הרפורמה של משרד החינוך: מהפכה או ניסיון חולף?
טור דעה: במסגרת הרפורמה הטריה שמשרד החינוך מנסה ליזום, מספר הבגרויות החיצוניות יצומצם, התלמידים ידרשו להגיש עבודה סמינריונית וחצי השנה האחרונה של י"ב תוקדש ללימוד מיומנויות לחיים • נשמע טוב על הנייר, השאלה האם הרפורמה תחזיק מעמד או תיכשל?
ממש לפני ימים מספר התבשרנו על יוזמה חדשה של משרד החינוך במסגרתה החל משנה הבאה בחינות הבגרות החיצוניות יהיה רק באנגלית, מתמטיקה, שפה נוספת ומקצוע מוגבר, בעוד בשאר הבחינות הבגרות תהיה פנימית. יתר על כן התלמידים ידרשו להגיש עבודה סמינריונית בה יצטרכו להביע מיומנויות שונות, והדובדבן שבקצפת: בחצי שנה האחרונה של י"ב יעברו התלמידים "מכינה לחיים" בה ירכשו ידע בתחומים כמו ניהול פיננסי והתנהלות בשוק העבודה.
למרות שהרפורמה עדין "נמצאת בחיתוליה" וככל הנראה יקח זמן עד שתיושם, היא כבר הספיקה לגרור לא מעט ביקורת ולהט תקשורתי סביבה ולכן בדיוק בגלל סיבה זו החלטתי להביע את דעתי ולהגיד מה אני חושבת עליה.
זו לא הפעם הראשונה בה משרד החינוך מנסה לערוך רפורמות בשיטת החינוך, זו גם לא הפעם הראשונה שתלמידים מתלוננים על שיטת החינוך הנוכחית ומבקשים שינוי. יחד עם זאת, כבר זמן רב שלא ראינו ניסיון שינוי מהותי כל כך במערכת החינוך. בעוד שאת צמצום מקצועות הבגרות החיצוניים חווינו כבר בתקופת הקורונה, ועבודות במתכונות שונות כחלק מציון הבגרות הסופי הוא דבר שכבר קורה, הרעיון של הכנה לחיים בחצי השני של כיתה י"ב הוא רעיון חדשני מעין כמותו שאני אישית מאוד תומכת בו. הרי מי מאיתנו לא חשב לעצמו פעם איך בניינים בלשון וסיפור "האדונית והרוכל" יעזרו לו בחיים ולמה לא מלמדים בבית הספר דברים יותר ישימים בחיי היומיום?
תודות לרפורמה הזו התלמידים דווקא כן ילמדו דברים ישימים כגון חינוך פיננסי, שהוא דבר שעד היום מבוגרים רבים מתקשים בו. על אף שכבר קיימים קורסים למבוגרים שעוזרים להם בכך, למה לחכות לגיל מבוגר ללמוד דבר כה פרקטי וכה הכרחי בחיי היומיום? דבר זה היה צריך להתבצע כבר לפני שנים רבות ובעיניי הוא גם החשוב ביותר מבין השינויים בהצעה זו מכיוון שהוא באמת מציע לתלמידים פיתרון פרקטי ואמיתי שבאמת יעזור להם בחיים שאחרי בית הספר.
אמנם נכון, שאר השינויים אכן נראים נוצצים למדי (להפחית כמעט חצי מהבגרויות? חלום שמתגשם), אך יחד עם זאת מצטערת לאכזב אתכם, אני מעט סקפטית בנוגע להצלחת החלק הזה בתוכנית. למה אתם שואלים? ההחלטה על צמצום הבגרויות החיצוניות התקבלה בעקבות העובדה שיותר ויותר בתי ספר התחילו ללמד "רק לבגרות" בלי שום דבר מעבר, דבר שיצר מצב בו התלמידים משננים אך ורק את החומר המצומצם לבגרות ובדרך כלל גם שוכחים ממנו זמן קצר לאחר הבגרות. צמצום הבגרויות נועד לגרום לבתי הספר ללמד יותר בנחת תחום יותר רחב של חומר כך שהתלמידים יוכלו להתעמק בו יותר ולהבין אותו באמת לעומק לא רק כחומר לבגרות.
אז מה הבעיה? אזרחות תנ"ך והיסטוריה הם בדרך כלל לא המקצועות שתלמידים נהנים ללמוד עליהם ולהרחיב עליהם להנאתם, על כן הם גם ירגישו פחות צורך להתעמק בלימוד בצורתו החדשה, במיוחד שהמבחנים יהיו ככל הנראה פחות דורשניים ובתי הספר ילכו יותר לקראת התלמידים, התלמידים יעדיפו להתמקד דווקא במקצועות עם הבגרות החיצונית. כך יקרה מצב שלמרות הכוונה הטובה, במקום להבין יותר את המקצועות, התלמידים פשוט יעדיפו להתמקד יותר בבבגרויות החיצוניות ויזניחו את המקצועות הפנימיים באופן יחסי.
השינוי האחרון ברפורמה הוא העבודה הסמינריונית שהתלמידים צריכים להגיש. באופן כללי אנחנו בעד הרעיון, עבודה אותה כותבים ומציגים התלמידים לבד תחדד אצלם מיומנויות רבות ותגרום להם ללמוד חומר בצורה מעמיקה ומיטבית, יחד עם זאת עבודה מעין זו גם דורשת משמעת עצמית גבוהה ואנו חוששים כי לא לכל התלמידים יש מספיק משמעת ויכולת למידה עצמית כדי לסיים עבודה כזו.
לסיום הרפורמה החדשה מעוררת אצלי רגשות מעורבים ולא מעט סקפטיות, אך אני בכל זאת מקווה כי היא תצליח, תיטיב עם התלמידים ותיצור כאן דור עתידי מוצלח ומוכשר. שיהיה בהצלחה לכולנו.
