מאז ומתמיד: המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיינו
תמיד אומרים שמילים הן כוח. אז, איפה מוזיקה נכנסת במשוואה הזאת? מה הוא הכוח של המוזיקה? האם יש לה יותר חשיבות וכוח מאשר להיות כיפית ונעימה?
אמנם אין לנו מכונת זמן או אפילו אפשרות לחטט בארכיון תמונות שכוח מתקופת האבן, אך די ברור שהמוזיקה הייתה טבועה בנו עוד משחר האנושות. קיימות עדויות לכלי נשיפה פשוטים מתקופת האבן שבקלות מוכיחים את הקשר העתיק של האדם למוזיקה. כמו כל תחום בחיינו, גם המוזיקה התפתחה ועברה גלגולים שונים. עד כמה היא התפתחה? מה הכוח שלה? האם יש בה יותר מנעימות לאוזן ותעשייה שמגלגלת מיליארדים בשנה?
עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:
- דרגו את השירים הטובים ביותר ב-2020
- דן ברטוב: "אמרו לי שבלעדיי זה כבר לא האולטראס"
- השיאים המוזיקליים שנשברו בעולם ב-2020
באופן טבעי, כשילד גדל ונהיה לנער הגוף שלו גדל, ההבנה שלו את העולם הולכת וגדלה, יכולות ההבעה והיכולות הפיזיות גדלות ובקיצור - כל המיומנויות שלו הולכות, משתפרות ומתפתחות. ככה, גם היכולת של המין האנושי ביצירת מוזיקה התפתחה - בין אם הכוונה ליצירת כלי נגינה חדישים ומיטביים שמפיקים צלילים מורכבים או בין אם הכוונה לשיווק מאסיבי של כוכבי פופ או שירים והפצתם לכל רחבי העולם.
תכל'ס, מהו כוחה של המוזיקה? להגיע לכמות עצומה של אנשים ולהיכנס ללב שלהם. בניגוד לתחומים רבים בחיינו שכן זמינים לכולם אך לא בהכרח נוגעים בכולם (מתמטיקה למשל), מוזיקה מצליחה להגיע למקומות שאליהם סופרים, פוליטיקאים ומובילי דעת קהל לא יכולים להגיע בכזאת קלות. בעזרת המנגינה הנכונה והמילים הפשוטות והמדויקות הקהל הרחב מאמץ את השיר - שיר שיכול לייצג משהו חשוב.
למוזיקה, ואולי בעצם גם לאמנות בכלל, יש תפקיד חשוב. ביטוי רגשות של היוצר ושל חברה שלמה, העלאת מצב הרוח או אפילו נושא חשוב שלא עולה על סדר היום וכמובן שגם בריחה מהמציאות, הרגעת הנפש ועוד. עם התפתחות החברה והטכנולוגיה, כל התפקידים של האומנות מתעצמים ומגיעים לכמות לא מבוטלת של בני אדם מכל רחבי העולם - גם בפינה נידחת בנורווגיה ובהודו, האזינו לאלבום החדש של אריאנה גרנדה והספיקו ליהנות ממנו. ככה כל שיר וכל אלבום יכול להגיע לכל העולם - כל מסר יכול לעבור בקלות יתרה.
הטיקטוק הוא דוגמה לאפליקצייה שמחזקת את היכולת של שיר להיות מוכר בכל העולם תוך זמן קצר. שירים רבים חזרו למיינסטרים או הפכו מאנונימיים ללהיטים בעקבות הגולשים של טיקטוק. ככה למשל ה''הייפ'' סביב השיר "Hopelessly Devoted To You” האהוב מהסרט האייקוני 'גריז' חזר ובגדול, ויש עוד שלל דוגמאות לשירים כאלו.
דרך המוזיקה אפשר גם לחקור את האנושות: תופעות חברתיות, רגשות יום יומיים, מהפכות, שינויים, התפתחויות, תהליכי למידה חברתיים. היצירה והמוזיקה פועמות תמיד. גם בתקופות חשוכות בהיסטוריה נכתבו שירים. תחשבו על שירי מלחמה, שירים שנכתבו במשברים חברתיים רבים. כל אלו עוסקים במתן תקווה לאדם, בביקורת כלפי החברה או התובנות של האנשים שחיו באוו זמן. אפילו המנון של מדינה הוא שיר בסופו של יום - שיר שמטרתו היא לעלות את המורל של האומה והאנשים שבה, לאחד אותנו, וזאת: בעזרת המוזיקה. שירי מלחמה של חיילים ממלחמת העולם השנייה והראשונה שמספרים על הלוחמה, שירי הנשמה של העבדים האפרו-אמריקאים בארצות הברית, שירים שנכתבו לאחר רצח רבין, והרשימה עוד ארוכה...
מעבר לחשיבות החברתית וההיסטורית של המוזיקה יש לה משמעות נוספת, חשובה ולא פחות: מוזיקה עושה טוב לנפש שלנו ומלווה אותנו לאורך כל החיים. יש לה משמעות רגשית. שירים מהעבר תופסים אותנו חזק, מחזירים אותנו בזמן, מזכירים חוויות נשכחות, ריחות רחוקים, אנשים שכבר לא נמצאים איתנו ביום-יום. יש לשיר טוב יכולת להרים לך את מצב הרוח, להכניס לך גישה חיובית, להוסיף נקודה למחשבה או שפשוט להיות איתך שם כשקשה ואין מישהו שיכול להבין אותך ולדייק את ההרגשה שלך כמו השיר שנשמע באוזנייך.