ז'אנר האימה הוא אחד הז'אנרים הקשים ביותר ליוצרי הקולנוע. צריך לדעת לחדש, להביא משהו שעדיין לא נעשה, או לקחת תבניות ולדעת לשחק איתן בצורה אמנותית ומדויקת. הסרט "הבלתי רגיל" יצא ביום חמישי האחרון למסכי הקולנוע והוא לא מהסס להשתמש בתבניות המוכרות. אך מעבר להבהלות הטיפוסיות והרגעים המצמררים הבודדים, מדובר בסרט עם לא מעט טעויות, שהיה אפשר לתקן (גם בשם של הסרט, יכלו לתרגם אותו לשם מעניין יותר).

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• כבוד המנחה: הסלבס שהיו אמורים להנחות תכניות ריאליטי
• הבינג' השבועי: הסדרה שהחייתה מחדש את אגדות הילדות
• שומרים על השושלת: המשפחות הכי נוצצות של הסלבס

במאי הסרט, ניקולס מקארתי שעשה כמה סרטים שלא הצליחו במיוחד בעבר, יחד עם התסריט שכתב ג'ף באלר מנסים להביא סרט על ילד צעיר שמתנהג באופן מוזר ולא שגרתי. כאשר הוריו המודאגים מנסים לעזור לו ללא הצלחה, מתקשים להאמין שמדובר בעניין רוחני גדול ומנסים לעזור לילדהם בעזרת פתרון רוחני. התקציר מזכיר הרבה סרטים אחרים כמו "מגרש השדים", "לזמן את הרוע", "אות משמיים" ועוד רבים. אך בניגוד לחלקם, הסרט פותר לעצמו את הבעיות בקלות. אמו של מיילס, שרה (טיילור שילינג) לא מתאמצת כמעט כדי להגיע לפתרון הבעיה, אפילו להיפך, והפתרון בכל זאת מגיע. היא מגלה בפירוט רב הכולל הסברים ודוגמאות מה הבן שלה חווה וכאן מגיעה בעיה נוספת של הסרט - הוא מאכיל את הצופים בכפית.

רגע, מדובר במותחן? יש מתח? מהדקות הראשונות, ואפילו עוד מהטריילר מגלים את כל הסיפור שמאחורי מיילס בן ה-8. זוהי נקודת המוצא של הסרט, לא נתנו לנו אפילו מעט זמן להבין את זה בעצמנו, וחבל. אנחנו מצפים מסרט כזה לתת לנו לנסות לנחש ולהבין מבלי שייתן לנו את כל המידע מיד. הסרט עמוס מאוד ברמזים וגם במסרים ישירים על מצבו הפסיכולוגי של מיילס, כל ילד יבין את העלילה בקלות.

יש גם נקודות חיוביות בסרט, אתם אולי לא תפחדו אבל באמצע הסרט יש נקודה מאוד מפתיעה, שכביכול לוקחת את הסרט לכיוון חדש. שמחתי שהסרט הצליח להפתיע אותי, אבל לצערי התגברו על השינוי בקלות, והוא לא היה מספיק דומיננטי בסרט. עם זאת, הוחלט לשתף פעולה עם המלחין ג'וסף בישארה שהלחין מספר פסקולים של סרטים מצליחים מאוד כמו "לזמן את הרוע", "אנאבל" ועוד, והוסיף מוזיקה מוצלחת מאוד לסרט. עוד עניין חיובי בסרט הוא הסוף שלו, סוף-סוף סרט עם אומץ לעשות סוף כמו שצריך, לא זכורים לי הרבה סרטי אימה עם סוף כזה מוצלח.

מתוך "הבלתי רגיל" © צילום: באדיבות פורום פילם

עיצוב הדמויות היה לוקה בחסר; לא היתה כמעט הזדהות עם האבא שהרגיש כמו סתם אבא טיפוסי. אכן היתה מעט הזדהות, אך היא היתה מלווה בכמה מקרים לא אמינים שהפריעו לנו, היא נראתה שלווה מאוד יחסית למישהי שעומדת ללדת עוד רגע, והיא לא שואלת כמעט שאלות, נותנת לדמויות אחרות לנהל אותה ומסתפקת בהסברים שלהם. אך לקראת הסוף היא שוברת את התדמית הזו. הדמויות לא היו מספיק מעניינות ועל כן היו חלקים בסרט שהיו משעממים, ללא נקודות מפנה.

מאבק בין ילד קטן לישות אחרת שמנסה להשתלט על המוח שלו זה נשמע מבטיח. אבל דמותו של מיילס לא קיבלה מספיק במה ולא נתנה לנו את הצ'אנס להתחבר אליה. ילד שכנראה על רצף האוטיזם, עם גאונות לא מוסברת ומעורפלת, שמשתמש באלימות ותוקפנות ואנחנו יודעים בדיוק את הסיבה. מהרגע הראשון אנחנו יודעים שיש לו מישהו שנמצא איתו, אז היה קשה לראות את העולם מהעיניים שלו, הוא מאוד תמים ומפוחד, לא ילד נורמלי ולא כזה שתתחברו אליו. פה הפספוס הגדול של הסרט לדעתנו, כי ילדים קטנים משולבים בתכונות שטניות ואכזריות זה ללא ספק מצמרר.

טיילור שילינג ב"הבלתי רגיל" © צילום: באדיבות פורום פילם

בשורה התחתונה, מדובר בסרט שלא מותח ולא מפחיד, מגיע יותר מדי מידע לצופה וקל מדי להבין הכל (קצת כמו הסוף של הסרט "פסיכו" של היצ'קוק, רק בהתחלה). אמנם לא תתחברו לדמויות, או תזדהו איתן יותר מדיי, אבל זה בהחלט קונספט מעניין לסרט שנתמך על ידי שחקנים מעולים. יהיו נקודות שיפתיעו אתכם, רגעים מבהילים והכי חשוב, חכו לסוף, הוא מצוין.

שימו לב: הסרט מוגבל מגיל 16 ומעלה