יהורם גאון – המלחמה האחרונה

יהורם גאון נולד, גדל והתחנך בשכונת בית הכרם למשפחה יהודית ספרדית. בן זקונים להיסטוריון ועיתונאי, משה דוד גאון ושרה לבית חכים.

בשנת 1975 הוציא גאון את האלבום "אותך שרים". בין שיריו המוכרים היו "אנחנו לא נפסיק לשיר" ו"בית אבי", שניהם של חיים חפר ודובי זלצר. באותה שנה יצא אלבום הופעה של גאון, שתיעד את הופעתו בהיכל התרבות. באלבום זה נכלל לראשונה השיר "המלחמה האחרונה". כמו כן נכללו בו גרסאותיו של גאון לשירים "שיר העבודה והמלאכה", "גולני שלי" ו"לילה לילה".

אהוד מנור - "אחי הצעיר יהודה"

"אחי הצעיר יהודה" הוא שיר שכתב אהוד מנור לזכר אחיו יהודה וינר. השיר הולחן על ידי יוחנן זראי, ובוצע לראשונה על ידי להקת גייסות השריון בשנת 1969. וינר נהרג בקרב בפורט תאופיק, ליד תעלת סואץ שבסיני, בספטמבר 1968, בעת מלחמת ההתשה. בן היה 19 במותו.

"אחי הצעיר יהודה", משיריו המוכרים של אהוד מנור, הפך במרוצת השנים לאחד משירי ההספד של פנתיאון היצירה הישראלית העכשווית. במילות השיר מנסה המשורר לנהל דיאלוג עם האח המת, דיאלוג שאינו אפשרי.

כל בית בשיר נפתח בשאלות ריטוריות "האם אתה שומע?", "האם אתה יודע?", שאלות שאין להן מענה.

יפה ירקוני - "באב אל וואד"

יפה ירקוני מזוהה עם תקופת קום המדינה והייתה פופולארית ביותר בשנות החמישים והשישים, וגם כלת פרס ישראל לזמר עברי. ירקוני נולדה כבת הבכורה לאברהם ומלכה במשפחה בת שלושה ילדים. הוריה עלו לארץ ישראל מהקווקז בתחילת המאה העשרים.

עם קום המדינה, עוד בזמן ההפוגה בקרבות מלחמת העצמאות, הקליטה ירקוני תקליט באולפן "רדיו דוקטור" שזכה להצלחה גדולה. במיוחד התפרסם מתוכו הלהיט "עיניים ירוקות", שאף נחשב כשיר הפופ הראשון בארץ.

לאחר מכן הוחתמה ירקוני בחברת התקליטים "הד ארצי" שרק הוקמה והחלה להקליט את כל אלבומיה שם. היא הקליטה את האלבום "באב אל וואד" שהורכב משירי מלחמת העצמאות, בהם "האמיני יום יבוא" שביצעה בעת המלחמה וכן "רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הפינג'אן", "הן אפשר", "דודו" ו"יצאנו אט", שהפכו להיות מזוהים עמה יותר מאשר עם הביצוע המקורי של להקת הצ'יזבטרון.

בועז שרעבי - "מי ידע שכך יהיה"

בֹעז שרעבי הוא זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי. שרעבי החל לתופף בגיל 10. מאמצע שנות ה-60 ועד סופן תופף במספר להקות פופ, ולעיתים שר גם במספר להקות רוק.

הלהקה הראשונה שבה השתתף נקראה "כובשי הקצב", והיו חברים בה גם גרי אקשטיין ומיקי גבריאלוב.

לאחר מכן ליווה בשירה את להקת המחול "כרמון", בישראל ובחו"ל. ב-1972 השתף שרעבי בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "חייך וחיי", שהלחין למילים של דודו ברק. השיר הגיע למקום השני בפסטיבל, והצלחתו ביססה את מעמדו של שרעבי כזמר גם בעברית.

ב-1973 הקליט שרעבי את שירו של עוזי חיטמן "מי ידע שכך יהיה", לאחר שהשניים שירתו כצוות הווי ובידור במילואים בתקופת מלחמת יום הכיפורים. שני השירים נכללו באלבומו השני של שרעבי, שנקרא "בעז" ויצא ב-1973.