ליאל פריזמנט בת ה-18 נולדה במושב ישרש ועברה עם משפחתה לתל אביב כשהייתה בת 13. כיום, היא טבחית במסעדה "סנטה קתרינה" ומלבד העבודה היא גם דואגת לבלות וליהנות עם חברות עד כמה שניתן, לקראת הגיוס לצה"ל שייתרחש בעוד חודשיים. האהבה לעולם הבישול התחילה אצלה לאחר ששבכיתה י"א היא פרשה מהלימודים במסגרת הרגילה, בעקבות קשיים שנוצרו מהפרעות קשב וריכוז,  ועברה לבית ספר בתל אביב שמעניק הזדמנויות לתלמידים שנפלטו מהמסגרות השונות ונותן להם כלים  גם לרכישת ידע והוצאת תעודת בגרות וגם כלים לרכישת מקצוע. פריזמנט הצעירה, שוייכה לכיתת הבישול ומשם הכל היסטוריה. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• "נשים קטנות": רומנטיקה מקסימה
• רכילות בקטנה: ליאל אלי יוצאת נגד הכוכבת הבינלאומית
• שחקו וגלו: האם תגלו מאיזה סרט דיסני לקוחה התמונה

את אודישן הבישול שלה במשחקי השף היא עשתה בגיל 17 וחצי, אליו היא הגיעה ביחד עם אמה ומורתה שתמכה בה לאורך כל הדרך. הצעירה המוכשרת, שהכינה לשופטים מנת רביולי ישראלית במיוחד, זכתה בשלושה סכינים. אך מכיוון שטרם מלאו לה 18 בזמן צילומי האודישן, פריזמנט לא עברה לשלב הבא, אלא היא נבחרה ל"מסלול הצעירים" והערב (א') היא תיקח חלק בפרק ספיישל שישודר ברשת 13. 

© אור דנון

איך הגעת לתחום הבישול?

"כיתה י"א נשרתי מהלימודים וחיפשתי מסגרת מתאימה. רציתי ממש בית ספר פרטי אבל אמא שלי לא רצתה לממן לי משהו שאני 'מזלזלת בו', חדבריה. אז הגעתי לפרויקט היל"ה, שמעניק הזדמנויות וכלים לתלמידים שנשרו מהמסגרת הרגילה. שם הכרתי את המורה שלי, אתי, שגם ליוותה  אותי לאודישן. איך שהיא ראתה אותי, היא אמרה לי  'תעלי למטבח'.  היה שם מטבח עצום ואני זוכרת שהכנו אסאדו. הייתי דומיננטית בהכנה שלו והוא נגמר  תוך 10 דקות.  ניסיתי לבשל שוב, ושוב הייתי טובה. ככה חצי שנה עד שנכנסתי למטבח מקצועי"

מה גרם לך ללכת לתכנית?

"מאוד רציתי להפוך את הבישול לחלק המרכזי בחיי, משהו מעבר לתחביב. התחלתי לעבוד במסעדת 'סנטה קתרינה' ומאוד התחברתי לעולם הזה. במסעדה המטבח פתוח ויוצא לי לדבר עם אורחים שאוכלים את האוכל שלנו וזה מרגש מאוד לשמוע שאנחנו מייצרים חוויה. חשבתי שההשתתפות בתכנית תהווה אופציה להתפתח, להכיר אנשים חדשים מהתחום ולהתנסות בבישול ממטבחים שעוד לא הכרתי. קצת פחדתי שלא אוכל לתת לשפים את החוויה שאני נותנת לאורחים במסעדה, תחת הלחץ של הזמן. אני פחות זמן במקצוע הזה לעומת המתמודדים האחרים, אני בסך הכל ילדה שעושה את מה שהיא אוהבת ומנסה להפוך את התחביב האהוב למקצוע. אני לוקחת את הדברים מאוד ברצינות ויש פעמים שמרימים גבה, אבל אחרי חצי שעה של עבודה מבינים שאני לא פחות לוחמת ולא פחות טובה משאר האנשים במקצוע".

© באור דנון

איך היה להתמודד יחד עם הנבחרת הקיימת? קיבלו אותך יפה?

"הנבחרת קיבלה אותי הכי מדהים בעולם. לבשל תחת לחץ זה משהו שאני רגילה מסרוויסים, אבל שם זה אחרת לגמרי, היה לי קשה. הצילומים הם ארוכים ומתישים מאוד אבל למזלנו חברי הנבחרות דאגו להשמיע שירים ולעשות שמח, כל פעם שהיה קצת משעמם".  

בעתיד, תרצי ללכת לאודישן של תוכנית ריאליטי העוסקת בבישול?

"בעתיד שלי אני שמח לתת לאנשים חוויה שאני אהיה החלק המרכזי בחוויה שלהם. החלום שלי הוא שבעוד עשר שנים אני אעמוד מאחורי תפריט שלם והאורחים והסועדים שלי יצאו הכי מרוצים מכל ארוחה שאני אעמוד מאחוריה. כרגע אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר חוץ מאוכל, החלום שלי זה להצליח בזה, אני לא מפסיקה ללמוד".

© אור דנון

איך היה לעבוד עם אסף גרניט אותו את מכירה גם מהפרויקט?

"לעבוד עם אסף זה לעבוד בסדר מטורף -  כל דבר במקום. גיליתי את זה בעיקר בארוחת הגאלה האחרונה שעשינו דרך הפרויקט. כל תלמיד חבר לשף מסויים והכנו מנה ביחד. גרניט היה השף והמארגן הראשי של הערב הזה וזכיתי לעבוד גם עם עוד שפים מדהימים כמו צחי בוקשסטר, ארז קומורבסקי, יוסי שטרית ועוד מלא".

אמרת באודישן שלך, שבישול עוזר לך להתרכז ולהיות מפוקסת. איך? 

"באמת שאין לי דרך להסביר איך זה שהבישול דווקא גורם לי להתרכז. אני פשוט מאוד אוהבת את זה. מה שמעניין אותי, כיף לי, טוב לי, אוטומטית זה עושה לי טוב. מה שחיבר אותי לבישול זו האהבה האמיתית שלי לאוכל. אם אני יכולה להעביר לאנשים חוויה כמו שהייתי רוצה לקבל - עשיתי את שלי. אני מנסה המון דברים חדשים במטבח ושזה יוצא כמו שרציתי אין מאושרת ממני. אני מדוייקת וחדה אני אעשה הכל בשביל שיגידו לי 'טעים' בסוף".

"משחקי השף" - כל יום ראשון ושני ברשת 13