לסרט הזה אפשר לומר שהכריחו אותי ללכת. לא ידעתי עליו יותר מידי פרטים חוץ משג'רארד באטלר משחק בו. מה שכן הפתיע אותי זה הטיימינג המושלם של יציאת הסרט עם המציאות, העלילה מתאימה למה שקורה במציאות עם צפון קוריאה ודרום קוריאה. הסרט, "המטרה: הבית הלבן", הוא יריית הפתיחה בגל של סרטי פעולה על מעוז השלטון האמריקאי. הסרט הוא סרט אקשן סביר ולא יותר.

העלילה מתחילה באתר הנופש הנשיאותי קמפ דייויד, שבו מתרחשת תאונה נוראית שהופכת לטרגדיה בבית משפחת הנשיא המכהן, בנג'מין אשר (אהרון אקהרט). שומר הראש, מייק בנינג (ג'רארד באטלר), משלם במשרתו ומועבר לתפקיד פקידותי.

אבל כאשר קבוצת טרוריסטים קוריאנים משתלטת על הבית הלבן, הם לוקחים את עובדיו כבני ערובה, ולמייק יש הזדמנות לכפר על הטעות שעלתה לו במשרתו ולהציל את נשיא ארצות הברית השבוי. מייק הוא היחיד שמכיר בעל פה את הסדרי האבטחה של המקום, כל פינה וסדק בבית ולמרבה המזל הוא נמצא שם בדיוק בזמן החטיפה.

למרות שהוא פוטר מתפקידו ונשלל מהסיווג הביטחוני שלו, הוא הקשר היחיד לכוחות הביטחון שמתבצרים מבחוץ ומסתמכים על כל מילה שלו. בינתיים, בחדר מלחמה מיוחד, דובר הבית הלבן (מורגן פרימן), ראש השירות החשאי (אנג'לה באסט) ושאר הבכירים מקבלים איומים מהטרוריסטים שהופכים את הסרט לפצצת זמן מתקתקת.

אני חייבת לציין שהליהוק של אהרון אקהרט כנשיא ארצות הברית הוא בחירה ממש לא מתאימה, מי שכן מתאים לליהוק שלו הוא ג'רארד באטלר, שבא כגבר-גבר ומשום מה הכדורים פוסחים עליו. בנוסף הסרט לטעמי הוא יותר מידי רציני, חסר הומור. בסרט עצמו יש אולי שלוש בדיחות, ורק ברגע אחד בו ניתן לחייך בגלל משפט שפולט הגיבור.

הסרט מצטיין בסצנות הפעולה שבו,כמו סצנת ההשתלטות על הבית הלבן, שבה הדבר היחיד שהפריע לי זה שכל עובדי מערך ההגנה האמריקאי פשוט "קופצים" לתוך האש, כמו חסילון חדור מוטיבציה הקופץ ראש לתוך מחבט לוהט, ואם הייתה קצת יותר התנגדות, האקשן היה מתארך.

בשורה תחתונה: האם הסרט הוא סרט אקשן טוב? לא, הוא סביר ולא יותר מזה, אותי הוא לא הוציא מהאולם בהרגשה של וואו. בעוד שלושה חודשים כש-"White House Down" יגיע לאקרנים, יהיה לו קל להתעלות על הסטנדרטים שנקבעו בסרט.