"ערים של נייר": סרט מצחיק, מרגש ושובה לב. צילום: יחסי ציבור

"ערים של נייר": סרט מצחיק, מרגש ושובה לב

לאחר ההצלחה הגדולה של "אשמת הכוכבים" מגיע עיבוד קולנועי נוסף לספר של ג'ון גרין, הפעם "ערים של נייר". האם הסרט הזה הביא להצלחה או שדווקא איכזב? ביקורת

לאחר שהעיבוד הקולנועי לספרו של ג'ון גרין "אשמת הכוכבים" זכה להצלחה גדולה בקופות, מגיע אחד נוסף בשם "ערים של נייר". סרט זה יצא אתמול (ה') לקולנוע לאחר שהמתנו לו זמן רב, וכמו ב"אשמת הכוכבים" גם כאן סיפור האהבה בין הדמויות הראשיות קצת שונה ומורכב. 

© יחסי ציבור

למזלנו ישנן כמה סצנות זהות לאלו שכתובות בספר, כמו הסצנה הראשונה שבה הדמות הראשית קוונטין שמכונה קיו (נאט וולף), מספרת לצופים כי ישנו חוק טבע ובו כל אדם בחיים זוכה לפחות לנס אחד. הנס של קיו היה בדמות מרגו רות' ספיגלמן, השכנה המסתורית שלו, שאותה מגלמת דוגמנית העל קארה דלווין. לאחר שלקחה אותו להרפתקה לילית בעיר הולדתם, מרגו נעלמת לפתע ומותירה אחריה רמזים נסתרים שאותם קוונטין צריך לפענח. החיפוש מוביל אותו ואת חבריו להרפתקה מלהיבה, מרגשת ומצחיקה בו זמנית.

 

לפני הכול, זכינו ליהנות מיופייה העוצר נשימה של דלווין, שללא ספק אי אפשר להתעלם ממנו. עוד משהו שהבחנו בו היה מהרגע שהיא התחילה לדבר וחשפה בפנינו שהיא לא הדוגמנית הבנאלית והיא בהחלט הרבה מעבר. רמות המשחק שלה היו מצוינות ומפתיעות, לאור העובדה שזהו הסרט הקולנועי הראשון שבו היא משתתפת. גם וולף לא איכזב וגילם את קיו בדיוק בצורה שבה אתם מדמיינים אותו: נער ביישן וחנון שהעניין החברתי בבית הספר בכלל לא מדבר אליו.

© יחסי ציבור
© יחסי ציבור

נקודת אור חשובה מאוד בסרט הייתה כל ההתנהלות של חבורת הנערים בדרכם למצוא את מרגו, במיוחד שלישיית החברים הקרובים של קיו. הסצנות של שלושתם יחד פשוט הקפיצו את הסרט מסרט דרמטי מידי לסרט דרמטי שמתאים לנוער וגם למבוגרים. סרט זה הוא מסוג הסרטים שאי אפשר להישאר בו עם עיניים יבשות ותמצאו את עצמכם בוכים וצוחקים לחילופין. דקת חסד נוספת הייתה כאשר החבורה עצרה בחנות במהלך מסעם והמוכר לא היה אחר מאנסל אלגורט, הידוע לכולנו כגאס מ"אשמת הכוכבים". איחוד, מישהו?

© יחסי ציבור
 
לצד כל היתרונות ישנם גם את החסרונות, שבוודאי יאכזבו את מעריצי הספר, כך למשל חלקים רבים וחשובים מן הספר לא הוכנסו אל תוך הסרט או שהושמטו פרטים רבים, כנראה מתוך חיסכון בזמנים. דוגמה לכך היא שבספר יש לצמד 11 משימות למלא ובסרט הראו רק שלוש משימות מתוכן ואת ההגעה לבניין הגבוה שמשם יכלו לצפות בכל אורלנדו בשלמותה. למרות זאת, לדעתי חיסרון זה הוא שולי במיוחד לאנשים שלא קראו את הספר.
 
© יחסי ציבור

מה שייחד את הסרט הוא שהוא לא סרט רומנטי טיפוסי אלא להיפך. בזכות הסרט אפשר להבין שרושם ראשוני זה ממש לא הכול ושלפעמים האנשים הרבה יותר מתוסבכים מכפי שזה נראה. בנוסף, גם כשקשה ונראה שהדברים בוחרים לא להסתדר בכוונה, יש את החברים שיתמכו בך תמיד. הסרט מוכיח שאהבה חברית שווה בדיוק לאהבה רומנטית, לא יותר ולא פחות.

החבורה השולטת
החבורה השולטת © אינסטגרם

לסיכום, לסרט "ערים של נייר" צפויה הצלחה רבה בעיקר בשל הבסיס, התסריט המעולה, איכות הצילום, הבימוי המדהים וכמובן השחקנים שממש לא מאכזבים. מקווים שנוכל לזכות לחסד נוסף עם ספרים וסרטים נוספים ומוצלחים עוד יותר מבית היוצר של ג'ון גרין.

עוד במדור הבידור של פרוגי:

 
תגובות