ארבע שנים הגיעו היום לסיומם, שבע עונות של התמכרות, היסטריה והרבה מאוד מעריצים שצמאים בכל פעם מחדש לדעת מה עולה בגורלותיהם של יונתן ודני. היום (א'), אחרי 212 פרקים סאגת "גאליס" נגמרה (על המסך) באופן סופי.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• אביב וציון מהמירוץ למיליון בריאיון ווטסאפ
• אליאנה תדהר מדברת על הפרידה והשמועות
• יום נפלא היום: האתגר הגדול של ארתור

לפני שנתעסק בכל אירועי הפרק החותם, נדבר על העונה השביעית כולה שתיזכר כעונה האחרונה. נדמה שבעונה השביעית בין כל המתח והדרמה שניסו ליצור (ולעתים אף צלחו את זה), הרבה דברים בעלילה, ומיוחד בחמשת הפרקים האחרונים, לא באמת הציגו סצנות כמו שהן על המסך אלא הציגו משהו אחד לצופים וכמה סצנות (או פרקים) לאחר מכן הראו שבעצם קרה משהו אחר (כדוגמת הפציעה של דורי שבעצם הייתה תכנית בנויה מראש, או מזה שליעם גילה שדוד הוא המיועד האפל והציגו כאילו הוא הבין שדני האפלה), דבר שיכל להראות מעולה, אך בעקבות החזרה על זה - המאיס את עצמו וזה קרה גם בפרק האחרון.

באשר לפרק הסיום החגיגי: הפרק נפתח בידיעה שיונתן לא הולך לחזור, דני מפורקת ובינתיים, החבר'ה במחנה מתכוננים למסיבת סיום (כרגיל) ומסכמים את החוויה, מסיקים את המסקנות על הדברים שהם עשו במהלך העונה ובעצם היוו מעין משיכה ארוכה עד לרגע בו נדע, כצפוי, מתי יונתן יחזור.

העיקר של הפרק לא היו הנאומים או החבורה של המחנה, אומנם אלו קיבלו טוויסט כייפי ונעים כשהדמויות מן העונות הקודמות קפצו לבקר ולסגור מעגל עם המחנה ועם פרק הסיום, אך העיקר הגיע כשנדמה היה שהסוף יהיה זהה לעונה השלישית אלא שאז יונתן מגיע ומסביר איך בעצם הוא חזר להווה.

קצת היה חסר לנו אווירת מתח ודרמה אמיתית בפרק, הרגיש לנו שזה נעשה כמשהו שהיה צריך להיחתם ולהיסגר, עם קצת קלישאות בין הדברים שלא הצליחו להפתיע ולרגש מעבר למצופה, התרגשנו אך לא מהסיבות הנכונות. הריגוש הגיע אך ורק מהעובדה שמדובר בפרק אחרון לתמיד שסוגר את הטירוף, אם כי נקודה נוספת הפציעה, והמפתיעה היחידה בפרק היא - הצעת הנישואים של יונתן לדני (בעזרת בייגלה) שהיוותה סוף שאולי לא חשבנו עליו, אך לגמרי היה הכרחי ומסיים את הזוגיות האהובה והממכרת הזאת כמו שצריך.

פרק הסיום של גאליס הוכיח שהוא נשען הרבה על המעריצים ועל ההיסטריה שהם מייצרים ופחות על סוף ענק, קצת התפספס הקטע המגניב שהם יכלו להציע לנו, אומנם זה סוף עונה אך מדובר בעונה האחרונה שהייתה צריכה להיות גרנדיזית ועצומה בהרבה יותר ונקווה שמופע הסיום יביא איתו את התוצאה הכי טובה, כמו שהובטח וכפי שאנחנו מצפים.

אך גאליס לא השאירה טעם רע בפה, צריך לזכור שהיסטריה לא באה סתם וכל מה שזו הביאה למסך במשך ארבע שנים - אי אפשר באמת לשכוח, אולי ה"מעל למצופה" שאנחנו מחפשים הוא פשוט מהשינוי המהותי שעוברות סדרות הנוער האחרונות שראינו שסיימו עם פרק אחרון שהיה מלא ועמוס בעלילה עד הרגע האחרון.

ומה לגבי סצינת הסיום?

לא באמת חשבנו שזה ייגמר בלי שיר הנושא, אבל הסצינה האחרונה הביאה גם היא קצת משהו אחר ובמהלך מוזר לחלוטין, הוחלט לסיים את הסדרה בשבירת הקיר הרביעי, הגאליסים מראים לצופים שהכל סדרה, הצלמים בפריים והכל נראה מודע לעצמו ומערבב בעצם את העלילה והמציאות לכדי דבר אחד. זה היה חינני וקצת מיוחד, שכן לא ראינו זאת קודם בדרמות אחרות, זה העלה חיוך על הפנים והזכיר לנו שהטירוף אולי נגמר אך יישאר חרוט בלב, או יותר נכון: זה לא נגמר - זה רק הסוף.

אנחנו אולי קצת יצאנו עם פרצוף מאוכזב מפרק שלא סיפק את הסחורה וחתם עונה קצת אפורה, אך לצד זה מרוצים שסגרו את הקצוות לתמיד בלי איזה סוף פתוח ובלי להתפזר מדי לכיוונים אחרים ועם הדמויות האהובות. האיחוד בין כולם ברגע האחרון הציגו לנו את כל הכוכבים הענקיים שצמחו בגאליס וכמובן ימשיכו לעוד דברים ענקיים. ללא ספק - סופה של תקופה.