תכירו את הראפר אוריאל נפתלי. הוא גדל בשדרות, איבד את אביו, ומשם רק החל להידרדר. את רוב זמנו בילה ברחוב, שם מצא את עצמו נגרר לביצוע עבירות פליליות שהובילו לפתיחת תיקים במשטרה. 

היום הוא כבר במקום אחר, מסתכל קדימה ולומד מטעויות העבר. כתב פרוגי פגש את הראפר המצליח לראיון מיוחד בו הוא מספר על הכל: אובדן אביו, הקשיים, ההצלחה בעולם המוזיקה, והקהל שלו: "מכוון לבני נוער". 

עד כמה אובדן אביך בגיל צעיר השפיע על המשך חייך?

"אני מרגיש הרבה פספוס וגעגוע מן הסתם. איבדתי את אבא כשהייתי רק בן 13, ממש לפני בר המצווה שלי". הוא מספר ומוסיף: "אתה מתבגר לבד - אין מי שילמד אותך להיות גבר, ואת כל זה למדתי ברחוב. אחת הסיבות שנגררתי לעניינים פליליים היא ששם חיפשתי את הגבריות שלי, במקום שהיא תגיע דרך אבא שלי".

כשהגעת לצבא לא רצו לגייס אותך, עד כמה נלחמת בשביל לשרת בצה"ל?

"בהתחלה הצבא לא רצה לגייס אותי בכלל, בעקבות כמה תיקים פליליים שהיו לי.  אחרי הרבה המלצות ששלחתי, ואחרי שיצרתי קשר עם אנשים שמעורבים בצבא, הסכימו לגייס אותי אבל לא לקרבי". 

למרות שהצליח להתגייס לצה"ל, הוא מספר כי הוא לא הסתפק בשירות רגיל: "תמיד רציתי להיות לוחם. בעצם שוב התחלתי להילחם על תפקידי כלוחם, ולאחר בקשות שארכו כשנתיים החליטו לדחות לי את הגיוס בשנה ואז התגייסתי לקרבי וביצעתי שירות מלא בגבעתי".

למרות כל מה שעברת, היום אתה בדרך להצלחה. מה אתה עושה בימים אלו?

"אני עוסק במוזיקה, שחררתי כבר שני סינגלים, שאחד מהם מושמע הרבה ברדיו ובמועדונים. הסינגל השני שנקרא 'מחפש את הדרך', הוא שיר שמדבר על המצב הביטחוני במדינה ומתארחת בו הזמרת חגית אסולין. הרדיו פחות אוהב את השיר הזה, לדעתי כי הוא ימני יחסית".

"עכשיו אני עובד על האלבום הראשון שלי עם אבי מסיקה, המפיק שלי ועל שיתופי פעולה עם אומנים שונים. את השירים שלי אני כותב ואת רוב הלחנים, לפעמים מסיקה עוזר".

איזה סוג מוזיקה אתה עושה?

"היפ הופ וראפ. השירים שלי הם שירים של פעם, כמו שירים שבאים מהרחוב, מדברים על החיים ועל מה שעברתי. הם לא שירים למועדונים, אבל יש לי גם שירים כאלה".

מה הדבר שהיית רוצה לתקן?

"את כל העבר הפלילי שלי, אם הייתה דרך כלשהי, להעביר על זה קו עם טיפקס, אז חד משמעית הייתי רוצה לתקן את זה".

התגברת על קשיים רבים. אתה מרגיש שניצחת?

"בהחלט אני מרגיש שניצחתי - הכל נסגר. אני במקום אחר היום, אני על דרך המלך".

במהלך השירות הצבאי שלך איבדת שני חברים, איך הם מוזכרים בשיר שלך?

"הם מוזכרים בשיר 'מחפש את הדרך'. אחד החברים - ארנון, התאבד בשל המצב הקשה בבית. מתן נהרג בפעילות מבצעית בעזה". הוא מוסיף: "יש בשיר שורה 'זה לא הזמן, צעק חבר בעזה, כשמתן נפל לבור ממערב חמאס'. על ארנון כתבתי 'חיילים נושאים ארון, כי ארנון נפל בקרב'. כאן התכוונתי לקרב על החיים - מצב החיים שלו ושל המשפחה שלו היה עגום". 

מי הקהל שלך?

"כרגע אני לא יודע להגדיר אותו, אני רק בשלב ההתחלה, אבל אני מכוון לבני נוער. אני מחפש לתת להם את המוטיבציה של להתגייס לצה"ל, וללכת רק למקומות ה'טובים' בחיים.

איזה טיפים אתה נותן לגולשים הצעירים? 

"תלמדו מהטעויות שלי - אל תלכו בדרך לא טובה".