שנאת חינם במסווה של אהבה: עולם הבידור בעת אסונות. צילום: Fotlia

שנאת חינם במסווה של אהבה: עולם הבידור בעת אסונות

מצד אחד - אחרי אסונות לאומיים כולנו מתאחדים למען הפצת אהבת חינם והתאחדות כעם, מצד שני ברגע שכוכב רשת או ידוען עושה משהו אחרת - אנו מתאחדים שוב, אבל הפעם להפצת שנאת חינם • טור אישי

כשאדם מפורסם מביע דעה ברשת, זה תמיד דבר שיעורר תגובות משני צדדיו של המטבע - אלו המסכימים עם דבריו ואלו שיבקרו אותו על דעתו. זה מותר, וזה בסדר. וגם מותר להשמיע דעה. אבל האם ליהיא גרינר עברה את הגבול בנושא? האם כל מפורסם שלא פרסם משהו על האסון הנורא במירון והעלה עוד סטורי רגיל מחיי היומיום שלו בהכרח מעיד על התייחסותו למקרים? ובכן, גם כאן יש שני צדדים למטבע.

ראשית אפתח ואומר כי האסון הנורא הזה לא מצדיק ביקורת בזמן האבל הקשה, חשוב וצריך לכבד את ההרוגים והפצועים וכמובן את משפחותיהם שנפלה עליהם בשורה קשה מנשוא. את מה שהיה, איך קרה, מי טעה ומי אשם - את זה נשאיר לשלב של אחרי השבעה, כרגע זה בהחלט הזמן לכבד אותם.

באשר למקרי הבעת דעה וביקורת כמו זו של ליהיא גרינר, שכזכור הפנתה אצבע מאשימה למגזר החרדי עצמו ולמשתתפי ההילולה. ובכן, בראש ובראשונה אפשר לא להסכים איתה, אפשר לבקר את התנהלותה על ההחלטה לחלק האשמות בזמן כה מוקדם, ובנימה אישית - לא היה מזיק לו הייתה מחכה כמה ימים, חושבת על ניסוח עדין יותר (כן, למרות שזה פחות מאפיין אותה) ואז מפרסמת את דעתה. כי שוב, מותר לה להשמיע דעה, זו הפלטפורמה שלה ועוקביה כבר יודעים ומכירים את אופי הסטורי שלה. תכניה נאמרו בצורה בוטה מדי ובזמן טרי ומוקדם מדי. השילוב הזה יצר כאוס ברשת והסית את תשומת הלב שאנו צריכים להקדיש בימים האחרונים מהקורבנות ומשפחותיהם אל דבריה.

עם זאת, נודע ביממה האחרונה כי יש מי שמאיימים על חייה ושולחים לה הודעות נאצה לנייד או באינסטגרם - איך זה בדיוק הופך אתכם לטובים יותר? איך זה כן לגיטימי? תרשו לי לחדד-  זה לא! נכון, היא לא עשתה משהו שעושים, אבל חשוב לזכור שאנחנו אלו שצריכים להיות אנושיים ולהראות איך כן צריך להתנהג. וגם כשמבקרים וכועסים - צריך לדעת איך, אחרת - אנחנו בדיוק אותו הדבר כמו המעשה.

ומה בנוגע לכל אותם ידוענים וכוכבי רשת ש"העזו" לפרסם גם סלפי וסטורי שגרתי מחיי היומיום שלהם? ובכן, נכון מן הראוי שיכבדו, ירכינו ראש וינסו להעביר גם בעצמם את הכאב. אבל, לכל אחד יש דרך התמודדות, יש כאלו שקל להם יותר להיות בעצב ויש כאלו שגם מרגישים בנוח יותר לברוח למקום של השגרה ולבחור בחיים - וגם זה בסדר. אי אפשר להפנות אצבע מאשימה במקרה הזה לאף אחד. מי שרוצה להעצים ולכבד - מבורך. ומי שלא - זו בחירה שלו.

© adobestock

קל לנו לכעוס, לבקר ולהאשים, אבל אני רואה בימים האחרונים הרבה התאחדות והעצמת מסרי "אהבת חינם" בעוד מנגד כשקורה משהו שהוא "לא על פי כולם" - אנו ממהרים להתמלא בשנאת חינם ולהשפיל, לקלל, להשמיץ ולהפיץ בעצמנו שנאה ורוע. וזה - לא הופך אותנו ליותר טובים. למחוברים למסורת - שימו לב של"ג בעומר מציין את סיומת מגפת תלמידי הרש"בי שנהרגו בגלל שנאת חינם ואי כבוד איש לרעהו. אם לא למדנו מזה שום דבר, בטח במקרה כזה שאנו צריכים להתאחד יחד כעם, זה העונש הכי גרוע שלנו והלופ הזה רק ילך וימשך עוד שנים קדימה. 

© adobestock

האסון שקרה כבד מנשוא, כל אחד יכול להתמודד אחרת. ואם רק נחשוב פעמיים לפני שאנו מגיבים, מצלמים ועושים משהו, בין במציאות ובין ברשתות - הכל יראה אחרת. אז אוקיי, סביר להניח שאתם צודקים וצריך לכבד, וגם ב"מקרי גרינר" צריך לקום ולהגיד "סטופ", אבל גם צריך לשים סטופ לזה שלא מעט פעמים אנחנו אוהבים להשתמש באהבת חינם כדי לשנוא בחינם.

תגובות