כמה חיכינו להרגיש את הטירוף שוב, והנה זה קורה בפעם השמינית (והשנייה לפי ספירת "רשת") בישראל. מתמודדים ישראלים על אי אחד בפיליפינים, מוזנקים למסע של 46 ימים בתנאי הישרדות. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• איל שקרצי: "העולם שייך לנוער, במיוחד בישראל"
• זיופי צפיות ביוטיוב? סטטיק מגיב עם הוכחה
• שיר בדרך? החבר החדש של טיילור סוויפט

הפרק נפתח בחלוקה זמנית של שבט בנים ושבט בנות, על פניו חלק יחסית מיותר שלא תרם בהרבה למשימת הבחירות (עליה נפרט בהמשך) ובכל זאת, זה גרם לנו להשתעשע במחשבה - מה אם החלוקה הזאת הייתה נמשכת עד סוף המשחק? ובכן, בשבט הבנות היינו זוכים לכל האקשן ואילו אצל הבנים זה אוכל ואדישות בדיוק כמו שחווינו שני הצדדים במהלך מפגשי ההיכרות שתמו לאחר 24 שעות.

באשר למשימת הפתיחה בה נאלצו המתמודדים לצלוח משימה אישית בכל פעם שלאחריה היו צריכים לבחור חבר שבט אליהם - היא בהחלט הייתה טובה ומסקרנת. הבחירות היו מעניינות ולא צפויות, לאו בהכרח השבטים שאנחנו היינו מחלקים - אך זה מה שיפה בכל הסיפור הזה. ובכל זאת - הייתה לנו מעין צרימה פנימית כאשר המתמודדת דניאל שנותרה אחרונה ולא נבחרה על ידי אף שבט - הודחה. להיות במשימה ראשונה ולהיות מודח על כלום? האמת שזה לא ממש פייר. אומנם גיא זו ארץ הכריז כבר בנאום הפותח כי זה משחק חברתי, אך 24 שעות היכרות הם לא באמת פקטור לבחירה שכזו ומן הראוי היה לתת דווקא לשני האחרונים שלא נבחרו לעשות משימת דו קרב על המקום בשבט.

ובואו נדבר על אבידת המפתח של המתמודד אמיר, רגע אחרי שצלח את משימתו. לא ברור לנו כמה אותנטי היה הקטע ובואו נצא מנקודת הנחה שכזו שהוא כן אותנטי, נדמה כי הוא עשה די בכוונה ואף ראה את המפתח אך פשוט רצה להיות זה שחורץ את הגורל במשימת הפתיחה, וכך היה.

הגענו לחלק המעניין - המתמודדים. אנחנו יכולים להגיד בפה מלא - הבנים בעונה הזאת הם עוצמתיים, חזקים והכי מוכנים לשרוד על אי. החל מאלון ששון שבלט לנו לטובה והוא אחלה של מנהיג (רק מקווים שידע לקחת את ההחלטות הנכונות ובשיקול דעת ראוי - וגם שיפסיקו להזכיר לו את אח שלו!), שגיא ברייטנר - יקיר המערכת שמשלב בתוכו גם את האיש ההישרדותי וגם זה שלא באמת אפשר להסתכסך איתו (אם כי כבר בפתיחה מישהו הצליח) ומנגיסטו שהוא בהחלט מתחרה ראוי על תואר "חביב הקהל".

ו...היה גם את רז ניסים כהן. אנחנו מניחים שזה היה אף יותר מוקצן ממה שהוא באמת, ובכל זאת, רז מוכר עוד הרבה לפני התכנית וכבר בפרסום המקדים שלו הוא היה די שוויץ בכל הנוגע לגופו - יכולנו עוד לעכל את זה, אלא שזה מלא בדיבורים והמעשים היו קצת פחות, וממה שכבר ידוע לנו (זהירות ספוילר!) הסיפור שלו על המסך יסתיים בעוד 2-3 פרקים. ובקיצור - לכל אחד מהם (מלבדו) יש סיכוי לא רע לקבל את הטייטל הסופי.

גם אצל הבנות נרשמו כמה ליהוקים מוצלחים. יש לא מעט בנות שהן חזקות הן מהבחינה האסטרטגית והן מהבחינה הפיזית. טניטה בולטת לטובה, גם ורד - על אף הפקשוש במשימת הפתיחה, ענבר נותנת אותות של "יד ימינו". אך מי שללא ספק לקחה את תשומת הלב שלנו היא מעיין אדם, הדוברת לשעבר של השרה מירי רגב שמציגה לנו כוח נשי במיטבו, מודעות עצמית וחיוך מיוחד.

בלטו לרעה, לפחות ברושם ראשוני: רז זהבי (מריחים כבר את הבלגן והעצבים), עדי ברגר (עצבים וקול גבוה מדי שעוד ישגע אותנו), אמיר פחר (ניחוחות של אסטרטגיה) ומיכל פוקס (מישהו שם לב בכלל שהיא בפרק עד המשימה שלה?). 

כבר מהרגע הראשון אפשר לראות שהמודעות לריאליטי היא ברמה הכי גבוהה שנראתה עד כה בגרסה המקומית של הישרדות. עוד לא עברו שתי דקות על האי, לא הספקנו אפילו לעבור לבגדי ים וכבר נרשמה כריתת ברית (שלא באמת צלחה, אבל עדיין), עוד כמה ניסיונות לפזר הצעות, הבנות כבר יוצאות בהצהרות על טייטלים ("לא רוצה להיות האמא של השבט", "אני הרווקה" ועוד), גישוש שטח, חשיבה אסטרטגית ומחשבה עתידית במשימת הפתיחה (אהבנו!) - כל המודעות הזאת, בניגוד לתכניות ריאליטי אחרות, יכולה לעבוד רק לטובה שכן גלגלי המוח עובדים שעות נוספות בשיא הרעב מה שיוליד עוד הרבה רגעים טובים על המסך.

אם לסכם את יריית הפתיחה, אפשר להגיד שיש עוד צורך בלגשש גם מהצד שלנו, אך מדובר בפתיחה טובה עם מתמודדים חזקים במיוחד לצד כאלו שנבלעים לנו בעין די בקלות. יש לנו הרגשה כי מדובר בעונה מוצלחת, אך השבט עוד יגיד את דברו.

ה-TOP5 שלנו: מעיין אדם, שגיא ברייטנר, אלון ששון, מנגיסטו וטניטה.