עדי ביטי: "אני בן אדם מאוד פרפקציוניסט"
בעוד פחות מחודש עדי ביטי תהיה בת 14, אבל כבר הבטיחה את מקומה בתפקיד ראשי של מחזמר חדש, "משירי משוררים". אז מה יש לה לספר על המחזמר, מה הכי מפחיד אותה לפני העלייה לבמה ובאילו פרויקטים נוספים היא רוצה לככב?
אין אחד שלא שמע על התופעה או לא מכיר את הכוכבת הקטנה ובצדק, הסינגלים המקפיצים שלה כבר מזמן עברו את מיליון הצפיות, ואפילו קיבלה לא מעט פארודיות. אז רגע לפני שעדי ביטי תחגוג יום הולדת 14, היא מספרת לנו על החששות מהקריירה, המחשבה לפרוש וגם על המחזמר החדש בכיכובה שיעסוק במסע שהבובה זהבה עוברת, עם דמויות מגניבות כמו דני הסבון. "זה מאוד מרגש, גאווה גדולה כי יש שם גם שירים שאני גדלתי עליהם, גם ההורים שלי וגם ההורים של הילדים ושל הקהל, וזה מדהים. מצפה כבר להתחיל".
מלחיץ אותך מעמד של תפקיד ראשי?
"אני חושבת שזה שכבר הופעתי על במות יכול לעזור לי, אז אני חושבת שאני אוכל להתמודד עם זה, אבל בכל זאת כן, יש לחץ כי ההצגה היא על הבובה זהבה ואני אמורה להיות הבובה זהבה. אני מקווה שאני אצליח לעשות את התפקיד בצורה הכי טובה שיש ושהילדים ייהנו".
אילו שירים יהיו במחזה?
"יהיו שירים של נעמי שמר, אהוד מנור ועוזי חיטמן. שירים ממש יפים, זה ממש אותו סגנון של השירים שהיו בבית הספר למוזיקה. התכנית גרמה לי קודם כל להכיר שירים שלא הכרתי לפני וזה גם גרם לי לאהוב לשיר שירים כאלה. את האמת, בתור ילדה קטנה הייתי דבוקה לטלוויזיה, לערוצים של 'ילדות ישראלית' וכל הקלטות, ואני גם ממש גדלתי על השירים האלה אז זה כיף, וזה כבוד שנותנים לי את ההזדמנות לשיר שירים כאלה על הבמה".

"אני הורגת את עצמי בקטעים האלה, חייבת שהכול יהיה מושלם"
קרתה לך פעם פאדיחה על הבמה?
"דווקא מטקסטים אני פחות חוששת, כי יש המון המון זמן לעבור על זה לפני. אף פעם לא קרה לי שעליתי לבמה ושכחתי את המילים. יכול להיות שפעם עליתי על הבמה ונתקעה לי איזו מילה באמצע שיר, או שבלעתי רוק, אבל אלה דברים קטנים. אני בן אדם מאוד פרפקציוניסט ואני תמיד דואגת שאני אעשה הכול בצורה הכי טובה שאני יכולה כדי שלא יהיו לי פאדיחות ושלא יהיו שום פאשלות".
אם חשבתם שהקריירה תפגע בציונים של הכוכבת, אז טעיתם בגדול. "אני הורגת את עצמי בקטעים האלה, אני חייבת שהכול יהיה מושלם, מושלם, מושלם. זה גם חלק מהמקצוע. ככה זה גם בבית הספר. בלימודים נגיד אני מתחרפנת אם אני מקבלת בציונים מתחת לתשעים ואז אני עושה לעצמי את המוות, אז אני חורשת, חורשת, חורשת תמיד ויושבת, אני כזאת".
איך את מצליחה להתמודד עם כל הלחץ של הלימודים וגם לעשות את מה שאת הכי אוהבת?
"זה נהיה כבר הרגל, אני מגיל מאוד מאוד קטן מתעסקת בתחום ושרה, אז נהיה לי כבר הרגל של לקחת את הספרים ולהישאר ערה עד מאוחר בלילה. אני חייבת לקום מוקדם בבוקר, אני יודעת שאם אני לא אהיה תלמידה טובה אז אני גם לא אוכל לעשות את מה שאני עושה, אז אני חייבת. תמיד אמא אמרה לי מגיל קטן: אם אין ציונים טובים, אין מוזיקה ושירה".

אחרי ששחררה את הסינגלים שלה, ביטי כבר החלה להופיע ברחבי הארץ, והמעריצים כמובן חיכו שם כדי להצטלם או לרקוד איתה על הבמה. "אני חושבת שבשביל להצליח צריך גם להופיע, ואין דרך יותר טובה מהופעה כדי להגיע לקהל ולהיות ביחד איתם, ליצור מגע וקשר, הופעות זה דבר מדהים. המעריצים מאוד מאוד שמחים, היו פעמים שהלכתי להופעות והביאו לי אפילו פוסטרים, ויש בנות מתוקות שמביאות לי מתנות ובשמים. זה מדהים ומרגש להופיע שכולם שרים את השירים ויודעים הכל בעל פה. זה כיף! בגדול, כל הילדים הם מקסימים ומדהימים, ממש כיף לקבל תגובות הערכה ואהדה מהילדים וזה מה שחשוב".
"אין לי הנחות"
איך החברים מתייחסים לפרסום שלך?
"הם מאוד מפרגנים ומאוד מתחשבים ומבינים. לפעמים החברות חייבות להבין שאני לא יכולה להגיע לכל מקום, אבל הן מתחשבות בי. נגיד, אם בא לנו לעשות ערב בנות שכולן באות להיפגש, לישון אצל מישהי ואני לא אוכל לבוא, אז הן לא יבטלו ויעשו משהו אחר בשבילי. כולם מאוד מפרגנים".
חשבתם שבבית הספר יש הנחות לסלבס? אז זהו, שממש לא. "זה מאוד מסודר אצלי בבית הספר. אם אתה לא מגיע למועד א', יש מועד ב'. אין דבר כזה של גם להפסיד מועד ב'. אז אם נופל לי יום צילומים על יום של מבחן במועד א' אני לא עושה אותו, אני אעשה אותו במועד ב'. אין לי הנחות, זה לא שיעשו פה עכשיו בשבילי מועד ג', אין דבר כזה. אני גם צריכה להגיש עבודות כמו כולם ולהיבחן על כל המבחנים, אין הנחות".

את מצליחה לשמור פחות או יותר על השגרה?
"יש תקופות שהן מאוד עמוסות וגם יש תקופות יותר שקטות ויותר רגועות. ברור שיש תקופות עמוסות שהן מאוד קשות, אבל אני לא אגיד פתאום 'עזבו אותי', כי הכול גם מהבחירה שלי, זה לא שעכשיו מכריחים אותי ואומרים לי 'לכי עכשיו לחזרות, לכי להקלטות', זה לא משהו שנכפה עליי, זה הכול בחירה שלי. ברגע שאני נרתמתי למשהו, נניח לפרויקט מסוים או להצגה מסוימת, לא משנה למה, זו אחריות שלי, אני בחרתי להתמודד עם זה. ברור שיש גם רגעים שקצת יותר קשים, אבל עוברים את זה. ההורים עוזרים והחברות עוזרות, גם אם זה קשור ללימודים, אין מה לעשות, בסוף עוברים. זה פשוט כבר מצב שאני רגילה אליו מגיל קטן ועכשיו זה קצת פחות קורה לי".
בקליפים שלך שמנו לב שהריקוד הוא דבר שמאוד בולט אצלך, את מתמידה באופן מקצועי?
"עד עכשיו באמת שלא רקדתי אף פעם בסטודיו היפ הופ, אולי כשהייתי ממש קטנה הייתי בחוג בלט, אבל לא אהבתי את זה אז פרשתי. ממש עכשיו, בחודש האחרון, נכנסתי למסגרת של סטודיו. זה נהיה כבר משהו שצריך להיות רציף, אי אפשר לרקוד נקודתי רק בשביל הקליפים או רק לדברים החשובים. זה לא הולך ככה, זה משהו שצריך לבנות, צריכים תמיד להשתפר, כמו כשמתחילים לימודי פיתוח קול, לאט לאט משתפרים ומתפתחים. אז זה גם חלק מהעניין, הריקוד, זה משהו שבא יחד עם השירה".

"אני חושבת שהיום להיות זמר זה לא רק ממש זה"
יש דברים שרצית לעשות ועוד לא נחשפת אליהם?
"אולי סרטי קולנוע וכאלה, אבל אני חושבת שזה יקרה בגיל יותר מבוגר. את האמת שיצא לי לטעום יחסית הרבה מאוד דברים, נגיד אם זה קלטות ילדים או הצגות, כיף כל פעם לעשות דברים שונים. הייתי רוצה גם להשתתף בסדרה, למה לא? אני חושבת שהיום להיות זמר זה לא רק ממש זה, זה אומר גם להיות שחקן וגם להיות רקדן וגם עוד דברים שמעניינים אותי. זה לא דבר מקובע".
אז אפשר להגיד שפחד קהל זה לא מה שמאפיין אותך?
"זה לא פחד קהל, אבל תמיד לפני כל הופעה, לא משנה איזו, ואני מופיעה כבר מגיל שלוש, תמיד אני מתרגשת ותמיד יש את הלחץ של 'אם אני אשכח את המילים ואם אני לא אהיה טובה, ואם ואם ואם ואם', אבל שתי שניות אחרי שאני עולה על הבמה זה משתחרר ואני מרגישה כבר חופשייה על הבמה, מחכה כבר לפעם הבאה".
עוד במדור הבידור של פרוגי:
- לא רק בגלל סקוט: למה אנחנו מכורים ל"זאב צעיר"?
- עושים פדיחות: רגעי השפל של הביצה העולמית
- בקרוב בערוץ הילדים: תכנית בהגשתן של התאומות חלפון
- האם נינה דוברב תחזור לשחק ב"יומני הערפד"?
|
|