רון פלג: "אני שמנה עם עצמי". שירלי עודד

רון פלג: "אני שמנה עם עצמי"

רגע לפני פרק הסיום של "להיות איתה״: תפסנו את הכוכבת העולה, רון פלג (המגלמת את בת הזוג של מרב) לראיון היכרות בו סיפרה לנו על הדרך שלה, על ההגעה שלה לגלם את אפרת בסדרה, על כך שהיא ממשיכה לעבוד בגן ילדים ועל התגובות שקיבלה בגלל המראה החיצוני שלה

אם צפיתם בעונה החדשה של "להיות איתה" (קשת 12), קשה לפספס את רון פלג, שחקנית מוכשרת שמגלמת את בת הזוג של מירב (אחות של עמוס), אפרת. היא גדלה באשדוד, ולמדה בבית הספר "יצירתי" למשחק ממנו יצאו גם עומר חזן ותותי ניניו. לאחר הצבא היא חזרה לשם, אך הפעם כבוגרת שמעבירה סדנאות. היא גם למדה בבית הספר למשחק "הדרך", ומיד לאחר שסיימה אותו, קיבלה את התפקיד הראשון שלה ועוד בפריים טיים.

"אפרת היא הבת זוג של מירב, מירב אחות של עמוס כמובן. היא בעצם הבת זוג הראשונה שמירב יוצאת איתה לאור אחרי שבעונות הקודמות היא עברה תהליכים של יציאה מהארון, וכמובן שאפרת היא החברה הכי טובה של אביגיל, והיא זו שעשתה את השידוך בין אביגיל ועמוס", מספרת פלג.

איך קיבלת את התפקיד?

"האמת שקיבלתי אותו ממנהל בית הספר שלי. פשוט חיפשו המון המון זמן שחקנית ולא מצאו. חיפשו מישהי 'עגלגלה' (צוחקת) ועניתי לקריטריונים. עשיתי את האודישן, זה היה ממש בתקופת הקורונה, ואז כבר הייתי בקשר עם המלהקת הילה יובל. את האודישן השני עשיתי בזום כי הייתי בבידוד, זה היה ממש אחרי הסגרים. אחר כך עשיתי את המאטצ'ינג ביחד עם שני אביב (מירב), הבמאי עודד רסקין והמלהקת הילה יובל, ואחרי שבוע קיבלתי טלפון מאסי ועודד ו... רעדו לי הברכיים".

איך זה היה להצטרף לקאסט כה מגובש? רוב השחקנים בסדרה משחקים ביחד כבר כמה שנים, ואת הצטרפת רק בעונה הזאת.

"נכון, האמת שחששתי באופן כללי להיכנס לעולם הזה, זאת אומרת, תפקיד ראשון שלי בטלוויזיה ולא ידעתי באמת איך אני נכנסת למקום הזה. קודם כל אני חייבת לציין שמהרגע שקיבלתי את התפקיד עד למשך כל ימי הצילום, אסי היה איתי וליווה אותי במהלך כל הדרך ופשוט הכניס אותי למשפחה שלו. כל הקאסט שם, כל "להיות איתה", משפחת דהרי ונועה הולנדר וכולם פשוט עטפו אותי הכי בעולם, קיבלו אותי הכי יפה, ממש לא הרגשתי לרגע שלא הייתי איתם שתי עונות אחורה. זה היה ממש להיכנס לתוך משפחה מקבלת אותך, שעוטפת אותך, שדואגת לך, וזה היה די מדהים".

© שירלי עודד

למי הכי התחברת על הסט?

"רוב הסצנות שלי היו עם שני אביב כמובן, אבל... וואי, מה לומר? עופר חיון הוא לב של בן אדם, אבל כולם! אסי היה איתי כל רגע, היינו כל היום ביחד, אי אפשר להגיד 'התחברתי', התחברתי לכולם נראה לי".

זהו התפקיד הראשון שלך בפריים טיים, ועוד בסדרה מצליחה מאוד שקיבלה גרסאות מסביב לעולם. היה לך חשש מסוים שלא תצליחי לעמוד בציפיות?

"האמת שאני לא חשבתי על כל הדברים האלה. כשקיבלתי את האודישן, התייחסתי לזה כאל אודישן ומי חשב מה יהיה אחר כך. רק כשכבר התקבלתי ושאסי פרסם את זה שאני בעצם הולכת לגלם את אפרת, קיבלתי טון תגובות מכל מי שהכרתי. הפלאפון שלי פשוט קרס באותו יום, טלפונים והודעות והיסטריה כזאת. רק אז הבנתי את גודל התפקיד ובעצם מה שהצלחתי. אני חושבת שלא חששתי במובן שלילי, אלא דווקא לקחתי את זה כהזדמנות, כספתח כזה, כל החששות הפכו להתרגשות אחת גדולה ופשוט השתמשתי בזה, לא התביישתי שזה תפקיד ראשון, אלא לקחתי את זה כתפקיד ראשון עם כל ההתרגשות והחשש והלחץ והפחד, והכנסתי את זה לתוך התפקיד".

אם היית יכולה לגלם כל דמות אחרת ב"להיות איתה", במי היית בוחרת?

"ונסה!" היא צועקת בהתלהבות. "ברור! ונסה, כל משפט שלה צריך לצטט אותו ולתלות אותו על איילון, כמובן אסי הגאון שכתב את זה, ובאופן כללי היא נראית לי דמות שמלאה בהכול שרק נותנת את החופש ו... וואו, ברור שונסה!".

איך היה עבורך לגלם דמות גאה?

"לא התייחסתי לזה. אני חושבת שגם אחרי שיצאה הסצנה שאנחנו מתנשקות, אז היה ממש עניין סביב זה. אנשים שלחו לי הודעות והייתה כתבה על זה, גם העליתי על זה פוסט האמת, לא ייחסתי לזה שום חשיבות. מבחינתי הסתכלתי על הדמות, ראיתי את האפיון שלה, התחברתי לאפיון שלה, ורק אז ראיתי כל מיני דברים חיצוניים שזה באמת זה שהיא לסבית. אבל בעצם זו האהבה שלה, היא בחרה לאהוב אישה בדיוק כמו שאני בוחרת לאהוב את חבר שלי, בוחרת או לא בוחרת. זה כל כך טבעי וזה כל כך אהבה אמיתית. למה זה צריך להיות שונה שרון אוהבת את בן הזוג שלה או שאפרת אוהבת את מירב? בעיניי זה כל כך מינורי, שדווקא אחר כך שהיו כל כך הרבה דיבורים, אז דווקא אמרתי איזה כיף שאני גדלתי בתוך חברה שאוהבת את זה ומקבלת את זה ואפילו זה לא היה עניין בשבילי זה שהיא לסבית והנשיקה כמובן".

© ronapeleg@ מתוך אינסטגרם

בפרק האחרון ששודר, עמליה צועקת ומכנה את אפרת "שמנה". בהמשך הפרק, כאשר היא מתנצלת, אפרת אומרת לה שהיא יודעת שהיא הייתה מעדיפה שלבת שלה תהיה בת זוג רזה ועדינה, "אם כבר לסבית, לפחות שתחליק טוב בגרון". יצא לך פעם לחוות סיטואציה דומה?

"קרו לי המון סיטואציות דומות. אני שמנה מגיל קטן, וקיבלתי המון תגובות. זה התחיל מ'יש לך פנים יפות, כדאי שתרזי', 'אם היית רזה, היית מהממת', 'את רק צריכה לרדת, לא הרבה, איזה חמש קילו'. כשהייתי קטנה זה באמת הוביל אותי למקומות לא נעימים, מקומות לא שלמים עם עצמי, שעכשיו אני גדולה ואני אוהבת את עצמי כמו שאני. אני בריאה כמובן, וכל הדאגה מאחורה של 'את לא בריאה' ו'תרזי ואז תהיי בריאה'. אני חושבת שברגע שאנחנו שלמים עם עצמנו זה לא באמת משנה. כולם ימצאו מגרעות בעצמם. כל אחד מסתכל במראה ורואה איזו נקודה בעצמו שהוא לא אוהב. אז אצלי אנשים חושבים שזה השומן שלי אבל אני מאוד אוהבת את הקימורים שלי ואת איך שאני נראית, והלוואי שכולם יאהבו את עצמם כמו שאני אוהבת את עצמי.

© שרי עוז

בשביל זה ובשביל קצת כזה להעלות את זה למודעות יש לי את "רונה אוכלת" באינסטגרם, ההיילייט שלי. פשוט בקורונה התחלתי לאכול מול המצלמה וקיבלתי על זה המון תגובות, לטובה ולרעה. קיבלתי תגובות של 'למה את אוכלת את זה', 'זה משמין', 'כדאי להירגע קצת', 'מה זה את אוכלת המון'. וגם קיבלתי תגובות מהצד השני של בנות שאמרו לי 'תקשיבי את לא מתביישת ואת אוכלת וזה כל כך יפה, זה גורם לי כאילו ללכת ולאכול בעצמי ולא להתבייש'. בנות שאוכלות לבד בחושך בחדר שלהן או לא אוכלת בבית ספר כדי שלא יראו שהן אוכלות ואני שמתי מצלמה מולי ואני אוכלת בגאווה דברים שמותר לכולנו לאכול, אנחנו בני אדם, יש לנו חשקים ויש לנו כל כך הרבה אופי ולמה שנסתיר אותו? אז זה נושא מאוד גדול, תרתי משמע, ואני פה כדי להראות לכולם שאם אנחנו לא נהיה שלמים עם עצמנו, מי יהיה? גם כתוב לי באינסטגרם שאני שמנה עם עצמי, כי אני שמנה עם עצמי".

כיום, ילדות ונערות צעירות חשופות ברשתות החברתיות למודל גוף לא ריאלי, ומרגישות לא שלמות עם עצמן ועם הגוף שלהן. איזו עצה יש לך עבורן?

"ממש לפני כמה שנים טובות, כשעוד לא הייתי שלמה עם עצמי, הייתי בתהפוכות נפש. כל בוקר הייתי מתעוררת, עומדת מול המראה ערומה עם עצמי לבד בחדר שלי, מסתכלת על עצמי כמה דקות, מחייכת. מחפשת משהו שאני אוהבת, מחפשת משהו שאני לא אוהבת, שמה את הבגדים שבאותו היום גורמים לי להרגיש הכי נוח, שמה על עצמי את הדברים שגורמים לי להרגיש הכי יפה עם עצמי, מחייכת, אומרת 'אני אוהבת את עצמי' ויוצאת החוצה. וגם בימים שאפילו לא הייתי מאמינה לזה והייתי קמה, מסתכלת על המראה וקשה עם עצמי, הייתי מחייכת בכוח ואומרת לעצמי 'אני אוהבת את עצמי' ויוצאת. זה משנה משהו בראש שמשנה משהו בחיצוניות. אני אגיד לך עוד משהו, שעכשיו שכל הדבר הזה יוצא אנשים אומרים לי 'את לא שמנה, את מלאה' או 'את לא שמנה מהשמנות, את יפה' וזה לא באמת משנה. קודם כל, שמן זה לא קללה, שמן זאת עובדה. אני שמנה. אפשר להגיד 'מלאה', אבל זו לא מילה יותר יפה או יותר נאה להגיד את זה. אני שמנה ואני יפה מבלי קשר למשקל שלי. אני חושבת שאם נעשה את השינוי הזה גם אצל הבנות הקטנות, וגם באופן כללי באידיאל היופי שמפורסם אצלנו כל יום בפיד באינסטגרם או בטלוויזיה, אז דברים יהיו שונים לטובה".

© שרי עוז

כרגע, את עובדת גם כמטפלת בגן ילדים. האם עכשיו, לאחר ההצלחה של "להיות איתה", את חושבת לפרוש ולהפוך להיות שחקנית במשרה מלאה?

"קודם כל אני שחקנית במשרה מלאה, אני משלבת את הכול. אני מקווה - לא נעים לי להגיד את זה - שיום יגיע, והוא קרוב, שאני אעסוק אך ורק במשחק אבל כמובן זה תלוי בי ובגורמים חיצוניים. אני מאוד אוהבת את הגן שלי ומאוד אוהבת את הילדים בגן שלי וזו בעצם הבמה שלי לעת עתה. הלוואי ויכולתי עכשיו לזרוק את הכול ולהיות שחקנית במשרה מלאה אבל זה לאט לאט יגיע וכשזה יגיע אני אאלץ להיפרד".

יש לך קול ממש יפה, מה בנוגע לקריירת שירה?

"וואו, זו המחמאה הכי טובה שאמרו לי בחיים שלי! ואני אגיד לך גם למה. יש לי צרידות, ואני לא התקבלתי לאף בית ספר למשחק, בגלל שאמרו שאני צרודה ושאני לא יכולה להיות שחקנית כי אני צרודה. היחידי שקיבל אותי זה איל כהן בבית ספר 'הדרך', שהוא הסתכל ואמר לי: 'יש לך קול מיוחד. את צריכה לעבוד, את צריכה לעבוד קשה, אבל את מיוחדת כמו שאת'. הוא היחידי שקיבל אותי, אף אחד לא קיבל אותי ואמרו לי לעשות אלף ואחד דברים. תשמעי, לשיר אני יודעת, קריירת שירה, אני בחיים לא אגיד לא כי אני הכי אוהבת לשיר בעולם, אז למה לא בעצם?".

© ronapeleg@ מתוך אינסטגרם

מגיל צעיר את משתתפת בסדנאות משחק. מתי הבנת שאת רוצה להיות שחקנית?

"קודם כל אני גם אגיד תודה ככה לפרוגי ולמשה ולכל מיני אחרים שהם מאוד מאוד מפרגנים ל'יצירתי'. כי הרי אני אשדודית, אני גדלתי באשדוד ולמדתי בבית ספר 'יצירתי' שבאשדוד, שיצאו ממנו עומר חזן ונועה אסטנג'לוב ותותי ניניו ועוד רבים וגדולים. אז אני אגיד תודה לפרוגי שכל הזמן מפרגנים לנו וזה מוערך מאוד. מגיל 12, כשנפתח 'יצירתי' באשדוד, פתאום הכרתי את המקום הזה. זאת אומרת, תמיד הייתי הבולטת, זאת שעושה שטויות ושכולם מסתכלים עליה, אבל אף פעם לא שמתי את האצבע על מה זה באמת. וכשנפתח 'יצירתי', אנשים נהנו מלהסתכל עליי ואני נהניתי לתת משובים ולראות אחרים, והבנתי שזה המקום שלי. הבנתי שזה מה שאני אעשה לעשות כל החיים וזה מה שאני יודעת לעשות. אין לי משהו אחר. אם יכולתי להיות רואת חשבון הייתי רואת חשבון".

בקרוב את יוצאת במופע סטנדאפ חדש. ספרי לנו עליו קצת.

"בעיקרון זה חומרים שלי מהחיים שלי, בעיקר על התהליך שעברתי ואני עוברת עם המראה שלי, היציאה לאור הזאת שאני עוברת עם המשקל שלי, על כל מיני מערכות יחסים שנכשלו בעבר והיום בלי עין הרע יש לי חבר ואני אוהבת אותו מאוד. כל מיני מסעות שאני עוברת בחיים שלי, שכשאני עושה את החומרים האלה, אני מבינה שכולם עוברים אותם. בטח העניין של המראה, אם אצלי זה השומן, אז אצל מישהי אחרת זה החצ'קונים או הגובה והכי כיף לצחוק על זה. זה המקום להתפרק ולשחרר ולזה כולם מתחברים".

© ronapeleg@ מתוך אינסטגרם

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

"אני רואה את עצמי קודם כל מתעוררת כל יום מוקדם מוקדם בבוקר לצילומים. היום שלי יהיה מלא בעשייה גם במשחק, גם בתיאטרון וגם בטלוויזיה. אני רוצה להפיץ את המסר שלי לכולם ואם אפשר בצורה קומית ושכולם יחייכו סביבי אז זה מה שיהיה. והלוואי ויהיו עוד נשים או ילדות בכל צורה ואופי בטלוויזיה וככה יפתחו הזדמנויות לכולם וגם לי".

ולבסוף, השאלה האולטימטיבית - אביגמוס או נועמוס?

"ברור שאביגמוס! אני מצטערת, נו מה, אני לא יכולה ככה להפקיר את אפרת ככה מאחור. אני הכרתי ביניהם! אני לא יכולה ככה להשאיר את זה מאחוריי. חוץ מזה שנועמוס זה לא עובד, זה לא משתלם".

תגובות