לצערנו, בתקופה בה אנו חיים אין תלמיד ישראלי שלא חווה בעצמו תרגיל ירידה למקלטים ויודע היטב מה לעשות במקרה חירום של אזעקה. אך מה עושים כאשר המפגעים מאיימים מטווח אפס ללא כל אזעקה או הכנה מוקדמת? סדרת הדרמה "בלקספייס" ("רשת 13") בבימויו של אופיר לובל, מציפה בפנינו תרחיש שלא נראה כמותו על המסך הקטן בישראל ובשנה שבה למידה במרחבי בית הספר מרגישה בעצמה דמיונית, מקנה לנו את האפשרות לברוח מהשגרה החדשה לעולם אחר. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• על הנפלאות: הסדרות שעברו נס גדול
• כמעט ברודווי: "הנשף" הוא הסרט שכולנו צריכים עכשיו
• אתם בוחרים: מהי הסדרה האולטימטיבית לבינג'?

עלילת הסדרה עוקבת אחר אירוע ירי המוני בבית הספר "מורשת רבין" (על ידי צעירים בעלי מסיכת חד קרן קריפית), בעיצומו של טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אל האירוע נזעק חוקר במשטרת ישראל ותלמיד לשעבר בבית הספר, המנסה לדלות פרטים על הטבח ולחפש אחר האשמים במעשה. אולם ככל שהחקירה ממשיכה והמשטרה מנסה להתיר את התסבוכת בחיפושים אחרי קצה חוט, צפים עוד דברים מתחת לפני השטח שמסבכים את העלילה עוד יותר.

פרק הבכורה נפתח בדבריו של מנהל בית הספר, בעת הוא נושא את נאומו בציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אחריו עולים שניים מתלמידי בית הספר ומתחילים לשיר "שיר הרעות", אולם דבר יוצא דופן קורה כשלפתע דמויות לבושות שחור העוטות על פניהן מסכות של חדי קרן קרבות אל עבר הטקס ומתחילות לירות לכל עבר. שני התלמידים שעלו על הבמה, לבושים לבן כשעל חולצתם מודבקת מדבקת דם המכבים, נופלים ארצה וחולצתם הלבנה מתחילה להפוך אדמה. שאר צופי הטקס מתחילים לנוס על נפשם. במקביל, רמי דוידי בלש בכיר ביחידה לחקירות מיוחדות עורך בדיקת ראיה, בה אנו נחשפים כי עינו השמאלית עשויה זכוכית. דוידי מוזעק מיידית לתיכון. שם הוא פורץ לבית הספר יחד עם מספר שוטרים, והם נחשפים לגודל האירוע המזעזע אליו נקלעו התלמידים. מאורע בו נפגעו מספר תלמידים ונרצחו ארבעה נערים. ואנשי כוחות הביטחון ממהרים למצוא את אשמים. 

הקאסט העשיר מפוצל לשני עולמות ברורים - עולם המבוגרים ועולם הנוער, דבר שתורם לתחושות חוסר הוודאות בקרב הצופים. מחד מופיעות הדמויות המבוגרות בגילומן של שחקנים מנוסים ומוערכים כמו אסי לוי בתפקיד נגה רוסו - ראש המחלקה לחקירות מיוחדות והמפקדת הישירה של דוידי, שי אביבי בתפקיד חנוך תבור מנהל בית הספר והקומיקאי הפרוע גורי אלפי בתפקיד הראשי של רמי דוידי. לצידם מופיעים כוכבי נוער מוכרים בתפקידי הנערים ותלמידי בית הספר "מורשת רבין", וביניהם גילי איצקוביץ' ("כדברא"), יהונתן וילוז'ני ("כדברא"), ליאנה עיון ("בת השוטר") ואיל שקרצי ("זגורי אימפריה"). הדיסוננס בין שני העולמות ניכר כבר מצפייה בפרק הראשון.

בעוד הנערים מרשים לעצמם להתפרק אמציונלית כמו תלמיד שסובל מקוצר נשימה, תלמיד מבועת שמסתגר בשירותים ותלמידה נסערת שעל אף הסכנה הברורה רצה ברחבי המסדרונות בחיפושים אחרי תלמיד אחר מבית הספר. הדמויות המבוגרות שומרות על קור רוח ומנסות לפלס את הדרך לנטרל את האיום ולמזער את הטרגדיה למרות מזג הרוח הגועש סביבן מצד ההורים והתלמידים והפחד המצמית מהמפגעים. 

כבר נאמר שהאנשים שיודעים לייצר בצורה המדויקת והנכונה ביותר דרמה הם הקומיקאים, על סמך מה שראינו עד כה, אפשר לקבוע לפחות בהקשר לאלפי כי הטענה הזו נכונה. במהלך הפרק הפגין השחקן הראשי יכולות משחק מבריקות ומהפנטות. יחד עם שאר עמיתיו לסט, הם הציגו תצוגת משחק מרשימה ומסקרנת. יהונתן וילוז'ני, איצקוביץ' ושקרצי נתנו הופעה מאוד אמוציונלית, טעונה רגשית ועזרו לתחושת חוסר האונים והאימה מצד התלמידים להדהד בקרב הצופים. עוד כיכבו: זוכי פרסי אופיר אביבי ולוי שהעניקו לסדרה נופח נוסף. גם בהיבט הצילום נרשמה הצלחה - מספר נקודות הצילום המשתנות, לא היו אופייניות ותרמו לתחושת המתח והפחד. 

עם זאת, תחושת החמצה גם עלתה במהלך השידור. אמנם ראינו את מנוסתם של התלמידים מפני היורים אך לא נחשפנו לרגשות העזים שבטח עלו בקרבם בזמן הירי. חסרו לנו האינטרקציות החברתיות בין הילדים, הניסיונות להתחבא מהיורים, להזעיק עזרה או אפילו להילחם בהם. תחושות האימה והחרדה שבטח לוו לכל אחד מהנפגעים. רגעים שלדעתנו מהווים מרכיב מרכזי ואף הכרחי בסדרות כמו זו. אלו יכלו לתרום לפרק הפתיחה, אך מניחים, על פי הפורמואים, כי עוד יחזרו אחורה בעלילה לנקודות הללו. למרות זאת, הסדרה שילבה גם רגעים לא קונבנציולים ואנושיים כמו שיחת הוידיאו שערך דוידי עם אשתו ההריונית בשעה שהוא מנסה לסכל את האירוע והויכוח שבין מנהל בית הספר שמתבקש לעזוב בית הספר על ידי אחת השוטרות, אך הוא מתעקש להישאר ולכתוב את ארבעת ההספדים לתלמידיו, שרק לפני מספר רגעים אחדים מתו תחת ידיו ולנגד עיניו. כמו כן, כמו בלא מעט סדרות דרמה איכותיות עלו מספר קטעי פלאשבק שכנראה בעתיד ישפכו אור על המשך העלילה.

לא נשקר, הרעיון לעשות סדרה ישראלית על אירוע ירי בבית ספר נשמע לנו תמוה בהתחלה. בעוד במקומות אחרים בעולם אירועי טבח כאלו הם יותר שכיחים ונפוצים, בארצנו הקטנה (לשמחתנו כמובן) טרם נראה מקרה של ירי תלמידים, ועל כן השאלה שריחפה סביב פרק הבכורה הייתה מתבקשת - האם הקהל הישראלי בכלל יצליח להתחבר לסדרה שעוסקת בנושא שכל כך רחוק ממנו? ובכן, על סמך צפייה בפרק הראשון, התשובה היא חיובית. התמונה רחבה יותר מאירוע ירי בבית ספר ומכילה מורכבויות רבות ועמוקות עוד יותר בהיבטים שונים שנוגעים לנו בתור ישראלים ובפרט בתור בני נוער. 

בהערכה גסה ניתן להכריז כי נראה שענקיות הטלוויזיה הגדולות בעולם צריכות להתכונן לקרב אימתני, כי סדרה כזאת טרם נראתה בישראל. אחרי "פאודה", "טהרן" ו-"בשבילה גיבורים עפים", נראה שנמצא להיט טלוויזיוני ישראלי חדש, ואנחנו זכינו להיות הראשונים לראות אותו.