עומרי סבח: "קיבלתי את החיים שלי בחזרה במתנה". עומרי שטיין

עומרי סבח: "קיבלתי את החיים שלי בחזרה במתנה"

תפסנו את עומרי סבח לשיחה על איך הכל התחיל, לאן הוא שואף, על השראה ואפילו על ג'ורדי. כל זה בראיון המיוחד איתו שלא כדאי לכם לפספס

עומרי סבח עושה מוזיקה כבר מעל עשור, כאשר השיר האחרון ששחרר יצא ממש לפני כחודש ואין ספק שהמוזיקה בוערת בו. קשה שלא לשים לב כמה עומרי סבח אוהב את המוזיקה ומסור לה, וכמה בשירים שלו הוא אחראי ונוכח בכל פרט. יש לו את האמביציה, הכישרון, הסגנון - והוא משקיע את כל כולו במוזיקה. מוזמנים להצטרף אלינו לראיון המיוחד עם עומרי המוכשר, שמבטיח לנו שמצפות לנו עוד הרבה הפתעות ממנו השנה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

מאיפה הכל התחיל? מתי התחלת להתעניין במוזיקה?

"בגיל 16, נאלצתי לכתוב טקסט כשעברתי פרידה ראשונה של אהבת נעורים. חבר ראה את מה שכתבתי והחליט שהוא לוקח אותי לאולפן. הוא הכיר לי מפיק אנונימי כלשהו, זה היה ב-2006 והיום אנחנו מסתכלים על זה וזה אשכרה היה ג'ורדי. הוא היה אז חייל ואני תלמיד תיכון, ומשם בעצם הכל התחיל. מסשן לסשן, משיר לשיר, פשוט נשאבתי לזה ברמה שהתחלתי לעשות את זה באופן מקצועי".

© עומרי שטיין

מתי הבנת שאתה רוצה לעסוק בזה כמקצוע?

"אפשר לומר שב-2010 בשחרור שלי מהצבא, ישר אחרי השחרור ידעתי כבר מה אני רוצה לעשות. כשכל החברה דיברו על טיול ועל כל מיני דברים מסכמי שירות, אני ידעתי שאני לוקח את כל החיסכון שהיה לי ומשקיע אותו בסינגל רשמי בתחנות רדיו ותקשורת ויוצא החוצה כמו שצריך. אז כן, בעצם ישר אחרי השחרור".

מה ההשראה לשירים שלך?

"בעיקר החיים. אני בנאדם שמאוד ניזון מאחרים. החברה תמיד קוראים לי 'הכותל', תמיד אני מקשיב ומסדר את הבעיות של כולם. הייתי בתפקיד המגשר תמיד, כבר מגיל קטן. יש לי שיר שיש בו משפט שאומר 'שותה דמעות של אחרים', וזה לגמרי מתוך הדבר הזה. ההשראה לשירים שלי היא הרבה פעמים מתוך שיח שלי עם הרבה אנשים ביום יום, בעיות של אחרים, מערכות יחסים. אני ניזון מזה וכותב על זה".

© עומרי שטיין

רגע מרגש שלא תשכח?

"בערב של הופעה פתאום הודיעו לי שאבא שלי נכנס לבית חולים. תכננו ארבע הופעות באותה התקופה וזה משהו שלא צפינו. ביטלנו את כל ההופעות, הזאפה בוטלה, כל הנגנים הגיעו לבית חולים... הייתי במצב לא טוב. ישבתי על מדרגות בית החולים רמב"ם והתפללתי שאיזה נס יקרה. בזמן שהייתי אמור להופיע על הבמה עם הקהל והאורות והכל, הודיעו לי שהוא יצא מכלל סכנה. יש הרבה דברים שקורים בחיים, טובים ומרגשים - אבל זה הרגע שקיבלתי את החיים שלי בחזרה במתנה מבחינתי".

יצא לך שיר חדש לפני חודש בערך. איך היה התהליך?

"היה מדהים וגם מאתגר. האמת שהגעתי בהתחלה לאולפן בכלל לכתוב שיר לאמן אחר והרגשתי לא טוב אחרי הכתיבה. יש שירים שזה כיף, אבל השיר הזה - משהו הרגיש לי לא נכון למסור אותו. דיברתי עם המפיק ואמרתי לו שאני לא רוצה לתת אותו, שזה אני. הוא אמר שהוא יראה מה אפשר לעשות. אחרי כמה ימים התקשר אותו זמר ואמר שהוא לא מצליח לשיר אותו וזה לגמרי נשמע 100 אחוז משהו רגשי שלי, שרק אני יכול להוציא אותו החוצה. כל כך שמחתי, שישר נכנסנו לאולפן והקלטנו אותו בלי לחכות יותר מדי. וככה בעצם נוצר "כל מה שחלמנו".

 

איך באמת ההרגשה ליצור לאמנים אחרים?

"מדהימה. לפעמים יש שירים שאתה פשוט מעניק לאחרים, והסיפור יושב עליהם מדהים. פתאום אתה שומע זמרת עם קול כל כך מטורף שיכולה להביא את ההגשה שלה ולקחת את הסיפור שלך ולהוציא אותו בשפה שלה וזה מקבל עוד איזה טוויסט שאני לא תמיד יכול להביא. זה מרגש, לעבוד עם אמנים ולעבוד עם אחרים. בכלל גם מרגש לקבל פניות מאנשים שמבקשים שתכתוב להם שירים. זה אומר עליך שמתחברים למה שאני עושה, זה דבר שחלמתי עליו".

מה הקושי הגדול ביותר לדעתך בלעשות מוזיקה?

"קודם כל, אני חושב שזה אחד הענפים הכי קשים בארץ. גם בעולם אבל בארץ בפרט. זה קושי שהוא התמודדות יומיומית על הקיום. אתה צריך להיות 7\24 על זה, להראות תמיד שאתה פה. להיות סביב הדבר הזה עד כדי כך שאתה לא יכול להתייחס לשום דבר מלבד זה. הקושי הוא באמת במרדף".

© עומרי שטיין

מאיזה מוזיקאים אתה לוקח השראה?

"אמיר בניון, עליו גדלתי. נראה לי הכי הרבה השראה שאבתי מהבחור המוכשר והענק הזה. אני מושפע גם מגיא ויהל, מאמיר דדון, מעידן עמדי, נתן גושן. הרשימה ארוכה".

בנוסף לזה שאתה באמת זמר ויוצר של השירים שלך, אתה גם מתעסק הרבה בהפקות של מאחורי הקלעים. איך זה לדעתך משנה את החוויה של היצירה של השירים?

"קודם כל, זה מביא הרבה יותר ממך ביצירה. ברגע שאתה יושב באולפן ומאוד מעורב ויודע איך אתה רוצה את הנגנים איזה כלים זה נורא משפיע על היצירה. בסינגל הזה "כל מה שחלמנו", הבאתי הרבה יותר מאי פעם את עצמי פנימה. זה קרה בעיקר בגלל הכלים האתניים מהבית שלי. אבא שלי נולד ממרוקו ויש שם כלים שהם לגמרי צובעים את השיר בסגנון הזה. זה כיף. כשאתה מעורב יותר אתה מרגיש שזה יותר שייך לך".

ולסיום - איפה אתה רואה את עצמך עוד 3 שנים?

"עוד שלוש שנים אני כבר רואה את עצמי מתנגן בכל בית בישראל. רואה את עצמי עושה טוב לאנשים, מרגש אותם ומחבק אותם. אני פוגש את זה בעיקר ביומיום כשאני עולה ללייבים או מגיע להופעות - יש אהבה בלתי מוסברת וחיבור בין עולמות של אנשים ששומעים רוק או אנשים ששומעים מזרחית או כל מיני ז'אנרים מאוד מגוונים. אצלי אין את הדבר הזה. אני באמת אומר שאני פשוט עושה מוזיקה, וזה מחבר בין הרבה אנשים. זה הדבר הכי מדהים שיש. אז עוד כמה שנים, הייתי רוצה לחבר בין הרבה יותר אנשים".

תגיות
תגובות