![השינוי: מסרבנית לתצפיתנית מצטיינת. צילום: דובר צה"ל](https://www.frogi.co.il/picserver/s/2018/0818/34e6327090c31.jpg "צילום: דובר צה"ל")
©
צילום: דובר צה"ל
השינוי: מסרבנית לתצפיתנית מצטיינת
"בכיתי כמעט כל יום עד תאריך הגיוס, לא רציתי להאמין שאני הולכת להיות תצפיתנית" סיפורה האישי של סמל עינב אישיהו על הדרך הארוכה שעברה והשירות המאתגר!
עשו סאב
סמל עינב אישיהו, סמלת חמ״ל עין יהב, הפכה מסרבנית תפקיד למפקדת בחמ״ל תצפיות, ועכשיו היא כותבת למתגייסות החדשות על התהליך שעברה:
>> זה היה עוד יום שגרתי במלש״ביות עד שהגיעה ההודעה ״שובצת להיות תצפיתנית בחיל האיסוף הקרבי״.
התגובה הראשונה שלי הייתה למחוק את ההודעה ולהכחיש כל קשר לתפקיד הזה. שמעתי כל כך הרבה שמועות רעות עליו ואף פעם לא אמרו משהו טוב.
בכיתי כמעט כל יום עד תאריך הגיוס, לא רציתי להאמין שאני הולכת להיות תצפיתנית.
>> הגיע יום הגיוס. אני מגיעה לבקו״ם והבכי לא נגמר, שיחות על גבי שיחות עם המשפחה והחברות.
עולה על האוטובוס אחרי שעברתי את כל התהליך גיוס, על מדים, ופוגשת עוד תצפתניות שגם הן לא באמת מבינות מה הן עושות שם.
>> כמה ימים לאחר מכן, החלטתי לשנות גישה ונתתי הזדמנות לתפקיד.
באחת השיחות עם המ״פ שלי היא אמרה לנו שבוכים בשתי סיטואציות בקורס- שמגיעים לתפקיד וכשמסיימים את הקורס. התחיל הקורס ופשוט התאהבתי, התאהבתי בתפקיד, התאהבתי בחברות.
לא האמנתי שבתור סרבנית אצליח להתאהב בתפקיד, לא האמנתי שאני רק אחכה שייגמר הקורס כדי לעלות לקו.
>> הגיע היום שחכינו לו מכל, מסע הכומתה. אני צועדת שלושה קילומטרים ולא מאמינה, כל כך מתרגשת והפעם הבכי לא מעצב אלא משמחה.
© דובר צהל
>> מגיע יום אחרון בקורס ואני לא מאמינה שזהו, זה נגמר, נפרדים מהחברות, נפרדים מהמפקדות, בלתי נתפס. קיבלתי את סיכת התצפיתנית מהמפקדת שלי.
>> אני יורדת לקו ומקבלים שיבוצים. מגיעה לפלוגה שרציתי ולחמ״ל שרציתי.
מתחילה את החפיפה והרבה פחדים עולים: האם אני באמת מוכנה לשבת בעמדה? לקחת את האחריות הזאת שאני שומרת על גבולות ישראל? האם אני באמת מספיק אחראית?
מגיע המבחן האחרון, מבחן ההסמכה הסופי, ואני עוברת אותו! עכשיו אני תצפיתנית במשרה מלאה!
אני מתחילה לשבת בעמדה ופשוט מתאהבת עוד יותר בתפקיד, יושבת עם חברות הכי טובות שלי, צוחקות עד שכואבת הבטן.
>> אמרתי לעצמי שאני רוצה לתרום יותר, שאני רוצה להעביר את התפקיד הזה הלאה, שתהיה יותר מודעות אליו, שבנות ידעו מזה באמת להיות תצפיתנית.
יצאתי לקורס פיקוד. אחת החוויות הכי טובות בכל השירות הצבאי שלי, סיימתי את הקורס בגאווה גדולה.
כיום אני סמלת חמ״ל עין יהב ואין דבר יותר כיף מזה, אין דבר יותר כיף שיש לך חיילות ואת אחראית עליהן, שאת דואגת להן ועוזרת להן
כיום אני מגנה על העיר שלי, אני יודעת שהמשפחה שלי יכולה לישון בשקט ואין דבר יותר מספק מזה.
ולחשוב שהתחלתי כסרבנית.
תגובות