ליאנה עיון: "לא תיארתי לעצמי שזה יגיע לכאלה מימדים"
לא מזמן היא חגגה יום הולדת 20, וכבר הספיקה לכבוש את ליבנו בסדרה המצליחה "שכונה" מבית היוצר של חמיצר. קבלו את ליאנה עיון בראיון מעמיק בו היא מספרת לנו על החוויות מהצילומים, המעבר מעולם הדיבוב אל עולם המשחק וכמובן המעריצים
את ליאנה עיון אתם מכירים כבר מהסדרה המוצלחת "שכונה" בתור מיטל. אולי אתם לא יודעים אבל כיום היא מתגוררת בתל אביב, ומעבירה את זמנה בשירותה הצבאי במשרדי הביטחון בתל השומר. ליאנה היא גם אחותה הקטנה של יסמין עיון שאותה אנחנו זוכרים מ'אליפים' בתור אילנה. אבל עם כל המידע הזה - מה אתם באמת יודעים על הכוכבת החדשה? ראיון סוחף.
איזה מקצועות למדת בתיכון? איך בעצם הגעת לעולם המשחק?
"בתיכון הייתי במגמת ביולוגיה וצרפתית ולאחר מכן עברתי בית ספר ולא היה בו מגמת תיאטרון, למרות שמאוד רציתי. אל הסדרה עשיתי אודישן והתקבלתי, אין לי רקע לימודי על משחק אבל אחרי הצבא אני מתכננת ללמוד בצורה מסודרת בבית ספר למשחק. זה דבר שאני מאוד שואפת להגיע אליו ולהמשיך לפתח את תחום המשחק כמה שאפשר".
איך היה לך לגלם את הדמות של מיטל?
"היה לי כיף גדול! זה היה כרוך בהמון דברים, שינויים מבחינה חיצונית וגם לעבוד על הדמות עצמה. השיער והלבוש של מיטל מאוד שונים ממני, ואני חייבת להודות שהיו לי רגעים שהיה לי קשה להסתובב במשך שלושה חודשים עם שיער חצי ורוד חצי בלונדיני, אבל בסופו של דבר היה לי כיף גדול והייתה לי חוויה מאוד מגניבה ומיוחדת".
עוד היא מספרת כי "יש ביני לבין מיטל המון נקודות השקה, זה שהיא מאוד כנה ואמיצה והיא חברה מאוד טובה, למרות איך שהיא נראית מבחינה חיצונית קצת קשוחה, מוקצנת ומוחצנת, היא מקרינה משהו מאוד אחר ומאוד פנימי ושקט, היא לא מלאה בעצמה וחושבת שהיא מלכת העולם. דווקא שם אני חושבת שאנחנו מאוד קרובות, זה שהיא מאוד צנועה ומחוברת לקרקע היא לא חושבת שהיא איזה משהו. דווקא במראה החיצוני היא ההיפך ממני. בכל השרשראות השיער הביגוד וכל הקישקושים היא מאוד שונה ממני, אני מאוד 'בייסיק' בקטע הזה, אבל היה לי מאוד כיף להיות מיטל במשך שלושה חודשים".
איך היה לעבור מעולם הדיבוב אל עולם המשחק?
"את האמת שאין בזה קשר בכלל בכלל, שני עולמות שונים לגמרי, חוץ מהעניין של הטקסטים שגם בעולם דיבוב את צריכה לשבת מול טקסטים לדבר ולשחק, אבל זה זה היה מאוד שונה. לדבב זה לשבת ליד מקרופונים עם כוס קפה ולדבר מדי פעם, ובצילומים זה היה מאוד אינטנסיבי ועם המון טקסטים, אבל שני הדברים האלה זה כיף בטירוף!"
עוד בתקפות הצילומים, את ראית את ההצלחה ששכונה תביא כאשר היא תצא?
"אני יודעת שגיורא חמיצר הוא מפעל בפני עצמו. אני יודעת שכל הסדרות שלו נחלו הצלחה מאוד גדולה, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יגיע לכאלה מימדים כלומר, זה היה בשבילי שוק, שפתאום תוך שניות הסדרה מקבלת באז מטורף ועושה כזאת הצלחה, עם זה בכתבות על הרייטינג ופשוט המון דברים יחד שעשו אותי ממש המומה. זה כיף לא נורמלי זה מדהים!"
איך את מקבלת את העיניין שיש לך פתאום מעריצים? את אוהבת את זה?
"מאוד. למרות שישירות אליי זה עוד לא הגיע, במיוחד בגלל שיש לי שיער חום ובסדרה השיער שלי שונה, אני לא מסתובבת עם שיער ורוד, אבל יש המון פידבק חיובי וזה ממש מגניב. זה כיף. לאחר שנגמרו הצילומים, ליהי קורנובסקי ואני שינינו במהירות לצבע השיער המקורי שלנו, לא יכולנו לשאת יותר את הישיבה במספרה שצובעים לנו את השיער, אז ישר חזרנו לצבע המקורי שלנו, שתדעי לך זה מאוד קשה לצבוע את השיער. היינו יושבות במספרה ורואות מה עושים לנו בשיער אבל בסופו של דבר זו חויה מגניבה ועוברים את זה".
מה את חושבת על הקונספט החדש שהסדרה מעבירה?
"אני חושבת שמהבחינה הזאת הסדרה מביאה משהו מאוד אמיתי וכנה בנוגע לכל מה שקורה בארץ שלנו, כי בכל זאת יש את העיניין של המעמדות והמצב הסוציואקונומי, אני חושבת שהסדרה מאוד מדברת על מה שקורה בארץ, ולכן המון אנשים מצליחים להזדהות עם זה".
"כמובן שבסדרה מראים את זה בצורה יותר מורגשת וקצת יותר קיצונית, אבל זה באמת נוגע ומדבר על הרבה נושאים שמאוד חשוב להעביר בטלוויזיה. אני חושבת שמהבחינה הזו הסדרה מביאה פאן מאוד חדשני ואקטואלי ביחס למה שקורה, ובגלל זה מאוד מאוד אהבתי את הקונספט של הסדרה ומה שמדבר עליה. אני באה מרמת גן, שזו לא שכונת עוני במצוקה, אבל כן יש פה גם את העיניין של שכונה עם וילות שהכל מתוקתק ויפה, ואז את הולכת 10 מטרים ואז את מגיעה למקומות שהם מאוד שונים אז אני כן יכולה להזדהות עם זה וכן מכירה את זה. היה ממש יפה לראות שמישהו מתייחס לזה ומראה את זה גם לילדים".
את חושבת שבזכות זה שנתנו במה לנושא החשוב הזה של המעמדות בטלוויזיה, יצליח לחלחל בעתיד ולעשות שינוי?
"אני לא יודעת להגיד, כי זה מאוד אינדיבידואלי לכל בן אדם, אבל אני חושבת שכן, שתהיה לזה השפעה מאוד גדולה על איך שילדים יסתכלו אחד על השני ועל קבלת השונה.
הסדרה באמת מראה שלמרות ההבדלי מעמדות עדיין אפשר להשתלב ולכייף, ושיהיה גיבוש בינהם. אני חושבת שבעתיד זה יהיה ניכר בהחלט, לפחות מאוד מקווה שזה השינוי שייעשה, ושוב חשוב מאוד לזכור שלא צריך להסתכל על בן אדם לפי איך שהוא נראה, אלא על מי שהוא למרות שזה נשמע הכי נדוש בעולם, זה מה שאני חושבת".
למי הכי התחברת מהקאסט של "שכונה"?
"שאלה קשה. אלו שלושה חודשים שמצלמים בהם, וכל יום את יכולה להיות במצב רוח אחר.
לפעמים את מחפשת את הצחוקים ולהיות עם כולם, ופעם את מחפשת את הלבד ואת רוצה להיות קצת עם עצמך. האמת שבמהלך הצילומים היינו הכי מגובשים שאפשר, ומה שרואים בסדרה באמת קרה מאחורי הקלעים, זה יכול להישמע הכי "פוליטיקלי קורקט" אבל זה באמת מה שהיה, היינו יושבים ביחד, צוחקים ביחד ועושים את השטויות שלנו ביחד! התחברתי ואהבתי את כולם, ואחד אחד הם פשוט אנשים מדהימים. לא הייתה לי העדפה מסוימת, תמיד היה לי כיף עם כל אחד מהם".
יש דבר שבחיים לא תעשי?
"'Never say never', אבל בכל זאת יש גבול לכמה אדם יכול לתת מצמו בשביל משהו מסוים - אבל אני מאוד פתוחה, והגעתי למספרה ביום שאמרו לכולם מה צריך לעשות, והדיבור היה בכלל שאני אמורה לעשות גוונים, משהו רגוע ולא בולט ואז אני מגיעה ומראים לי תמונה של מישהי שהשיער שלה הוא חצי ורוד חצי בלונדיני, ואני אומרת 'וואלה מגניב, אבל איך זה קשור אליי?' לא הבנתי כל כך בגלל שהייתי מאוד בשוק. אמרו לי 'גברת זה מה שאת צריכה לעשות' אמרתי: אוקי.. תנו לי חמש דקות, יצאתי החוצה עשיתי סיבוב וכשחזרתי החלטתי ללכת על זה, במחשבה שניה זה היה נשמע לי מאוד מגניב".
את זוכרת את האודישן שלך?
"נבחנתי להיות מיטל ואת האודישן עשיתי עם שיער חום, אני לא יודעת איזה תכניות הם זממו מהרגע שהם ראו אותי, אבל אני מאמינה שהיה דיבור שאצטרך לשנות משהו בשיער. היה לי אודישן טוב, למרות שהייתי חולה באותו יום, וזה היה אודישן מהיום למחר וזה היה מאוד מלחיץ ומרגש. באתי לאודישן והם מאוד אהבו, ויום אחרי כבר התקשרו להגיד לי שקיבלתי התפקיד וזה היה מדהים, זו הייתה הרגשה שאני לא אשכח. מהרגע שהודיעו לי היה לי שבוע שלא יכולתי להירדם מרוב התרגשות ושמחה, לא האמנתי שזה קרה".
קרו פאדיחות על הסט?
"קרו המון! מתעוררים בארבע בבוקר לימי צילום ואת מאוד עייפה ומאוד מעופפת ולפעמים היו לי רגעים שפשוט לא יכלתי להפסיק לצחוק בסצינות, וזה מעכב הכל. עם כמה שהיה מצחיק ונחמד אבל אנשים רוצים לתקתק עבודה ולהתחיל להתקדם עם הלוח זמנים, ולא יכלתי להפסיק לצחוק זה לא היה נעים כל כך, אבל לא זכור לי דבר יוצא דופן חוץ 'ממצבי הכפית' שתקפו אותי בבקרים".
ימי הצילום של סדרות כאלה ואחרות הם מעייפים ומתישים, ואפילו תובעניים. "זה היה מאוד קשה, הייתי מסיימת יום צילומים, ולא הייתי רואה בעיניים מרוב העייפות, ואני עוד צריכה לעבר על טקסטים ומידי פעם להכניס חיי חברה כדי שאני לא אהיה באאוט מהכל, אבל אין מה לעשות את מקדישה את כל האנרגיה שלך על הדבר הזה, וזה מדהים ונותן תחושת סיפוק מטורפת שאת נותנת כל כך הרבה מעצמך בשביל משהו. שלושה חודשים זה לא הרבה זמן, אבל זה מאוד אינטנסיבי אבל זה עובר בטיל ונהנים בכל רגע, זה כיף לא נורמלי! במיוחד שזה היה דבר שעשיתי בפעם הראשונה אז התלהבתי מזה לגמרי".
"חברים שלי ידעו באיזה מצב אני נמצאת ולאיזה סיטואציה נכנסתי, זה מצבי עייפות שאת לא מסוגלת לשבת עכשיו ליותר מידי זמן. הייתי באה, יושבת איזה רבע שעה עם החברים, כמעט נרדמת, והולכת הבייתה זאת הייתה השגרה. אבל בסופי שבוע יש זמן לזה ואז מתראים עם כולם וזה נורא קול. המשפחה שלי מאוד תומכת ותמיד הייתה ותהיה שם בשבילי, זה חשוב לי מאוד, ואני שמחה שיש לי את המשפחה והחברים להיאחז בהם".
יסמין אחותך, שמוכרת לנו מאליפים, נתנה לך טיפים לקריירה?
"בטח היא מאוד עזרה לי לאורך כל התהליך הזה, מהרגע שהתקבלתי, עזרה לי לגשת לאודישנים וללמוד טקסטים, היא כל הזמן עזרה לי. בתקופה שקיבלתי את התפקיד היא הייתה בניו יורק ועזרה לי דרך הסקייפ שזה היה ממש מגניב. הייתי שולחת לה טקסטים, היינו עוברות על זה ביחד והיא הייתה עוזרת לי להוריד הרבה מהלחצים. זה באמת כיף שיש עוד מישהו שמבין ויכול לעזור לך לגשת לדברים בצורה הכי רגועה והכי טובה".
"כל הזמן אומרים לנו שאנחנו מאוד דומות, ומידי פעם שאלו אותנו אם אנחנו תאומות, שזה תמיד מוזר לי מאוד, באמת, לא רואה כל כך הרבה דמיון, אבל גם לא בקשר לסדרה - לפעמים אני יכולה לפגוש חברים שמכירים את אחותי ורק מלדבר איתם הם יבינו שאני אחותה, ואז הם עושים: 'רגע, את אחות של יסמין?' רק לפי הדיבור. כן עושים את ההבדלה, רואים שאנחנו מאוד דומות, אבל לכל אחת יש את המשבצת שלה וניתן בהחלט להבדיל".
איך הקשר עם האחים?
"חוץ מיסמין, יש לי עוד אחות קטנה ששמה עדן, ואח קטן בן חמש. לי ולאחיותיי יש קשר מאוד מיוחד וחזק. הן החברות הכי טובות שלי בעולם, לא פחות ולא יותר. יש לנו קשר מדהים, אנחנו מדברות ונפגשות כל הזמן, כל אחת יודעת מה עובר על השניה תמיד. אנחנו מכירות אחת את השניה בצורה שאני לא צריכה שאחיות שלי יגידו לי יותר מידי כדי שאדע מה עובר עליהן, אנחנו מאוד קשורות אחת לשניה וזה כיף ומדהים שיש לך אנשים בחיים שאתה יכול לסמוך עליהם בליכל צל של ספק, ולהעניק להן ולקבל חזרה וזה מדהים - אני מאחלת את זה לכל אחד".
איך את מסתדרת עם כמויות כאלה גדולות של טקסטים?
"אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים, ואת הטקסטים אני קוראת בתור ספר. כשרק קראתי את התסריט לסדרה זה היה המון, אבל היה מאוד מרתק ומותח, תחשבו שמה שאתם רואים בטלוויזיה, אני הייתי קוראת והייתי צריכה לדעת מה קורה בהמשך, אז פשוט הייתי קוראת וקוראת, ובאיזשהו שלב את מפתחת לעצמך שיטה, ואת מתקתקת את זה, הטקסטים זה באמת שטויות. השיטה שלי הייתה ללמוד בחמישי-שישי-שבת את כל הטקסטים לכל השבוע, ולעבור כל יום על הטקסים למחר. בנוסף, לפני שמצלמים עוברים על הטקסטים, וזה באמת החלק המינורי של העיניין (החלק הפחות משמעותי)".
כשקראת את התסריטים הבנת באופן מובהק את המסר שמנסים להעביר?
"ברור. זה היה מאד ניכר שיש פה נושא רציני ומאוד גדול, והסדרה עכשיו יצאה לפגרה אבל היא הולכת להיות מטורפת. כלומר, הולכים להיות עוד כל כך הרבה דברים, ועוד המון התפתחויות שהייתי בשוק שזה מגיע למקומות האלה וזה היה מדהים. עוד מקריאת הטקסטים היה ניכר מאוד שיש איזה אישיו שמאוד מדברים עליו ומאד דומיננטי בסדרה".
כשהיית צעירה יותר הייתה לך סדרה שאהבת במיוחד/ מודל לחיקוי?
"כן בטח, אני מאמינה שלכל ילד היו את התקופות של הסדרות שהוא היה אוהב בקטע של הערצה, שזה הדבר הכי מדהים בחיים אבל זה היה מאוד ממזמן לצערי. אהבתי מאוד את "המורדים" והייתה ממש היסטריה כשהם הגיע לישראל ועשו את כל הדרך מבואנוס איירס בשביל להופיע כאן. זה כיף לתת למשהו כזה לתפוס חלק כל כך גדול בחיים שלך, זה מאוד מוצא חן בעיניי ואני שמחה שזה גם מה שקורה עם 'שכונה' שהיא מצליחה ונוגעת בכל כך הרבה ילדים - לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה".
ולסיום, מה עם קצת ספויילרים לקראת המשך העונה?
הלוואי והייתי יכולה לספר עכשיו הכל ולשפוך את ליבי, לצערי אני לא יכולה אבל אני לא סתם אומרת, הולכים להיות שינויים דרסטיים בכל כך הרבה דברים. ועומדים לקרות דברים היסטריים, הולך להיות מאוד מאוד מעניין. ב28 לדצמבר אנחנו חוזרים עם 23 פרקים חדשים ומותחים, לא תתאכזבו!"