עמליה, רותם וליבי/ "מה הבעיה?"

על מסך הטלוויזיה, יצא לנו לפגוש המוני דמויות טובות לב, אבל כמו עמליה (ירדן אריש), רותם (עדי רכבי) וליבי (דנה בן סימון) לא פוגשים כל יום. מפרק לפרק במשך ארבע עונות, השלישייה הזאת הוכיחה שיש להן סבלנות של פלדה: הן תמיד שם כדי להקשיב, לפתור תסבוכות של תלמידים ולתת מעצמן, גם כשעובר עליהן יום נאחס רציני. בדיוק בגלל זה, הן האורחות המושלמות לסדר. הן בטוח ירימו את האווירה בשולחן, ואם נתקע בלי האפיקומן? סמכו עליהן שהן יפתרו את זה ברגע!

רון וגאיה/ "הסדרתיים"

קחו שני שכנים (נעה ריינהולד וגלעד בראון) שהם עולם אחר לגמרי אחד מהשני, תשאבו אותם לתוך סדרה מוזיקלית, קיבלתם את הצמד הכי לא צפוי על המסך. הם אולי לא "נפשות תאומות", אבל הדינמיקה ביניהם פשוט קורעת: מצד אחד רון השמח וההיפר, ומהצד השני גאיה, שאומרת את כל האמת בפרצוף ולא תראו אותה מחייכת בקלות. השילוב הזה הוא בדיוק הסיבה שאנחנו מחכים בטירוף לעונה השנייה. אם הם היו נוחתים אצלנו בליל הסדר, השולחן בטוח היה נקרע מצחוק, ועל הדרך אולי היינו מצליחים להוציא מהם איזה ספוילר לפרק הראשון של העונה הבאה או לפחות להבין איך הסיפור שלהם ממשיך מכאן.

דני/ "יונייטד היי"

בתיכון היוקרתי שכולם מדברים עליו, פגשנו לא מעט דמויות עם סיפורים מעניינים, אבל דני (אלין גולן) היא לגמרי האחת שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים (והחיוך!). היא הכי לא עפה על עצמה, תמיד נחמדה לכולם, רגישה, חברותית ובאמת שקשה להוציא ממנה עצבים. דמות חיננית כזו היא האורחת האידיאלית לליל הסדר, ועל הדרך היינו שמחים לשמוע ממנה מה היה כל כך דחוף לה להיכנס ל"יונייטד היי", אפילו במחיר של להתחזות לבת השגריר.

דורי ארזי/ "זיגי"

עברו כבר שנתיים וחצי מאז שנפרדנו מהסדרה שהייתה רכבת הרים של רגשות, אבל דורי (אמיתי ארמן) תמיד יישאר לנו בלב. בין אם בתור "זיגי" המסתורי או החונך הרגיש בפנימייה, דורי תמיד נתן את הנשמה שלו לאחרים אם זה לחברים הקרובים או ללהקה של "החברים של תמר" שלהם עזר להגיע למקום השני בתחרות הלקות. דמות עם כזה לב זהב וחיוך כובש, היא בדיוק האורח שכל אחד היה רוצה אצלו בסלון. אנחנו בטוחים שהוא היה מרים לנו את ליל הסדר עם איזה נאמבר מרגש בין המנות, וגורם לכולנו להזיל דמעה (לא בגלל החזרת).

"הפיג'מות"

איך אפשר לחשוב על אורחים לליל סדר בלי הלהקה הכי מטורללת על המסך? דמיינו את עודד פז עוטף את האפיקומן בפצפצים כדי להסתיר אותו כמו שצריך, את אילן רוזנפלד כותב שיר דיכאון על המרור, ואת קובי פרג' מחליף דמויות בכל פעם שמגיע תורו לקרוא חלק בהגדה. תוסיפו לחגיגה את ימית סול,  שבטח תנסה לאבחן פסיכולוגית איזה טראומת ילדות גרמה לפרעה לצאת כזה רשע, ואת דנה פרידר , שתגרום לכולם לסתום אוזניים כשתתעקש לדפוק סולו של "מה נשתנה" בזיופים שיגרמו לכוסות היין להישבר. היינו בכיף גדול מארחים את "הפיג'מות", כי איתם הסדר הופך מ"עוד ארוחה משפחתית" לקרקס של ממש בתוך הסלון. בסופו של דבר, גם גדלנו על השטויות שלהם, ואין דבר שמסמל חופש יותר מהבלאגן המבורך שהם יודעים לעשות!

© יוסי צבקר, יחסי ציבור