אמש (שני) חזרה נועה קירל לפארק הירקון בפעם הרביעית – במופע שהופק על ידי LIVE NATION ישראל, והפך לערב שכולו חגיגה, רגש, נוסטלגיה והוכחה לעוצמה של כוכבת אמיתית.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• גסטון דלמאו: "האהבה שלי לישראל חזקה יותר מכל דבר"
• בן צור משיק אלבום שני ומשתף: "הפריצה הגדולה שלי עוד לפניי"
• נונו: "זה היה כמו לעבוד על ילד שנה וחצי – ואז פשוט גנזתי אותו"

המופע כולו עמד בסימן חגיגות לעשור של עשייה מוזיקלית – מאז שעלתה לראשונה בגיל 13 עם המשפט הנבואי: "אחרי השיר הזה כולם עוד ידברו עליי". עשור עבר, והיא הוכיחה בפעם ה-"מי יודע כמה" – היא לא רק שרה את זה, היא גם עשתה את זה!

אם בעבר המופעים שלה נמכרו בקצב מסחרר תוך רגע, הפעם מדובר היה בדרך מאתגרת יותר – כזאת שהיא לא הסתירה, אלא אפילו דיברה על זה בגילוי לב בפודקאסט אליו התראיינה לאחרונה. ובדיוק מהסיבה הזו, הערב הזה הרגיש אפילו יותר אמיתי, אותנטי ומרגש.

ההופעה נפתחה עם ביצוע שקט ומפתיע ל"יוניקורן", שבניגוד לפעם הקודמת שלה בפארק עם הלהיט (עם מפל המים הבלתי נשכח) בחרה השנה בגישה עדינה יותר. אולי זה היה פחות דרמטי (כי גם היה קשה להשתוות אליו) – אבל זו הייתה דרך נכונה לפתוח ערב של התבגרות וסיכום עשור כשברקע תזמורת מרגשת. גם השורה "You wanna see me dance?" שהפכה לאייקונית, לא נכללה באותו הביצוע, אך בוצעה בהמשך הערב בלי ה-ריקוד המזוהה.

בזה אחר זה ביצעה קירל את להיטיה בעיבודים ושואו שלא מביישים את הבמות של הכוכבות הגדולות בעולם. עם כוריאוגרפיה מהודקת, ויז’ואלים מוקפדים, ואנרגיה שהרגישה כמו קליפ בלייב.

אי אפשר שלא להחמיא לקצב החלפת התלבושות, שהיה מסחרר ומעורר תשואות. כל אאוטפיט היה חדש, מרשים ושונה, כל אחד מהם הרגיש כמו עוד עמוד נפרד בספר הפופ הישראלי שנועה ממשיכה לכתוב במקצוענות בלתי מתפשרת - כמו שאף אחת כאן לא עשתה לפניה.

במהלך הערב נרשמו כמה רגעים חזקים במיוחד של אירוחים. נס וסטילה הצטרפו לחיבור מוזיקלי מבריק בין "פאוץ'" ו-"תיק קטן" – שילוב חכם וגאוני, שכן הלהיט של הצמד מאזכר ועוקץ את "פאוץ׳" של קירל.

עוד רגע שבלט במיוחד היה האירוח של מאיה בוסקילה – זמרת שגדלנו על הלהיטים שלה, ושעלתה לבמה לביצוע מרגש לצד נועה ל-"בלעדיך". החיבור הזה, בין הדור הוותיק לדור החדש של הפופ הישראלי, הצליח להזכיר לכולנו כמה שירים של מאיה ראויים למלא אולמות – ואיזו עוצמה יש לשילוב בין שתיהן על במה אחת.

אחד מהרגעים הכי מרגשים ונוסטלגיים של הערב הגיע כשעלה לבמה גסטון דלמאו – הלוא הוא רמה מ”כמעט מלאכים” (שלא עלה על הבמות כ-13 שנים). יחד עם נועה, הם ביצעו את "Abre Tus Ojos" (כצפוי) ואף הפתיעו עם בית ופזמון של אחד הלהיטים הכי גדולים של הסדרה - "A Ver Si Pueden". השניים החזירו את כל הדור שגדל על הסדרה היישר לעשור הקודם. השילוב בין הפופ הישראלי של קירל והזיכרונות מארגנטינה שהנוכחות של גסטון הביאה - יצרה ערבוב מושלם בין ילדות להווה, בין זיכרון למציאות, בין הילדה שגדלה על הכוכב וחיכתה לו מחוץ למלון בביקוריו בישראל לבין זאת ששוב הראתה שהיא פשוט מגשימת חלומות. ההופעה שלהם יחד סיפקה צמרמורת קולקטיבית לכל מי שעמד בפארק עם ביצוע ווקאלי נפלא של שניהם.

האירוח האחרון של הערב היה אושר כהן שהצטרף לביצועים משותפים של הלהיטים שלו עם נועה, וזכה לתשואות חזקות במיוחד מהקהל – מה שהפך את הבחירה בו ללא פחות ממדויקת ותוספת מושלמת לערב שמלכתחילה מחזיק בעצמו.

אחד הרגעים הכייפים התרחשו כשנועה קיימה את ההבטחה בשיר “Ba Da Bing” – והביאה לבמה את מלאכי, הזוכה בתחרות הטיקטוק של השנה שעברה, שעמד מבלי לרקוד – בדיוק כמו בסרטון הוויראלי שלו. יחד איתו הופיעה גם ליאן אשכנזי, שהגיעה למקום השני בתחרות – ונתנה את הביצוע המלא עם הריקוד, כפי שתוכנן לכשהושקה התחרות. זו הייתה בחירה מצחיקה, מקורית ומדויקת, ששיקפה גם את ההומור העצמי של קירל (וזה ניחן גם בסימפול של מייגן טריינור בביצוע ל-"אני") וגם את הקשר הישיר שלה עם הקהל הצעיר.

ואם היה צריך אזכור לתקופה (מעבר לדברי הפתיחה המרגשים והחשובים של קירל בתחילת המופע) - אחת הנקודות העוצמתיות של הערב נרשמה כשנועה לבשה עיצוב מקורי של המותג “אשכרה” – מותג שהקימה הילי סולומון ז”ל, שנרצחה במסיבת הנובה. הוריה של הילי פנו לצוות ההלבשה של קירל וסיפרו על חלום בתם להלביש את נועה. קירל לא היססה – והגשימה את החלום הזה על הבמה כשהיא מבצעת את "תמיד יחכו לך" של לאה שבת לזכרה של סולמון, של הנרצחים, הנופלים וכתפילה להשבת החטופים. קליפ תמונות של הילי הוקרן לאחר מכן, והעצים את הרגע. זו לא רק מחווה – זו בחירה שמילאה את ההופעה במשמעות נוספת והזכירה לנו שלצד השמחה והשגרה שאנו מנסים לשדר גם בשביל הנפש, אנחנו עדיין במלחמה ועדיין יש חטופים בעזה.

המופע נחתם ב-”יש בי אהבה” – הסינגל הראשון של קירל שנכנס לפלייליסט של גלגלצ, וכנראה גם אחד הרגעים החזקים של הערב. הקהל שר בעוצמה, באהבה, ולבסוף – נועה פשוט נשברה. דמעות, חיוך רועד, מבט של "עשיתי את זה שוב". זו לא הייתה רק נפילת מתח אחרי מופע שלם שהחזיקה וכזה שספג כמה וכמה דחיות – אלא גם שיא. כמו בסיום הנאמבר שלה באירוויזיון ב-2023, אלו הרגעים שבהם נועה הכי אמיתית, הכי חשופה, הכי שלנו - ואלו הרגעים שאנחנו הכי אוהבים בה.

למי שהיה ספק - נועה קירל ממשיכה לעשות את זה שוב ושוב. לא רק בכישרון, אלא גם בלב ובעבודה קשה ואיזה כיף שהיא מוכיחה לנו את זה ביג טיים בכל פעם מחדש.