מומלץ לקרוא: "לפני שאפול" - למות שבע פעמים. צילום: יחסי ציבור

מומלץ לקרוא: "לפני שאפול" - למות שבע פעמים

לסמנתה קינגסטון היה הכל: החבר הכי שווה בעולם, 3 חברות מדהימות, והרבה כבוד בתיכון. יום שישי ה-12 בפברואר היה אמור להיות יום נפלא בחייה. אבל זה לא קרה

לסמנתה קינגסטון היה הכול: החבר הכי שווה בעולם, שלוש חברות מדהימות, והרבה כבוד בתיכון שלה. יום שישי ה-12 בפברואר היה אמור להיות עוד יום נפלא בחייה. אבל הוא הופך להיות יומה האחרון.

עוד במדור התרבות של פרוגי:
• כמעט שבר את הבית: אלי פיניש משחק כדורגל
• הזאב מהבורסה: במה הרגע צפיתי?
• אינסטוש: מי עשה שרירים ב/X פקטור?

ואז היא מקבלת הזדמנות נוספת. שבע הזדמנויות בעצם. לחיות שוב ושוב את יומה האחרון במהלך שבוע מופלא אחד. אט אט היא תפענח את התעלומה האופפת את מותה, תבין את ערכם האמיתי של הדברים שהיא עלולה לאבד, ותגלה את כוחה לשנות לא רק את חייה אלא גם את חייהם של אחרים.

לורן אוליבר היא סופרת אמריקנית שחיה בברוקלין, ניו יורק. "לפני שאפול", ספרה הראשון, זיכה אותה בשלל שבחים ופרסים, נמכר ל-31 מדינות, היה לרב מכר של הניו יורק טיימס ועובד לקולנוע. זהו ספר נועז ומקורי השואל את השאלה החשובה מכולן - איך אנחנו צריכים לחיות? ונותן לה שבע תשובות, שכל אחת מהן נכונה ומרתקת מקודמתה.

אוליבר מפגינה אומץ רב בספר, היא שוברת כמה מוסכמות: הראשונה והחשובה מכולן - היא הורגת את הגיבורה בתחילת הספר, ולאורכו היא מאפשרת לה לחיות את יום מותה שוב ושוב, בתהליך של הִשתנ?ת.

ברוב ספרי הנוער (והמבוגרים) היום הגיבור הוא דמות שוליים שבוחנת את המרכז מהצד, ולרוב שואפת להיות במרכז (ובהפי אנד הטוב של הספר היא מצליחה). בספר הגיבורה היא מהמקובלות, נציגה מובהקת של המרכז ובזה החידוש.

אוליבר מבקשת להראות שגם לילדה המקובלת, שלרוב היא דמות שטחית בספרים, יש עומק ומניעים. כדי להיות נאמנה למציאות, לורן לא נרתעה מלעסוק בסוגיות בחיי התיכון שלרוב מושתקות: מין, סמים, אלכוהול, הפרעות אכילה ועוד. היא אומרת שהכניסה את הנושאים האלה לספר לא כדי לדון בהם, אלא על מנת שהספר יהיה אמין ויעסוק במה שמעסיק את הקוראים שלה: "בתיכון שלי כל הדברים האלה התקיימו, ולכן הם בספר, רציתי שהוא יהיה אמין. אחרי הכול, הסיפורת היא מקום טוב להתמודד עם הנושאים האלה"

מוסכמה נוספת שהיא שוברת היא הגיבור הגברי. לרוב בספרי נוער הדמות הזאת  שלילית - הגיבור מתעלל באופן כלשהו בגיבורה, ורק בסוף נהיה מודע להתנהגותו והופך להיות "בן אדם" שאוהב אותה. ואילו כאן, הגיבור הגברי הוא דמות חיובית מההתחלה. אוליבר בנתה אותו כדי להראות שגיבור חיובי לא חייב להיות משעמם, היא רצתה גיבור שרואה את הדברים הטובים בגיבורה ושגורם לה לרצות להיות טובה יותר.

תגובות