מור הן (30) הייתה ילדה ביישנית עם פחד במה, אבל הרצון לשיר בער בה כבר מגיל קטן ועשתה הכל בכדי להפוך את התחביב הזה למקצוע של ממש, אבל אחרי כמה זמן הגיעה הקורונה שגרמה לה לעשות סטופ להכל. למרות התקופה המשוגעת והמורכבת שאף אחד מאיתנו לא ציפה לה, כהן הצליחה להמשיך את הסיפור שלה בעולם המוזיקה, שהגיע לפרק שבו הוציאה את הסינגל הראשון "אל תחזור יותר" שכבר עומד על K237 צפיות ביוטיוב, והיא לא מתכוונת לעצור באדום. בין יציאת השיר לסינגל החדש שבדרך, כהן עוצרת אצלנו לראיון מיוחד וחוזרת איתנו להתחלה של הכל.   

 "הכל התחיל כשהייתי בבית הספר היסודי" משחזרת. "באותה התקופה למדתי שם מוזיקה, ולקראת טקס יום הזיכרון שאלו אותנו בסוף השיעור מי רוצה לנסות להיבחן לסולו בטקס הזה שאצלנו היה ממש גדול, ובהתחלה לא הצעתי את עצמי בכלל, הייתי ילדה קטנה וביישנית עם פחד במה".

-אלא שאז...

"אחרי שהשיעור נגמר וכולם יצאו, נשארתי בכיתת המוזיקה, התחלתי לשיר כשבדיוק המורה חזרה לרגע לקחת משהו ששכחה ואמרה: 'מה זה?!?, למה לא אמרת לי שאת יודעת לשיר ככה?!?' ואז היא אמרה 'את פותחת את הטקס'".

-נשמע כמו סצנה מסדרה

"ממש, אבל זה מה שבאמת קרה!".

-מתי הבנת שאת רוצה להפוך את האהבה שלך למוזיקה לעבודה של ממש?

"אני חושבת שזה תמיד היה חלום ילדות. תשמע אני כל הזמן שרתי, ברמה שכמו שאנשים נושמים ככה הייתי שרה, אז המוזיקה תמיד הייתה שם, אבל בתקופת הקורונה לקחתי מזה פסק זמן. אחרי כמה זמן, הגיע החיבור עם המורה לפיתוח קול, נעמה לוי אופק שהיא מדהימה, אז זה הצית בי את מה שהתמסמס בקורונה, ודרכה גם הכרתי את המפיק המוזיקלי, אופיר מלול שגם איתו החיבור ממש טוב ואנחנו כבר עובדים ביחד על הסינגל הבא".

-שחררת את הסינגל הראשון שלך "אל תחזור יותר". מה הסיפור מאחוריו?

"השיר מדבר על מישהי שעוברת מסע בחיים שלה, ולאט לאט מבינה את הערך שלה, את הכוח שלה, מה היא עושה בחיים האישיים שלה ומה היא בכלל עושה בעולם הזה. את הטקסט כתבתי ב-12 בלילה כשהייתי ברכב, וכשאופיר קרא אותו לראשונה הוא הוסיף גם מהעולם שלו, אבל מבחינתי זה שיר שמדבר על תקופות בחיים שבהן אתה מרגיש שהכל מתפרק סביבך, ובכל זאת- גם כשהדברים מרגישים לי חסרי סיכוי, אני ממשיכה להילחם על מי שאני ועל מה שחשוב לי, מתוך אמונה שבסוף יהיה טוב. בסוף הדברים הדברים יסתדרו, ואני לא מוותרת גם כשקשה וכואב.  המטרה שלי בשיר הזה הייתה שהטקסט ייגע במאזינים, שהוא ייתן להם משמעות במיליון דרכים שונות, ושהשיר לא יהיה רק כזה שכיף לשמוע באוטו, אלא שגם ייתן נחמה".

 

-שחררת רק שיר אחד והוא כבר עומד ביוטיוב על K237 צפיות!. איך את מסבירה את ההצלחה שלו?

"דבר ראשון זה הפתיע אותנו ממש!" משתפת בהתרגשות. " גם אופיר מלול אמר שזה מעבר למה שציפינו, כלומר מאוד האמנו בשיר כמובן, אבל ממש הופתענו. אני לא יודעת בדיוק איך להסביר את ההצלחה, אבל אני כן מקווה ומאמינה שהשיר הזה הצליח לגעת באנשים ולהזיז אצלם משהו.

אני חושבת שאין לזה נוסחה, כלומר אתה יכול לשמוע שירים טובים שלא הגיעו להרבה אוזניים, וכשאתה שומע אתה יכול להגיד: 'וואלה זה ביצוע טוב, אין סיבה שלא יצליח', ופה זה קרה ואני מאוד שמחה. הדברים האלה נותנים את המשמעות והדרייב לכל העשייה שלך, נותנים להבין שאתה מצליח לעשות משהו משמעותי, נותן ערך שהוא מעבר לשיר יפה שכיף לשמוע באוטו כמו שאמרתי, ומה שבעיקר תפס אותי אלו תגובות של: 'השיר הזה ממש תפס אותי!', 'את לא מבינה עד כמה זה מדבר אליי', וזה כל הכיף שבדבר, אז אין נוסחה מדויקת אלא שהשיר הזה הצליח לחבר אליו את המאזינים".

-העובדה הזו מלחיצה אותך מבחינת המחשבה שצריך לשחרר שיר נוסף עם הצלחה כזו?

"תשמע, אשקר אם אגיד 'לא, זה לא מעניין אותי' כי אלו כן דברים שאתה מסתכל עליהם לא מבחינת כמות הצפיות אלא מבחינת הרף. אני כל הזמן מסתכלת על איך אפשר לעלות ברמה, גם מבחינה אומנותית וגם מבחינת החיבור של הקהל לשירים שבסופו של דבר מתבטא גם בצפיות, אבל ש לזה משמעות כי זה הרי סוג של פידבק. אני כן משתדלת לא להתעסק בזה, כי אחרת אני יכולה להתערער, זה יכול להוריד לי את הביטחון, וגם ככה אני נמצאת בתחום לא פשוט שיש בו המון תחרות, אז אני משתדלת לרכז את האנרגיות ואת המחשבות שלי לדברים הנכונים ובעיקר לאומנות".  

-מה הדבר הראשון שאת חושבת עליו כשאת ניגשת לכתוב שיר?

"תראה, אני לא אומרת: 'אוקי, עכשיו אשב ואכתוב שיר' אלא שהרבה פעמים זה קורה פתאום מתוך משהו מסוים שניצת, ממוזה או רעיון שצצים פתאום. יצירת השיר יכולה גם להגיע מתחושה מסוימת שיש לי או ממשהו מסוים שאני עוברת, ואז אני מרגישה צורך להוציא את זה קודם כל מול עצמי כשאני כותבת, ורק אחר כך מול הקהל, בתקווה שזה יתן לו איזשהו ערך".

-הזכרת שאת עובדת על סינגל חדש שבדרך. מה את יכולה לספר עליו?

"אני לא יכולה לספר עליו יותר מדי, אבל אני כן יכולה לומר שאם "אל תחזור יותר" הוא שיר טוב וכבודו במקומו מונח, אופיר מלול ואני מרגישים שהפעם אנחנו נוציא סינגל שאפילו מתעלה מעליו. כשניגשנו לשיר החדש חששתי בהתחלה שלא נצליח להתעלות מעל השיר הראשון, אבל מאוד האמנתי בו וכל הזמן אמרתי: 'לא משנה מה תהיה התוצאה, זה שיר שאני שלמה איתו ומאוד גאה בו'. ימים יגידו ושוב, אין נוסחה להצלחה שלו, אבל אני מאמינה בו".  

-יש אלבום על הפרק?

"תשמע, בינתיים יש רק סינגל אחד בחוץ ועוד סינגל שבדרך, אבל הלוואי!. אני מנסה לא לחשוב יותר מדי קדימה, אלא שאני מתמקדת בכאן ועכשיו, בעשייה הנוכחית וגם לא אוהבת לצאת בהצהרות, אז כרגע יש סינגל בדרך ומעבר לזה תצטרכו לחכות!".

-עם אילו מהזמרי כאן את הכי חולמת לשתף פעולה?

"אני מאוד מעריכה את עמיר בניון, כי אני פשוט חושבת שהוא מוכשר ברמות, גם כזמר, גם כיוצר והוא כישרון על, אז אם הייתי יכולה לשיר איתו זה היה יכול להיות  בשבילי דבר מרגש ומשמעותי. הייתי גם רוצה לעשות דואט עם אומנים כמו שלמה ארצי, ועם פאר טסי שהוא עילוי".

 

-מה הכי חשוב לך שהקהל יקח מהשירים שלך?

"הכי חשוב לי שמעבר לכך שהמאזינים ייהנו משיר יפה, הם ירגישו שעברו איזושהי חוויה רגשית. זה אולי נשמע כבד, אבל חשוב לי שיגיד: 'איך זה תפס אותי!' כמו שאני שומעת את 'אבסורד' ויש שם שורות שנוגעות בי, אז זה מה שהייתי רוצה שיקרה גם בשירים שלי, שהקהל יעבור חוויה".

-מה המוזיקה לימדה אותך על עצמך?

"אני חושבת שהיא למדה אותי שאני בן אדם מאוד רגיש" משתפת כהן. "באופן כללי, בעיניי כל אמן בין אם הוא זמר, בין הוא סופר ובין אם הוא צייר, הוא איש שיש לו רגישות אחרת שהיא אולי קצת מעל הממוצע, ומכאן הבנתי שבשביל ליצור משהו אתה צריך להיות בן אדם עם המון רגש וגם עם המון אינטליגנציה. תשמע, בסופו של דבר התחלתי לשיר הרי כבר מגיל קטן, אז את הרגישות שלי הבנתי בעצם כבר באותה התקופה"

 

-אם היית כותבת שיר שנטו בא לומר  "נעים מאוד, אני מור כהן" איך היית קוראת לו?

"ככה בול!. נתת כאן אחלה טייטל, לא הייתי משנה כלום!".