אחרי שבתור ילדה קטנה הייתה בלא מעט חוגים, דנה בן סימון (17) התלבטה אם ללכת ללמוד טניס או להיות שחקנית, כשבסופו של דבר הלכה בעקבות אחותה הגדולה שהייתה בלהקת 'על הבמה' ועם הזמן הבינה שעולם המשחק הוא הבית שלה. בסוף כיתה ט', בן סימון התקבלה לתפקיד של ליבי בדרמת הנוער "מה הבעיה?", ואחרי שיצאה העונה הראשונה- הדמות הזו בין רגע התחילה אצלה סיפור הצלחה שלא ציפתה לו. עם הסיפור הזה היא המשיכה לסדרת הנוער "אליצורה", עכשיו גם להצגת החנוכה "פיטר פן"  ורגע לפני שתעלה על הבמה, דנה חוזרת איתנו לתחילת הדרך שלה בעולם המשחק...   

"האמת שהכל הגיע נורא בהפתעה". מכיתה ד', אני לומדת משחק בלהקת 'על הבמה' של החברה לאומנות ותרבות של עיריית הרצליה, מוסד משמעותי שהרבה שחקנים יצאו ממנו, בעיקר בתחום התיאטרון. במקום הזה יש כמה להקות כשביניהן הלהקה הבוגרת, וכשהייתי חלק מהלהקה הבוגרית בכיתה ט', קיבלתי אודישן באמצע השנה ל"מה הבעיה?", שזה אודישן שבכלל לא תכננתי להגיש!, כי אומנם תלמיד חלמתי להיות בטלוויזיה, אבל לא חשבתי שזה ריאלי.

הגשתי אודישן ביחד עם אחותי הגדולה מאיה שגם הייתה ב'על הבמה', כשהיא נבחנה לליבי ואני לעמליה, ואני זוכרת שאמרתי לה: 'לה שאגיש, מה הסיכויים שאקתבל?', אבל אז הגשתי אודישן, קיבלתי קריאה לשלב ה'Call Back'', אחריו קיבלתי עוד זימון כשלא ידעתי בכלל מה אני צריכה לעשות והכל הגיע במפתיע.

ובדיוק ביום שדנה סיימה כיתה ט...

"הודיעו לי שהתקבלתי לסדרה!. הכותבת ליאור ירון והבמאית עומר גולדמן התקשרו אליי לבשר לי על זה, ואמרתי לעצמי: 'וואו, מה?!?', כי זה היה נורא מפתיע וכשכל הדבר הזה התחיל, הבנתי שאני ממש נכנסת לעולם המשחק. נכון שכבר מגיל קטן חלמתי להיות שחקנית, אבל כשהתחלתי להתנסות בתחום הזה ממש, המשחק הפך להיות יעד ברור".

 

-ב16.12, תעלי על במת ההצגה של פיטר פן  בתור וונדי!. מה מחכה בה?

"במסגרת להקת 'על הבמה', אני ועוד כמה שחקנים שלומדים איתי מעלים את הסיפור המוכר של פיטר פן אחרי שבחנוכה שעבר עלינו עם 'אלאדין'.  ההצגה כמובן מספרת את הסיפור המקורי, שבו פיטר פן לוקח איתו את וונדי, ג'ון ומייקל למסע בארץ 'לעולם לא', ושם אנחנו פוגשים למשל את כל הילדים האבודים ואת קפטן הוק. זו השנה האחרונה שלי בלהקה הזו, אני אעלה לבמה של ההצגה הזו עם החברים הכי טובים שלי וגם עם בת הדודה שלי גלי ג'ורבסקי, אז בכלל הולך להיות מרגש כשכל המשפהה המורחבת תבוא לראות אותנו!".

 -איך להיכנס לנעלי הדמות האייקונית?

"כשהתקבלתי לדמות של וונדי אמרתי: 'וואו!', כי בכל זאת מדובר בתפקיד ראשי, ומעבר לזה גם גדלתי על פיטר פן, ועל ההצגה של הראל סקעת ורוני דלומי למשל, אז זה בכלל כיף להיכנס לנעליים של תפקיד מדהים. אני עובדת על ההצגה בצורה הכי טובה עם הבמאי, המנהלת המוזיקלית, הפרטנרים שלי ואני ממש מתרגשת לקראת העלייה שלה".  

 

-למרות שזו לא הפעם הראשונה שאת על במה כפי שציינת, מלחיץ או שיותר מרגש?

"האמת שטיפה יותר מלחיץ, כי אחרי הכל אני משחקת דמות ראשית, אז פתאום יש לך אחריות להחזיק הצגה שלמה, ואני גם לא רגילה לשחק דמות של נערה חזקה, עוצמתית, אחת שעומדת על שלה וכזו שגם מתאהבת במישהו, אבל זה כל כך קסום בעיניי".

-נעבור לטלוויזיה. פרצת לתודעה דרך ליבי בדרמת הנוער המצליחה "מה הבעיה?". איך הייתה הפעם הראשונה להיות על סט צילומים?

"מרגש מאוד!" משחזרת. "בבוקר הראשון כשנסעתי לצילומים לא ידעתי איך הכל עובד, למרות שלפניכן לקחו אותי לסט של 'כראמל' כדי לראות איך מצלמים סדרה, אבל רק הסתכלתי מהצד ולא שיחקתי כדי להבין את העסק. כשהגעתי לצילומים, בהתחלה הכל היה נורא אינטנסיבי, בכל זאת מדובר בלעבוד משעות הבוקר המוקדמות, לומד כמויות של טקסטים, חוזר הביתה מאוחר, קם למחרת שוב בשעה מוקדמת והכל פשוט חוזר על עצמו. מה שכן, בתור ילדה שכל הזמן ראתה סדרות, היה מגניב פתאום לראות איך הכל נראה מאחורי המסך וזה גם ניפץ לי כל מיני דברים שחשבתי עליהם לפניכן".  

 

-בהתחלה נבחנת בכלל לדמות של עמליה. כשבחנו אותך לליבי, הבנת כבר מלכתחילה שהדמות הזו מתאימה לך?

"תשמע, עוד כשהגשתי את האודישן עם מאיה היא אמרה לי: 'דנה, ממש מתאים להיות בסדרה הזו!'. אמרתי: 'אוקי', וכהשהגעתי להיבחן לליבי, פתאום לא הרגשתי שאני משחקת מישהי שונה ממני, וראיתי שעם כל זה שיש בינינו המון שוני, יש גם כל כך הרבה קווי דמיון".

-איפה למשל?

"בעיקר בשטותניקיות ובצחוקים. מעבר לזה, אני גם מכניסה המון דברים מצחיקים ממני לדמות הזו, ככה שהצלחתי להשתלב עם ליבי, ולאט לאט כשעברנו כמה שיותר שלבים באודישנים, הבנתי עוד יותר שליבי מתאימה לי מאשר עמליה. באופן כללי, כשקיבלתי את ליבי, אמרתי לעצמי: 'איזה כיף לשחקת דמות כזו מצחיקה וחמודה', וגם בעונות האחרונות הראיתי צדדים קצת יותר רגשיים אצל ליבי, אז בכלל היה מעניין לעשות סצנות שהן טיפה יותר רגישות".

-איזו סצנה הכי נהנית לעשות מכל שלוש העונות?

"אחת הסצנות שמאוד נהניתי לצלם, היא הסצנה שבה מאי ומאיה נותנות לי לטעום תבשיל כדי לשכנע אותי לעזוב את חוג ההיפ-הופ לחוג אחר בגלל שאני רקדנית לא טובה, ושלושתינו ממש צחקנו בסצנה הזו.  מעבר לזה, אני ממש נהנית מלעשות סצנות עם עדי רכבי שמשחקת את רותם, ועם ירדן אריש שמשחקת את עמליה, כי יש בינינו כימיה שהיא כל כך כיפית ומצחיקה".

-הסדרה הזו זכתה להצלחה מסחררת, עד כדי כך שחודשה לעונה רביעית!. האמנת שהיא תעשה כזה באזז?

"האמת שידעתי שהסדרה תצליח, אבל לא דמיינתי את ההייפ המטורף שנוצר בטיקטוק, ולא תיארתי שיום אחד אלך ברחוב כילדה רגילה ופתאום ילדים וייגשו אליי. יום אחד הייתי בתחנת רכבת 'השלום' ליד עזריאלי, ופתאום חיילות באו ואמרו לי שהן מאוד אוהבות את הסדרה, קיבלתי גם תגובה בטיקטוק ממישהי בת 20 שרואה את הסדרה, אחותי אמרה לי שכולם בבסיס שלה צופים בה, וריגש אותי לדעת שהיא מגיעה לכל כך הרבה גילאים!"

.  

-מה בעינייך מייחד את הסדרה הזו מול סדרות נוער אחרות?

"אני חושבת ש'מה הבעיה?' מראה איזושהי אמת. בסדרה הזו אנחנו מדברים על המון בעיות שילדים ובני נוער מתמודדים איתם לפעמים במציאות, אז אנחנו מגישים לצופים משהו שאפשר להתחבר אליו, ומשהו שבזכותו הם רואים שיש מישהו שמבין אותם, אז בזכות העובדה שהצופים מרגישים לסדרה הזו שייכות- הם רוצים לצפות בה כמה שיותר. בנוסף לכל, 'מה הבעיה?' זו גם סדרה קלילה, מצחיקה, כיפית וגם מאוד יפה למשל בזכות סיפור האהבה של עומר ועמליה, ואומרת את זה בתור אחת שגדלה על סיפורי אהבה בסדרות נוער".

-מה הולך לקרות בעונה הרביעית?

"אני יכולה להגיד שהעונה הקרובה הולכת להיות טובה עם הרבה טוויסטים ששווה ממש לצפות בה, ומעבר לזה- תצטרכו לחכות ולראות!".

-מה הבעיה היומית שלך?

"לסדר את החדר" משיבה בצחקוק. החדר שלי מאוד מבולגן, אמא שלי בכל יום מבקשת שאסדר את החדר, וגם אחרי שאני מסדרת אותו- הוא מתבלגן בחזרה כשאני מתארגנת לבית ספר וליציאות עם חברים".

-ואיך את פותרת איתה?

"בסוף כל יום אני שמה דברים על הכיסא, ולאט לאט מסדרים, חיים עם זה".

-תפקיד נוסף שהכנסת לרזומה שלך הוא מילי מ"אליצורה" שירדה עם העונה הראשונה לפני שנה. למה היא לא ממשיכה לעונה שנייה?

"האמת שאני בעצמי לא יודעת, אבל זו הייתה סדרה ממש מעולה מצחיקה. מאוד נהנתי לצלם אותה ואהבתי מאוד את התוצאה".  

-באיזו סדרת נוער את חולמת לשחק?

"תשמע, אמא שלי ואני מאוד אהבנו לצפות ב'מתוקים', זו סדרה מצוינת בעיניי. כשראיתי אותה, אמרתי לעצמי: 'איזו סדרה מגניבה!', אז הייתי רוצה מאוד לשחק בה, ובאופן כללי אני חולמת לשחק בעוד סדרות, כי אני רוצה ללמוד יותר, לצבור יותר ניסיון, וכיף לי לעבוד עם אנשים מקצועיים שאוהבים את מה שהם עושים, אז ככה אני יכולה לפתח את עצמי על הצד הטוב ביותר".

-התפרסמת בגיל די מוקדם. למרות שהפרסום כבר הפך אצלך לעבודה לכל דבר, יש פעמים שזה עדיין מלחיץ אותך?

"יש פעמים שזה עדיין מלחיץ אותי" משתפת דנה ומפרטת "כי אחרי הכל אני עדיין נערה. אני עדיין לומדת בתיכון, וגם לי יש את תקופת ההתבגרות שלי כמו לכל נערה וגם עליי עוברות תקופות קשות כמו על נערה, אבל העבודה שלי בסך הכל כיפית, מוסיפה צבע לחיים שלי, ואני גם מאוד אוהבת לפגוש ילדים שאוהבים אותי ולעשות להם שמח. גם כשיש לי ימים לחוצים כמו לפני מבחנים למשל ופוגשת מעריצים ברחוב, אני בולעת את הלחץ וניגשת אליהם בשמחה ופעם לא ידעתי איך לעשות את זה, אבל היום אני הרבה יותר יודעת איך לשלב את החיים האישיים עם החיים המקצועיים".

-איך הסביבה בבית הספר מגיבה לפרסום שלך?

"הכי מפרגנים בעולם, גם חברים קרובים שלי וגם תלמידים אחרים מהשכבה. אני זוכרת שביום ש'מה הבעיה?' יצאה, הרבה אנשים בחטיבה החמיאו לי ממש על איך שאני משחקת שם וזה היה לי כיף, כי אנשים ראו אותי באור שהוא קצת שונה".  

 

-היו וויתורים שנאלצת לעשות כדי לרומם את הקריירה שלך?

"בצילומים של העונות השנייה והשלישית של 'מה הבעיה?' לדוגמה שנערכו בקיץ, נאלצתי לוותר על הזמן הפנוי שלי בחופש הגדול, וגם כשההורים שלי רוצים שנטוס לחו''ל אי אפשר, כי רוב השנה אני עושה המון חזרות למופעים וטקסים שאני משתתפת בהן במסגרת להקת 'על הבמה', אז אתה חלק מקבוצה ואי אפשר פתאום לקום ולנטוש את הפרטנרים שלך. פעם גם אחרי ימי צילום לא הייתי יכולה לצאת עם חברים כי הייתי צריכה ללמוד טקסטים ליום שלמחרת, אבל עכשיו כשצילמנו את העונה הרביעית-  למדתי לאט לאט איך לתכנן נכון את הזמן ולפנות זמן גם ליציאות חברתיות".   

 

-מה בעינייך הדבר הראשון שבני נוער צריכים לקחת בחשבון, לפני שהם עושים צעד לעבר הפרסום?

"אם מדברים ספציפית על עולם המשחק, חשוב לדעת שרוב הסיכויים שתקבלו לא באודישנים לסדרות, אבל זה לא אומר שום דבר עליכם וזה לא קובע אם אתם מוכשרים או לא. לבמאים ומלהקים, יש דברים ספציפיים שהם מחפשים לתפקידים שאליהם בוחנים שחקנים, אז אם זה מתאים ומסתדר הכל ילך טוב, אבל צריך לדעת להתמודד עם ה'לא', כמו שאני קיבלתי מלא 'לא' ושחקנים שאני מכירה קיבלו מלא 'לא'. ברגע ששומעים את המילה הזו אחרי אודישנים הביטחון יכול להתערער, אבל אם תהיו מודעים לעובדה שזה לא קשור אליכם, תשקיעו ותעשו הכל כדי להתקבל לאיזושהי סדרה- הכל יעבוד לטובה!".

-לדנה כיום יש כמות מכובדת של עוקבים בטיקטוק, אבל פעם הסיפור היה אחר לגמרי...

"עד לפני שנה היה לי חשבון טיקטוק פרטי עם 63 עוקבים בסך הכל. קצת לפני שיצאה העונה השנייה של 'מה הבעיה?', ישבתי עם הידיד שלי גיל, ואמר לי: 'דנה, למה שלא תפתחי את הטיקטוק לכולם?', עניתי: 'למה אני צריכה לפחד מתגובות של הייט?', וגם בכלל לא מעניינים אותי לייקים וצפיות, אלא שאני עושה את זה בשביל הכיף שלי. משום מה, הקשבתי לגיל, פתחתי את חשבון הטיקטוק שלי ותוך חצי שעה, 63 העוקבים הפכו ל8,000 עוקבים!, כי גם היו אנשים שביקשו לעקוב אחריי עוד קודם ולא אישרתי, אז אני וגיל היינו עם פה פעור!.

זה קצת הפחיד אותי ואפילו לא מיהרתי להעלות ישר סרטון, אבל לאט לאט הבנתי שאחרי הכל זה הטיקטוק שלי ואני יכולה להעלות אליו מה שאני חושבת שיעבוד ואני עושה הכל בשביל עצמי. בסופו של דבר, אני מדמיינת שאני מעלה סרטונים בשביל החברים שלי, אבל כיף פתאום לקבל מחמאות על סתם סרטון שבו אני מעלה את עצמי".  

-יש כבר מחשבה לפתח קריירה בינלאומית ביום מן הימים?

"אני לא חושבת על זה כרגע, בגלל שבכל זאת אני עדיין בבית ספר ובלהקה שאני נמצאת בה, אז אני לא משחקת נטו בשביל להתפרנס ולבנות קריירה, אלא שאני עושה את זה בשביל הכיף. אני נהנית מלשחק ועולם המשחק נתן לי איזושהי תשוקה, כי אני תמיד מחכה לרגע שבו אקבל הזדמנות להשתתף בסדרה, בהצגה ולעבוד עם עוד אנשים מקצועיים וטובים. אני עדיין ילדה וזה עוד מוקדם, אבל ברור שאני חולמת להצליח גם בחו''ל יום אחד".  

 

-מה את מרגישה שדנה השחקנית שינתה אצלך?

"אני חושבת שהמשחק מאוד ביגר אותי, נתן לי פרופורציות והפך אותי באיזשהו מקום ליותר אחראית על החיים שלי.  מה שכן, העולם הזה לא שינה את מי שאני, נשארתי אותו הדבר, ואני גאה בזה שאני מצליחה להישאר על הקרקע". 

-לסיום, מה היית שואלת את עצמך בראיון הזה?

"האם את נהנית מהעשייה שלך?"

-ומה היית עונה?

"ברור שכן!, כי זה כיף להגיע למקום כלשהו כמו סט צילומים של סדרה ולעשות את מה שאתה אוהב. בתור שחקנית, אני חושבת שיש קסם בלשחק דמות, ולהעביר את הסיפור שלה דרך מסך או במה, וגם כשאני בעצמי רואה הצגות או סדרות אני נדהמת מהדבר הזה. כשאתה שחקן, יש לך זכות לעמוד על הבמה כשאנשים באים לראות משהו שעבדת עליו כל כך קשה, ובכל שנה שלי בלהקת 'על הבמה' אני יותר ויותר אוהבת את עולם המשחק, במיוחד שאני נמצאת שם עם חברים שלי וחווה ביחד איתם את הכל.

כשהייתי קטנה הלכתי ללא מעט חוגים, כמו התעמלות קרקע והיפ-הופ, אבל עזבתי אותם והתלבטתי אם ללכת לטניס או למשחק, כי אח שלי למד טניס ואחותי למדה משחק, אז התלבטתי עם עצמי: 'למי להיגרר?'. בסופו של דבר הלכתי אחרי אחותי, ובתור אחת שעזבה לא מעט חוגים שניסיתי, הגעתי ללהקת 'על הבמה' וכשהרגשתי חלק ממנה, אמרתי: 'אין מצב שאני עוזבת את המקום הזה!'".