הוא רק בן 17 ממושב אביאל אבל כבר יודע מה הוא רוצה לעשות בעתיד ולא מפחד ללכת אחרי החלומות שלו. את יותם זיו הכרנו בזכות האלבום הראשון שלו שיצא בחודש שעבר – האלבום הופץ בפייסבוק, באינסטגרם וברשתות חברתיות אחרות, ועכשיו הגיע הזמן שלנו להציג אותו בפניכם. 

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• זמן יומולדת: כמה אתם מכירים את הקליפים של ג'סטין?
• יומולדת מוזיקלי: מה אתם יודעים על אליעד נחום?
• יוצאים למציאות: מחווה ישראלית ללהקה bring me the horizon

איך נכנסת לכל עולם המוזיקה?
"אני שומע היפ הופ בערך מכיתה ד'. הכל התחיל בגלל אחי הגדול, הוא היה מקשיב למוזיקת היפ הופ לועזית בבית והסגנון נתפס בי, אבל אני לעומתו יותר התחברתי לז'אנר הישראלי. התחלתי להקשיב לפלד ואורטגה בזמן שהם עוד היו צמד והראפ הישראלי הגניב אותי בטירוף, אהבתי את האווירה ואת זה שאני יכול להבין לחלוטין על מה האומן מדבר כשהוא שר. אחרי שהכרתי את פלד ואורטגה הפלייליסט שלי התרחב לכהן@מושון, נצ'י נצ', טונה, לאט לאט כל הז'אנר והאומנים של היום נחשפו אליי".

אז מה גרם לך להבין שאתה רוצה להפוך את האהבה שלך למשהו מקצועי?

"בכיתה ז' עברתי פרידה שהייתה נראית לי אז מאוד משמעותית. הייתי צריך לפרוק את מה שהרגשתי, הייתי אבוד ושבור ולא ידעתי איך להתמודד אז פשוט ישבתי לכתוב. נכנסתי להרגל שבו הייתי כותב רק כשהייתי במשברים, זה היה הסוד הקטן שלי שהוציא אותי מהשגרה. הרגשתי כאילו אני כותב את הזהות שלי על דף ואף אחד לא צריך לראות את זה כי זה חושף אותי יותר מדי. לאט לאט בערך בכיתה ט' התחלתי לשתף את החברים הקרובים שלי, הייתי מספר להם בסוד על הכתיבה תוך כדי שאני מתבייש, נבוך ומסתיר את זה מכל השאר. באיזשהו שלב החלטתי לעלות משהו שכתבתי לפורום מוזיקה שחורה, קיבלתי ביקורות טובות וגם טובות פחות. הייתי קורא וסופג את הביקורות, חוזר ומשפץ את מה שהרגשתי שצריך לשנות ומה שאמרו לי".

מה היה הצעד הראשון שעשית כדי לקדם את החומרים שלך?
"אני לומד בבית ספר קיבוצי שבו בכיתה ט' נכנסים ללמוד בפנימייה חינוכית שמעודדת עשייה חינוכית ותרבותית מאוד גדולה. בכיתה ט' המדריך שלי ניגש אליי ואמר לי: "אתה הולך להכנס עכשיו למקום שמציע לך במה מטורפת להשמיע את הדברים שלך, תקח חלק. זאת אחלה הזדמנות להראות לכולם את הכישרון שלך", וככה זה קרה בפעם הראשונה. בהתחלה התחלתי להופיע עם שירים קיימים ואחרי לא הרבה זמן התחלתי להופיע גם עם חומרים שלי וככה התחלתי לספוג ביטחון על במה עם השירים שלי".

לפני כמה שבועות הוצאת את האלבום הראשון שלך, איך התחיל כל תהליך העבודה עליו?
"בכיתה י' ויא' היו לי שנתיים שחוויתי בהן המון – עברתי פרידה מאוד קשה ממישהי שאהבתי ופרידה של ההורים אז יצא לי לכתוב המון. כתבתי הכי כנה והכי חשוף וזה יצא לי שלם וטוב. בסוף כיתה י"א הרגשתי שיש מספר שירים שמבטאים את השנתיים המסוימות האלה בחיים שלי ומתארות בי את מי שאני היום מבחינת כתיבה והסתכלות על החיים. החלטתי שאני משחרר את זה החוצה כפרוייקט אחד, הוספתי  שיר התחלה ושיר סוף שמדברים ומספרים את התהליך שעברתי במהלך הדרך, באתי לחבר שלי ואמרתי לו: "יש לי חלום להוציא אלבום עם שמונה שירים מקוריים שלי. נראה לך שזה הגיוני?" מהר מאוד התחלנו ללכת ביחד להקלטות באולפן בית הספר בלי ליידע אף אחד ולקחנו את זה בידיים שלנו. ממשהו חובבני זה הפך למאוד מקצועי מהר מאוד".

איזה תגובות קיבלת מאז שחרור האלבום?
"האלבום שוחרר לפני שבועיים וישר עם שחרורו קיבלתי הרבה תגובות מאוד חיוביות, אלפי שיתופים בפייסבוק, אסמסים ותגובות של אנשים שבכו, התרגשו וסיפרו לי שקטעים מהאלבום הזכירו להם דברים שהם חוו בחייהם. האלבום הופץ והתרחב מאוד במהירות, זה הגיע למורים ולמדריכים בבית הספר שלי, לאנשים מהסביבה שלי ואפילו לראפרים ישראליים ששלחו לי תגובות וביקורות. שחררתי את זה בעיקר בשביל עצמי ולא כיוונתי וציפיתי שאנשים באמת יגידו שזה אלבום טוב. אנשים אמרו לי 'אני מקשיב לזה באוטובוס'. קשה לי להאמין שאנשים מקשיבים לזה בשעות הפנאי שלהם כמו שאני מקשיב למוזיקה שאני אוהב באוזניות. אני לא מעכל את כל התגובות כי האלבום נוצר יותר בשבילי, כן ציפיתי שזה ייגע באנשים כי זה נושאים מאוד כנים ועמוקים, אבל לא חשבתי שברמה כזאת וזה מרגש אותי בטירוף".

מאיפה הגיע הרעיון לשם האלבום, 'ציפורים'?

"הרעיון עלה מאלבומי תמונות של דוד שלי שנהרג במלחמת יום הכיפורים והוא היה צלם חובב. יש לו המון אלבומים והם בעיקר כוללים צילומי נוף של הקיבוץ שהוא גדל בו וציפורים, זה המוטיב שחוזר באלבום. זה משהו שמאוד משך ועניין אותי כל השנים וגרם לי לחשוב הרבה מחשבות פילוסופיות. השנה האחרונה הייתה שנה די קשה ואינטנסיבית בשבילי אז עשיתי קעקוע מהספר "הנסיך הקטן" שבקעקוע הזה יש את הנסיך הקטן וציפורים שהוא נאחז בהן ומנסה איתן לעזוב את הכוכב שלו ופתאום מצאתי קשר בין כל הציפורים לבין כל השנתיים שעברתי ואמרתי לעצמי שהאלבום הזה יכול מאוד להרים אותי ולגרום לי לעוף עם הציפורים".

דיברת על זה שהאלבום אפילו הגיע לראפרים מוכרים ברחבי הארץ ושבמהלך הדרך הז'אנר הישראלי ליווה אותך, איך זה בא לידי ביטוי?

"אני זוכר שבמהלך התהליך הייתי מתייעץ עם טונה, אורי שוחט ועם המפיק עידו מיימון, שולח להם טקסטים ושואל אותם מה דעתם. גם חסיד הגיב לי על האלבום כשהוא יצא והוא אמר לי שהוא הקשיב לאלבום שלי באוטו. אפילו נצ'י נצ' שמע שיר אחד. התכנון שלי הוא שייצאו עותקים פיזיים בהמשך הדרך ואני אשלח את זה לעוד אנשים מהסצנה, לנסות להוציא את זה החוצה, לדחוף הלאה, להתחיל לחמם, להופיע וגם לעשות הופעת השקה עם עיבודים של השירים שלי עם להקה".

בעתיד אתה רוצה לעסוק רק במוזיקה או שיש לך עוד כיוונים שמעניינים אותך?

"כשהייתי קטן הכתיבה הייתה בעיקר כלי לביטוי וסוג של פסיכולוג אישי בשביל עצמי, אני זוכר שראיתי את נצ'י נצ', פלד ואורטגה, הם היו מאוד בהתחלה וידעתי שהם עובדים בעוד עבודות ושאת הכסף שלהם הם לא מרוויחים מהמוזיקה. לעומת פעם, היום כבר הגענו למצב שההיפ הופ עשה הרבה צעדים משמעותיים, הז'אנר התפתח וגדל בתודעה של המוזיקה והקהל הישראלי וזה גורם לי לחשוב שעוד כמה שנים זה יגדל עוד יותר והדור החדש של הראפרים יקום ויעלה ואני רואה את עצמי עוסק בזה איתם. אין לי כרגע שום דבר אחר שמעניין אותי, במיוחד שמה שאני עושה מאוד מספק ואני כבר מכוון ישר לאן אני ממשיך לפה, זה תחום שאף פעם לא נגמר – תמיד יהיו עוד שירים מפציצים ותמיד ימשיכו לקרות דברים טובים שייתנו פוש לעתיד".

יש לך טיפ כלשהו לנערים בגילך וקטנים ממך שהיו רוצים להיות כמוך – לכתוב, ליצור, להוציא אלבום ולשאוף גבוה?
"אל תפחדו לכתוב, אל תפחדו לצאת עם החומרים שלכם לעולם ולהחשף. השנים של הילדות הן השנים שהזהות שלנו מתעצבת ולכתוב בתקופה הזאת יכול לעזור לנו להבין מה אנחנו מרגישים וחושבים, להבין מי אנחנו באמת. אל תשכחו לאהוב את המוזיקה, הרבה אנשים היום שוכחים להעריך ולפרגן למוזיקה טובה או לקנות דיסקים, היום כולם מעלים הכל ליוטיוב והאמן יכול להעלם ותמיד תדאגו להביא משהו שונה. לא צריך לדבר רק על בחורות, החפצה ושטויות. דבר אחרון, כמעט כל הראפרים המוכרים היום מכירים אחד את השני, כולם כמו משפחה, אין כמעט תחרויות וסכסוכים, דווקא בז'אנר הזה יש המון מקום למי שרק רוצה לקום ולבטא את עצמו וזה מעורר השראה, תמיד יהיה מקום לאנשים וחומרים חדשים, רק תעזו".