לא דמיין אבל זה קרה: רותם כהן באלבום חדש. צילום: חן אביב

לא דמיין אבל זה קרה: רותם כהן באלבום חדש

רותם כהן, אחד מהפריצות הגדולות של השנים האחרונות, שחרר לאחרונה את אלבומו השני והחדש – "לא דמיינתי". שמענו אותו וחזרנו עם תובנות, אז מה חשבנו עליו?

אחרי אלבום בכורה שהגיע במהירות למעמד "אלבום זהב" על מכירת 20,000 עותקים ותארים רבים וביניהם "זמר השנה" ו-"פריצת השנה", חוזר רותם כהן עם אלבום חדש ושני במספר. האלבום החדש, "לא דמיינתי", מכיל 13 שירים כאשר את רוב המילים והלחנים כתב כהן בעצמו. באלבום החדש מזכיר לנו כהן בעזרת הלחנים את סגנון שנות ה-20 ואף מציג שיתופי פעולה מסקרנים מאוד.

עוד בערוץ מוזיקה של פרוגי:

האלבום נפתח בשיר "איזה עולם", למעשה זהו הסינגל הראשון אותו שחרר מאלבום זה. השיר מספר על בחורה אותה הוא רוצה אך מפחד לגשת ומתוסכל שזהו טבע העולם. הבעיה העיקרית בשיר היא הדימיון לשיריו הקודמים של כהן. באלבום חדש יש ציפיות לחידושים והפתעות ולפחות בשיר הראשון – זה לא קורה. אחריו מגיע "עוד קצת", מן סיפור המועבר דרך שיר ומציג יכולות ווקאליות מרשימות של כהן, דבר שאינו חדש והוכח כבר בלא מעט שירים שלו אבל תמיד טוב להיזכר.

 

"מאוהבת פתאום", השיר השלישי, נפתח במנגינה קופצנית ונחמדה והופך לבלדה עם כינורות – שיר מצויין. אחריו מגיע השיר שלטעמי, אפשר להגדיר אותו כהפתעת האלבום והשיר המוצלח ביותר – "אקוט שרי", דואט עם מגי אזרזר. השילוב בין כהן לאזרזר מעולה ויושב בדיוק על המילים כאשר כהן שר את הבתים בעברית ואילו אזרזר את הפזמונים בצרפתית. השיר מרגיש כמו דיאלוג מוצלח המתרחש על במה במחזמר מצליח ונעים מאוד לאוזן. ההפתעה הגדולה בשיר היא כמובן אזרזר, שמעולם לא שמענו ממנה משהו בתחום המוזיקה אלא רק בתחום המשחק והנה היא מוכיחה שגם את זה היא מסוגלת לעשות באופן יוצא מן הכלל.

 

אחרי ההצלחה הזו, מגיע "לא דמיינתי", שיר הנושא של האלבום. בלדה נוגעת, מרגשת ומסקרנת שאף שוחררה השבוע כסינגל לתחנות הרדיו. השיר הבא – "מקומות יפים", עוד בלדה המעבירה סיפור. אחריו מגיע – "זה לא את". לא יודע איך לומר, אין יותר קיטשי משיר הנושא בשמו את המשפט המעצבן "זה לא את זה אני". אחד המשפטים בשיר הוא: "רותם תתאפק ותהיה אדיש", מה שהופך את רמת המלל של השיר לירודה ואת התוכן למאכזב.

השיר השמיני באלבום הוא "אוהב אותך ככה", השיר נשמע כאילו הוקלט כפלייבק למחזמר של חנוכה ועבר המון עיבודי אולפן לא אמינים, חבל. "השיר שלך" ו-"חלמתי עליך", השירים הבאים – שירים טובים ונוגעים ששוב, מעבירים סיפור. הקיטשיות שבציטוט משפטים מוכרים וסיטואציות שכיחות כבר די מתישה בשלב הזה של השמיעה.

 

"כואב אבל רומנטי", עוד שיר עם מסר לאישה בחייו, שיר עם מנגינה נחמדה ומעניינת וביצוע טוב. השיר שסוגר את האלבום הוא "איך אפשר", הוא למעשה סוגר את הסיפור שהתפתח לאורך כל האלבום – האישה אליה הוא חושש לגשת ולחשוף בפניה את רגשותיו ובשיר הזה מועבר שלב הוידוי והצגת הרגשות בפניה.

לסיכום, אי אפשר להגיד שהאלבום רע. השירים בו טובים וכך גם הביצועים. הבעיה העיקרית באלבום היתה כמות הקיטשיות שהועברה ובאיזשהו שלב – הפכה לדי מתישה. בעיה נוספת היא שהאלבום כולו הרגיש כמו הקלטה של מחזמר אחד ארוך, לעיתים מוצלח ("אקוט שרי") ולעיתים כושל ואפילו מעט מביך ("אוהב אותך ככה"). הציפיות מהאלבום החדש היו גבוהות, במיוחד אחרי האלבום הראשון והמוצלח מאוד. אין ספק כי כהן הוא יוצר מוכשר ובעל גוון קול מיוחד, ורק צריך למצוא את החומרים הנכונים בהם כדאי למצות את הכשרון הזה, כפי שקרה באלבומו הקודם אך לצערי, לא ממש באלבום הנוכחי.

ציון בסולם פרוגי: ★★★★ 

תגיות
תגובות