ביומיים האחרונים הפיד של פרוגי מוצף באנרגיות שלא ראיתי הרבה זמן. תוצאות הסקרים של "נעלמים" שבהם קבעתם איך ייראה האיחוד, לצד מצעד העשור של "פלאשבק" שעלה במקביל, שוברים את המדדים עם נתוני מעורבות, שמירות ושיתופים פסיכיים בתוך שעות ספורות. המספרים האלה מוכיחים אמת אחת ברורה: הקהל מראה אהבה מטורפת דווקא לסדרות שהיו פעם, וצמא בצורה בלתי רגילה לנשמה ולרגש של תיכון קציר ואשמורת.

פתאום אנשים בכמויות מטורפות מגיבים, משתפים ונלחמים על היצירות שעיצבו להם את הילדות והנעורים. זה קורה כי עם כל הכבוד לשפע התוכן שיש היום על המסכים, שום דבר לא מגרד את הרגש האותנטי של פעם. הקהל שלנו מאוד אינטליגנט, והוא מחפש את התוכן האמיתי שנוגע בלב, בין אם זה האומץ של הדמות הלהט''בית אביב (עמית רהב) ב"פלאשבק" שנעמד על הבמה, ושר "אתה ואני", ובין אם זה לבנות בעצמכם את אופציות התסריט ולקבוע שדריה (ספיר בן רובי צבאג) תהיה בלשית פרטית באיחוד של "נעלמים".

והאמת היא שהטירוף הזה לא נעצר רק אצל הגולשים. כשרואים את התגובות, השיתופים וההתרגשות של השחקנים עצמם משני הקאסטים של הסדרות, מבינים שגם אצלם הלב מעולם לא עזב את הסט. בשביל חלקם אלו הדמויות שעיצבו להם את הקריירה, ובשביל כולם זו משפחה שנשארת לתמיד. לראות אותם מתעוררים לחיים, נזכרים ברגעים היפים ומתרגשים יחד עם הקהל מהאופציות של האיחוד, זו ההוכחה הכי חברתי וטהורה שיש. הם לא סתם שחקנים שביצעו תסריט, הם הנשמה של הפרויקטים האלה, והבאזז הנוכחי בפיד מחזיר גם להם את הכבוד המקצועי ואת הבמה שהם כל כך ראויים לה.

ההתפוצצות הזו ברשת היא לא סתם נוסטלגיה חמודה. היא הצדקה קשיחה ויבשה בשביל המוחות מאחורי הסדרות, הקהל אומר לכם באופן חד משמעי שאי אפשר לעצור את הבאזז הזה. כשאנשים לוקחים חלק פעיל ומנהלים את הביקוש במספרים כאלה, הם מבהירים שהם מוכנים ללחוץ על השלטים מחדש בשנייה שהסדרות האלה יחזרו.

הגעגוע והמעורבות האלה הם המנוע האמיתי, והגיע הזמן לתת לצופים את התיקון, את הסוף טוב לסוף הפתוח, ואת הקאמבק שהם כל כך ראויים לו. אי אפשר להתעלם מהלב של הדור הזה יותר, הגיע הזמן להחזיר את הסדרות האלה למסך.