"מאז שאני זוכרת את עצמי אני שרה". אנאל ולנזי שלא הכרתם. צילום: יחסי ציבור

"מאז שאני זוכרת את עצמי אני שרה"

פגשנו את יוצאת דה וויס, אנאל ולנזי לראיון מיוחד על החיים שמאחורי הקלעים שכוללים את השירות הלאומי שלה בתחנת מד"א נתניה, החלומות לעוד עשר שנים וכמובן, על הקשר עם המנטור שלה שלומי שבת

"מאז שהייתי ילדה קטנה אני חיה ונושמת מוסיקה, מאז שאני זוכרת את עצמי אני שרה ולא מסוגלת לנתק את עצמי מהעולם הזה. לשיר מבחינתי זה מחייה לי את הנפש, אם אני לא שרה או עוסקת במוזיקה אני מרגישה שמשהו חסר לי, כמו שחסר לי וריד בגוף", כך פותחת הזמרת המוכשרת אנאל ולנזי, יוצאת דה וויס, את הראיון עם כתב פרוגי.

מסתבר שהמילה וריד בהחלט קרובה לחייה של אנאל. שהגיעה לתוכנית בשיאו של השירות הלאומי שלה, במסגרתו היא מתנדבת בתור מנהלת אדמיניסטרטיבית במגן דוד אדום בעיר מגוריה, נתניה.

"החלטתי על שירות לאומי ברגע האחרון. ברור שחשבתי להתגייס לצה"ל, זה משהו שהיה מאוד חשוב לי, לשרת את המדינה שלי, אבל ההורים שלי מאוד לחצו ובגלל שאנחנו משפחה דתית שומרת מסורת, העדפתי להקשיב להם ובחרתי באפשרות של שירות לאומי".

במסגרת תפקידה מטפלת אנאל בהתחייבויות, טפסים, ועוד עבודות משרדיות שונות: "אני מאוד מרוצה. היה לי ברור שגם אני אתרום את חלקי למדינה, בין אם בצבא ובין אם בשירות לאומי. היום אני יודעת שבחרתי נכון עבורי. אני מרגישה שהעבודה שלי בשירות הלאומי חשובה מאוד ותורמת לא פחות. בסופו של דבר, אני חלק מארגון גדול וחשוב שתלוי גם העובדים הזוטרים שלו".

"חשבתי להתגייס לצה"ל, אבל ההורים ביקשו שאתנדב לשירות הלאומי".
אנאל ולנזי. צילום: יחסי ציבור

במהלך תקופת ההשתתפות בתוכנית, היא מספרת שהחבר'ה מהשירות הלאומי התחשבו בה רבות: "היתה לי תמיכה רבה מהסביבה שלי במד"א. אמנם הגעתי פחות, אבל כל פעם שיכולתי לבוא לשירות הגעתי. מסביבת השירות הלאומי כולם קיבלו בהבנה את המצב המיוחד שלי, שיתפו איתי פעולה, סייעו לי ומאוד פרגנו ותמכו".

מתי הבנת שהמוזיקה היא מקצוע לחיים ולאו דווקא תחביב?

"מוזיקה תמיד היתה עבורי חלום שרציתי להגשים. כשהייתי צעירה יותר זה היה בעיקר תחביב אבל מאז שחברה שלי רשמה אותי לתכנית דה וויס, הכל השתנה מבחינתי. הקפיצה למים של תעשיית המוזיקה הפכה את החלום למוחשי יותר, משהו שניתן להשיג, והבנתי שזה העולם שלי ולשם אני שייכת", היא מגלה.

"במהלך ההשתתפות שלי בתכנית קיבלתי אישור וחיזוק מאנשים בתעשייה לגבי היכולת שלי להצליח וזה מאוד חיזק לי את הביטחון העצמי וכך גם הציפיות שלי מהתחום השתנו. והמוזיקה הפכה מתחביב למשהו שאני רואה בו את המקצוע שלי והעתיד שלי, אין לי ספק שזה מה שאני אעשה בחיי", היא מוסיפה.

אנאל שרה את "שיר תקווה" בדה וויס.

מי האמנים שמשפיעים עלייך?

"מעל לכולם עומד כמובן מי שהיה המנטור שלי בתכנית וליווה אותי לאורכה – שלומי שבת. למדתי ממנו המון. במהלך הצילומים, הוא לקח את הקבוצה שלנו לקיסריה, שם הוא סיפר לנו על הדרך שעבר והעבודה הקשה שבעזרתה הגיע למקום שלו היום", היא עונה.

"זה השפיע עלי עמוקות ונתן לי שיעור חשוב לחיים. בנוסף בישראל השפיעו עלי גם שמעון בוסקילה ושירי מימון. בעולם אני מאוד מתחברת לזמרות ענקיות כמו וויטני יוסטון, מריה קארי, סלין דיון וכמובן ביונסה".

מה הטיפים שלך למוזיקאים צעירים שחולמים להתקדם בתחום ולהתפרסם?

"גם לצעירים בגילם, וגם לצעירים בנפשם שרוצים להצליח בתחום המוזיקה אני אומרת – אל תוותרו אף פעם על החלום. כל מי שרוצה להגשים את עצמו בתחום צריך ללכת על זה, לנסות ולא לוותר לעצמך. גם אם לא מצליחים בסופו של דבר, מה שחשוב הוא הניסיון", אומרת ולנזי בנחישות.

היה שלב בקריירה הקצרה עד כה, שהחלטת להרים ידיים ולהפסיק להתאמץ?

"לא, אף פעם לא. בחיים לא אמרתי לעצמי משפט כמו 'הנה, הגיע הזמן להרים ידיים ולוותר'. יש לפעמים מקומות בהם אני מוותרת לעצמי, אבל אף פעם לא בתחום המוזיקה", היא עונה.

עם איזה אמן הכי היית רוצה להופיע?

"הייתי רוצה לעבוד עם מוש בן ארי. אני מודה שאני לא מתחברת כל כך לסגנון המוסיקלי שלו, אבל דווקא בגלל המחקר בינינו מאוד מעניין אותי לראות איך יוצא השילוב המוזיקלי בינינו", היא אומרת.

מה את חושבת על כל תופעת היוטיוב? האם לדעתך זה עדיף על הרדיו?

"יוטיוב זה דבר גאוני, שמצליח לחשוף אמנים צעירים ולא מוכרים לקהלים חדשים שלא תמיד נחשפים אל השירים בתחנות הרדיו, מה גם שברדיו יש מגבלה של אמנים וביוטיוב – כל זמר יכול להציג את יכולותיו. ייתרון נוסף הוא כמובן היכולת של זמרת כמוני מישראל להיות מושמעת גם ברחבי העולם אם מישהו מתעניין ומתרשם מהביצועים שלי", היא עונה.

"הייתי רוצה לראות את עצמי בעוד עשר שנים בקיסריה".
אנאל ולנזי. צילום: יחסי ציבור

איך את משלבת את השירות הלאומי עם הקריירה המוזיקלית?

"זה כמובן לא פשוט לשלב בין העולמות. כרגע אני מתרכזת בשירות הלאומי שלי במטרה לסיים אותו בכבוד כמו שרציתי תמיד, לתרום את חלקי כמו כולם. אבל אין ספק שכאשר צצות הזדמנויות מוסיקליות אז יש התנגשות ואני מתאמצת לשלב את שני העולמות האלו יחד מבלי שאף צד ייפגע", היא מגלה.

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים מבחינת קריירה מוזיקלית?

"וואו, בעוד 10 שנים אני רוצה לראות את עצמי בקיסריה בהופעה שתכלול שירים שאני כתבתי והלחנתי", היא מחייכת ומסכמת את הראיון.

על העמותה שאנאל לוקחת בה חלק

עמותת שלומית עוסקת מזה 20 שנה בהפעלת מתנדבות ומתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי. השנה מפעילה העמותה כ-3,000 מתנדבים, בעלי פטור מצה"ל, בני 18-24 מכלל המגזרים בארץ. המתנדבים פועלים במסגרות חינוכיות, בריאותיות וביטחוניות שמסייעות להם להשתלב בחברה. עם היווסדה חרטה שלומית על דגלה את ערך הפלורליזם ושלוש שנים לאחר הקמתה הגישה בג"צ שבזכותו התאפשר השירות הלאומי לכלל אזרחי מדינת ישראל.

תגובות