תפקיד התצפיתנית הוא בין התפקידים הכי חשובים במסגרת הצבאית, אך מה קורה כשהחיילת שמגיעה לתפקיד זה מתצפתת על ביתה? איך מתמודדים עם מצבי חירום שקורים ליד היישוב שלך? הכירו את ארבעת התצפיתניות: רב"ט עופרי גרוס, רב"ט שירה אוהב ציון, רב"ט דניאל ברנס וסמל לילך דניאל המגנות על הבתים שלהן ומצליחות לשמור על אחריות ורצינות גם במצבים קשים.

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• זוכרים: הסרטים בעקבות מלחמת לבנון הראשונה
• יום כיפור בעיניי הלוחם: "עצרנו פתאום מכל הטירוף"
• טקס הצטיינות: הפלוגה שעושה מעבר למצופה

איפה אתן משרתות ובאיזה תפקיד?
רב"ט עופרי גרוס: "אני משרתת כמפקדת של התצפיתניות בחמ"ל (חדר מלחמה) תצפיות של גדוד 869 בגזרת לבנון. לפני שנהייתי מפקדת שירתי כתצפיתנית באותה הגזרה".

רב"ט שירה אוהב ציון: "משרתת בחטמ"ר (חטיבה מרחבית) עציון כתצפיתנית".

רב"ט דניאל ברנס: "אני משרתת בבסיס מכלול יותם שנמצא סמוך לאילת כתצפיתנית".

סמל לילך דניאל: "התגייסתי לתפקיד תצפיתנית והגעתי לחמ"ל (חדר מלחמה) כיסופים. הייתי בקו ארבעה חודשים ויצאתי לקורס מ"כים (מפקדי כיתה). לאחר מכן, שובצתי כמפקדת בחמ"ל יפתח, סיימתי את התפקיד באוגוסט וירדתי להיות מ"כית (מפקדת כיתה) בהכשרות בבית הספר לאיסוף קרבי".

"במסגרת שירותי כתצפיתנית תפקידי העיקרי היה ביצוע תצפית ומעקב קפדני על גבול לבנון ושליטה מוחלטת בכל מה שמתרחש בגזרתי. התצפיתנית עוקבת אחרי כל השתנות והתרחשות בגזרה, ומנהלת את האירועים המבצעיים בגזרה, ומכווינה ומסייעת לכוחות הלוחמים. תפקיד מפקדת האיסוף שהוא תפקידי הנוכחי, שונה מתפקיד התצפיתנית והוא עוסק בניהול חמ"ל התצפיות בעת אירוע, ומתן תמיכה לתצפיתניות שפועלות בחמ"ל, בהקפדה על התנהלותן בזמן חירום, שגרה וניהול הקשר בין הגורמים הפיקודיים בשטח לבין חמ"ל התצפיות" מספרת לנו גרוס על תפקידה, אליה מצטרפת ברנס המתארת, " אנחנו מתצפתות על הגבול כדי למנוע אירועים שעתידיים לקרות. שומרות 24/7 מבלי לעזוב את המסכים שלנו. אנחנו עובדות לפי משמרות כאשר יום מתחלק לשמונה שעות שינה, ארבע שעות משמרת, שמונה שעות כוננות (בחמ"ל או במגורים) וארבע שעות משמרת נוספת".

מה הופך את השירות הצבאי שלכן למיוחד?
אוהב ציון: "החברות. ערך החברות בתפקיד הזה משנה כל כך הרבה ומקבל משמעות מאוד גדולה. בנוסף, אנחנו גם עושות עבודה מאוד מבצעית שעוסקת בביטחון שוטף של המדינה ואין סיפוק גדול מזה".

דניאל: "בתור תצפיתנית, את העיניים של הלוחמים, של התושבים שגרים בישובים עליהם את שומרת. את רואה הכל לפני כולם, מסכלת אירועים ומנהלת אותם בעצמך. אוספת מידע מודיעיני ומכירה כל סנטימטר בגזרה. בתור מפקדת, את אחראית על גזרה שלמה בזמן המשמרת שלך, מנהלת את המעגלים החיצוניים בעת אירוע. אם יש למפקדת צוות, היא אחראית על החיילות גם מבחינה מבצעית וגם מבחינה פיקודית".

שמענו שאתן מתצפתות על הבתים שלכן, זה לא מלחיץ לתצפת על היישוב שלכן בתקופות לא רגועות?
גרוס: "בתקופות כאלו קיים לחץ לא קטן ובעיקר ישנה תחושת האחריות הכבדה במסגרת התפקיד, והידיעה שההתנהלות שלי היא בעלת השפעה גדולה וקריטית. אך למרות זאת, אני רואה בלחץ והאחריות כגורם למוטיבציה וגאווה בכך שניתנת לי ההזדמנות לא רק לשרת את כלל התושבים, אלא באופן מעשי לשמור על הבית שלי והמשפחה שלי שנמצאת בגבולות הגזרה".

דניאל: "זה מאוד מלחיץ, אבל אין הרגשה יותר מספקת מזו. כמובן שזה קשה לחשוב שאם יקרה משהו בסביבת היישוב, זה גם ישפיע על המשפחה ועל החברים, אבל בסוף היום או המשמרת או האירוע את יודעת שעשית משהו משמעותי, ובאמת הגנת על התושבים".

איך מתמודדים עם הלחץ והדאגה?
אוהב ציון: "מבינים שמצד אחד אני חשופה למצב הביטחוני של סביבת המגורים שלי, משהו שלא כל אזרח יכול להגיד, מצד שני גם יש לי את ההזדמנות לעזור ולמנוע אירועים שזה מדהים".

ברנס: "ההתמודדות עם הכל בעצם נעשית בעזרת החברות שנמצאות כאן ותומכות. הרי בסופו של דבר אנחנו יחד שבוע שלם באופן רצוף - חיות, אוכלות ומתקלחות יחד. הן בעצם הבנות שמכירות אותי ונמצאות הכי קרוב אליי כרגע. יש גם את הסגל שיכול לעזור במקומות שהוא רלוונטי אליהם ולעיתים גם בפן האישי יותר".

מה הייתה תגובת המשפחה והחברים כשהם שמעו שאתן מתצפתות על היישוב שלכן?
גרוס: "המשפחה שלי מאוד גאה בי, ועומדת מאחוריי בכל מה שאני עושה. הם רואים את העובדה שאני מתצפתת על הבית כגאווה אישית וזה מעניק להם תחושת ביטחון".

אוהב ציון: "המשפחה שלי מאוד שמחה שהגעתי לחמ"ל שאחראי על הגזרה שלנו. הם מאוד גאים בזה".

מה הקשיים בתפקיד?
ברנס: "הקשיים הם בעיקר 24 שעות עמוסות כאשר לפעמים יש ימים שאפשר למצוא מנוחה, אך גם יש כאלה שאי אפשר למצוא אפילו שניית מנוחה מעבר לשמונה שעות השינה המוקנות לך. לפעמים צריך את השקט שלך, כי אולי את עוברת תקופה לא נעימה ואת חייבת לעלות למשמרת שלך בכל זאת כי אין מי שתעלה במקומך".

דניאל: "בתור תצפיתנית, השגרה מעט שוחקת, אבל צריך למצוא את נקודות האור בתפקיד הזה. כמפקדת את מקבלת המון אחריות על הכתפיים, את אחראית על חיילות ועל גזרה בו זמנית".

גרוס מספרת שכמפקדת חשוב לה לעזור לחיילות שלה להתמודד עם הקשיים, "אני כמפקדת בפן המקצועי משתדלת תמיד לתת מענה ואת הדגשים שלי לכל בעיה או שאלה שעולה, ואני משתדלת לשים לב ולפקח עליהן. בפן האישי לי חשוב מאוד הקשר האישי והאחריות על החיילות, ולכן אני נותנת יחס אישי לכל חיילת ודואגת לשאול לשלומה ולטפל בבעיות אישיות ומשברים שעולים". אוהב ציון מוסיפה " צריך תמיד לזכור למה את עושה את התפקיד וכמה את חשובה בכל רגע ורגע וכמה אנשים מעריכים אותך על זה".

מה הדברים הטובים בתפקיד?
ברנס: "יש לנו אספקה משלנו, אנחנו מקבלות אוכל בנפרד מכל הבסיס עבור הבנות שלא יכולות להספיק לאכול מחדר האוכל. זוכות לטעום את החוויה של ארוחות שישי עם חברות מחוץ לבית וליצור משפחה חדשה, אנחנו מקבלות כלים לחיים שיעזרו לנו להתמודד עם המון קשיים כמו לחץ או סיטואציות חברתיות שונות".

דניאל: "שזהו תפקיד משמעותי. הוא לא מוערך בכלל על ידי אנשים שלא מכירים אותו. הלוחמים יודעים עד כמה העבודה שלנו חשובה ומעריכים ומפרגנים מאוד. התושבים עליהם אנו מגינות מבינים את החשיבות וזה ממלא כל כך. לדעת שיש בכוחך להגן על ישובים שקרובים לגדר ולסכל אירועים זה הדבר הכי מדהים שיש".

למה חשוב לכן לשרת בתפקיד התצפיתניות?
גרוס: "אני רואה בו שליחות. אני רואה בשירות הזה כשירות משמעותי וחשוב, שמסייע רבות ללוחמים ולכוחות בשטח. ובנוסף לכך, לי יש את הזכות להגן באופן ממשי על הבית שלי ועל משפחתי כך שבעיני זו עוד נקודה למוטיבציה לשירות בתפקיד".

אוהב ציון: "חשוב לי לשרת בתפקיד הזה כי אני חושבת שאין הרגשת סיפוק טובה יותר מלדעת שאת שומרת על תושבי ישראל ובעיקר במקרה שלי על המשפחה שלך והישוב שלך".

איזה טיפים יש לכן לתת למלש"בים (מועמדים לשירות ביטחוני) ולמתגייסים שבדרך?
אוהב ציון: "אל תקשיבו למה שאומרים על תפקידים מראש, נסו והחליטו בעצמכם וזכרו שתמיד אפשר לעשות ולתת מעבר להגדרות תפקיד מסוימות וככה גם לקבל יותר".

דניאל: "לתצפיתניות שמתגייסות- אל תוותרו. ההכשרה אמנם קשה, אבל היא מספקת. זה התפקיד הכי טוב לבנות שרצו להיות לוחמות או ירדו מלוחמה. הקרבה ללוחמים ולקו המבצעי מאוד מעניינת, הכרה של מושגים מבצעיים, כל יום קורים דברים מעניינים בתפקיד. בסופו של דבר - אין יותר חשוב מלהיות העיניים של המדינה. לא לפחד מהתפקיד ולא להגיד שאתן לא יכולות, כי אתן יכולות. אם אתן רוצות תפקיד חשוב, מעניין, מאתגר, לחוות קו מבצעי ולהיות הראשונות לדעת הכל - זה התפקיד בשבילכן".