אחרי שהתנסו בכמה הופעות במהלך החג, הלכנו גם אנחנו לתת הזדמנות אמיתית לשינוי המהותי שעבר הפסטיגל השנה בין אם זה ביטול התחרויות והפיכתו למחזמר ולא לשירים עם קטעי עלילה מודבקים בצורה מוגזמת ושלא תמיד מספקים את הכיף שבעלילה.

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• אילו סלבס לא מפספסים שום השקה?
• מרתק וקליל: "המועמדת" 
• הצצה לפרק של "מי אני" עם יובל סמו

אז איך היה?

האווירה הכללית היא באמת רוח של משהו חדש, בין אם בקאסט המשתתפים שרובו חדש (תותי ניניו, נווה צור, אושרת אינגדשט, ניר חלפון ועוד)  שבלטו לטובה או אפילו בבמה שבאמת מזכירה חדר ספורט בית ספרי אחד גדול.
העלילה עצמה מגניבה, אחרת, רציפה ובאמת כייפית לעיינים, היא מכילה הרבה עניין והרבה מסר. החוסר העיקרי הוא שהחצי הראשון של המופע מורכב כמעט כולו מהסרט המקדים של הפסטיגל, שזה נכון להיות במידה מסויימת אך רובו בעצם כמעט אחד לאחד גם בטקסטים עצמם, מה שמותיר תחושה קצת מבאסת למי שכבר צפה וידע את העלילה. בהצצות של הפסטיגלים הקודמים לא באמת סופרה העלילה לפרטי פרטים, היה קצת משהו מסתורי ששמר על ציפייה למופע עצמו, גם פה זה קרה בצורה מסויימת אך בפועל קיבלנו חצי ראשון שהוא בעצם מה שראינו כבר בבית. אין זה אומר שהעלילה לא טובה, היא מעולה ומצויינת, אולי ידועה לאלו שכבר צפו אך למי שהמתין בסבלנות אז הוא יכנס לתוכו בעניין במאת האחוזים.

על שירי המופע דובר כבר הרבה בחודשים האחרונים, הם באמת מעולים ועשויים היטב, יש בהם קצת יותר משירי פסטיגל שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות מבחינת התוכן שלהם, גם הקצב אחר, תגובות הקהל מאוד מגיבות ואוהדות, הפעם בקושי יש סולואים אלא יותר ביחד מה שמוסיף לאווירה החדשה והמעניינת כמו כן, בניגוד לעלילה דווקא בשירים היו עיבודים קצת אחרים שנתנו עוד טוויסט. אך גם פה יש חסרון, כי אם כבר נחשפנו לכמה שירים מראש ולמדנו אותם בעל פה, הפעם היו שירים ששמענו לראשונה רק במופע עצמו ולא הכרנו קודם שזה די חבל, יש משהו, לפחות בשירים ובניגוד למופע שיותר זורם ויותר גורם להתחבר ולהכנס לבפנים כאשר כבר יודעים את המילים, פה זה לא קרה (לפחות בחלק) וחבל. אך ראוי לציין שגם השירים שנחשפנו אליהם רק שם עשו עבודה מעולה ולא אכזבו.

אחד מרגעי השיא של המופע הוא כמובן שיר השיימינג שהוא גם אחד היתרונות של הפסטיגל והשינוי בתפיסה שלו אצל הקהל, שיר נוסף שהיה מיוחד הוא "ילד של אבא" שגרם לאולם שלם לא לצלם עם הסמארטפון אלא להשאיר פלאש דולק ולהזיז את היד מצד לצד (משמע היו נר).

בכללי הפסטיגל עבר משהו טוב, אנחנו עדיין לא יודעים אם זה שינוי חד פעמי או כזה שגם ימשיך לשנה הבאה (או אולי יחזור למסלולו הקודם?), המופע כן מספק למרות החסרונות הקטנים והקטנוניים שמצאנו ולכן אל תתלבטו, ופשוט לכו לצפות, ובניגוד לעבר הוא דווקא מתאים גם לקהל שהוא קצת יותר מגיל 17!

הצבעתם כבר לשיר השיימינג בנבחרי השנה של פרוגי? - לחצו כאן!