לתפארת המדינה: בני הנוער מעוררי ההשראה בישראל לשנת 2022. טל חמדי, מועצת התלמידים והנוער הארצית, צילומים פרטיים

לתפארת המדינה: בני הנוער מעוררי ההשראה בישראל לשנת 2022

מדליקי משואות גרסת הנוער: מערכת אתר "פרוגי" בחרה את הצעירים מעוררי ההשראה של ישראל לכבוד חגיגות העצמאות ה-74 של המדינה • מקימים מיזמים חינוכיים, עוזרים לניצולים, מבצעים מחקרים פורצי דרך, מקימים אולפן לעולים חדשים, תומכים בפליטים מאוקראינה ואפילו מגיעים לירח. זו הנבחרת שלנו לשנת 2022!

אמש (ד') נערך טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל שבירושלים ובו זכו 14 אזרחי ישראל להדליק את 12 המשואות המסורתיות. אבל, בנוסף לאותם מדליקי המשואות, יש לא מעט בני נוער פורצי דרך שפועלים למען החברה והקהילה, במיוחד בימים אלו, מעוררים השראה ומהווים מודל לחיקוי. לרגל חגיגות ה-74 למדינה, בחרנו ב-12 בני נוער שהכי מגיע להם להשיא משואה ולתפארת מדינת ישראל!

אושר רגב

בת 17, תלמידת כיתה יב בקריה למנהיגות ולמדעים אורט לוד. חניכת שבט אייל ב"צופי לוד", וחניכה בתוכנית המנהיגות "קו הזינוק" מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד.

במסגרת תכנית המנהיגות, יזמה רגב רשת מרכזי נוער חינוכיים ליליים שתפעל בפריפריה. הפיילוט של אושר יוקם בקרוב בלוד, בשכונה בה רוב הנוער נמצא ללא מסגרת בשעות אחר הצהריים. בנוסף למיזם, אושר החליטה להמשיך את העשייה ובקיץ הקרוב תצא לשנת שירות בתנועת הצופים בחדרה. "לא חשבתי שאגיע להישגים כאלו בגיל 17", אומרת לנו אושר, "הרבה פעמים שמעתי 'לא תצליחי' או 'נשים לא באמת מובילות שינוי, בטח לא בגיל הזה', אבל תנו לי להגיד לכם משהו ואני מקווה שתזכרו את זה בכל צעד שלכם: אם אתם רוצים להשיג משהו - תשיגו. אל תשאלו אף אחד! לא משנה בני כמה אתם.ן או מאיפה אתם.ן בארץ , ובטח שלא משנה מה המצב הסוציואקונומי שלכם".

© צילום פרטי

יובל שבירו

בת 18, תלמידת כיתה י"ב בבית הספר הרב תחומי עמל ב' פתח תקווה. לפני שנה החליטה יובל להתגייס למען ניצולי שואה ובמסגרת היוזמה הפרטית שלה החליטה ליזום קשר עם ניצולי השואה, לבשל להם ארוחות חמות ולדאוג להם לתרופות - הכל במו ידייה. מקורביה של שבירו מספרים שהיוזמה החלה בעקבות כתבה בה צפתה ונגעה לליבה. יובל הרגישה שהיא חייבת לעשות משהו עבורם, וגם עבור עצמה.

© צילום פרטי

"הפעלתי את כל האנשים שאני מכירה, פניתי לעירייה, גייסתי מצרכים מהתלמידים והמורות והחלטתי שאני רוצה לבשל לניצולי שואה. שבוע לאחר מכן היה לי כבר הכל... נסעתי במונית לחלק לשישה ניצולי שואה. לאט לאט התרחבתי ואנשים נוספים באו לעזור לי לחלק, הכל אני מבשלת בעצמי", סיפרה יובל על היוזמה וציינה - "לא מזמן עברתי תאונת דרכים, אז אני בהפסקה ומקווה שבקרוב אחזור לבשל להם. בינתיים אני בקשר עם כל הניצולים ומדברת איתם בטלפון על בסיס יום יומי. דואגת להם לתרופות, לכל מה שחסר ובעיקר שואלת לשלומם".

© צילום פרטי

אורי צרור

בן 17, בעלים של משרד יחסי ציבור תחת שמו, העוסק בכל הנוגע לתקשורת ומשפיענים. צרור מטפל במגוון מותגים ואמנים מתחומים שונים (בעיקר צרכנות, אופנה, ביוטי, קולינריה, תרבות ועוד). בין לקוחותיו נמנים מותגי האופנה הבינלאומיים GUESS, DKNY, מותגי האיפור והטיפוח של עדה לזורגן וגל גונן, מג'יק קאס, הזמרים מאור אדרי, מושיקו מור ואלקנה מרציאנו, אביתר עוזרי, אתי כרייף, המעצבת אפרת קליג, רשת אושי אושי ועוד רבים.

© אור גפן

בעשייתו המוקדמת והצעירה, צרור מסמל את פניו של הדור - שיודע לכוון את יעדיו, להשיג ולא לחשוש לפעול כבר עכשיו, עוד טרם היציאה לחיים הבוגרים. בתוך עולם של מבוגרים, צרור הצליח לבלוט ולגייס לקוחות שלא מביישים אנשי יח"צ וותיקים בתחום. אורי מוכיח שרצון ורדיפה בעקבות החלומות עשויים להוביל אותך רחוק, גם אתה בן נוער. בתוך כך הוא הפך למשפיע בקרב בני גילו ומודל לחיקוי. "אני מאוד אוהב את המקצוע שלי. משתדל ליהנות מכל רגע", משתף אותנו. "זה אכן מאתגר ויש הרבה רגעים לא פשוטים, שלא לומר קשים מאוד. אבל אלו החיים. לשמחתי מצאתי את הייעוד שלי בגיל מוקדם ובחרתי לעשות את הדבר האהוב עליי ולהפוך אותו למקצוע".

על הבחירה בו כבן נוער מעורר השראה אמר לנו, "אני לא מחפש להוות השראה למרות שזה כבוד גדול, אני פשוט עושה את מה שאני טוב בו בצורה אחראית, יעילה ומסורה. 'על הדרך' אני זוכה, בכבוד רב, לקבל הודעות מבני נוער וגם ממבוגרים שרואים בי דמות להשראה. זה כבוד ענק, זה מרגש ומשמח אותי בכל פעם מחדש".

© טל חמדי

יהונתן יעקובי

בן 18, מנתניה, תלמיד בכיתה י"ב בבית הספר "חוף השרון",סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטת בר אילן וחניך מסלול המנהיגות של ארגון LEAD. מתוך השיח שעלה ליהונתן עם בני המשפחה שעלו לארץ (מגיאורגיה) הוא הבין שלהיות עולה חדש זוהי חוויה מטלטלת וקשה, והשפה מהווה מחסום וקושי משמעותיים. יהונתן זיהה את הצורך של העולים החדשים והקים את מיזם האולפן שלו לעברית המסייע לקליטה. בשביל אותם העולים הקים יהונתן את הפרויקט "חולקים עברית", פורמט ייחודי של אולפן המתקיים באמצעות מפגשים חברתיים חוויתים ושיח בעברית עם בני נוער אשר מתרגלים עם העולים החדשים בנתניה, בעיקר בקרב אוכלסיית הגיל השלישי.

"יש הרבה מאוד עולים חדשים, בעיקר מבוגרים, שגם אחרי הרבה זמן בארץ לא יודעים עברית ברמה מספקת, רק בגלל שאין להם מספיק הזדמנויות להיות בתקשורת רציפה ושיח עם דוברי עברית אחרים כדי לתרגל את השימוש בשפה", מספר לנו יעקובי. התכנים שעולים במפגשים בפרויקט של יהונתן מגיעים מהשטח, מתוך הצורך של אותם עולים, למשל תפריט במסעדה, או שיח בנושא אקטואלי כזה או אחר. יהונתן דוחה את הגיוס שלו לצה"ל במטרה להגדיל את היקף הפרויקט שלו שצבר תאוצה במהלך תקופת הקורונה ועם הגעת הרבה עולים חדשים מאוקראינה. "ב'חולקים עברית' אנחנו מעוניינים להקל, אפילו קצת, על מציאות החיים של העולים החדשים בארץ. לצערי, הרבה מאוד עולים חדשים בוחרים אחרי תקופה מסוימת לחזור חזרה למדינות מהן הם עלו, וזה מאוד מעציב. באמצעות הפרויקט אני רוצה למנוע את התופעה הזו עד כמה שניתן וליצור תחושת שייכות גדולה יותר של העולים למדינה ולחברה הישראלית".

© צילום פרטי

מרווה ג'אבר

תלמידה בכיתה י"ב 3 בבית ספר "מקיף א" ע"ש קאסם גאנם. מרווה היא יזמית צעירה, מתנדבת בתנועות הצופים הדרוזים, מדריכה במד"צים ומכהנת כיו"ר מועצת התלמידים בבית הספר שלה. בנוסף, משתתפת בתכנית "קו הזינוק" מטעם שותפויות רוטשילד. מרווה החלה יוזמה מרגשת בחודש ספטמבר האחרון שנקראת "North". מטרת היוזמה היא העלאת מודעות וגיוס כספים למען בעלי חיים נזקקים. "זה התחיל מסיפור אישי, אימצתי כלב שבעבר כמעט איבד את חייו אחרי שהזניחו אותו ללא אוכל ומים כמה ימים, אז החלטתי להגדיל את מעגל ההשפעה שלי ולהעביר את המסר בצורה יצירתית וכיפית", סיפרה לנו על המיזם. מרווה הצליחה לגייס למיזם בני נוער רבים דרך תנועות נוער. הרבה אנשים מבוגרים, ילדים ונוער באו ותרמו מזמנם ומכספם.

© באדיבות קו הזינוק

זוהי לא היוזמה החברתית הראשונה של מרווה שכן בשנת 2020 הובילה מיזם בשם "Bookflix" שמטרתו לגייס כספים למען חולי סרטן בישראל. במסגרת המיזם נמכרו ספרים מגווני, וכן כלל פעילויות כמו: הקרנת סרטים, דוכנים שונים והפעלות לילדים. "אני חושבת שדרך שני המיזמים הצלחתי להעניק ולחזק את ערך הנתינה בקרב בני הנוער", סיכמה מרווה על העשייה שלה.

© צילום פרטי

עומר שחר

בן 17, תלמיד כיתה י"ב מעפולה, יושב ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית מזה עשרה חודשים, ולפני כחודשיים זכה באות שרת החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן. בשנה האחרונה הוביל שינוייים גדולים במערכת החינוך כשהבולט ביניהם הוא שינוי רפורמת הבגרויות שהוכרז בחודש האחרון.

לאורך כל השנה ייצג עומר את התלמידים והנוער בישראל מול כל מקבלי ההחלטות, רץ בין משרדי הממשלה, הכנסת וגורמי התקשורת כדי להשמיע את קול הנוער בכל מקום ולהשתתף בכל רפורמה או החלטה המתקבלת. במהלך השנה הנוכחית הוביל מספר שינויים רחבים ומשמעותיים: השינוי הגדול ביותר הוא רפורמת הבגרויות, בו היה חלק משמעותי מאוד מכתיבתה יחד עם שרת החינוך, כדי להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולשנות את שיטת הבגרויות לשיטה מעניינת ומעצימה יותר. "הרפורמה הזו הייתה אחת ממטרות העל שלי בתפקיד, מתוך הבנה ודחף לשנות את השיטה המיושנת ולתת יותר כלים שיעזרו לנו בחיים מאשר לשנן חומר שנשכח אחרי הבחינה. הרגשתי הצלחה אדירה שהובלנו את השינוי הזה, כי אני יודע שהוא ייצור עתיד טוב יותר במערכת החינוך", שיתף אותנו עומר בהישג הטרי. 

© באדיבות דוברות מועצת התלמידים והנוער הארצית

בנוסף לשינוי הזה, לאורך השנה המועצה בראשותו הובילה וקידמה מספר תהליכים להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 כמו: הוספת שיעורי חינוך מיני, שיעורי הכנה לחיים בתחומים שונים והוספת פיקוח על בתי הספר - כדי שהדברים אכן יישומו בגלל העדפת שעות או מחסור ביועצים. "אין סיבה שהתלמידים ישלמו את המחיר", מדגיש עומר ומוסיף, "בית הספר יהיה המקום בו אנחנו לומדים את החיים האמיתיים ולא רק איך להוציא תעודת בגרות". בנוסף, הוביל את שינוי לשון הפנייה בבגרויות, לקח חלק בכתיבת התוכנית למיגור האלימות במערכת החינוך "לא מרימים ידיים, באים בטוב", דאג לשמור על זכויות התלמידים בבית הספר ומחוץ לבית הספר וקידם את כל נושא החינוך הבלתי פורמלי מבחינה תקציבית. בגל הרביעי והחמישי של הקורונה נלחם יחד עם המועצה כדי שבתי הספר ישארו פתוחים והחינוך והתלמידים יהיו בראש סדר העדיפויות. 

"אני לא רוצה לשבת מהצד ולהתלונן, אלא להשפיע על החיים שלי. אני בוחר להיות אקטיבי בשינוי המציאות. גם אם זה קשה ומורכב - השנה האחרונה הראתה לי שזה אפשרי. בדרך ניתן למצוא שותפים משמעותיים שרוצים לשפר את החברה גם כן".

© באדיבות דוברות מועצת התלמידים והנוער הארצית

אוריה, אבישג והדס

אוריה כחלון (16 דימונה), אבישג ביטון (16, מצפה רמון) והדס קופמן (15, סנסנה) לומדות במגמת הנדסת תוכנה במדרשת אמ"ית קמה ירוחם והן חלק מצוות הפיתוח של מרכז המדעים, אשר עבד במשך כשנה על מערכת בקרה ושליטה על גדילת חומוס בחלל. מדובר במערכת שכללה חיישנים ומצלמות מיוחדות ושוגרה בהצלחה לחלל ע"י נאס"א לפני כחודשיים. מדובר במחקר ענק שיהווה בסיס למושבה מחוץ לכדור הארץ. יחד עם צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד ובראשם המדען הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL.

© Aviv Labs

"אנחנו מרגישות שהעבודה על מערכת לשליטה על צמיחת חומוס בחלל, לימדה אותנו רבות ברמה הטכנית, עבודת צוות, עמידה בזמנים ושימשה דוגמא לתלמידות אחרות להצטרף למגמות טכנולוגיות", מספרות הבנות על העבודה יחד ומוסיפות, "יותר מכל, אנחנו מרגישות גאווה שהיינו חלק מניסוי ששוגר לחלל וישפיע על הדרך שבה האנושות תוכל לחקור בצורה טובה יותר מקומות מחוץ לכדור הארץ שלנו".

© צילום פרטי

רועי אטיאס

בן 16, תלמיד כיתה י"א בבית הספר הרב תחומי עמל ב' פתח תקווה ,לומד הנדסת אלקטרוניקה במסלול שוחרים. רועי החליט להקים אתר סיכומים בבית הספר, בו התלמידים יכולים לקבל מידע לקראת בחינות הבגרות וכמובן להשלים חומר שהפסידו. היוזמה שלו התחילה כאשר בשנה שעברה בגלל הקורונה הם למדו דרך הזום והיה קשה לשאר התלמידים לעקוב אחר המידע. רועי סיכם את השיעור עבור כולם והעלה לשירות ה'דרייב'. אטיאס ראה שיש ביקוש גם בכיתות ושכבות נוספות והחליט להקים אתר שבו הוא, ועוד 20 תלמידים שהתגייסו לפרויקט, מעלים את החומר הנלמד. המורה שלו החליטה להפוך את זה כחלק מהמחויבות אישית וכל מי שמצרף למעשה מתנדב עבור שאר התלמידים. בנוסף, באתר יש אפשרות לחלוקת משימות וככה כל אחד עוקב באיזה נושא הוא צריך להעלות חומר, מה חסר וכו'.

"היוזמה שלי החלה בשנה שעברה בעקבות הקורונה, כאשר במהלכה למדנו דרך הזום. בשיעורי היסטוריה למשל, כשהקלדתי את מה שהמורה הכתיב לנו, שמתי לב שהיה קשה לשאר התלמידים לעקוב, לכן שיתפתי את הסיכום לכיתה, ובהמשך זה הפך להתנדבות כיתתית בשאר המקצועות... אני מרגיש סיפוק אדיר בהתנדבות הזאת ושמח שחבריי ללימודים מצליחים יותר בזכות האתר. כמו כן אני שמח שבית הספר נתן לנו הזדמנות להוכיח את היכולות שלנו".

© צילום פרטי

בר גרינזייד

בת 14, מאשדוד. זמרת וכוכבת טיקטוק במקצועה, ובזמנה הפנוי פעילה חברתית, מתנדבת במד"א, סטודנטית צעירה באוניברסיטת בר אילן.

מגיל קטן גרינזייד החלה בעשייה חברתית וכבר ביסודי הייתה חברת מועצת התלמידים. בכיתה ח' החלה פעילות התנדבותית במד״א, סיימה את הקורסים של 'נאמני הקורונה' ובשיא תקופת הקורונה התנדבה במשמרות בבדיקות קורונה. למרות שהיא עדיין בקורס, הספיקה להתנדב בפעילויות שונות לעזרה לפליטים מאוקראינה ובמוקד 'מלמם' - מוקד שנבנה לעזרה לפליטי אוקראינה - בשיתוף הסוכנות היהודית, מד״א ומשרד הרווחה. בר תורמת גם לניצולי השואה ופעילה בעמותה "לחיות בכבוד".

© צילום פרטי

בנוסף לעשייה החברתית, בחרה לעשות את המחקר האקדמאי שלה על השפעת הקריאה בקרב בני הנוער להישגים אקדמאיים. במחקר שלה השתתפו מעל 150 תלמידים בגילאי 12-14. "חקרתי האם יש קשר ישיר בין קריאת ספרים לבין הישגיהם הלימודיים של בני הנוער", שיתפה בר. "אני סבורה שקריאת הספרים משפיעה לטובה על הישגם הלימודיים של בני נוער וחשוב לי שהם יוכלו לראות שבכדי לשפר את הישגם הלימודיים באפשרותם לקרוא ספרים. בנוסף בתי הספר גם יוכלו לעודד את בני הנוער לקרוא ספרים עקב מחקר זה".

אם זה לא מספיק - בר היא ספורטאית אקסטרים בתחום תעופת הגוף. שנתיים שהיא מחזיקה בתואר אלופת ישראל.

© צילום פרטי

מיה עציון

בת 17 מגבעת אלה, תלמידת כיתה י"ב בכפר הנוער "ויצו" בנהלל, זכתה לאחרונה באולימפיאדה לביוטכנולוגיה שנערכה בטכניון שבחיפה.

כבר בשנה הראשונה שבה כפר הנוער ניגש לתחרות (שמארגן משרד החינוך והטכניון) - הוא גם זוכה בה. במהלך לימודיה בביוטכנולוגיה מיה ביצעה עבודת מחקר שבמהלכה הצליחה לפתח פרוטוקול לייצור כמויות גדולות של אנזים מרכזי בתעשייה הביוטכנולוגיה (מזון, רפואה ועוד), אלפא-עמילז, תוך שימוש בשיטות של הנדסה גנטית. את תוצאות עבודתה היא הציגה בפני חוקרים מהפקולטה לביוטכנולוגיה בטכניון בתחרות האולימפיאדה לביוטכנולוגיה, שנערכה בפעם החמישית.

"האולימפיאדה לביוטכנולוגיה הייתה בשבילי הזדמנות לחוות חוויה ייחודית שדרשה ממני מאמץ והשקעה ובעיקר הביאה איתה הכרות מעמיקה יותר של עולם הביוטכנולוגיה והבנה של המשמעות הגדולה שיש לפיתוח תהליכים ביוטכנולוגיים", אמרה מיה אחרי הזכייה.

© מעיין אייזנשטיין

איתי הולנדר

בן 18 ממודיעין, לומד בישיבה התיכונית בעיר. הולנדר הוא ראש צוות עשייה ופרויקטים בסניף יש"י בתנועת בני עקיבא, חבר בקהילת הנוער של teenk וכבר כמעט שנתיים שגריר בארגון LEAD לפיתוח מנהיגות צעירה.

הולנדר כתב את הספר "דוקים" (הנמצא בעריכה בימים אלו), סיפור עלילה שמראה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מזווית של בני נוער ונותן נקודת מבט חדשה על הסכסוך כולו. בנוסף, הקים סדנאות כתיבה לתלמידי חטיבת ביניים כדי להגדיל ולהעביר את מתנת הכתיבה לדור הבא, ואת תוכנית "אורי", סדנה שהמטרה שלה היא לעזור לנוער למצוא תחומי עיסוק שהם מתחברים אליהם ויכולים לספק אותם. "העשייה הרבה ממלאה אותי וגורמת לי לתחושת משמעות וסיפוק. בעזרתה אני מגשים את החלום הכי גדול שלי – השפעה. דרך הפרויקטים המגוונים אני משתדל לעשות שינוי בכמה שיותר תחומים שחשובים לי, תוך כדי שאני עושה את מה שאני אוהב ופועל בו, ובפרט בכתיבה. המשפט שמנחה אותי ומוביל אותי הוא 'תירדם עם חלום ותקום עם מטרה', כי הוא תמיד מזכיר לי שחלומות במגירה לא שווים כלום וכי הם נוצרו רק כדי שנגשים אותם".

גילוי נאות: איתי הוא גם כתב צעיר באתר הנוער פרוגי.

© צילום פרטי

תמר, גאיה, מאיה, קשת והילי

קשת פרגי (16), גאיה ראובנוב (16), הילי ישראל (14), מאיה נור (15) ותמר צברי (15)  הן מדריכות צעירות מ"קן נחלת יצחק" בתל אביב. חבורת הבנות הגיעה למלון גרנד ביץ׳ בעיר, ואימצו את קבוצת הילדים העולים מאוקראינה ששהתה שם בתקופת ההתאקלמות בארץ. הבנות הגיעו למלון מדי יום בשעות אחר הצהריים, הדריכו והפעילו את הילדים.ות, יצרו איתם קשר אישי קרוב ולימדו אותם מילים ראשונות בעברית.

© באדיבות הנוער העובד והלומד

"כשפרצה המלחמה באוקראינה, הרבה מאיתנו הרגישו חסרי אונים לנוכח הסבל והמצב החדש. נפלה בזכותנו היכולת לבוא ולעזור לילדים שעברו סיוט שלא נגמר, לבוא ולוודא שהדבר הראשון שהם יראו בארץ זה פרצוף חברי, ועל זה אנחנו לא חושבות שמישהי הייתה מוותרת".

במשך יותר מחודש אנחנו מגיעות למלון שבו נמצאים העולים כדי לבלות עם הילדים, למשל ללמד את הגדולים קצת עברית ולעזור להם להתאקלם, או לשחק עם הילדים הקטנים כדי שהאחים הגדולים והאמהות יוכלו לנוח דקה ולהתפנות לדברים נוספים בזמן הזה שיכול להיות סיוט עבורם.

© תנועת הנוער העובד והלומד

 

תגובות