כוכבים צעירים.  שקד רז אמנם צעירה, ילדה ג'ינג'ית מהממת, שהספיקה כבר לזכות באהדת הקהל, משהו שלא בדיוק קורה דווקא בגיל כל כך צעיר. לאחת ההופעות האחרונות של טל מוסרי היא נשלפה אל הבמה וגדודי ילדים ונוער מחאו לה כפיים סוערות ושרו שירים. לג'ינג'ית המתוקה יש אלפי חברים באינסטגרם ובשאר הרשתות החברתיות ומסתמן כי נולדה לנו בין הידיים כוכבת ילדים חדשה. אז נכון, היא רק בת 13 וחצי אך עם הורים מפרגנים, חברים תומכים ותכנית מצליחה אחת ("הבנים והבנות 2"), כל הדרכים מובילות אל הכוכבות המוקדמת. 

"זה כיף שאנשים עוצרים אותי ברחוב ומצטלמים איתי"

 קודם כל, למה את חושבת שהכי מגיע לבנות לזכות?
"אני חושבת שמגיע לנו לזכות כי אנחנו חזקות ואנחנו פייטריות, יש לנו מטרה ברורה ואנחנו משתדלות לפעול על פיה בלבד. במשימה של 'עמי ותמי' הבנות היו יותר ממוקדות, הייתה לנו אסטרטגיה והלכנו לפי הכללים. מנגד, הבנים ישר פעלו ללא חשיבה מאורגנת ומסודרת ולכן הבנות ניצחו, כמובן". 

"היינו מחבורים מאוד, הבנים והבנות, בשונה מהעונה האחרונה. היום הראשון היה מלחיץ מאוד מי יכנס לנבחרת, מי לא, בני כמה הבנים ועם איזה בנות אסתדר. חוסר הוודאות לגבי כל מה שקורה היה ממש מלחיץ".

לאיזה חבר\ה הכי התחברת במחנה?
"ירח. בגלל שעל היום הראשון התחברנו ואהבנו אחת את השנייה, היא מיוחדת בעיניי. היא תורמת לניצחון בכך שהיא חזקה פיזית, היא לא מוותרת בחיים והיא תמיד מעלה את המורל, אנחנו בקשר רצוף אחת עם השנייה ואפילו הלכתי לישון אצלה בבית. אנחנו חברות גם מעבר לתכנית".

איזו משימה הייתה הכי קשה ומדוע?
"משימת הזיכרון במים בשבוע הג'ונגל. היא הייתה הכי קשה וזו הייתה משימת זיכרון. היינו צריכים כל הזמן לזכור מלא דברים וזה היה במים וכל זה בקרב מול הבנים וזה יצר לחץ גדול".

את מתנדבת בלא מעט ארגונים ותנועות נוער - זה עזר לך מבחינה חברתית במחנה?
"זה מאוד עזר לי. הייתי בהרבה מחנות ואני מכירה המון ילדים בארץ, גם כאלה עם מגבוליות. אני מכירה ילדים גדולים וקטנים וזה תרם לי המון. זו הארץ שלנו - חשוב לדעת עם מי אתה חי בארץ הזאת".

אמרת כי "אני מאמינה שניצחון אמיתי זה להגיע לניצחון מבלי לפגוע או להעליב באיזושהי דרך" – במהלך התכנית היית צריכה באיזושהי דרך להגיע לניצחון ותוך כדי לפגוע או להעליב את הקבוצה השנייה?
"לא היה כזה דבר, באמת. לפני כל פרק אמרנו, הבנות, שאנחנו נשתדל לשחק בצורה לא פוגעת ומעליבה. וכך היה -הפעלנו לאורך כל התכניות את המוח ולא את הכוח והשתדלנו לחשוב על אסטרטגיה פחות מעליבה ופוגענית".

לגביי 15 דקות התהילה, אל תדאגו- רז יודעת לנצל אותן טוב מאוד. "התחושה כיפית. זה כאילו שאני מפורסמת וזה כיף שאנשים עוצרים אותי ברחוב ומצטלמים איתי, זה שונה לחלוטין ממה שהכרתי לפני. לאחרונה הייתי בהופעה של טל מוסרי והלכתי עם אחיות שלי כי הן מאוהבות בו. הוא קלט אותי, העלה אותי לבמה ושאל את הילדים בקהל אם אוהבים הפתעות ואז הוא פשוט העלה אותי לבמה. התביישתי ממש, אבל זה היה שווה את זה. כולם רצו לאחר ההופעה להצטלם עם טל מוסרי ואחר כך פשוט באו להצטלם איתי. פעם אחת נכנסתי למעלית עם אמא שלי והילדים כל שנייה נכנסו כדי להצטלם איתי וככה לא יכולתי לרדת במעלית כי כל שנייה מישהו חסם אותה".

מסר לגולשי פרוגי?
"אני רוצה לאחל לכל הילדים שתיהיה להם שנת לימודים טובה, שיצליחו במבחנים ושלא יתחצפו למורים. אני מאחלת שנה רגועה לכולם ובמיוחד לילדי הדרום. שידעו שכולנו מאחוריהם ואני ממליצה להם שישמרו על קור רוח ושתדעו שהכל לטובה. אנחנו ננצח בסוף, כמו תמיד. אוהבת אתכם".

"מגיל צעיר תמיד היו לי דעות מוצקות על החיים"

גם שלבי וסר, רק בן 15, נשמע בשיחת הטלפון שקיימתי איתו ממוקד מטרה, אחראי ושקול. הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, מהן מטרותיו וטון הדיבור שלו מסגיר את ביטחונו האישי הרב. נדמה כי וסר ורז הם ההוכחה לכך שהילדים של פעם, הטובים והנכונים, עוד עימנו - והם לא מתכוונים להיעלם לכם מהמסך בזמן הקרוב. "התכנית הזאת היא רק ההתחלה", מבטיח וסר.

למה אתה חושב שהכי מגיע לבנים לזכות?
"זה אולי ישמע נדוש אבל באמת נתנו את כל כולנו. לא סתם נהיינו חבורה מלוכדת תומכת ומגובשת. לא היו בינינו כמעט חילוקי דעות והאשמות במידה והפסדנו. אני אישית, הגעתי גם כדי שהבנים יזכו אבל גם כדי לחשוף בפני ילדי ישראל את עניין הטבעונות. העניין הזה אולי קיים אצל ההורים אבל רוב הילדים לא מודעים לנושא הזה וחבל. כשראיינו אותי בתחילת התכנית אמרתי שאם מישהו יהפוך לטבעוני - זה מספיק לי. מסתבר שיש קצת יותר מילד אחד שלקח את עצמו בידיים, כי קיבלתי מאות פניות של ילדים וילדות שהתעניינו בנושא הטבעונות ומרביתם אפילו החליטו להפסיק לאכול עופות. המשפחה שלי טבעונית, גידלנו 26 כלבים ולכן כל עניין אהבת הבעלי חיים נמצא אצלי בלב".

בתחילת העונה טענת שאולי קל לאנשים לחשוב שאתה "מאצ'ו" אך אתה למעשה בכלל רגיש. 
"מגיל צעיר תמיד היו לי דעות מוצקות על החיים. בדרך כלל כשאדם מאמין ב100 אחוז בדבר מסויים - רוב הסיכויים שאנשים ילכו אחריו ויאמינו לו. לכן מגיל קטן הייתי רגיל להיות המוביל ולא המובל. תוך כדי ההתבגרות פתאום השיער גדל, הגוף קיבל פרופורציה, אבל כמובן שזה לא הנשק שלי. גם עם בנות - חשוב להיות נחמד ולהתנהג בצורה מכובדת, ללא קשר למראה חיצוני שלך או שלה".

איך זה לממש את 15 דקות התהילה?
"זו חוויה כיפית ומשמחת. בפעם הראשונה שילד ביקש להצטלם איתי התרגשתי יותר ממנו. זה כיף לי שאני יכול לשמח ילדים קטנים. כיף לי לשמח אחרים ולראות אותם מאושרים. פעם אחת ישבתי עם חברים שלי בגילדרייה וקלטתי מלא ילדים קטנים שמצלמים אותי. כשיצאתי משם הם עצרו אותי, שאלו אותי שאלות וביקשו להצטלם איתי. כל החברים שלי מבקשים ממני שאעלה תמונות לאינסטגרם איתם כדי שמספר העוקבים שלהם יעלה, אני מרגיש ללא ספק חיבוק חם מהילדים בישראל".

החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך במהלך המחנה?
"במשימה של הסופר ג'יקן – שבוע גיבורי העל. קפצתי על הבלון והוא פתאום התפוצץ ונשכבתי שם ותוך כדי התפוצצה עליי ביצה. כל הבנים והבנות לא הפסיקו לצחוק עליי אחרי המשימה. אגב, הצלמים וכל שאר האנשים שהיו על הסט גם צחקו עליי. מוזר שלא הכניסו את זה לפרק".

לאיזה חבר\ה הכי התחברת במחנה?
"עדי מיכאל ותומר. אנחנו ישנים אחד אצל השני, אנחנו חברים טובים והחוויה שהייתה לנו גרמה לנו להפוך להיות כל כך מלוכדים. מתחילת המשחק אהבנו אחד את השני ואני מעריך שזה ימשיך ככה גם לאחר מכן".

איזו משימה הייתה הכי קשה?
"בשבוע הצהלי שהייתי במים והייתי בתוך סירה. מגיל קטן אני מתאגרף ופיזיות לא מזיזה לי ובפתאום במשימה הזאת לקחו את העיניים והרגשתי ישר חסר אונים וזה היה פשוט קשה. אין לך תחושה של זמן והרגשתי בבריכה הקטנה הזאת כאילו שאני בלב ים ענקי. אבל בסוף ניצחנו, וזה הכי חשוב, כמובן".

גם לוסר יש מסר בשבילכם, ואיך לא - הוא קשור ל"הבנים והבנות". "מצד אחד הייתה את המלחמה וזה לקח את החופש ומצד שני נהפכנו בעקבותיה למלוכדים יותר ולמאוחדים יותר. אני ממליץ לכל אחד שנמצא בעת צרה - שיגלוש באתר 'פרוגי' או שיראה שידורים חוזרים של 'הבנים והבנות'. שלכם, שלבי".