הסרט אהבה ושוקולד הנו סרט צרפתי נדיר ביופיו וברגשות שהוא מכיל, ומספר את סיפור אהבתם של שני אנשים בעלי חרדה חברתית קשה, מנקודת מבטם האינפנטילית, זהו בעצם מפגש נדיר בין שני זרים, גבר ואישה במפעל שוקולד קטן, שניהם אבודים בעולם שדורש מהם להתקדם בקצב שונה משלהם.

דרך השוקולד הם מגלים עוד טעמים של תעווה, אהבה, תשוקה וכאב. הסרט מגולל בעיה עמוקה כל כך בצורה פשוטה כל כך, שגורמת לקהל לגחך באירוניה, דווקא המשחק המוקצן של השחקנים הוא זה שמושך את הקהל, וגורם לרעיון המורכב הזה להיות ידידותי יותר, כך שמגוון רחב יותר של אנשים יכולים להתחבר אליו, להזדהות ולשייך את הסיטואציה לעולמם. כלומר, הבמאי התמקד בפחד, זוגיות, אהבה ושיחות, כאשר דברים אלו טמונים בכולנו, ועוד הקצין אותם עד כדי חרדה וטיפשות.

הרעיון של הסרט אומנם קיצ'י, אך הצורה שבה הבמאי בחר להציג לקהל אותה הייתה מיוחדת ומהנה, אם מסתכלים על העלילה נטו זו עלילה של סרט אהבה הוליוודי ותו לא, הסרט יכל לעבור בקלות את הגבול הדק הזה בין איכות לבנאליות, וניתן לומר שהבמאי עמד בכבוד במשימה שניתנה לו.

גם הצבעים, התפאורה, והאפקטים היו מאוד נעימים לעין, כך שנהנתי מאוד מהססגוניות והגיוון של הסרט, כמו כן הבחירה בשחקנים הייתה בחירה מדויקת ויפה,ניתן לומר שגם המראה וגם הלבוש יצרו דמות מרושלת ומגוחכת להחריד, תווי הפנים המבוגרים עם הבעות הפנים הילדותיות, והלבוש הישן והפשוט הוסיפו לסרט תמימות ועוד לאווירת הילדותיות.

נוסף לכך שהסרט לא נגע בנקודת המבט המינית שבזוגיות אלא יותר במחשבות וברגשות של בני הזוג. הסצנות החושפניות יותר היו מנוריות והוצגו בהומור רב, החלק הזה לא נחשף ממש, כדי לא לנפץ את תמימותם של הדמויות, והדבר היפה הוא שגם אחרי שהדמויות גילו את גופו של השני, הם נשארו כביכול תמימים, ולא התפתחו עם העלילה. זה היה פשוט מקסים בעיניי.

מומלץ לכל גיל באשר הוא, בשל שני הרבדים שהוא מכיל: הילדותי והמבוגר יותר, הפשוט והעמוק יותר. הבלבול הסמוי שנוצר כאן, בין עולם המבוגרים לעולם הילדים, הוא זה שהופך את המסע של הגיבורים למושך ומעניין יותר.

לסיכום דעתי בעניין, זהו "מניפיק" של סרט ששווה לראות יחד עם חפיסת שוקולד בצד.