עד כמה האהבה הראשונה יכולה להיות קסומה ומורכבת? על פי הסרט "הפעם הראשונה" התשובה היא 90 דקות רצופות, שעוקבות אחר וויקנד אחד שלם שמתחיל לו ביום שישי ומסתיים בבוקר יום הלימודים בשני (מה לעשות שבארצות הברית סוף השבוע ארוך יותר). 

סצנת הפתיחה של הסרט מזכירה סיטואציות נבוכות של פלירט ראשון בין שני בני זוג. דייב (דילן אובריין), שמיניסט אמריקאי מספר לאוברי (בריט רובנסון), נערה אקראית שהוא פוגש מחוץ למסיבה, על הבחורה שהוא מאוהב בה. אוברי נחלצת לעזרתו ומנסה לייעץ. 

אלא שההודעה על השוטרים שבדרך לפיזור המסיבה, מקפיצה את כל הבליינים ואוברי, מציעה לדייב שילווה אותה הביתה. כשמגיעים השניים לביתה של אוברי, ואתם מנחשים נכון, היא מציעה לו לעלות אליה בטענה ש"לא מדובר בסקס". השניים נרדמים יחד בחדרה של אוברי, והאמת, זה קצת לא אופייני לשני נערים בשנות העשרה המתקדמות של חייהם, שעתירים בהורמונים ותשוקה, להרדם. 

אבל לא, התסריטאי ג'ון סקדן, מצליח לגרום לנו להאמין בכל פעולה ופעולה על המסך, שהשניים עוד רגע פושטים את בגדיהם. זה מתחיל בכוסות היין שאוברי מביאה לחדר שלה, ממשיך לאקט של נעילת הדלת מבפנים ומסתיים בשלב שהיא מבקשת ממנו לנסות להרדם יחד איתה, כששניהם מחובקים. אבל לא, אף פריט לבוש לא ירד שם. 

השאלה היא עד כמה זה קרוב למציאות? ייתכן וזה קרוב יותר למציאות של שנות התשעים. הסרט גדוש בסצנות ארוכות עד מאוד, שבכל אחת מהן מערכת היחסים בין השניים מתפתחת בעוד צעד אחד קטן בעלילה. למי שתהה, הנשיקה הצרפתית בין השניים מגיעה רק בדקה השישים על המסך, אחרי הפסקת הפרסומות.

עד אז, אפשר לומר שהפופקורן הצליח להרשים אותי קצת יותר. אבל אחרי הנשיקה, אפשר לומר שהשחקנים הצליחו לתפוס לי את הלב. העלילה עצמה, נלעסת לטעמי יותר מדי, אמנם הסרט מקבל מבחינתי שמונה נקודות מתוך עשר, ואני די קשה בדירוג סרטים, אבל אם היו לוקחים שלושה או ארבעה סיפורי אהבה ראשונה של בני נוער והיו מחברים מהם סרט, זה היה אפשר לומר, פחות לעוס. 

אמנם שם הסרט הוא "הפעם הראשונה", אבל עד שהשניים עוברים למיטתה של אוברי, תוכלו להספיק לחסל שני גביעי פופקורן במידה XL. "הפעם הראשונה" הינו סרט שמומלץ בעיקר לאותם המתבגרים שעדיין לא חוו את האהבה האמיתית הראשונה, או שאולי חוו פרידה קשה.

האמת, שאלו מכם שילכו אליו אחרי שכבר חוו את "הפעם הראשונה" של אהבה אמיתית, ישתעממו מעט, אבל יסתכלו פתאום על עצמם במבט על. נכון, לא כל האהבות מתחילות בפלירט במסיבה, אבל אפשר לומר שהתחושות, הן אותן תחושות והשלבים הם אותם שלבים.