עדן שמה היא רקדנית מקצועית שלא מוותרת לעצמה
הם מופיעים על הבמות הכי גדולות בארץ ובעולם, רוקדים לצד האמנים הכי מפורסמים ועדיין רק מעטים מזהים אותם ברחוב • עדן שמה רקדנית מקצועית נותנת לנו הצצה לעולם הרקדנים בישראל, משתפת בחוויה שלה לצד האמנים הכי גדולים ומשתפת מדוע מעדיפה להפריד בין החיים האישיים למקצועיים
עדן שמה (22) מרמת גן רוקדת כבר מגיל ארבע את כל הסגנונות הריקוד האפשריים, מהיפ הופ, מודרני ג'אז פיוז'ן ועד בלט. בכיתה ו' החליטה לעבור לאתלטיקה קלה ואפילו לשחק בנבחרת כדור יד, אבל זה לקח לה בדיוק שנתיים עד שהחליטה לחזור לעסוק במקצוע שכל כך אהבה. בבית הספר לאומנויות ברמת גן בו למדה, זו הייתה השנה הראשונה שהביאו כחלק מהכשרונות לבית הספר את ההיפ הופ, בנוסף לשירה ותיאטרון והיא החליטה לחזור ובגדול.
עוד בערוץ הבידור של פרוגי
- לא רק בקורונה: דרגו את הגל של הביצה
- The Story: הוידוי של גל גברעם
- כמו שלא הכרתם: התסריט הגנוז ל"דמדומים" נחשף
"הייתי בשירה ומאוד רציתי לנסות את ההיפ הופ. בית הספר לא רצה שאני אעזוב את השירה ולא רצו לתת לי לעבור להיפ הופ, מה שעיצבן אותי כי לא הייתי מוכנה שיחליטו לי מה לעשות ואיפה להיות. ההורים שלי נכנסו לתמונה, דיברו עם ההנהלה והוחלט שאני אוכל לעשות שבוע-שבוע. כשהגעתי להיפ הופ כל מה שלא חווויתי בשנתיים האחרונות חזר אליי ופתאום הייתי בן אדם אחר, שמחה יותר ומשוחררת יותר. מכאן הבנתי שאני רוצה לחזור לזה בכל הכוח. בכיתה י"ב רקדתי שמונה שעות כל שבוע אחרי הלימודים, התמקדתי בריקוד."
View this post on Instagram
מתי הבנת שאת רוצה להיות רקדנית מקצועית?
"באמצע כיתה י"ב נכנסתי למעודדות של מכבי תל אביב וגם הבנתי שאני רוצה להפוך את הריקוד למקצוע ולעתיד שלי. מאז שאני ילדה, מיד חלמתי לשרת בתפקיד משמעותי, וכשהתחילו כל המיונים לצבא התעורר בי את הפחד שבעקבות תפקיד משמעותי אני ארד ברמה שהגעתי אליה אחרי כל כך הרבה זמן אם אעשה זאת. בסופו של דבר המשכתי בריקוד לצד שירות בדובר צה"ל, לא השירות שחלמתי עליו אבל כן שירות שאיפשר לי, בזכות זה ששירתתי יומיות, לעבוד בתעשייה. זו הייתה תקופה קשה לשלב הכל ואפילו ללמד אבל זה היה שווה את הכל. ככה במהלך הצבא הבנתי שאם אני מוותרת על משהו שמגיל קטן רציתי, הבנתי שריקוד זה לא סתם וזה צריך להיות יותר מקצועי".
View this post on Instagram
עם אילו אמנים כבר עבדת?
"עבדתי עם רועי סנדלר, נועה קירל, עדן חסון, עדן בן זקן, אייל גולן, נסרין קדרי, מרגי, עדן אלנה, שירי מימון. הופעתי במופעי 'סופר סטאר', גמר 'הישרדות', הדלקת המשואות ובהופעה של מיס יוניברס. במקביל גם השתתפתי בהפקות טלוויזיה של 'הזמר במסכה' וב- 'אקס פקטור', בפרסומות כמו בזק או 'Tewnty four seven'. הציעו לי להופיע בפסטיגל כשהייתי בצבא ואפילו רצו לסדר לי דח"ש (דחיית שירות) אבל היה בי משהו שרצה לסיים את הצבא ולהתחיל את הדרך שלי. כשהשתחררתי הציעו לי שוב לעשות פסטיגל אבל זה לא השתלם לי להשבית את עצמי לצד הרבה פרויקטים אחרים. אבל יש מצב שבעתיד עוד תראו אותי רוקדת בפסטיגל, סוגרת מעגל".
View this post on Instagram
ספרי על הפעם הראשונה שהופעת בקליפ או בהופעה.
"ב"כפולה", זו הייתה חוויה מדהימה כי גם הייתי צעירה וגם זו הפקה ראשונה. בכל בוקר הייתי קמה שעתיים לפני וחושבת מה ללבוש או איך לסדר את השיער וכשהייתי חוזרת הביתה, הייתי עובדת על דברים ליום למחרת. זו הייתה עבודה מסביב לשעון. במהלך ההופעות עצמן, אני זוכרת שהמשפחה באה לראות ומאז היא תומכת בי עד היום בכל דבר שאני עושה".
איך הגעת לזה?
"הכוריאוגרפית מור חממי פנתה אליי באינסטגרם, בגלל זה אני תמיד אומרת שהאינסטגרם הוא כרטיס הביקור של רקדנים. אמנם יש עדיין אודישנים, אבל כמובן מבקשים דרך האינסטגרם להגיע ולהיבחן באותם האודישנים, מה שמעיד שיש הזדמנות לכולם בעולם הריקוד".
View this post on Instagram
איך ההרגשה להופיע מול קהל?
"יש משהו לא מוסבר בזה שעולים להופיע בפני כמות גדולה של אנשים ועושים את מה שאוהבים. זו הרגשה מדהימה וגם כל פעם מחדש אני תוהה מה אני ארגיש ובכל פעם זה אותו הדבר. לפני המופע כל החברים הרקדנים ואני אנחנו מודים שאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים. צריכים להעריך את זה. בקליפים למשל, זה כיף לדעת לעבוד עם מצלמה".
View this post on Instagram
נוצר קשר ביניכם לבין האמנים?
"חד משמעית. אם זו הפקה ראשונה עם האמן לוקח קצת זמן, כמו בכל קשר חברי, אבל אם יוצא לעבוד עם אותו אמן כמה פעמים מרגישים את החיבור והצחוקים. בנוסף, מרגישים שהם מכבדים את העבודה שלנו וזה כיף כי לפעמים לא שמים לב מבחוץ שזה קשה וזה כיף לדעת שמעריכים. זה חד משמעי הופך לקשר שהוא מעבר לעבודה ואפילו מגיע להזמנות לימי הולדת. אני אישית משתדלת, למרות שזה חברי ועדיין כיף, להשאיר את זה כעבודה ובראש שלי לא להפוך לחברי מדי".
למה?
"אני יכולה להיפגע אם פתאום לא לקחו אותי לעבודה מסוימת. אני משאירה את זה בגדר העבודה והמקצועיות, כי בתת מודע מתחילים לצפות לדברים כשזה קשר חברי. לכן, מה שמעבר זה מבחינתי בונוס".
יש דרישות מיוחדות על מנת להופיע בקליפים או במופעים עם אמנים?
"בכל פרויקט יש דבר שנקרא טייפקאסט. אם יש קליפ שצריכים רקדנים עם שיער צבעוני או כאלו שנראים ייחודיים אז אני מן הסתם כנראה לא אתאים. כמובן שבסופו של דבר הדרישה הכי נכונה מההתחלה היא להיות רקדן מקצועי וטוב ולדעת לתת את העבודה ואם פונים או לא זה עניין של צורך לדרישות הפרויקט".
View this post on Instagram
כמה קשה עבודה של רקדן מאחורי הקלעים?
"מאוד קשה. אנחנו כל יום נמצאים בחזרות מהבוקר עד לצהריים, עובדים על דברים כי תמיד יש שינויים בהפקה או במוזיקה, לפעמים בדקה התשעים. אנחנו לא מוותרים על הזכויות שלנו ועל מה שמגיע לנו, אם זה הסעות להפקות, אם זה תשלום על נסיעות ועוד. היום זה הרבה יותר טוב אבל בעבר אפילו נלחמנו על מים. היום אנשים מבינים כמה הריקוד תורם והסצנה מאוד מתפתחת. בנוסף, מאד חשוב להישאר בכושר ולשמור על הגוף כי הוא הכלי שלנו ולעשות טיפולים אם צריך".
View this post on Instagram
העבודה הקשה של רקדנים מספיק מתוגמלת לדעתך?
"יש פרויקטים שמביאים את השכר בהתאם ויש פרויקטים שהתקציב לא משתלם. פה מגיע השלב של לנסות לשנות ולהסביר שצריכים להיות מתוגמלים בהתאם ופה זה גם תלוי רקדן, האם הוא לוקח את זה כי הוא רוצה לחוות דברים חדשים או שלא. אני כרגע בחשיבה של לחוות ולטרוף את העולם וגם אם הכסף לא משתלם אני עדיין בגישה שאני רוצה לחוות את הכל. יש לי חברים בתעשייה שאני רואה שהם יותר בחשיבה תקציבית וזה תלוי בשלב בחיים שנמצאים בו".
היחס כלפיכם וכלפי האמנים הוא זהה?
"יש הפקות שמכירים אותנו יותר ואנחנו מרגישים שאנחנו זהים, לדוגמה לאמן יש את הסטייליסט שלו ולנו את הסטייליסט שלנו, על הסט תמיד מגיעים ועושים לנו ט'אצאפים ומביאים לנו את כוס המים באמצע או מנגבים לנו את הזיעה. עושים הכל כדי שלא נרגיש מקופחים. עם זאת כמובן שיש הבדלים אבל בסופו של דבר זה הגיוני כי אנחנו רקדני רקע שלהם וזה בסדר וצריך לקבל את זה ולא לכעוס".
View this post on Instagram
יש אמן שהיית שמחה לעבוד איתו בארץ ובחו"ל?
"החלום שלי זה לעבוד עם ביונסה. נכון שזה קלאסי אבל זה החלום שלי מגיל קטן. הסתכלתי עליה כמודל ובתקופה שהייתי שרה, תמיד חשבתי שבאלי פשוט להיות היא. כל הופעה שיוצאת לה אני רואה את הרקדנים ואת הדברים שמעלים. לצד זה, בארץ החלום שלי זה לנסוע לאירוויזיון".
View this post on Instagram
את חושבת שיש מספיק מודעות לעבודה של רקדנים בארץ?
"תמיד אפשר לשאוף ליותר".
איך ניתן להעלות את הנושא?
"צריך לעשות פעם אחת ניסוי ולצלם משהו בלי ועם רקדנים ולראות את ההבדל ומבטיחה לך שיהיה הבדל משמעותי. רק אז אולי תהיה הבנה שזה רקדנים הם לא לא תוספת אלא משהו בעצמו שמחזיק את הקליפ ואת ההופעה והופך אותם למה שהם. זה לא משנה כמה האמן יהיה מדהים ויחזיק מצלמה".