הפנתרה מגיעה: האם "וואקנדה לנצח" הוא המשכון ראוי ל"הפנתר השחור"?
מאוד אמוציונאלי אך ארוך מדי, זה מה חשבנו על הסרט "הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח"? • ביקורת סרט (ללא ספויילרים)
לאחר ציפייה רבה, "הפנתר השחור" חזר בהמשכון, סרט אשר היה בכלל מתוכנן להיות בכיכובו של טצ'אלה (צ׳דוויק בוזמן המנוח), הפך את תוכניותיו לחלוטין כשבוזמן הלך לעולמו ממחלת הסרטן.
הסרט נפתח במותו של טצ'אלה לאחר מחלה מסתורית, דבר המתכתב עם מותו ממחלת הסרטן אשר קרתה במציאות, לאחר מכן אנחנו רואים כיצד וואקנדה מתמודדת עם לכתו בטרם עת של מלכם והפנתר השחור שלהם, בדגש להתמודדותן של אימו, אחותו ובת זוגו.
ניכר כי הסרט נתן מקום נכבד למורשתו של טצ'אלה וזה משהו שליווה את כל הסרט. העלילה והסצינות היו אמוציונאליות במיוחד, לא רק בהקשר המוות, אלא באופן כללי. הסרט קיבל תפנית דרמטית במיוחד ומעטים הרגעים הקומיים בו. נחוץ להוסיף שגם פה, בדומה לסרט הקודם, הושם דגש על כוח נשי ודמויות ממוצא אפריקאי.
הנבל בסרט (׳נאמור׳) עושה עבודה ראויה, אנחנו מצליחים לשנוא אותו, אך גם להבין אותו. עם זאת, כיוון קו העלילה שלו קצת ביאס אותנו לקראת הסוף, אבל את זה נשאיר לכם לצפייה... הופעת הבכורה של איירון הארט אכן עשתה טוב לסרט ועשתה חשק לסדרת הטלוויזיה המתוכננת שלה.
למקרה שתהיתם, הסרט הקודם בסדרת ׳הפנתר השחור׳ נמצא בעינינו בגדר חובת צפייה. זה לא משהו שיכולנו להגיד גם על הסרט הזה, אבל הוא אכן מכיל כמה קווים שממשיכים את הסרט הקודם.
הסרט נמשך כשעתיים וחצי - לא מוצדקות. היה אפשר לקצר בקלות, יש לא מעט סצינות מיותרות או ארוכות מדי. הסרט היה מרגיש הרבה יותר זורם לו רק היה מתקדם באופן מהיר יותר ולא ארוך כמו שהיה. ישנם סרטים של מארוול בהם כל שנייה פנויה מלאה בסצנות אקשן, מתח או התקדמות עלילתית - וזה לא קרה פה. מה גם שלא זכינו לסצינות מרובות של הפנתרה השחורה בחליפתה, זה מגיע בישורת האחרונה של הסרט - וחבל.
לסיכום, אם אהבתם את הסרט הקודם, או אם אתם מאוד אוהבים את הפנתר השחור כגיבור-על תמשיכו לצפות גם בסרט הזה ולו בגלל הפרידה מצ׳דוויק... אך אם איניכם מעריצי מארוול גדולים במיוחד או אם הנישה של הפנתר השחור לא קסמה לעיניכם - לא היינו מגדירים סרט זה כסרט חובה.