יודעים מה יצא לאחרונה לקולנוע? "משחקי הרעב, עורבני חקיין, חלק ראשון", וכמו השם המפלצתי והארוך הזה, כך גם הסרט. העלילה המוכרת מהספר עם כמה שינויים קטנים, הדמויות שכולנו התגעגענו אליהם והחילוק המוזר של הסרט לשני חלקים. מה חשבנו על הסרט?

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הולך לשבור קופות? הסרט "וינסנט הקדוש"
• "הפנים האמיתיות עם אודי ואביעד" ראיון ווטסאפ
• הצצה ראשונה: מה קורה בסט צילומי החממה 3?

אז מה חדש עם קטניס?

פותחים את הסרט מהסוף של הסרט הקודם, קטניס זה עתה חולצה מזירת הקרב לאחר שפוצצה אותה באמצעות התכנית של ביטי וכישורי החץ שלה. היא נכנסת למערך של מחוז 13, ובעצם, משתלבת פנימה. מגלים ממש בתחילת הסרט, כי קטניס בטראומות וקשה לה להחליט מה קרה באמת ומה סתם בדמיון שלה. במהרה מאוד מציעים לה את התפקיד בתור סמל המרד, אך לה יש תנאים. היא רואה את פיטה בתשדיר של הקפיטול, שמבקש שקטניס תסתכל ותראה מה המרד עושה לאנשים.

כל המורדים שומעים את המילים של פיטה וקוראים בבוז למילותיו. פיטה מוגדר כ"בוגד" והם רוצים לתלות אותו, כמובן שקטניס לא מסכימה לקריאות האלו ורוצה את פיטה חזרה בבית עם חנינה מלאה, איתה. בשביל לשכנע את קטניס לקחת את התפקיד, הם שולחים אותה לבית שלה, למחוז 12. היא רואה שכל מה שהיה שם נחרב, ובדרך גם דורכת על גולגולת. היא בוכה ומחליטה להצטרף למסע.

הדמויות היו בכלל טובות?

אחד הדברים הכי חשובים, אלו הם הדמויות שאנחנו מאוד אוהבים. חשוב מאוד לדייק בכל דמות ודמות בשביל שנוכל ליהנות בצורה הטובה ביותר. אז, איך היו הדמויות?

קטניס אוורדין (ג'ניפר לורנס) – זוכרים את האמיצה? את הנערה שהצליחה לשרוד שני סבבים של משחקי הרעב? שהצליחה לעבוד על המון אנשים עם המון שקרים? אז בסרט הזה אפשר לראות איך היא מתמודדת בקונפליקט הרגשי שלה ובבעיות נוספות. בלי קשר למשולש האהבה שיש בינה, בין פיטה ובין גייל, הם הצליחו להזכיר לנו שמדובר בנערה שמעורערת נפשית, שקשה לה להבחין בין מציאות לדמיון. הסמל של המרד צריך להיות תמיד ממוקד וחד, אסור ששום דבר לא יפריע לו, כמו אהבה. אה, אופס, זה מה שהניע את קטניס. היא רוצה את פיטה. הפריע מאוד לראות את קטניס מצד אחד מדברת על פיטה וכמה היא רוצה אותו ומצד שני לראות את קטניס מנשקת את גייל. שתחליט. בנוסף, הסצנה האהובה עליי ביותר של קטניס, היא ללא ספק הסצנה עם השיר על הרוצח ואהובתו.

פיטה מלארק (ג'וש האצ'רסון) – זוכרים את בן האופה? הוא לא ניצל ונשאר בידי הקפיטול. במהלך הסרט הזה הוא מופיע מעט מאוד פעמים, מה שחבל, הוא אחת הדמויות הכי טובות שבסרט. בסצנות שהוא מופיע בהן, אפשר היה לשמוע את קולות הבנות וצרחות החיבה כלפיו. היה לי קל להבחין את זה בגלל שכאשר הראו את הפגיעה בו, כל האולם היה המום וקרא בהפתעה למחזה הלא נעים. ספויילרים: לאחר שמחזירים את השבויים הביתה, כשהוא פוגע בקטניס, אני חושב שזאת הסצנה הטובה ביותר של פיטה במהלך הסרט. אני לא מתכוון ש"תודה רבה פיטה שכמעט הרגת אותה!", אלא אני אהבתי לראות את המשחק של פיטה שם ואיך הוא חדור מטרה והכל – סוף ספויילרים. אני מקווה שבסרט הבא, ייתנו יותר זמן מסך לדמות הזאת.

גייל הות'ורן (ליאם המסוורת') – אחת הדמויות הכי לא ברורות שבסרט. אם אני הייתי רואה רק את הסרט ולא קורא את הספר, לא הייתי מבין חצי מהדברים. בסרט ממש לא מפרטים עליו ושמים אותו כמין דמות רקע, בשביל למלא את הסצנות לצורך החילוק. לאורך כל הסרט, גייל עושה דברים לא ברורים, כמו: למה שהוא יתנדב עם השאר לחלץ את המיועדים, למה הוא פתאום עם אחות של קטניס כשיש את הפצצה ועוד. היה ממש מעצבן לגלות שהוא דמות רקע ולא באמת השקיעו בדמות בעלת שחקן חזק וטוב. הסצנה האהובה עליי של גייל היא הקטע שהוא מתחיל לדבר למצלמה במחוז 12. זאת הסצנה היחידה שהוא היה ממש שם והיה ממש בתוך העלילה.

היימיץ' אברנאתי (וודי הארלסון) – בתפקיד המאמן האישי של קטניס, נעמד האיש האלכוהוליסט לשעבר ועוזר למצב. הוא מציע בכל פעם את הרעיונות שבאמת עוזרים ובאמת נחשבים. מאז הסרט הראשון, היימיץ' נשאר באותה המשבצת – האדם שעוזר לקטניס ומקבל הקנטות מדי פעם. למרות זאת, היימיץ' הוא דמות שאי אפשר לוותר עלייה. באופן אישי, בכל פעם שאני רואה את וודי משחק באיזה סרט, תמיד קופצת לי לראש תמונה של משחקי הרעב. הסצנה האהובה עליי שלו היאהסצנה שהוא מציע את רעיון "לעזוב לקטניס את הנשמה". ממש אהבתי את העקיצות הקטנות שלו מול קטניס. 

פלוטארך הייוונסבי (פיליפ סימור הופמן) – כידוע, הופמן נמצא ללא רוח חיים בדירתו בניו יורק. הופמן הוא אחת הדמויות החשובות והטובות בסרט. לפי ההפקה, הופמן הצליח לסיים את כל החלק הראשון והרוב מהחלק השני. התסריטאי הודיע כי הוא רוצה לשנות את העלילה, כך ששימוש דיגיטלי במראה של הופמן – לא יידרש. פולטארך למהלך כל הסרט היה דמות נהדרת. תמציתית, מצחיקה וטובה. עם כישורי משחק כמו של הופמן, באמת שזה מה שהעלה את הסרט. הסצנה האהובה עליי שלו היא כשהוא מתלהב לראשונה בסרט מקטניס. "זאת הבחורה שלנו, קצת עשן וקצת שם" וכן הלאה.

אפי טרינקט (אליזבת בנקס) – זוכרים את הסטיילסטית המוזרה של קטניס? זאת שהייתה מגחכת בלי שום סיבה? זאת שתמיד היה אכפת לה איך נראים ואיך מוצגים לקהל? בסרט הזה אתם תראו אישה "שחורה", בלי צבעים ובלי כל השטויות שלה מבדרך כלל. אני חושב שאני אוהב את אפי בצורה העכשווית שלה, לא בצורת הקפיטול שלה. הסצנה האהובה עליי שלה היא השיחה שלה ושל פולטארך. איך שהיא מציגה את עצמה כאחת ויחידה וגורמת לי לחשוב שהיא ממש טובה בזה.

הנשיאה אלמה קוין (ג'וליאן מור) -  דווקא על הדמות הזאת, אין הרבה מה להגיד. חוץ מבחירות קרות וחשיבה מאוד מסוימת, הדמות הייתה בדיוק לפי הספר, לפי הכללים. אהבתי מאוד את היחסים שיש לה עם פולטארך ועם שאר הצוות, זה גרם לזה להרגיש יותר אמיתי ויותר נכון. הסצנה האהובה עליי שלה היא הסצנה שקטניס ביקשה את התנאים המיוחדים שלה והיא פשוט ענתה"לא". זה גרם לי לצחוק ואם אני לא טועה, הפרעתי לאלו שישבו מאחוריי.

פיניק אודייר (סאם קלאפין) – את פיניק אי אפשר לפספס. מהסרט הקודם שהוא מדבר על עצמו בקול מגוחך ומציג את עצמו בצורה הכי טובה, לבנאדם שלא בטוח בשום דבר, מפחד לדבר ולא מחייך. פיניק ללא ספק מוכיח לנו בסרט כי גם אנשים כמוהו יכולים לאהוב, כמו שהוא אוהב את אנני כל כך.  מאז ומתמיד פיניק היה דמות ממש אהובה עליי. הסצנה הכי אהובה עליי שלו, וזהירות, זה ספויילר, זה כשהוא מספר את הסודות שהוא גילה בקפיטול. בלי קשר לעובדה שהוא נמכר מינית, אהבתי את הפתיחות שלו וגם את הסוד של סנואו ( למה הוא לובש פרחים לבנים מלאי בושם? הוא פשוט שתה מהרעל של עצמו ויש לו המון פצעים בתוך הפה). פיניק – דמות מעולה בסרט הזה.

הנשיא קוריולאנס סנואו (דולנד סאת'רנלד) – הנשיא סנואו היה אחת הדמויות המפתח של הסרט. כמובן שתמיד נראה את המחלוקת שיש בין קטניס לסנואו, איך אדם שכזה מסוגל לפוצץ בית חולים מלא באנשים? אבל תמיד, לסנואו, היה משהו חכם להגיד. אדם שכמוהו הצליח להגיע לגדולות בזכות חלקלקות וארס, יודע מה להגיד. אחד הדברים הכי אהובים שהוא אמר בסרט זה "בחיים אל תיתן לאויבים שלך לראות אותך מדמם". הסצנה האהובה עליי שלו היא הסצנה שהוא מגלה לקטניס שהוא יודע על זה שחברים שלה בקפיטול. למה? אני חושב שזאת הפעם הראשונה שסנואו ממש מחייך שם, אז זה ייאמר לזכותו.

הסרט היה מספיק טוב?

אחד הדברים שהכי הפריעו לי בציפייה לסרט ובדרך לקולנוע, למה הסרט מחולק ל-2 כשכל חלק הוא שעתיים? לאחר חשיבה מרובה וצפייה בסרט, גיליתי שמדובר בצעד כלכלי לחלוטין. לפי דעתי, הסרט נמרח ואף נהרס בגלל צעד זה. זהירות, ספויילרים מעכשיו: הסוף של הסרט נגמר כשקטניס רואה את פיטה מתחבט עם המיטה ומנסה להשתחרר מן האזיקים. בלי לדבר על העובדה שקטניס פתחה את הסרט עם בגדי חולה וסגרה את הסרט עם בגדים דומים, הסרט הרגיש מרוח, כאילו בכוונה מנסים לחלק את הסרט לשניים. חבל שבגלל שיקול כלכלי וכל כך רודף כסף, הסרט נפגע – סוף ספויילרים.

אם זה לא מספיק, התקציב של הסרט עומד על 140 מיליון דולר (בלי לציין שיחד עם התקציב לסרט השני, המספר הוא 250 מיליון דולר!). עם זאת, בסרט לא מרבים להשתמש באפקטים מיוחדים. אין לי מושג למה זה, אבל זה משהו שמאוד הפריע - הם היו ממש קמצנים לאפקטים. בנוסף, לאורך כל הסרט הזה, או שמא נקרא לזה חצי סרט, רואים שהמרכז הוא על ההתמודדות של קטניס עם רגשות והיא לרוב בוכה או מרגישה אשמה ממה שקרה. אחד הדברים שנדחק לפינה ואף נסתר מבחינת העלילה, זה הקונפליקט הרגשי שיש בין קטניס, פיטה וגייל. משולש האהבה הזה לא ברור לאף אחד, אבל זה כבר משהו שמוכר מהספר.

לפי דעתי, היה אפשר לקחת את השעתיים האלו ולתמצת אותם לפחות או יותר שעה ורבע, להוסיף את החלק השני (גם במלואו) וייצא לנו סרט נורמלי בחלק אחד. הטעות הזאת נעשתה כבר על ידי "הארי פוטר" ועל ידי "דמדומים", "משחקי הרעב" גם לא למדו.

אני חושב שאחד הדברים שהצילו ממש את הסרט, זאת העובדה שהלכתי ל-4DX ביס פלאנט ראשון. מה זה 4DX? מדובר על חווית צפייה שונה לחלוטין. אם אכנס לסרט רגיל, פשוט אראה את הסרט. בחוויית הצפייה הזאת, אני מרגיש את הכסא רועד כשמשהו ממש זז בחוזקה, אני מרגיש אויר שטסים, הכיסא יזוז יחד עם הדמויות ואף נרגיש מדי פעם מים שניתז מהכיסא שמקדמנו. בנוסף למכונות העשן שהיו בקדמת האולם, במהלך הסרט, אוכפי השקט יורים המון. באמצע הסרט הרגשתי משהו באוזן, מן יריית אוויר. ואז גיליתי שבכל פעם שמישהו יחטיא משהו, ארגיש את זה באוזן, ולא, מישהו לא מתעטש לי ליד האוזן שלוש פעמים ברציפות. אם לא הייתי הולך לחווית הצפייה הזאת, לפי דעתי, לא הייתי נהנה כמו בחוויה הזאת.

כרגע, אני מאמין שהסרט השני עדיין הכי טוב מבין השלושה, השלישי יהיה ישר אחריו ולבסוף הראשון – שלטעמי לא היה כמו שהיה צריך להיות. ולכן, השורה התחתונה, הסרט היה נחמד מאוד, קצת חבל שמרחו אותו לשני סרטים ורואים איך הסרט נהרס מזה, וחבל שלא השקיעו יותר בדמות הראשית, קטניס, ובאפקטים מיוחדים נוספים ושונים. אני מקווה שלפחות החלק השני, יהיה טוב מספיק ומלא לחצי השני של הסרט המפוצל. האם כדאי לכם לצפות בסרט? בוודאי, זה בהחלט סרט שראוי לצפייה.

ציון בסולם פרוגי: 7 מתוך 10 כוכבים.