתה בתים מהריסות ורסיסים. "לאחר שבמלחמה נפלו טילים ביישוב ופגעו בבתים שמרנו על ילדים שהבית שלהם נפגע בזמן שההורים אירגנו דברים בשביל לנסוע לבית מלון. לאחר מכן גם ניקינו את הבתים הפגועים מזכוכיות ורסיסים. בכנפיים של קרמבו אני עושה פעולות לנוער עם ובלי צרכים מיוחדים, מעבירה להם ערכים חשובים של קבלת השונה, כבוד, אחריות ועוד. העשייה שלי נובעת מרצון להשפיע טוב על העולם ולממש את הייעוד שלי בעולם".

אורן להב, 17, חולון ואייל לוי, 15, קציר

אורן, יוצר תוכן אהוב וקומי שפרץ לחיינו בסערה וזכה אפילו לחיקויים ב"ארץ נהדרת", ואייל, זמר בתחילת דרכו שכבר הוציא להיטים שכבשו את הטיקטוק וכיכב בסדרת נוער, מצליחים לבלוט לא רק בזכות הפעילות הבידורית שלהם, אלא גם בזכות המאבק האישי והעקבי שהם מנהלים נגד חרמות ושיימינג. שניהם חוו על בשרם בדיחות פוגעניות, עלבונות, חרמות ואפילו אלימות, והפכו את הכאב האישי שלהם לדגל חברתי. אורן ואייל לא מהססים להתייצב מול חברי הכנסת בוועדות מיוחדות, להפנות אצבע מאשימה כלפיהם כשהם עצמם מתנהגים בבריונות ובשיימינג אחד כלפי השני, ולהצביע על כך שהם משמשים דוגמה רעה לבני הנוער. לצד זאת, הם גם דורשים ממערכת החינוך לקחת אחריות מאסיבית יותר על הנושא, מפרסמים תכנים ייעודיים, יוזמים קמפיינים (או שירים בנושא) וממשיכים לעמוד בחזית. הם מבינים שכשהפופולריות כבר אצלם בידיים, אפשר לצחוק ביומיום מהתוכן שלהם, אבל כשצריך לפעול באמת ולעורר מודעות חברתית, הם שם! ולא רק כדי לתקף ולמגר את הפוגעים והמחרימים - אלא גם בעבור כל מי שזקוק לגב ולתמיכה מול מציאות לא פשוטה.

 

"בחרתי לנצל את הכוח שיש לי בקרב הקהל הצעיר וברשת ולשיר על נושא שכל כך קרוב לליבי, כדי לעשות שינוי", סיפר לנו אייל על הבחירה בו, "כמי שהתפרסם לפני גיל 13- חוויתי הרבה הייטרים ברשת והצקות בבית הספר. את השיר בחרתי להשיק בכנסת ישראל בוועדה לזכויות הילד, בדיון בנושא התמודדות עם חרמות, כדי לעורר מודעות לנושא החשוב הזה. עוד נקודה שחשוב לי להעביר אשר נוגעת לכל האנשים הבוגרים דווקא - אנחנו הדור הצעיר לוקחים מכם דוגמא אישית, ואם אנחנו רואים שאתם מתנהגים בזלזול אחד לשני ומחרימים דעות של אנשים, איך אתם מצפים שאנחנו נתנהג אם אתם מתנהגים ככה? השינוי חייב להתחיל מכם. אנחנו מתבוננים עליכם ולומדים מכם!".

אורן מוסיף, "מגיל קטן סבלתי מדיחוי וחרמות, עשיתי הכל, אבל הכל! כדי לקבל כוח ולעזור לאחר, היום בכל דרך אני עוזר ואעזור לילדים שעוברים את מה שעברתי".

נטע אילני (18) מרחובות, אולגה בסוב (17) מחיפה, מעין רביד (18) ומאיה כהן (17) מתל אביב

נבחרת המתמטיקה הישראלית לבנות רשמה הישג מרשים במיוחד באולימפיאדה האירופית לנערות במתמטיקה (EGMO) שהתקיימה בפרישטינה, קוסובו – עם שתי מדליות זהב ושני צל"שים. נטע אילני, תלמידת י"ב מרחובות (דה שליט), קטפה את מדליית הזהב ודורגה במקום החמישי מבין כלל המתמודדות בעולם. אולגה בסוב, תלמידת י"א מחיפה (עירוני ג'), זכתה אף היא בזהב ודורגה במקום ה-11. מעין רביד ומאיה כהן, תלמידות הכפר הירוק, זכו בצל"שים – מעין כחברה בנבחרת ישראל בביולוגיה, ומאיה בנבחרת מדעי המחשב. משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת נבחרות ישראל במדעים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות, והמשלחת הוכשרה במכון ויצמן למדע. בין אם מדובר בשאלות מתקדמות באלגברה, גיאומטריה או תורת המספרים – המצטיינות הצעירות ממשיכות למצב את ישראל כאומת חדשנות גם בזירת ההצטיינות העולמית, לעורר גאווה במיוחד בזמנים האלו, מדגישות את החכמה והידע הישראלי ומעוררות השראה לבני ובנות נוער. 

אביב מור (18, גן יבנה), אוהד אלפרנג'י (17), אוריאן מור, עדן מולדבר ושלי ברזובסקי, 18 מאשדוד

אביב מור מתיכון "נעמי שמר", יחד עם אוריאן מור, אוהד אלפרנג'י, עדן מולדבר ושלי ברזובסקי, כולם תלמידי י"ב ממקיף ז' הקריה באשדוד, הם הקבוצה שמאחורי "פורצי שמיים" – פרויקט מרגש שמחבר בני נוער מתנדבים לנערים ונערות עם צרכים מיוחדים דרך עולם הספורט. הפרויקט מבוסס על מפגשים קבוצתיים בשעות אחר הצהריים, בהם המתנדבים אוספים את החניכים מבתיהם, מקלים על משפחותיהם, ומעניקים להם חוויית אימון חברתי מלאת אווירה ותמיכה. החזון של החמישה הוא ליצור מסגרת חברתית אמיתית ולא רק יוזמה חד-פעמית, לעודד שמירה על אורח חיים בריא, ולהוציא את החניכים מהשגרה אל מקום תומך ומחבק. הם מוכיחים שעם לב גדול ונחישות - אפשר באמת לפרוץ גבולות ולהשפיע. "לא מעט מתמודדים עם משקל עודף, לא מקפידים על כושר גופני ואף לא יוצאים מהבתים לאחר שעות בית הספר. למרות שהידע שלנו הוא מקצועי באופן חלקי, אנחנו רוצים לעזור לחבר'ה לצאת קצת מהבית, להזיז את הגוף וליהנות! יחד התרומה בהיבט החברתי שעבורם היא עצומה. אנחנו רוצים לקרוא לנוער להצטרף למיזם הזה, לקחת חלק בהתנדבות יוצאת דופן ולצאת קצת מהקופסה. כי 'לפעמים אלו שצועדים בקצב אחר, הם אלה שמגלים דרכים חדשות'".

אודל קדוש, 15, נהריה

תלמידת כיתה י'. מצליחה לשלב עשייה חברתית מרשימה לצד לימודיה. אודל מדריכה בתנועת נוער "כנפיים של קרמבו" המשלבת בני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים, מנהלת את המדיה והרשתות החברתיות של סניף התנועה ומתכללת פרויקט מיוחד לשילוב החינוך הבלתי פורמלי במערכת הבית ספרית - במסגרתו מגיעים פעילי התנועה לפעול עם תלמידים בתוך בתי הספר עצמם. למרות שמדובר בפרויקט מורכב שדורש הכשרות, הכנה וכתיבת תכנים, אודל לקחה עליו אחריות מלאה ומובילה אותו בהצלחה. בנוסף, היא מתנדבת בקביעות במד"א, פעילה במגמת מנהיגות בעיר, משתתפת בהתנדבויות מגוונות כמו חלוקת משלוחי מנות לקשישים וחיילים, ולוקחת חלק פעיל בטקסים עירוניים, בהם טקס יום השואה. בקרוב תצא למשלחת ייצוגית של העיר לקהילה היהודית באוסטריה, כחלק מפרויקט הסברה וקשרי קהילה. אודל היא אחת הנערות הבוגרות והמשפיעות שפועלות בעיר, ומשלבת את העשייה החברתית שלה במקביל ללימודים, חברים ומשפחה – תמיד עם חיוך ורצון אמיתי להשפיע. "התחושה שאני רק אולי גורמת למישהו אחר להרגיש או להיות טוב יותר' גם אם זה רק בקצת' מעלה בי אושר", סיפרה לנו.

לילי גוטרמן, 18, באר שבע

חוקרת צעירה וסטודנטית מצטיינת (שגרירת "שוות") שמקדישה את זמנה להנגשת עולם המדע לנערות. כבר בגיל 14 החלה ללמוד כימיה באוניברסיטת בן-גוריון במסגרת תוכנית "מארי קירי", והיום היא חלק מתוכנית "נוער חוקר" בבית החולים סורוקה, משתתפת בפרויקטים קליניים ומדריכה בני נוער מהפריפריה כדי לעודד אותם לחלום ולהאמין ביכולותיהם. לילי, שזכתה באות "שוות" לנערות מובילות בשנה שעברה, מובילה שינוי בייצוג הנשי בתחומי המדע והטכנולוגיה, בין היתר דרך כנס "מפתחות את העתיד" שהובילה עם העמותה. "מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת מדע וטכנולוגיה, אבל רק בשנה האחרונה נחשפתי לפער המגדרי העצום בתחום הזה- 30% נשים בלבד לוקחות חלק בתחומים האלו. ביום שגיליתי את זה הבנתי שאני צריכה לעזור לו להשתנות, אפילו אם זה יהיה בצורה קטנה. התחלתי לחקור על הסיבות לפערים וגילתי שיש המון אבל העיקריים הם חוסר ביטחון עצמי וחוסר במודלים להשראה. ראיתי איך הדברים האלה רלוונטים לנערות שאני מכירה מהתחומים האלה, לחניכות שאני מדריכה בנושאים מדעים ובעיקר אצל עצמי. אני רוצה שנשנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלות על היכולות שלנו, שנראה שאנחנו לגמרי מסוגלות להגיע לתפקיד החלומות שלנו ולראות שיש נשים שהן מדעניות, חוקרות, מהנדסות והייטקסיות שהצליחו לעשות את זה! שאולי בעוד כמה שנים הסטודנטיות או הנערות בתחומים האלה לא יהיו המיעוט בחדר". 

תגובות