כששמענו שהנרי דילטס (74) הצלם הרשמי של פסטיבל הוודסטוק, שצילם את כוכבי הרוק הגדולים בעולם מג'ון לנון ועד מיק ג'אגר מגיע לארץ, החלטנו לשלוח את הכתבת שלנו לשיחה איתו.

כתבתנו חזרה מהראיון עם תובנות עמוקות, טיפים לצלמים הצעירים שביניכם וגם בדקה עם הסלבס הישראלים שהגיעו לפגוש את מושא הערצתם מקרוב, איך הם אוהבים להצטלם?

קודם כל, איך הפכת לצלם רוק?

"התחלתי בתור מוזיקאי, ניגנתי בבנג'ו בלהקת פולק בתחילת שנות ה-60, עד שמצאתי מצלמה והתחלתי לצלם את החברים שלי (סטיבן סטילס, ניל יאנג, דיויד קרוסבי, 'מאמא' קאס אליוט), הם היו מוזיקאים עמיתים", הוא נזכר וממשיך.

"גם את ה'דלתות' וג'ים מוריסון, התחלתי לצלם בשביל הכיף. זה קרה בטעות, לא תכננתי את זה. מעולם לא חשבתי שאהיה צלם. הם גם לא היו מפורסמים כשצילמתי אותם, הם התפרסמו רק אחר כך. מדי פעם צילמתי אותם עבור חברות התקליטים או מגזינים, אבל צילמתי אותם בעיקר בשביל הכיף, לא בשביל העבודה. את המעבר בין המוזיקה לצילום עשיתי בין השנים 1966-1969", הוא מציין.

מתוך כל העבודות שלך, מה התמונה המועדפת עליך?

"אני תמיד אומר שאני אוהב את כל התמונות, כי כל אחת מזכירה לי את הזמן והמקום שהיא צולמה. כל אחת מהתמונות מיוחדת עבורי, אבל אני חושב שעטיפת הדיסק 'מוריסון הוטל' (של הדלתות - מ.ס), היא הכי מפורסמת. אבל אין לי תמונה מועדפת, זה כמו לבחור ילד מועדף", הוא מתלוצץ.

האם יש הבדלים בין צילום בשנות ה-60 וצילום בימינו?

"בשנות ה-60 לא היו הרבה צלמים, בהופעה של ה'דלתות' ב'הוליווד בול' הייתי הצלם היחיד. בימינו יהיו 150, 200 צלמים, אפילו 500. כל אחד היום עם מצלמה או טלפון. אפילו אני כבר לא מצלם בפילם, יש לי מצלמת 'קאנון' קטנה בגודל ארנק. אנשים הרבה יותר מודעים לצילום, עם השיתוף בפייסבוק ובאינסטגרם. אני מאוד אוהב לגלוש ב'פליקר', לדוגמה, לראות עבודות של צלמים צעירים, אני מאוד אוהב את זה" הוא מתוודה.

מה התמונה שהכי היית רוצה לצלם?

"ג'ון לנון, אבל קצת מאוחר מדי", הוא צוחק ומוסיף: "אני מצלם כל יום, כל דבר שאני אוהב לראות. אין משהו מיוחד". 

איך היית מתאר את מערכת היחסים בינך ובין המצולמים שלך?

"מוזיקאים עמיתים, חברים. כולם חברים שלי ולכן, הם הסכימו להצטלם. לאף אחד לא היה מושג שזה יתפרסם, זה לא היה לעבודה, אלא לכיף", הוא נזכר.

לסיום – האם יש לך טיפים לצלמים מתחילים?

"כשאני התחלתי, אני צילמתי את החברים שלי. הם לא היו מפורסמים, אבל צילמתי אותם כל הזמן. ככה התאמנתי. אז כשבאתי לצלם מפורסם - זה היה כמו לצלם את אחד מחבריי. למי שרוצה להיות צלם - פשוט תצלם הרבה: את ההורים, החברים, מקומות אהובים, חיות, הכל", הוא ממליץ.

אפרת אברמוב הייתה מוכנה להצטלם בעירום?

איך הייתם מגדירים את מערכת היחסים שלכם עם המצלמות?

ליהיא גרינר: "ברגע שיש עליי מצלמה אני מרגישה אותה, ישר דופקת חיוך או משהו, המלצמה והצלמים גם הם - אוהבים אותי", היא מספרת.

אפרת אברמוב, התלבטה בין יחסי אהבה ושנאה בינה לבין המצלמה ולבסוף, הגיעה למסקנה שמדובר בידידות: "האמת שבאופן כללי, אני מעדיפה מצלמות וידיאו על פני סטילס, כי לדעתי הרגע שהוקפא הוא לא תמיד הרגע הנכון. בוידיאו יש את כל הרגעים ולא צריך לבחור".

בהמשך, היא מוסיפה פרט מעניין מאוד שלא ידענו: "יש דבר שלא יודעים עליי, פעם עבדתי בתור פפראצי כי הייתי צריכה את הכסף. אבל מכיוון שאני אגוצנטרית, צילמתי בעיקר את עצמי". 

השחקן והאח של, עידו מוסרי, מגלה לנו שהוא אוהב להצטלם יותר מאשר לצלם: "אני אוהב להצטלם יותר מאשר לצלם במיוחד מאז שגיליתי את האינסטגרם. שחקנים פחות אוהבים להצטלם בתמונות סטילס מאשר בוידיאו, כי יש שם משהו קפוא. אבל אם התמונה יוצאת טובה, אני מאושר".

איפה אתם שמים את הגבול בין החיים האישיים שלך לחיים הציבוריים שלכם?

אפרת אברמוב וליהיא גרינר, ענו בפה אחד: "פורנו" אבל בעוד שגרינר הבהירה שלא תעשה קלטת למבוגרים לעולם, אברמוב עדיין לא החליטה באיזה צד היא נמצאת.

עידו מוסרי הוסיף: "אין אצלי הרבה גבולות, אני משתדל להיות אותו בן אדם, גם בחיי האישיים וגם בחיי הציבוריים. לא תמיד מתאים שכרגע יצלמו אותך או ייפנו אליך, אז לעיתים רחוקות אני מוצא את עצמי פחות נחמד". 

דניאלה פיק, סיפרה לנו שאצלה, "הגבול הוא מאוד ברור, מבחינתי אני בהכחשה שיש לי חיים ציבוריים. אני מופתעת שמזהים אותי ברחוב, עם ג'ינס וכפכפים. מה שכן, אני מאוד אוהבת אנשים ותמיד שמחה להכיר, כך שבאיזה שהוא מקום אני כן יכולה להתחבר לתדמית החיים הציבורים שלי".

מה תהיה תגובתך אם יעברו את הגבול הזה?

ליהיא גרינר, עונה בכנות "הם פשוט היו מאבדים חברה. אני התחברתי לכל הצלמים בתעשייה והם חברים שלי, כל אחד ואחד היו בחתונה שלי והם באו לחגוג ולא לעבוד" ומוסיפה בקריצה, "תלוי כמה כסף הם מרוויחים מהתמונות וכמה הם מוכנים לחלוק".

דניאלה פיק, מסבירה שהפפארצי מפריע לה רק בחייה הזוגיים: "בחיי היום יום כבר התרגלתי, אבל דבר אחד שכל אישה רוצה לשמור לעצמה זה הזוגיות שלה וכך אני. זה קשה כי גם היו לי בני זוג מפורסמים. אני רוצה להדגיש שאלחם על הפרטיות שלי, וביום מן הימים גם על הפרטיות של ילדיי".