בקרוב יעלה למסכים הגדולים הסרט "עיניים גדולות" בהשתתפות השחקנים המוכרים כריסטוף וולץ ואיימי אדמס. את וולץ אנחנו מכירים מהסרט "מים לפילים" ואת אדמס מ"מכושפת" ו"בדרכים". הסרט נראה מבטיח ומעניין לא רק בגלל המשתתפים, אלא בגלל העלילה שמבוססת על סיפור אמיתי ומרתק. 

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• חשיפה: למי יש יותר שרירים, לגל גדות או לעומר דרור?
• תמיד כוכב: רן דנקר חוגג יום הולדת 31!
• מה חשבנו על הסרט "רפסודיה בולגרית"?

"עיניים גדולות" מבוסס על סיפורם האמיתי של מרגרט ו-וולטר קין. העבודות של מרגרט קין, אותה מגלמת אדמס, הופכות להצלחה מסחררת בשנות החמישים, אבל מרגרט לא מקבלת קרדיט על עבודתה. וולץ מגלם את בעלה של מרגרט, וולטר קין, שטוען שהוא האמן והופך לסלבריטי מקומי וכוכב תכניות אירוח לאחר שנהיה לחלוץ בהדפסה המונית של הציורים והשתמש ביכולות השיווק הממולחות שלו כדי למכור אותם בזול בחנויות לצרכי בניין ותחנות דלק בכל רחבי ארה"ב.

מרגרט מפיקה את הציורים במרתף הבית שלהם והתרומה של וולטר היא הוספת חתימתו בתחתית כל ציור. התחבולה הזו עולה להם בחיי הנישואים וכשמרגרט מנסה לגלות לעולם שהיא זו האחראית לציורים, הם נקלעים לקרב משפטי. הסיפור מגיע לשיאו בעימות מכריע בבית המשפט - השופט מניח זה לצד זה שני כני ציור ומאתגר את בני הזוג להתחיל לצייר. וולטר נסוג מן הקרב בתואנה של כתף פצועה ומרגרט מציירת בזריזות את היצירה המפורסמת שלה בעלת העיניים הגדולות.

בשנת 2003 סקוט אלכסנדר ולארי קרזוסקי, צמד הכותבים של הסרט, נתקלו בסיפור המוזר של מרגרט ו-וולטר קין, הציירים שמכירותיהן היו הגבוהות ביותר בשנות ה-60. הסיפור ריתק אותם והם החלו ללמוד ולחקור אותו עד שלבסוף הצליחו להביא אותו להפקה עשר שנים מאוחר יותר. "זו חתיכת היסטוריה שאף אחד לא מכיר. אם זה לא היה סיפור אמיתי לא הייתי מאמין לו בעצמי", מספר אלכסנדר. "היו לנו הרבה סיבות שבגללן רצינו לעשות את הסרט הזה. הראשונה בהן היא שמרגרט קין היא דמות נשית גדולה. היא מתחילה כעקרת בית שמנסה לרצות את בעלה ולאורך הסרט הופכת לאישה שלומדת לעמוד על שלה", ממשיך ומספר קרזוסקי.

צמד הכותבים היו באמת מרותקים מהסיפור של קין. "וולטר המציא את השיווק ההמוני של אמנות", אומר קרזוסקי. "הוא לא התקבל בגלריות ועל-ידי מבקרי האמנות ולכן הוא מצא את דרכו שלו להגיע לקהל. הוא הבין איך להפוך את הציורים לכל כך זולים כדי שהאדם הממוצע יכול לקנות אותם, והוא לחלוטין ביצע מהפכה בעולם האמנות. אפילו אנדי וורהול הודה שאימץ לעצמו קצת מהפילוסופיה של וולטר קין".

"מרגרט הפכה למזוהה עם העיניים הגדולות, דרכן היא הייתה מסוגלת להביע את הכאב שלה והעצב שלה. אני חושבת שבגלל זה אנשים מגיבים כך ליצירות שלה, כי יש בהן פתיחות, חקירה, פגיעות ואיכות מדהימה שיש בדרך כלל רק לילדים, והיא הצליחה לתפוס את זה", מספרת אדמס על דמותה. על דמותו של וולר קין מספר וולץ: "בשנות ה-50 וה-60 המוקדמות משהו השתנה וייצור המוני של אמנות הפך לסטנדרטי". הוא מוסיף: "יש סצנה קטנה ומצחיקה שבה אחת הבנות אומרת: "אתה כמו אנדי וורהול" וקין עונה לה: "לא, הוא גנב את ההצגה שלי. היה לי מפעל הרבה לפני שהוא ידע מהי פחית מרק".

המחמאות לא נגמרו בזאת. אלכסנדר משבח את הבמאי טים ברטון על הסרט ואומר כי "הוא היה מושלם לביים את זה כי הוא מבין את השונה ויוצא הדופן היטב. מעבר לכך, הרעיון של אמן שמנסה להכניס את הרגשות שלו לתוך האמנות מאוד חשוב לו". הוא מוסיף: "הוא נפלא עם שחקנים, הדבר שהכי חשוב לו הוא להעביר את הסיפור ולהוציא את ההופעות הטובות ביותר מהשחקנים". לא רק אלכסנדר משבח את ברטון, גם אדמס עושה כך. "אין מספיק סופרלטיבים בשפה האנגלית כדי להסביר את חווית הבודה שלי עם טים. תמיד רציתי לעבוד איתו, מאז סרטו "ההרפתקה הגדולה של פי.וי הרמן" ועוד לפני שידעתי שאני רוצה בכלל להיות שחקנית, נמשכתי לעבודתו. ב"עיניים גדולות", עבדנו בתקציב נמוך ובמהירות והוא היה כל כך יציב. היה לנו המון כיף, הוא היה מאוד מעודד ומאוד תקשורתי וסבלני".

"עיניים גדולות", החל מה-15.1 בבתי הקולנוע.

הצטרפתם כבר לאינסטגרם של פרוגי? 

ולפייסבוק שלנו?