השחקן הצעיר אוראל דרי (15), מאז ומתמיד חלם להיות שחקן. את חלומו, דרי כבר הספיק לממש בדרכים שונות, בין אם זה להשתתף בפרסומות, לככב בסרט הקולנוע "הענקים של אי הפסחא", בסדרת הנוער "ילדי בית העץ" ובסדרת הנוער "המאבטחת" (ZOOM), שעולה ממש היום, אשר שם מגלם קסם. רגע לפני פרק הבכורה, דרי מספר לנו על תחילת הקריירה. 

"כשהייתי בן 4, השתתפתי בפרסומת לשוקולד, אחר כך בפרסומת נוספת ואחרי כמה זמן, השתתפתי בסרט 'הענקים של אי הפסחא', של הבמאי דובר קוסאשווילי. משם המשכתי לסדרה 'ילדי בית העץ', לסרט קצר שנקרא 'קונכיות' ולסדרה החדשה 'המאבטחת' שעולה היום".  

מאיפה הגיע הרצון להשתלב בעולם המשחק? 

"מאז שהייתי קטן, רציתי להיות שחקן" מספר. "הייתי מעריץ של יובל המבולבל, הלכתי להופעה שלו ובאמצע המופע, קפצתי עם התחפושת שלו על הבמה. אמא שלי צילמה את זה, העלתה את הסרטון לפייסבוק ואחרי זה, מלהקת בשם רותי בלום פנתה אליה. אחרי כמה זמן נכנסתי לפרסומת ומכאן, הבנתי שאלך על עולם המשחק". 

כעת עולה סדרה חדשה ושנייה בהשתתפותך ״המאבטחת״. ספר לנו קצת על הסדרה

"הסדרה היא על תמר צ'פאני המכונה 'גוזל', שהיא בת לשושלת מאבטחים ומשחקת אותי תום יער המהממת. תמר היא בעצם 'הכבשה השחורה של המשפחה' ובהמשך, אבא שלי שהוא ראש עיר, לוקח החלטה להצמיד לי אותה כמאבטחת אישית. רוב העלילה שלי, היא בעיקר על היום-יום שאני עובר עם גוזל ועל הדברים ההזויים שהיא עושה. בסדרה אני משחק יחד עם פטר קנולר, הבן של אוהד קנולר, טל פרידמן, עינת שרוף, עלמה זק וכולם שם חברים אחד של השני". 

מה אתה יכול לספר על הדמות שלך? 

"לדמות שאני משחק קוראים קסם, שהוא ילד טיפה ביישן ולא הכי מקובל. קסם הוא ילד סגור ומופנם, אבל אם מישהו יצטרך את העזרה שלו, הוא יהיה חבר טוב ויהיה שם בשבילו". 

עד כמה היא פוגשת אותך במציאות? 

"קסם לא ממש דומה לי באישיות" משיב דרי "אבל פה ושם, אני מרגיש שקסם יוצא ממני, כשאני עושה לפעמים שטויות ומעשי קונדס כמוהו".  

בסדרה אתה מככב לצד קומיקאים מובילים בארץ כמו תום יער וטל פרידמן. איך הייתה לך העבודה איתם? 

"היה לי ממש מצחיק וכיף לעבוד עם השחקנים האלה. מרוב שהיה מצחיק למשל, שיחקתי בסצנה שהייתה אמורה לקחת חמש דקות, אבל היו 10 פספוסים וזה היה הזוי, כל כך מצחיק ועם כמה שטל ותום מצחיקים, הם גם מאוד מקצועיים. עבדתי איתם מלא זמן, הם אחלה אנשים, יועצים טובים, ישבתי איתם המון בין הסצנות בחדר ההלבשה והם ממש הגבירו לי את הדרייב לשחק". 

מהי החוויה הכי מצחיקה שלך מהצילומים? 

"בסצנה אחת, תום הייתה צריכה לשבור ביצים לתוך קערה ובגלל שלא היו מספיק ביצים, היא כל פעם דחפה משהו אחר לסיר, פעם שוקולד ופעם ברוקולי למשל. אני זוכר שכאבה לי הבטן מצחוק ושי הבמאי התעצבן, כי מרוב שבכיתי מצחוק, לא הצלחנו לצלם את הסצנה ועשו אותה בשני טייקים. ניסיתי להחזיק את עצמי, אבל זה היה בלתי אפשרי, כי היה כל כך מצחיק לצלם את הסצנה הזו". 

כפי שסיפרת קודם, השתתפת בסרט הקולנוע "הענקים של אי הפסחא". איך זה לקחת חלק בפרויקט בסדר גודל כזה, בגיל כל כך צעיר?

"קודם כל, הסרט יצא השנה והוא היה מועמד לפרסי 'אופיר'. אני חושב שזה היה סרט ממש קשוח, כשבאחת מהסצנות לדוגמה גילחו לי את הראש ואמא שלי סיפרה, שבכתה כשראתה את הסצנה הזו. העלילה קשוחה, הסרט מאוד אמוציונלי והוא בעצם היה הפרויקט הראשון, ששיחקתי בו תפקיד מרכזי". 

איך הייתה לך החוויה? 

"כשהודיעו לי שהתקבלתי, התרגשתי מאוד ואני חושב, שזה היה שילוב של התרגשות עם לחץ. היו הרבה מאוד שעות של עבודה, משש בבוקר עד עשר בלילה וגם למדתי גרוזינית בשביל הסרט, בשלבים האחרונים שלו. רק בזמן הזה בעצם, גיליתי ששיחקתי אדם אמיתי, שהוא אח של הבמאי דובר קוסאשווילי וכשפגשתי אותו, הבנתי למה בחרו דווקא אותי. כשהסרט עוד היה בהפקה, הרגשתי את ההשפעה עוד לפני שיצא ומכל תפקיד לא יודע מה ייצא לי, אבל הייתה לי כאן הרגשה טובה. אני חושב, שהסרט הזה היה כמו מקפצה בשבילי". 

איך אתה מצליח לשלב את המשחק עם הלימודים? 

"כשהשתתפתי בסרט 'הענקים של אי הפסחא', במשך שלושה שבועות בימי חמישי הייתי מסיים את הבית ספר, נוסע לתל אביב עם סבתא שלי לחזרות ובנוסף גם למדתי גרוזינית בשביל הסרט. היה מאתגר, הקדשתי פחות זמן ללימודים, נפגשתי פחות עם חברים ולא הכל קל וכיף בתחום הזה, כמו שהרבה אנשים חושבים. מה שכן כמו שאמרתי קודם, הסרט הזה היה ממש מקפצה בשבילי, אז האתגר היה שווה את הכל ואני מוקיר תודה לדובר קוסאשווילי, על הצ'אנס לשחק בסרט הזה". 

יש סדרות נוספות שנראה אותך בהן בהמשך?

"יש כמה דברים מתוכננים, אבל אני לא בטוח שיכול לדבר עליהם כרגע, אז תצטרכו לחכות ולראות".  

מלבד המשחק, יש תחביב  שהיית רוצה להפוך אותו למקצוע? 

"אני חושב, שהייתי רוצה לקדם את הנגינה שלי בעיקר" משיב דרי ומפרט "למדתי לנגן בפסנתר, אני יודע גם לתופף, לנגן בחצוצרה וגם בגיטרה. אני מרגיש, שאת הנגינה אני צריך לפתח, בעיקר את הנגינה בפסנתר. בפסנתר השקעתי הכי הרבה זמן, וגם יש לי אורגן בבית שאני מנגן בו על בסיס יומי, אז יש מצב שאני ארצה להתקדם עם זה בעתיד".  

מה החלום הבא שאתה רוצה להגשים? 

"החלום הבא שלי הוא להיות מוזיקאי, או לפחות לנסות להיות מוזיקאי ולהופיע בפני אנשים. מבחינת המשחק, בתכלס אני כבר מגשים את החלום ואני חושב, שאני רוצה להמשיך לעשות את מה שאני עושה כרגע ולהגיע לכמה שיותר לבבות".