מבריק ומחריד: 'אנחנו' שובר את הסטריאוטיפ של סרטי אימה
סרט האימה-פסיכולוגי שעלה היום (ה') לאקרנים עשוי להיות יותר רלוונטי לאמריקאים מאשר לנו. אך זה לא מונע ממנו להיות סרט חכם ומבעית, שעם קצת פתיחות ראש תוכלו לגלות בו כאלגוריה חברתית טעונה ומעוררת על גזענות ועל הצדדים הפחות יפים של בני אדם. ביקורת
אם והיה נדמה לכם כי הסרט המדובר "אנחנו" הוא עד אחד מסרטי האימה גורפי הצרחות שלא תוכלו לישון אחריו בלילה - טעיתם. כן מדובר בסרט אימה מבעית ומהפנט שלא תראו בכל יום על מסך הקולנוע.
עוד בערוץ הבידור:
- פורים מכושף: כך עשו עלינו את הקסמים המטורפים לחג
- אירוע לשבוע: כל הבילויים השווים לחג פורים
- הארכת זמן: הסלבס שמתחפשים בכל השנה
אדלייד (לופיטה ניונגו) היא אם לשני ילדים, רדופת טראומות לא פתורות ומסובכות להסבר, ובשילוב תערובת של צירופי-מקרים מוזרים, מרגישה שהפרנויה שלה מתעצמת לרמה קריטית כשהיא מתחילה להיות בטוחה שמשהו רע עומד לקרות למשפחה שלה. אחרי שבילו יום מתוח בחוף הים עם חבריהם, אדלייד ומשפחתה חוזרים לבית הנופש שלהם. כשיורדת החשיכה, משפחת וילסון מגלה ארבע צלליות מחזיקות ידיים עומדות יחדיו בחניה. כאשר הם נחרדים לגלות שאלו הם כפילים של עצמם.
"אנחנו" מונהג בכריזמה רבה על ידי לופיטה ניונגו (זוכת אוסקר על תפקידה ב"12 שנים של עבדות) שמגלמת במקצועיות כה רבה את דמותה של אדלייד החרדה, זאת בעיקר בזכות הבעות הפנים המדויקות שהיא עושה בתור עצמה ובתור הכפילה שלה. גם וינסטון דיוק (גייב וילסון/אברהם) מצליח לגלם את האב המשפחה המשמש לעיתים גם כאתנחתא קומית. אלה ושאר חברי הקאסט המצוינים, נמצאים תחת נצחונו של הבמאי והכותב ג'ורדן פיל. פיל, כוכב עולה בהוליווד בעיקר לאחר סרטו הקודם "תברח" המדבר על אותם נושאים, מביא סרט אימה ייחודי שלא רואים בכל יום - אשר מצליח כמעט באופן מושלם ליצור סיפור מתחכם לצד מסרים עמוקים שחבויים בו. שבח נוסף הולך גם למלחין הסרט, מייקל אייבלס שיוצר אווירה מצמררת להפליא בעיקר בסצנות מבעיתות.
הסרט מתעטר בתסריט חזק, שמביא עימו סיפור מורכב. אבל עם כוח גדול באה גם אחריות גדולה, משפט שג'ורדן קצת התקשה ליישם בסרטו - היו לא מעט רגעים מבלבלים ומוזרים שעלולים לגרום לכם לאבד את הסבלנות לעיתים, כמו גם חורים בעלילה שמורידים קצת לחוויה של הסרט. נדמה היה שג'ורדן ניסה להעביר מסר כה עמוק בצורה כה מתוחכמת עד שהוא התקשה להצדיק אותם. אבל אנחנו נסלח לו, כי מלבד המעידה בתסריט מדובר בסרט שלא תראו כמותו על מסך הקולנוע.
קיים סטריאוטיפ מסויים על סרטי אימה, בעיקר בתרבות הקולנוע העכשווית; שלפיו מדובר בסרטים שלא באים להעביר מסר עמוק אלא רק לגרום לכם לשקשק מפחד ולצרוח בבהלה. "אנחנו" שובר את הסטריאוטיפ הזה והוא מוכיח שגם בז'אנר האימה אפשר לשתול מסרים עמוקים. אין בו אלמנטים מפחידים מדי למעט הבעות פנים מבעיתות ורגעים גרפיים מחרידים, כך שסרט אימה של צרחות ורוחות רפאים - לא תמצאו כאן. "אנחנו" הוא פאזל, אבל מסוג הפאזלים המורכבים הללו הכוללים 1,000 חתיכות - והרמזים שג'ורדן פיל זורק לנו במהלכו לא תמיד עבים מספיק כדי שנבין אותם ונוכל להרכיב את התמונה המלאה. זו הסיבה שלצד החבר'ה, הפופקורן והשתייה שתביאו עימכם לסרט - תבואו עם ראש פתוח ונסו לנתח את המסרים החבויים שיש לסרט הזה להציע.
