אומרים שתקופות קשות הן ההשראה הכי טובה לאמנים וכך כנראה גם הזמר דה וויקנד מרגיש. בשבוע שעבר שיחרר הזמר את אלבום המיני החדש שלו "My Dear Melancholy" רק משם האלבום ניתן להבין כי על הזמר עברה תקופה קשה בשעה שהכין את האלבום מה שכלל לא זר לנו עקב הפרידה המתוקשרת והכואבת מהכוכבת סלינה גומז בתחילת השנה. 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי: 

•  מחליף קידומת: דרגו את השירים של חנן בן ארי 
•  שמחה כפולה: ריטה אורה וג'ייסון דרולו מגיעים לארץ
•    סקאוטר: הזמרת החדשה שמוכיחה שהעולם שייך לצעירים

ולאלו שלא מכירים את הזמר, נספר שאת הפריצה למיינסטרים העולמי עשה כאשר הסינגל המשותף שלו ושל אריאנה גרנדה, "Love Me Harder" שיצא בשנת 2015, זכה להצלחה מרובה והפך לאחד מהשירים המצליחים ביותר בשנה הזו. מאוחר יותר מינף את ההצלחה שלו עם שחרור של שירים רבים שהפכו ללהיטים כמו "Earned It" ו"Can't Feel My Face". ובשבוע שעבר הוא הוציא את אלבום המיני החדש לאחר שכבר ביסס את מעמדו כאחד מהאמנים המצליחים ביותר בעולם.  

את האלבום פתח דה וויקנד עם השיר שהצליח לעורר הכי רעש מאז שיצא "Call Out My Name" שככל הנראה מוקדש לאקסית סלינה גומז. לפני שנתייחס לסיפור ולספקולציות שעומדות מאחוריו, נתייחס לשיר עצמו. אין ספק שכשזה מגיע לבלדות שבורות לב דה וויקנד הוא הכתובת. הוא מצליח להעביר את הכאב שלו עד לאוזן של השומעים מרגש עם הקול שלו ומצליח להכניס אותנו עמוק אל המחשבות שלו. הסיפורים שעומדים מאוחרי השיר מתייחסים למערכת היחסים בין הזמר לגומז, הוא שר לה "להתאהב בך הייתה טעות" ואומר "כמעט חתכתי חתיכה מעצמי למען החיים שלך" מה שמתייחס להשתלת הכליה שעברה הזמרת ומראה כי הוא היה מועמד לתרומה. 

הבא באלבום הוא "Try Me" ואחרי הפצצה שהנחית עלינו דה וויקנד בפתיחת האלבום, אנחנו מקבלים שיר רגוע אך עדיין נשארים בקו האפל והכואב. לוקח זמן להתרגל לשיר ולאהוב אותו אבל כבר בשמיעה השנייה מבינים שמדובר בשיר מצויין ולא פחות טוב משאר השירים ששמענו עד כה מהזמר. הבא אחריו הוא "Wasted Times" שחוץ מזה שהוא לגמרי בין הטובים באלבום הוא מספר על מערכת יחסים שחווה שבה הבחורה עזבה אותו ובעצם השיר הוא מלא שאלות אל אותה הבחורה בה הוא שואל "למי את שייכת עכשיו? למי את נותנת את האהבה שלך?" ומצליח לעורר בנו שאלות רבות מכיוון שחווה שתי מערכות יחסים מתוקשרות, תחילה עם הדוגמנית בלה חדיד ולאחרונה עם סלינה גומז. כך שאנחנו נישאר עם הספק לדעת למי הקדיש את השיר. 

השיר הרביעי באלבום הוא "I Was Never There" בשיתוף הפעולה עם הדיג'יי "Gesaffelstein". בשיר הזה לוקח אותנו דה וויקנד ל2 תקופות לאחר הפרידה שלו. החלק הראשון של השיר מתאר את הכאב שהיה לו ואף פותח את האלבום עם אמירות קשות במיוחד כמו: "מה גורם לגבר לבכות? מה גורם לו לרצות לקחת את חיו?" פה בעצם אנחנו מקבלים מראה אמיתית לאיך הרגיש הזמר לאחר פרידה מסויימת שחווה מה שכנראה גרם לו לחשוב על מחשבות אובדניות. והחלק השני של השיר מתאר את ההתקדמות הלאה, הוא אומר לבחורה: "עכשיו אני יודע מהי אהבה ואני יודע שזו לא את בוודעות". השיר ללא ספק מצליח לתת לנו נקודת מבט נוספת וחושפנית שעדיין לא פגשנו בזמר. 

הבא באלבום הוא "Hurt you" גם הוא בשיתוף פעולה עם הדיג'יי "Gesaffelstein". אם עד עכשיו פגשנו בצד הכואב של הזמר, עם השיר הזה אנחנו מקבלים את הצד הכועס שלו. "עכשיו אני מבין שמערכות יחסים הן האויבות שלי, אז תתרחקי ממני" אומר הזמר, ובמהלך כל השיר מתאר לנו כמה הוא לא רוצה להיכנס למערכות יחסים כי הוא מפחד לפגוע במי שתהיה איתו. 

וסוגר לנו את האלבום השיר "Privilege", הבחירה בשיר הזה לסיום האלבום הגיונית מאוד בגלל שהשיר כולו מדבר על ההשלמה של הזמר עם הפרידה, הוא כבר לא שר מתוך טינה אלא מתוך השלמה עם המצב. הוא שר לאקסית "אמרנו את הפרידות האחרונות שלנו, בואי נסיים את זה עם חיוך". דה וויקנד ללא ספק שם את כל הרגש שלו בשיר הזה כי מהרגע שהתחיל להתנגן ניתנת תחושה כאילו הוא שר לך את השיר ומספר לך את הסיפור הכואב שלו. התחלנו את האלבום עם סלינה, והשמועות ברחבי הרשת מספרות כי גם השיר הזה מוקדש לזמרת האהובה עם רמזים קטנים כמו: "הם אמרו שהאהבה שלנו היא רק משחק, אבל לא אכפת לי מה הם אומרים" מה שמחזיר אותנו לתחילת הקשר שלהם בו כולם מיהרו להכריז עליהם כ"זוג מפוברק" שנועד נטו ליצור באזז תקשורתי סביבם. 

אז לסיכום? האלבום אמנם קצר ומכיל רק שישה שירים אך הוא טעון ומספק כמעט כמו אלבום רגיל. דה וויקנד הצליח להוכיח לנו ובעיקר לכולם שהוא בין המוזיקאיים הכי טובים שיש לעולם הR&B להציע ובכלל. הוא לקח אותנו למסע כואב וחשף את האמת לגביי הפרידה הקשה שחווה. ולמרות שהיה צריך לעבור הרבה בשביל זה, הוא יכול להתנחם בעובדה שיצאה לו יצירת מופת.