ב־19 ביולי, קצת לפני הצהריים, דניאל מורשת החליט לשתף את העולם בסוד שהיה שמור עד אז רק למעטים בקרב משפחתו וחבריו הקרובים. "את חיי אני אחלוק עם גבר. כי ככה אלוקים רצה", כתב בפייסבוק.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• בן אדם ואלון סנדלר בראיון ווטסאפ: "יכולנו להיות מלאכים"
• מלבד האהבה: אור אדרי ואינה בקלמן נפרדו
• הולך לו טוב: שגיא ברייטנר יאלתר בתכנית האהובה

"כתבתי את מה שכתבתי כי כאב לי", הוא אומר בראיון ראשון מאז פרסום הפוסט. "עצם העובדה שאני הומו אף פעם לא הייתה אישיו מבחינתי. שיתפתי את ההורים שלי בזה כבר בגיל צעיר, עוד כשהייתי דתי. אבל פתאום באים ואומרים לי, אתה לא יכול להיות אבא. זה מה שעירער אותי. ראיתי איך הדיון הציבורי על הדברים שאמר הראל סקעת הולכים למקום מעוות. שבמקום להתעסק במסר החשוב שהוא ביקש להעביר, תוקפים אותו על האמירה לא לשלם מסים ולא להתגייס. הוא ניסה לזעזע. הוא דיבר מתוך כעס, ולמרות שאני חושב שצריך לעשות הפרדה בין המאבק הלהט"בי ובין הגיוס לצה"ל הבנתי אותו. בשנה האחרונה הכרתי חבורה נהדרת של הומואים; אחד יוצא סיירת מטכ"ל, אחד יוצא הנדסה קרבית, אחד יוצא קורס טיס, אחד עושה תפקיד מטורף במודיעין. חבר'ה אדירים. אם המדינה שלנו סומכת עלינו שנחזיק נשק ונגן על המדינה שאנחנו אוהבים, זה אומר שאנחנו שייכים לפה. אם אנחנו מספיק טובים בשביל לשלם מסים, לתרום למדינה ולשרת בצבא, למה שלא נוכל להתחתן פה ולמה שלא נוכל להביא ילדים פה?

 

אני אוהב את המדינה שלי. אני מתרגש מההמנון, מהדגל ומעם ישראל. אני יהודי גאה, אפילו מסורתי, שקידוש ליל שבת עם המשפחה הוא החלק הכי חשוב לו בשבוע. גדלתי על ברכי הציונות הדתית שעד היום אני מזדהה עם מרבית מערכיה, הייתי תקופה בבני עקיבא, למדתי שנה בישיבה תיכונית ואפילו קראתי את כל פרשת הבר מצווה שלי (״ויחי״- פרשה מדהימה) פלוס ההפטרה שלה. תרמתי שלוש שנים מחיי לצבא ההגנה לישראל בגאווה גדולה ובאהבה גדולה ואני משלם מיסים. תמיד הייתי מחובר לזהות הישראלית שלי. אבל בימים האחרונים משהו התערער. כשסוף סוף נפל לי האסימון שהמדינה שאני כל כך אוהב ושאמורה להיות הבית המגונן שלי, לא חושבת שאני ראוי להקים בה משפחה. אני אמנם רק בן 23 אבל מרגיש שיותר מדי זמן עמדתי בצד ושתקתי. אז כן, את חיי אני אחלוק עם גבר. כי ככה אלוקים רצה. הגיע הזמן שנודה שכבר מזמן לא מדובר בקהילה, מכונסת, מבודדת ובדלנית, אלא בציבור. ציבור שלם. ציבור של חילונים, דתיים, ימנים, שמאלנים, יהודים, ערבים, רופאים, עורכי דין, אנשי צבא, מורים ופוליטיקאים שמשרתים בצבא, משלמים מיסים וחיים במדינה הזאת כמו כולם. לא פשוט לשרוד את הג׳ונגל של גיל ההתבגרות, עוד יותר לא פשוט לעבור את זה כשאתה הומו. הגיע הזמן להגיד די לבורות. הגיע הזמן שנחשוף בפני נוער ככלל ונוער להטבי בפרט את הנראטיב שללהטבים יש עתיד פה, שיש להם תקווה. לא להתחבא מאחורי הפחד לבלבל. כי ההפך הוא הנכון, יש לנו את האפשרות למנוע מהם את הבלבול. להראות להם שיש להם מקום, שהם שייכים. אני רוצה לחיות פה. אני רוצה לאהוב פה. אני רוצה להתחתן פה. אני רוצה ילדים שאוכל לגדל פה ואך ורק פה. אין לי ארץ אחרת. אז בואי, נוכיח יחד, מדינת ישראל, שכולנו אזרחים סוג א׳.

A post shared by Daniel Moreshet (@dmoreshet) on Jul 19, 2017 at 6:55am PDT

"אתה יודע, כשקיבלתי את הצ'ק הראשון שלי על התפקיד הראשון שלי ב'האי', הייתי בן 14 וביקשתי מאבא שלי שיפקיד לי אותו בחשבון בנק נפרד כי אני שומר את זה לפונדקאות. אבא שלי חייך ופתח לי תוכנית חיסכון".

מדהים. הבנת בגיל 14 עם מה תצטרך להתמודד.

"כן. כי ידעתי שזה יהיה שם. כמו שתמיד ידעתי שאהיה אבא וכמו שתמיד ידעתי שאתחתן. היה לי ברור שאני צריך לחסוך את הכסף שאני מרוויח בשביל התהליך הזה. אני בא ממשפחה גדולה, כולם מביאים ילדים לעולם ומצטרפים אלינו עוד ועוד בני דודים, אנחנו נפגשים הרבה, עושים פיקניקים ביחד וכולם מביאים את הילדים שלהם. אין שום סיבה שאני לא אביא לשם יום אחד את הילד שלי".

הראיון המלא - בגיליון הכפול והחגיגי של "7 ימים" שיתפרסם מחר