"פואטרי סלאם" או בעברית הטחת שירה (בתרגום חופשי) הוא "אקט" של העברת מסרים בשירה, דרך דקלום קליט ורציף, אל מול קהל והוא כולל בו עוצמתיות ורגש שלא רואים בכל מקום אחר. מי שגילה זאת כבר ממזמן הוא סגן אלוף עולם בפואטרי סלאם, והוא גם ישראלי - אסף שנהב. שנהב מגדיר את עצמו "אמן מילים", הוא כותב כמעט כל אשר על ליבו, ומופיע מול קהל, בין אם כפואטרי סלאם, ראפ, או שירה. בכנות, על שנהב שמעתי בפעם הראשונה דווקא בטיקטוק (שמקדמת וחושפת יוצרים מוכשרים), בסרטון שהעלה "הבלדה למערכת החינוך".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• לוקורה: כוכבי הטלנובלות צמררו אותנו במופע נוסטלגי
• מ"המורדים" ועד "כמעט מלאכים": כוכבי הטלנובלות חוזרים לרגעים הגדולים
• קדוש: הראל מויאל משחרר סינגל עוצמתי
  

בתור תלמידת י"א ששוקעת בעומס הבגרויות, הייתי חייבת להפסיק לגלול ולהקשיב. כך נשאבתי במשך שעה, גוללת בסרטונים בחשבון הטיקטוק של שנהב כשאוזניי מהופנטות במילים. לאחרונה אפילו הוציא את אלבום הבכורה שלו - "חיפוש בנוכחות" שגרם לי לשקוע עמוק לתוכו, ולהתאהב בכל מילה ותו. הגענו עד אליו בשביל לראיין אותו על היצירה, על הכתיבה, על הביקורת שלו כלפי מערכת החינוך, ועל הביקורת של הסביבה כלפיו.

@asafshenhav34 מוקדש לכל מי שמתחיל.ה ללמוד מחר - הבלדה למערכת החינוך #אסףשנהב #ספוקןוורד צליל מקורי - Asaf Shenhav

אם נקח מבט אל העבר, מתי אתה מתחיל לכתוב איך זה קורה? 

"אז יש לי זיכרון ממש ספציפי מהרגע הראשון שכתבתי שיר, וזה היה לפני שידעתי לכתוב ממש בגיל 4, בקשתי מאמא שלי שתביא דף ועט והיא הביאה פתקית קטנה וכתבה מה שאמרתי, מאז פחות או יותר לא הפסקתי לכתוב, זה התחיל להיות ממש רציני ויום יומי אחרי אירוע די טראומי, כשהייתי בן 15 ידידה טובה בשם הדר הרשקוביץ' נרצחה בפיגוע בהרצליה, כדי להתמודד עם הכאב למדתי לנגן, וכתבתי כל יום".

מתי הייתה הפעם הראשונה שהבנת שאתה טוב בזה? 

"האמת שלהבין שאני טוב בכתיבה לקח לא מעט זמן, אני חושב שזה קשור לזה שנולדתי עם כישרון כתיבה אבל הוא לא היה מלוטש עד הסוף ודרש המון עבודה. כן יכול להגיד שאנשים החמיאו לי על הכתיבה שלי כבר מהחטיבה והתיכון אבל זה שמחמיאים לך לא אומר שהגעת לפוטנציאל שלך עדיין. שאגב זו מלכודת שכותבים צעירים נופלים בה לא מעט, אני תמיד אומר לאנשים שאני מלווה תהליכי כתיבה שלהם - אל תתרגשו ממה שחברים שלכם אומרים לכם. המבחן האמיתי זה האם קהל רחב יותר מגיב לטקסטים שלכם או לא. אני התחלתי להבין שקטעי הספוקן וורד שלי הם כנראה ממש טובים כשהייתי נכנס לכיתות ממש ציניות, מבצע קטע ספוקן ותוך שלוש דקות האווירה הייתה מתחלפת מציניות להקשבה ממש עמוקה. שזה מבחינתי העומדן לשיר ספוקן מוצלח, האם הוא מצליח ליצור תדר ממש מיוחד בחדר, או שהוא עוד שיר נחמד ששוכחים. עוד רגע שהבנתי שהטקטסים שלי ממש עובדים, זה כשפרסמו את הבלדה למערכת החינוך לפני כמה שנים והוא פשוט נהיה ויראלי בטירוף והאינבוקס שלי התפוצץ". 

בפואטרי סלאם אתה עושה פעולת מחאה, היית נער מרדן? 

"לצערי לא הייתי מרדן מספיק, בעיקר הייתי מתוסכל מזה שכולם סביבי ממש אדישים ושאין לי מקום לבטא את עצמי ולא הבנתי למה כולם סביבי מדברים על אותם הנושאים ולא רוצים לדבר על עומק ורגשות. לא הייתי מרדן במיוחד, אבל היה לי ממש אכפת מדברים וסיטואציות שבהם 'דפקו' אותנו, אז הייתי נלחם במערכת. היום בדיעבד, אני לא מבין איך הלכתי לבית ספר כל בלי להשתגע מזה שאין לי מקום להיות מי שאני". 

לפני מספר שנים הוצאת את הבלדה למערכת החינוך, אתה מעביר שם המון ביקורת כלפי המערכת, מה אתה חושב שהבעיה המרכזית בה?

"יש כמה בעיות מרכזיות, אני לא חושב שזו בעיה אחת, אבל משהו שאני אוהב להסתכל עליו לאחרונה זה איפה נמצאת האחריות על הלמידה, הרי בני אדם נולדים, אנשים לומדים, ילדים מגיעים לבתי ספר בתור יצורים לומדים, סקרנים, שמפתחים ממש מהר. במקום לעזור להם לכוון את יכולות הלמידה המטורפות והסקרנות הנהדרת שיש להם בגיל צעיר, מושיבים אותם, מלמדים אותם להפסיק לשאול שאלות ואיך להיות בשקט והם לומדים שמי שאחראי על הלמידה שלהם זה המורה שהאחריות שלה היא ללמד אותם - ובעצם לוקחים מהם את האחריות על הלמידה שלהם. הבעיה כאן בעיניי היא שמניחים את האחריות על הלמידה של התלמידים על המורה. האבסורד בזה הוא שאף אדם לא יכול להיות אחראי על הלמידה של אף אדם אחר ומה שקורה בתוך מערכת החינוך זה שאנשים מבינים שכדי ללמוד הם חייבים שמישהו אחר ילמד אותם ויהיה אחראי על זה שהם לומדים. לשמחתי אנחנו יודעים שהעולם לא באמת עובד ככה ושאנשים יכולים ללמוד בעצמם אין סוף דברים, אני שמח שאנחנו בעידן שאפשר ללמוד הכל כולל הכל באינטרנט, ואני מקווה שיום העובדה הזאת תפרק את המערכת כמו שהיא ותיווצר מערכת שבה כל מה שמחנכים עושים זה מלווים את תהליכי הלמידה הסקרנות וההתפתחות של תלמידים ותלמידות".

תספר לי קצת על אסף התלמיד, כמה חזק הוא נדפק מהבעיה הזאת? 

"אסף התלמיד השתעמם עד מאוד, היו לו מלא שיעורים פרטים כדי לשרוד את הדרישות המעיקות של המערכת וכמה מורות נהדרות שפשוט היו נשים נפלאות וקשובות שראו אותו כמו שהוא. רוצה להגיד שיש אנשים נפלאים במערכת החינוך, ושכולם נדפקים מהשיטה הזאת, שהיא לא תואמת את האנושיות שלנו. לא של המורות, לא של התלמידים ולא של המנהלות. כמעט כולם סובלים וסובלות מהשיטה. מכיר מעט מאוד אנשים שנוח להם עם איך שהמערכת מתנהלת. הדבר היחיד שנותן לי איזשהי תקווה זה שיש הבנה מסויימת שדברים צריכים להשתנות, והם משתנים - אבל ממש לאט מידי. אי אפשר להרשות לעצמנו קצב שינוי כל כך איטי".

בשנים האלו, הכתיבה עזרה לך להתמודד? 

"כן, כתיבה תמיד עוזרת. תמיד תמיד. קחו דף ועט ותכתבו, אין לזה כללים, לא צריכים להיות טובים, פשוט לפנות מקום לנפש בעצמכם, זה השאיר אותי שפוי בהמון סיטואציות גם בבית הספר". 

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by asaf shenhav (@asafshenhav)

אולי בני נוער שמתמודדים עם דברים דומים קוראים את זה, איזה מסר היית מעביר להם? 

"כל מה שקורה בבית ספר, הציונים, המבחנים, הסיטואציה החברתית. זה הכל מרגיש מאוד אמיתי, אבל זה מתפוגג בשניה שאתם יוצאים משם. אל תתעסקו יותר מידי בלנסות להיות משהו שאתם לא, תמצאו לכם חברים שאתם יכולים להגיד להם את האמת והם לכם. תקפידו לעשות דברים שאתם אוהבים, תפתחו את הייחודיות שלכם וקחו אחריות על הזמן שלכם. זה בסדר אם חשוב לכם להיות טובים בבית ספר. אבל שימו לב שזה לא על חשבון ההתפתחות הרגשית שלכם ופיתוח של יכולות שיעזרו לכם בעתיד. אל תתבלבלו ותחשבו שאם תהיה לכם תעודה מוצלחת זה בהכרח אומר שתמצאו את עצמכם בחיים האלו, אנשים שמוצאים את עצמם זה אנשים שמתעקשים להיות ממש טובים במשהו שהם אוהבים. אז תקשיבו ללב ותשקיעו בדברים שחשובים לכם ולא רק במה שאומרים לכם שחשוב". 

הוצאת לאחרונה את האלבום שלך "חיפוש בנוכחות" מאיפה השם?

"נכון מאוד! חיפוש בנוכחות זה ביטוי שהמצאתי כשממש נשבר לי הלב. הביטוי המלא הוא - להחליף את החיפוש בנוכחות. זו תזכורת שהזכרתי לעצמי כשהרגשתי שאני מנסה למלא את עצמי בכל מיני דברים חיצוניים במקום להתמודד עם מה שחי בי באמת כרגע, כמו להזכיר לעצמך לא לברוח ולא להיבהל מהרגשות שמשתוללים. הם סך הכל רגשות וכשנותנים להם תשומת לב הם עוברים הרבה יותר מהר. כשאני בוהה במסך במקום להרגיש הרגש נשאר תקוע ולא משחרר אותי. כשאני ממש מרגיש עד הסוף ומתיידד עם התחושה שיש בי מורכבת ככל שתהיה. היא תחלוף יותר מהר. וגם אני אלמד להיות חבר יותר טוב של עצמי. זה אחת מהעצות הכי חשובות שיש לי לתת על איך לרפא לב שבור. את שאר העצות אפשר לשמוע בשיר 'עצות ללב שבור'".

יש לך קטעים שכתבת וגנזת? מה יגרום לך לא לפרסם קטע שכתבת? 

"מלא. לקראת האלבום עבדתי על 33 קטעים, יצאו 13. זה קשור להאם הצלחנו למצוא הפקה מוסיקלית שתהיה בית לטקסט. יש לציין שיש לי מפיק גאון בשם אופירי, והצלחנו לעשות את זה די הרבה. אבל בתכל'ס אני סופר ביקורתי כלפי השירים שלי, ומבחינתי טקסט שיוצא צריך להיות הרבה יותר מטוב מאוד. ואם הוא לא כזה ואפשר להתעלם ממנו ולדפדפף אותו, אני מעדיף לא להוציא אותו. אגב לפעמים אני מוציא לטיקטוק טקסטים שגנזתי - ומגלה שאנשים עפים עליהם. אז מסתבר שאני לא תמיד יודע מה טוב".

כשמישהו שומע את האלבום פעם ראשונה, מה היית רוצה שירגיש? 

"הייתי רוצה שירגישו יותר קרובים לעצמם, שיזכרו שאפשר להיות חשופים ואותנטים. ושלא צריך להסתיר את מה שקורה בתוכינו, לשמחתי זה גם הפידבקים שאני מקבל. מה שעוד הייתי רוצה זה שיגידו לעצמם - מה זה המילים המטורפות האלו וישלחו לכל החברים שלהם בהול. בתכל'ס, יש שבט ממש ענק של אנשים רגישים בעולם הזה, אני חושב שכשאנשים רגישים שומעים את האלבום הם מרגישים בבית. וזה בתכל'ס מה שהייתי רוצה שירגישו. ואם אפשר שירגישו גם דחף בלתי רגיל לבוא להופעה".

היית רוצה לכתוב שירים לאמנים אחרים? 

"חד משמעית. אני קצת מחכה שאמנים גדולים יגלו את זה שאני ממש לא רע במילים ויזמינו אותי לכתוב איתם יחד להם. תכל'ס יש כמה שירים שכתבתי שעדיין לא הצעתי לאמנים ואני יודע שלא אני אשיר אותם. אני מקווה שאציע את חלקם לאמנים בקרוב".

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by asaf shenhav (@asafshenhav)

אתה מרגיש שהעשייה בטיקטוק הכרחית בשביל להצליח בתעשייה של היום? 

"לא חושב. זה דרך להגיע לאנשים. אבל יש אנשים בטיקטוק עם מלא עוקבים שאף אחד לא מקשיב למוזיקה שלהם. ויש אנשים בלי טיקטוק שהמוזיקה שלהם מתפוצצת. זה לא שחור ולבן, אבל ברור לגמרי שזה עוזר. אני בוחר להשקיע בזה. אני כן מרגיש שזה מביא אלי קהל - חושף אותי לאנשים שלא היו מכירים אותי בלי הטיקטוק, זה מעולה, אבל זה רק חלק בתוך העשייה המוזיקלית". 

אתה מרגיש שבחברה היום יש איזשהו מחסום בעיקר עבור בני נוער שהם בנים להביע את הרגשות שלהם? 

"חד משמעית. אני מקבל הודעות כל הזמן מבנים שלא מרגישים בנוח לשתף אף אחד במה שהם עוברים ושואלים אותי איך אפשר להתמודד עם שיברון לב שלא עובר. זה קרה במיוחד אחרי שפרסמתי את 'מכתב לנער בן 17 שאף פעם לא הייתה לו חברה ומכיר את המונח אהבה חד צדדית טוב מידי' קיבלתי מלא מלא הודעות מחברה מגיל 14 עד 25 שלא יודעים איך גורמים לכאב לעבור ואין להם עם מי לדבר. אני חושב שצריך לעשות נורמליזציה ללב שבור ולזה שאנחנו חייבים אבל חייבים לתמוך אחד בשני וליצור מרחבים שבהם אנחנו יכולים להתבטא בלי לחשוב מה יחשבו עלינו. זה מטורף בעייני שאנשים עדיין עסוקים בלהסתיר את עצמם, אני לגמרי מבין למה זה קורה, הסביבה הנורמטיבית עבור בני נוער בבתי ספר ובכל מקום היא צינית ממש וזה מפחיד להיות חשוף. בעייני כולנו מפסידים במשחק הזה של לנסות להיראות כאילו הכל סבבה איתנו בזמן שהכל ממש לא סבבה. להיות חשוף זה המגניב החדש בעייני, לא להעמיד פנים ולבלוע את כל הרגשות שלך. יש לזה השלכות ממש קשות על הנפש שלנו. זה כאילו מגניב להיראות שאתה חזק. אבל האמת שאין בזה שום דבר מגניב אם אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות מי שאתה. מגניב - זה להרשות לעצמך להיות מי שאתה. לא שום דבר אחר".

איזה תגובות אתה מקבל מהחברה בתור גבר שמרגיש, שמביע את הרגשות שלו ולא מסתיר אותם? קראו לך "בכיין" פעם?

"אני זוכר שבסוף איזה סדנת ספוקן שעשיתי שנה שעברה לכיתות ח' באיזה בית ספר, ניגש אליי ילד וחיבק אותי. אחר כך הוא בא לדבר איתי, ואמר שהוא ממש רגיש, ושהוא מפחד להראות את זה, הוא בכה לידי. וממש אמר לי תודה מלא פעמים. לא שאלתי אותו על מה. פשוט נתתי לזה להיות. אני אגיד שאנשים בעיקר אומרים לי תודה על זה שאני מאפשר לעצמי להיות חשוף ובאופן הזה אני מאפשר להם להיות חשופים וחופשיים יותר. לא זוכר אם אי פעם קראו לי בכיין, בתיכון קראו לי 'חופר' 'בחורה' 'הומו' ביקשו ממני לסתום אלפי פעמים. אם יש דבר אחד שחשוב לי להגיד זה - אל תסתמו. אל תוותרו על הקול שלכם. תמיד יהיה מי שישתיק אתכם. אסור לכם לוותר על הזכות שלכם להיות מי שאתם ולהתבטא. תמצאו את המקומות והאנשים שמאפשרים לכם להיות  מי שאתם. להיות בכיין זו זכות בעייני, איזה כיף זה לבכות, זה הרבה יותר אמיץ מאשר לנסות להחניק את זה ומרגישים הרבה יותר טוב אחר כך. בתכל'ס אני בכיין מקצועי, משתדל לבכות לפחות פעם ביום, זה מנקה את הנפש ממש ומומלץ לכולם".