בא לשכונה בחור חדש: ראיון עם לירן דוד מ"החממה". צילום: דני שוורצמן

בא לשכונה בחור חדש: ראיון עם לירן דוד מ"החממה"

הוא מוכר לנו כאוזי, הבחור הרע מהעונה השנייה של "החממה", אבל לירן דוד רוצה להדגיש שהוא שונה מאוזי ויש לו הרבה מה להציע, הוא בטוח שעם הרבה רצון וסבלנות אפשר להגיע לגדולות ולשם הוא שואף. ראיון עומק ומהלב עם הכוכב החדש והמסקרן

את לירן דוד אני פוגש בבית קפה מקומי באשדוד, מלא שמחה וחדור מוטיבציה והסתכלות מעניינת על החיים והמקצוע. למי שלא מעודכן, את דוד זכינו להכיר באופן משמעותי בעונה השנייה של "החממה" בתור 'אוזי', האקס העבריין של דינה (ג'וי ריגר). אך גם בעבר השתתף בפרסומות, במחזה עם אילנית לוי ובתפקיד קטן ב"אופוריה".

עוד במדור התרבות של פרוגי:

רגע לפני הפרקים החדשים של "החממה", לקחנו אותו לראיון הכרות על העבר ועל העתיד עם החלומות הגדולים והיעדים שהוא שואף להגשים. בין כל הדברים הוא מספר לנו על התגובות ממעריצים ("חלקם חושבים ש'אוזי' זה באמת מי שאני"), על החברים הקרובים ("הם בני 26 והם צופים בסדרה") ואומר את דעתו על הריאליטי ("לא הלכתי לריאליטי כי לא באתי מתוך רצון להתפרסם").

"השאיפה שלי זה להגיע לטופ, החל מהצלחה פה בארץ ועד לשטיח האדום בהוליווד" אומר דוד. "יש את האלו שחולמים אבל משאירים את זה בגדר חלום ויש את אלו שחולמים ועושים הכל כדי להגיע לאן שהם רוצים, לחלק הזה אני משתייך".

אתה אומר "שטיח אדום בהוליווד", קריירה בינלאומית?
"אני לא פוסל את זה, אני חושב לטוס ללמוד משחק בחו"ל בעוד שנתיים-שלוש ולנסות להתקדם שם".

איך הגעת לתחום הזה?
"אני זוכר את עצמי בגיל 4 עושה הופעות למשפחה, לוקח חזייה, תחתונים, מגפיים, כובע ורוקד! סוג של "המופע של לירן". זה תמיד היה קורה אחרי ארוחת שישי, שכולם שותים תה. אבל משחק ממש התחיל בכיתה י', כשהתחלתי ללמוד את זה בבית ספר. עכשיו אני תלמיד שנה ב' ב'יורם לוינשטיין'".

איך הגעת לתפקיד של 'אוזי'?
"לתפקיד של אוזי עשיתי שלושה אודישנים ואני זוכר שזו הייתה תקופה לחוצה כי עברתי עוד שלב ועוד שלב, אז הציפייה הרגה אותי מהתרגשות. באודישן השלישי זה היה אודישן מאטצ'ינג (התאמה - מ"א) עם ג'וי ריגר (דינה) והייתה לנו כימיה מדהימה - לא יכולתי לבקש יותר מזה, היו לי הרבה אודישנים ואת זה עברתי בהצלחה".

מרוצה שם?
"מאוד מרוצה! החממה כשמה כן היא - חממה, בית. היא מהווה בשבילי מענה לכל השאלות, נותנים תמיכה ואני מרגיש שם כמו ילד להורים מוצלחים, ההפקה ממש עוזרת, יחס מדהים ואפשר להתייעץ על כל דבר".


מתוך "החממה"2 בתור אוזי

מזהים אותך ברחוב?
"האמת שבשבועות האחרונים מזהים אותי יותר, יש אבל את הילדים שלא עושים את ההפרדה בין הדמות שאני משחק לביני. הם חושבים שאני באמת הדמות הרעה ולפעמים מפחדים או כועסים ומגיבים בקיצוניות וזה בדיוק ההפך ממני, צריך לזכור ש'אוזי' הוא רק דמות שאני משחק והוא לא אני באמת".

ואיך אתה מגיב לכל זה?
"היה איזה מקרה אחד שהלכתי לקנות בגדים באשדוד, התייעצתי עם הקופאית שמכירה אותי על בגדים, תוך כדי איזו ילדה שומעת אותי ומסתובבת בהלם, היא קלטה מי אני ושאלה אותי אם אני 'אוזי', היא הייתה נראת מפוחדת והסיטואציה הצחיקה אותי נורא". 

"בשביל ילד אתה כמו אלוהים"

בעוד לירן מספר לי את הדברים הללו, ניגשת אלינו אמא ושואלת אותו אם הוא יכול להצטלם עם הבת שלה שמתביישת לבקש בעצמה, לירן לא מהסס וישר מצטלם איתה, מחבק, מרגיע ואומר תודה. הוא חוזר לראיון וממשיך לספר "אני נענה להרבה בקשות של ילדים, כאלו שרוצים סרטונים למשל ואני אומר לעצמי - 'מי אני שאומר להם לא?!' אחי הקטן למשל מעריץ נורא את תובל שפיר וסוג של מאוהב במותג הזה והוא מאוד מרכזי עבורו, אז הלוואי עלי להיות דמות כזאת מרכזית אצלם ולהשפיע, בלי צביעות ולעשות להם טוב. כל מעריץ יכל להיות אחי הקטן, אני לא רוצה שיפחדו לגשת אלי וכל ילד שניגש אני מתענג על זה ומקבל אהבה ענקית ונהנה מכל רגע".

איך זה להיכנס לצוות שחקנים מגובש?
"היו חששות להיכנס לתוך צוות שהוא כבר מגובש, זה כמו אימוץ בגיל מאוחר, אתה נכנס למשפחה שיש לה את ההומור שלה, החוקים שלה ולי היה חשוב לא לפרק את המשפחה אלא להיות חלק מהם. היו לי כבר כמה תפקידים בתעשייה כמו המחזה "עלי בבא" בחנוכה שעלה באשדוד, תפקיד קטנה בסדרה "אופוריה" וכמה פרסומות ופה זה היה משהו אחר, גדול יותר ושונה והיה חשוב לי להראות שיש לי גם מה להציע".

הזכרת את ההשתתפות הקצרה ב'אופוריה', איזה עולם מהנה יותר - הילדים או המבוגרים?
"זה שונה". הוא מכריז, חושב קצת וממשיך "אני חושב שיותר עולם הילדים מהסיבה שבעולם שלהם יש אהבה אמיתית ולא צבועה, והם בלי אינטרסים. אצל המבוגרים אני חושב שיש יותר צביעות ועוד דברים שלא קיימים אצל הילדים. יש לילדים הרבה רגשות, ואתה רואה את זה במפגשים, את הבכי האמיתי!" מספר בהתרגשות "אתה באמת מרגיש שיש משהו שאין במבוגרים, אני אגזים ואומר שבשביל ילד אתה כמו אלוהים. אז כן יש היסוס קטן בין איפה אני מרוצה יותר אבל אני כן מרגיש יותר חיבור לעולם הילדים" אומר נחרצות, ומספר על העבודה הקודמת שלו "הייתי ליצן" אומר ומציין כי המטרה שלו הייתה לשמח את הילדים גם כשהכי אין כוח וגם אם הוא לא היה באותה תקופה מפורסם.

אתה גם שר, מתכנן לעשות עם זה משהו בהמשך?
"האמת שלהוציא שיר חדש כן עומד על הפרק אבל לא שואף להיות זמר, אני כן יותר אכתוב, אלחין אני גם שואף ליצור פסקולים ושישתמשו בהם. כן רוצה לעשות משהו ייחודי עם החומרים שלי זה יכול להיות מרגש, שזה באמת הכיוון. אולי אני אוציא שירים פה ושם בשביל הפאן, כי מבחינתי מוזיקה היא כמו תנך- זה בשביל הנשמה, אז למה לא לעשות משהו בשביל הנשמה?"

כסף זה דבר שמהווה פקטור בעיניך?
"זה תלוי בבן אדם אבל לרוב כן. להתנדב למשל זו אמת, אתה הולך עם הרצון שלך ושם את הכסף בצד. אם היה לנו יותר מידי כסף מה עשינו בזה? אנחנו פחות נשקיע, ניהיה פחות מקצועיים ויהיה בעינינו פחות משמעות". הוא מדגים שאילו היו לו מיליונים ולא היה מתקבל לבית הספר למשחק היה הוא מוותר על התחום. ומעיד על עצמו ש"בדרך קשה יש בסיס וקשה מאוד לייאש אותך, הייתי רוצה לזעוק את זה ושכולם ישמעו ויבינו שצריך ללכת בעקבות החלום ולפקוח את העיניים, לדבוק במטרה! המוטו שלי 'אם ראית אך ורק את המכשולים שבדרך- כנראה שלא היית דבוק במטרה'".

אז איך אתה חושב שאפשר להעביר את המסר?
"אני חושב שלמשל ב"חממה" יש משהו מאוד חזק, זה על בית ספר שיוצאים ממנו מנהיגים וכולם מנסים להתקבל לשם אז כבר ילד אומר לעצמו 'אני רוצה להיות כזה'. ואני בטוח שהמעריצים הבאמת גדולים של החממה יגדלו להגשים חלומות. גם בכל דמות בסדרה ילד יכול להזדהות איתו לצמוח בעקבותיו" מספר ומפרט: "מדניאל יש את עניין הכדורסל והרצון להיות ב-NBA, אז ילד שאוהב ספורט ושואף להצליח בתחום יקח ממנו את התעוזה וההתמדה, ויש את הילדים שמבואסים מהחיים וחושבים שלא ייצא מהם כלום אבל פה בדיוק יש את הדמות של דינה שלמרות העבר שלה היא פותחת דף חדש ומסתכלת קדימה".

עוד הוא אומר כי "מהדמות של מתי אפשר לקחת את העניין שהחנונים הם לא מה שחושבים, הם חביבים ויש להם מה להציע לעולם ויפתרו הכל וזה מה שהופך לדעתי את הסדרה לכה מצליחה" מסכם.

ריאליטי מבחינתך היה באופציות לגבי קריירה?
"לא" אומר באופן חד משמעי ומוסיף "זה לא מתוך זלזול, יש לז'אנר הרבה השפעה על התרבות פה, לטובה ולרעה. אני נמצא במקום שעבדתי עליו כל כך קשה ועוד יש לי לאיפה להגיע, עברתי המון ואני פחות רוצה לפתור את זה בריאליטי! למדתי שבע שנים בבית ספר למשחק בשביל להרוויח את מה שמגיע לי מתוך אמונה במקצוע ולא מתוך רצון להתפרסם כמו שקורה בריאליטי, אני יודע שחלק ממשחק זה פרסום אבל פה זה מגיע ביושר ובא קודם כל כי אתה אוהב התחום והוא יותר חשוב לך מאשר שקודם תתפרסם בריאליטי ואז תרוויח את הכישרון, שחקן טוב מרוויח פרסום אבל שוב, זה לא כזה חשוב לי".

לירן גדל והתחנך באשדוד, עיר דרומית גדולה, אך עדיין היא לא המקום של כל הברנז'ה ובכל זאת לירן מתעקש להישאר פה "אני לא רואה את עצמי עוזב את אשדוד" מכריז. "גם אם אברח, זה תמיד בשורשים שלי, יש פה הרבה דברים מעצבנים אבל למרות הכל זו ה-עיר עבורי. וזה כיף כל יום שישי לבוא לבית, להכיר את הכל, כל המשפחה יחד. ולזכור תמיד את סבא שלי ז"ל שבא לעיר הזו כשהיא רק קמה אז בכלל אי אפשר לברוח מפה".

איך החברים שגדלו איתך מגיבים לכל ההצלחה שבאה עכשיו?
"יש פרגון ענק מהחברים, הם תמיד שם בטוב וברע". הוא מחייך ומספר עליהם בהתרגשות "יש רגעים קשים גם אם זה לעיתים מבחינה כלכלית וגם אם זה אחרי אודישן שלא עברתי והם תמיד יחכו לצלצול ממני לדבר ולשמוע וכמובן שזה הדדי - חברות נצחית ללא ספק! אנחנו מעין חמישייה כזו שמורכבת מעומרי ברוק, לי קיסר, נאור כהן ובנאל רוקחי. אגב, הם צופים ב"החממה" באדיקות למרות שהם בני 25-26".

ואיך המשפחה מגיבה?
"אבא ישר אחרי עבודה בא ושם החממה, אחי הקטן רואה את זה בלייב אחרי שחוזר מבית הספר והוא נהנה ואמא שלי רואה את זה בשידורים חוזרים בערב". המשפחה חשובה ללירן מאוד, חשוב לו לשמוע מהם הערות וטיפים אחרי כל פרק "זה בא ממקום שהם רוצים שאני אצליח".

לבנות, צר לנו לאכזב, אבל לירן נמצא בתחילתה של זוגיות ומחכה לראות לאן זה יתקדם.
"תמיד מפחיד אותי שירצו אותי בגלל פרסום אבל הבחורה שאיתי עכשיו היא מתוקה ואמיתית אז ככה שאין לי חששות איתה ויש בינינו הבנה מדהימה טפו, טפו, טפו".

כמה פעמים יצא לך לשמוע "לא" באודישנים?
"מעל 50. וזה יכול להוריד חשק אבל זה תלוי איך גודלים, אמרו לי תמיד שהחיים קשים ובמיוחד במקצוע הזה ההורים שלי אמרו לי משפט יפה 'מה שתרצה-תשיג, יהיו עוד 50 'לא' אבל אחרי זה יבוא 'כן' כי אתה לא משתנה'. אני חושב שברגע שאתה משדר הצלחה אין סיבה שזה לא יקרה, צריך סבלנות ואמונה וברגע שיש את אלו - השמיים הם הגבול".

צילום: דני שוורצמן
צילום: דני שוורצמן

על המשך העונה של החממה שצפויה להמשיך בקרוב הוא מבטיח כי הוא הולך להיות עוצר נשימה, יותר ממה ששודר עד כה, וכבר מחכה לעוד פרוייקטים כדי להוכיח שיש בו עוד צדדים "אני כבר בשלב שאני יכול להגיד בלב שלם 'אני שווה את זה ובאמת ראוי לזה".

מה נאחל לך?
"שייצא לשנינו להיפגש גם עוד 10 שנים, כל אחד ימשיך להתקדם, נביט כזה אחד לשני במבט של 'עשינו את זה', ואני מקווה להגשים את כל המטרות שלי ויש לי הרבה" הוא מסכם באופטימיות ועם הרבה אמונה.

תגובות