עמית מורשת: "יש הפרדה בין הקריירה שלי לבין דניאל"
את אחיו הגדול אתם כבר מכירים מצוין, אבל הגיע הזמן שתכירו את הדור הבא. עמית מורשת, רק בן 17, מככב בסרט חדש "דץ הבלץ", ובקרוב גם בסדרה משותפת עם האח המפורסם. ריאיון בכורה ובו נגלה מתי הכל התחיל, איך הוא מתמודד בבית הספר וגם למה הוא חוסם מעריצים באינסטגרם?
את עמית מורשת אני פוגש עם חיוך גדול, יש בו משהו שמאוד מאפיין אותו וזו השמחה, רואים את התשוקה שלו בעיניים למקצוע אבל גם את התמימות שבאה ביחד עם האישיות. לאורך כל הריאיון הוא בולט בצניעות שלו, בלקחת דברים ברגוע, לא ממהר לצאת בכותרות וחושב ברצינות ובבגרות על כל מה שיש לו להגיד, ובכל זאת הדבר הראשון שאנחנו מבררים איתו זה על משהו שקשור לגיל שלו (17), בית ספר.
"אני חושב שבית ספר זה משהו מאוד חיוני" מציין מורשת "לי אישית יש בעיית נוכחות קלה במשך השנה, אך אני מהאלה שב'מאני טיים' נותן את הכל וגם מצליח".
ומה עם אהבה?
"היו לי מערכות יחסים בעבר, כרגע אני רווק ועוד צעיר מאוד אז לא לחוץ על זה, אין לי העדפה ספציפית לאופי מסויים כשהמישהי הנכונה תגיע אני אדע שזה זה".
הייתה לך גם זוגיות עם שי מלהקת "קלוז-אפ"
"היה איזה משהו קצר וישן, אבל אנחנו כבר מזמן לא ביחד".
חוץ מאהבות צעירות, גיל 17 הוא שיאו של גיל ההתבגרות, המרד, המחשבות והבלאגן ועמית עדיין עם בסיס מסויים בתחום, מספר לנו על מאיפה הכל התחיל "שלחו אותי לקייטנת משחק בכיתה ב'" הוא מספר "אבל מכיתה ז' אני בעצם קולט שזה ניהיה רציני. בשנים הראשונות לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה להיות עד השנתיים האחרונות, לא הרגשתי שאני שם ושאני יכול להרשות לעצמי להגיד שאני רוצה את זה, בסופו של דבר אני רק בהתחלה אבל עם הזמן הגיע הבטחון וההצגות בבימת הנוער ברחובות".
להתחיל בקייטנה למשחק בכיתה ב' זה משהו שאתה רצית או שאמרו לך פשוט לבוא ולהתנסות?
"ראיתי את ההצגות של האחים הגדולים שלי, ליאת ודניאל, אז הכרתי את המקום. זה מקום שאתה אומר לעצמך שאתה רוצה להיות שם גם אם אתה לא הכי בעניין, זה התחיל כתחביב והייתה לי בעצם מן מלחמה בין זה לבין כדורגל, כי גם הייתי שחקן כדורגל בגיל הזה ובסופו של דבר בחרתי במשחק".
בגיל שבו כל הרגשות יוצאים החוצה ב'בום' מטורף, מה בעצם מרגישים על הבמה?
עמית משתתק, מנסה להתחיל תשובה, מתחרט, שוב חוזר לחשוב על המילים ובסוף מספר "אני רוצה להעביר את התחושה אבל נבלעות לי המילים מרוב התרגשות, אתה פשוט מרגיש מלך העולם, שם אין טייקים, אתה צריך להיות פרפקט והכל מתרכז לכל שנייה וכל שנייה קריטית וחשובה. אתה בעולם אחר כי יש קהל, מסתכלים עליך ואתה צריך לעשות הכל כדי שיאהבו ויעריכו אותך, זה באמת אחד הדברים שאני יודע שאני אמשיך בהם גם אם דברים לא יצליחו כמו שאני שואף".
לא יותר מידי עומס פנימי בשלב כזה?
"אני מכיר כל כך מקרוב את מה שקורה שם מגיל צעיר אז זה לא פרמטר, אני טיפוס שמודע למה שקורה סביבו, אם זה השאיפות, יתרונות, חסרונות" מציין ומוסיף "להפך בגיל מבוגר אני חושב שזה יותר קשה להשיג את כל זה ולהתחיל לעבוד על זה מאפס ולפרוץ, לא שאני מרגיש שפרצתי, אני עוד בשלב שנהנים, בניצנים".
"אמרתי לנדב ללכת לאקס פקטור ולא ל'הכוכב הבא'"
אני מנסה לברר עם עמית על תפקידים שהיה רוצה לשחק, הוא מצידו טוען שאין משהו מסויים אך מספר על חיבור מקרי עם הגולדן בוי הלאומי. "שחקתי פעם ב'מרי לו' עם נדב גדג'. זה קרה לפני שנה וחצי, כמה חודשים לפני האודישן שלו ב'הכוכב הבא'". המדריכה המוזיקלית שלי בבימת הנוער הייתה גם המנהלת של הלהקה הייצוגית בנתניה, נדב היה בכיר שם והבן היחיד לאחר שפרשו שני בנים". עוד מספר עמית "לקחו אותי ועוד חבר לשחק שם בהצגה, אני שחקתי את סמי ונדב שיחק את ריקרדו, הסוכן של מרי לו".
"נדב היה מצויין ושר מעולה. אנחנו חברים טובים עכשיו, בכל זאת בנים יחידים שם, הוא כמובן סיפר לנו שהוא עומד להיבחן לתכנית, אני אמרתי לו שלא ילך לשם ושינסה באקס פקטור, אבל נדב רצה להקה מאחוריו והתעקש דווקא על 'הכוכב', אני אמרתי לו שזו טעות - מפה לשם מקום תשיעי באירוויזיון".
אז "מרי לו" עבר, אבל בימים אלו יוצא לקולנוע סרט ראשון בכיכובו של עמית בשם "דץ הבלץ", שם משחק לצד משה דץ. "זה אמנם תפקיד משני" מספר עמית על התפקיד בסרט בצניעות רבה ומפרט "אני משחק את איתי שהוא אחד הילדים בסרט, אנחנו בעצם שלישיית ילדים בלהקה שיש להם בעיה ומגיעים לדץ בגלל שרגע לפני ההופעה הגדולה שלהם נעלם משהו חשוב, אז יש תעלומה ויוצאים בעקבותיה למסע, עוברים בדרך אצל חני נחמיאס, מיכל ינאי, אורי הוכמן ששיחק גם ב'גאליס' (טיראן)".
איך זה לשחק עם שמות כל כך גדולים?
"האמת שזה נורא רגיל, זה היה כיף וזו הזדמנות ראשונה גם אם זה לא התפקיד הכי גדול, ללמוד עוד ולהסתכל ולעבוד עם שחקנים שנורא מנוסים ועם במאי כמו עופר וייצמן שביים גם את 'האי'". על העבודה עם משה דץ הוא מספר "דץ הוא באמת מי שהכי נהנתי לעבוד לידו, הוא מקסים, כמו אבא. אלו היו ימי צילום שהוא פשוט מרוגש, הוא איש טוב ומאוד מקווה שזה יצליח. עשו לנו טרום הקרנה, וזה יצא מצויין לדעתי".
להגיע לקולנוע בגיל כזה, זה מכובד!
"זה מרגש, במיוחד שזה בקולנוע ולמרות שזה סרט ילדים" מציין ומוסיף "השנה האחרונה יחסית למה שציפיתי זה בא משום מקום, מבחינתי חוץ מהתיאטרון כל השאר זה פלוס. בין אם זה התפקיד בסרט, תפקיד אורח ב"פרודים" (קומדיה חדשה של "רשת"), סצנה קצרה בעונה השנייה של "פצועים בראש" ואז ב"מריו". זה לא מובן מאליו ואני מקווה שזה יפתח עוד הזדמנויות".
על העבודה על הסרט הוא מספר כי "הצילומים לסרט היו עולם כייפי, שכחתי בכלל שיוצא מזה סרט בסוף, מזל שיהיה את הפרמיירה" צוחק ומוסיף "זה לא מלחיץ אותי, זה פשוט 'פאן', לוקח את זה בפרופורציות וזה כי אני באמת מכיר את זה מקרוב, אבל בכל זאת שואף גם גבוה".
אז משחק זה עניין רציני ואתה חזק בתחום הזה, מצד שני אתה חזק גם עם צילום!
"החיבור לצילום התחיל כשהתחילו כל הסמארטפונים, לקחתי להורים את הפלאפון והתלהבתי לצלם עם ובלי פוקוס, במסעדות ובכל מקום. שנה וחצי חפרתי לאבא שלי לקנות לי מצלמה ואז גם לקחו אותי לקורס צילום והתלהבו ממני" מציין "אחרי זה גם התחלתי לצלם בכל מיני מקומות. מבחינתי זה תכנית ד' מבחינת לעסוק בזה".
אז מה יש בתכניות ב' ו-ג'?
"אני כותב שירים ואת המוזיקה שלי, אני מוזיקאי קודם כל". ומוסיף "החברים שלי מכירים את המוזיקה שלי ויש לי גם הופעה קטנה, אני מנגן בפסנתר ומאוהב במוזיקה" ומה התכנית השלישית? "תכנית ג' היא ליצור ולעסוק במאחורי הקלעים, קליפים וכאלה. למשל אני הכנתי את קליפ חתונת הזהב (חגיגות 25 שנות נישואים) של ההורים שלי שאגב, דניאל וליאת שחקו את ההורים שלי שם. אני מאוד אוהב את אחורי הקלעים, אני רוצה לביים וליצור והזדמנות לא רק להיות מתחת לפנס אלא גם מאחוריו".
לא רק "אח של"
והנה מגיע החלק שאולי עמית התרגל אליו ובכל זאת רצינו לדבר איתו קצת יותר כדי להבין מקרוב על הטייטל הדי מקובע וישן "אח של". להפתעתנו מורשת מרגיש בנוח לדבר גם על הנושא הזה: "כבר עשור שדניאל מצליח והתפרסם, אני לא חושב שזה קשה להיות 'אח של' כי זה עולם אחר, הבית ברחובות ומה שקורה כשהולכים לפרמיירות וסתם מחוץ לבית, שונה אלפי אור ממה שקיים במציאות". מציין ומפרט כי "אנחנו משפחה טובה ומשפחה שמודעת להכל, לא מנסים להתעלם מזה, ההפך צוחקים מזה. זה לא קשה כי תמיד פרגנתי לו ותמיד שמחתי, תמיד ידעתי למצוא את המקום שלי מבחינה חברתית, למדתי עם הזמן לא להתרגש משאלות כשאלה של "אתה אח של?", ובכל זאת מספר עמית כי "בשנה האחרונה שהייתה זה כן העלה כמה תהיות - כאילו מה אתם רוצים ממני? אני זה אני והוא זה הוא - ואני משוכנע שכבר זה ברור לכולם. המקום שלי נורא ברור לי בחיים, אני מפרגן לו!" מסכם.
אתה מרגיש שזה מצריך ממך להוכיח את עצמך יותר בתור עמית?
"אני שמח במקום שאני נמצא בו כמו שהוא שמח במקום שהוא נמצא בו" מספר לי עמית בבטחון "אני ממש מפריד בין הקריירות שלנו, זה פשוט שונה. זה אנשים שונים, תהליכים שונים. אומנם חיצונית אנחנו מאוד דומים אבל כל אחד מוצא את הדרך שלו, אני מרגיש שאני צריך להוכיח את עצמי בדיוק כמו כל שחקן שרוצה להצליח".
ובכל זאת, אני רואה שיש לך תגובות באינסטגרם שקצת קשורות לדניאל ואתה לא בדיוק מת על זה
"טוב שהזכרת את זה, אני רוצה להבהיר את זה כאן". אומר עמית "קראתי מלא תגובות של 'הוא חוסם אותי' וכאלה, אני עדיין לא יודע אם זה מהלך טוב שעשיתי או לא, אבל עם ההתקדמות שלי באינסטגרם וכאלה התחילו מלא תגובות של 'מושלם שלי', 'יפה שלי', 'אתה נראה כמו דניאל', 'אתם מדהימים' - אתם לא מכירים אותי ולא פתחתי את האינסטגרם שלי בשביל זה, אז כשאני חוסם אנשים ואני בטוח שהם מקסימים ונהדרים זה בעצם משהו בשביל עצמי ולא אישי, אתן פשוט לא מכירות אותי אז למה?" ומסביר "אני לא רוצה שיחפרו בתגובות דברים על דניאל וזה לא מקנאה, זה פשוט המקום שלי, החלקה שלי והייתי רוצה גם שיכבדו את זה".
"הייתה בעבר תגובה שניסחתי בחשבון שלי והיא הלכה כך: 'לא משאיר באינסטגרם שלי מעריצים של דניאל וכל הגאליסים, לא מכוונה רעה פשוט לא מעודד תופעה באינסטגרם שלי כשאני בעצמי לא מפורסם', זה היה לפני חצי שנה, מאז התפתחתי" מציין אך מדגיש ומבהיר "מצטער אם מישהו נעלב מזה או משהו, זה פשוט כי יש לי איזו מגננה כזו מההערצה שלא צריכה להיות, כי אז עוד לא התפרסמתי. זו מן מחאה פרטית שלי נגד המנגנון הזה של הערצה סתמית, ואם אני אאפשר את זה אני מרגיש שאני מעודד את זה".
ועכשיו עם הפרסום שמגיע, מה תעשה?
"עכשיו כשדברים מתחילים לקרות איתי אני כן אקבל את זה, אבל הבעיה הייתה כשעוד הייתי אדם פרטי. כשדברים יעלו אני אקבל את זה יותר, זה דבר מדהים בסך הכל שהם מראים אהבה פשוט זה לא היה קשור אלי, לא התחברתי לזה".
איך דניאל מגיב לכל העניין שלך עם תחום המשחק?
"דניאל מאוד מפרגן לי בצורה שמאוד הפתיעה אותי" אומר ומספר על מקרה מצחיק שקרה "נגיד לא מזמן כשהתקשרו לבקש אותי לתפקיד אורח ב'מריו' אז שאלתי אם דניאל הוא זה שהמליץ עלי, והם אמרו שלא, שהם שמעו עלי, שמכירים אותי ושהם רוצים אותי, לא סיפרתי לדניאל שאני שם רציתי לעשות לו הפתעה על הסט. לילה לפני דניאל התקשר אלי ושאל: 'עמית, אתה מחר בא למריו?!' ואמרתי לו - 'אה אתה יודע?' מסתבר שהוא ראה ברשימות של מחר שאני אשחק שם דמות של חבר של אחותו הקטנה".
איך היה לעבוד יחד?
"היה כיף לשתף פעולה, זה היה די מצחיק אבל מאוד כיף, רק מלהיות באותו מקום ובאותו זמן כשיש מצלמות זה היה מאוד אבסורדי".
רוצה יותר תפקידים לבד או ביחד עם דניאל?
"אין החלטה כזו או אחרת. הוא כבר שחקן ואני עוד בבסיס, אם שנינו נקבל פרויקט משותף אז כן".
ויש גם את הכלב המשפחתי רוקו, שרק מלהזכיר את שמו עיניו של עמית מתחילות להיות נוצצות והוא מחייך חיוך ענק ומאוהב
"אחותי הגדולה עברה לתל אביב לתקופה ואימצה כלב. היא התחילה לעבוד קשה אז הוא בא אלינו בסופשים, לאט לאט נשאר יותר והתאהבנו" מספר על החיבור לרוקו ומפרט "הוא מדהים ואני יכול לחפור לך שעה רק עליו, הוא בוחר לישון איתי בלילה וזו גאווה מבחינתי כי הוא קצת צפונבון - אבל גאון. הוא פשוט בן אדם, הוא יודע, מבין ומביא המון אהבה, נקודת אור בחיי" מכריז.
ויש לו גם עמודי מעריצים.
"בצדק. צריכים לתת לו תכנית משלו, חבל שלא לקחנו אותו ל'כלב של המדינה' גם היו לנו פרוטקציות" אומר בצחוק.
עוד שנתיים בערך צבא, מתחיל לחשוב על משהו ספציפי?
"עוד אין לי כיוון, כרגע מה שיתנו לי אני אעשה, מקווה לשלב בין המשחק לבין הצבא, אני עוד לא שם אבל מצפה לשירות טוב".
ובינתיים יש עוד דברים על הפרק?
"אז מעבר לסרט 'דץ הבלץ', שאני חושב שבאמת כדאי לראות ומדובר בתוצאה מדהימה, בחנוכה אנחנו נרים מופע בבימת הנוער ברחובות, בשם "מגע של קרח" שמבוסס על 'פרוזן' ויוצג בהיכל התרבות ברחובות בכל חנוכה הקרוב" מספר ומשתעשע "אירוני שזה יתחרה בפסטיגל מול דניאל" ומוסיף "אבל זו גם רמה גבוהה ומחירים שפויים של כ-50 שקלים לכרטיס".
ובעתיד הרחוק יותר איפה אתה רואה את עצמך?
"אני שואף מאוד גבוה ולעשות הכל, עוד רוצה להוכיח את עצמי, כרגע אין משהו שלא אסכים לעשות, אני מאוד טוטאלי, צבעתי שיער בסגול לתפקיד" ובכל זאת מוסיף: "כשנגיע לרומא נשבור את חומת ברלין - כשיגיע משהו שאני לא רוצה אני לא אעשה".