עוברים להקשב: טיפים ללימודים בתקופת המלחמה
הלימודים בתקופת המלחמה הפכו לאתגר משמעותי עבור בני נוער ותלמידים. אם מדובר בהפרעת קשב, הרי שהאתגר הרבה יותר גדול. בימי המלחמה האתגר אף גדל יותר. הנה כמה טיפים מאת ד"ר שירלי הרשקו, שסייעו בלמידה בתקופה המורכבת הזו
קושי בלימודים עבור בני הנוער עם הפרעות קשב הוא אינו דבר חדש, אך בתקופה הזו מתגבר עוד יותר בשיעורים בזום, שהפכו פופולריים בתקופת המלחמה. התלמידים מתקשים להתרכז ולהיות קשובים משום שיש הרבה הסחות דעת ואין מי שיעזור להם להתרכז.
הלימודים בבית גם קשים יותר משום שאין את הפן החברתי, שבו יושבים עם שאר התלמידים בכיתה, ולכן הם צפויים להתרכז בטווח קשב של עד 15 דקות בלבד.
המחקר הישראלי מראה שקבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא מתבגרים עם הפרעת קשב, בשל קשיי ההתארגנות שלהם בתקופה זו, ועל כן החוקרים ממליצים למורים לפקח עליהם במיוחד. על כן, אם אתם מגלים קושי בלהתרכז, כדאי לפנות את המורים ולבקש עזרה ותשומת לב. בנוסף, בתקופה זו מחריפים קשיים שקיימים מאליהם, כמו היפראקטיביות, ויסות רגשי לקוי הגורם להתקפי זעם ולתסכולים, ובידוד חברתי.
מה אפשר לעשות? רוב המשפחות מתמודדות בימים אלו עם אתגרים עצומים, אולם, המצב יכול להחמיר במשפחות הקשב. מומלץ להמשיך מעקב רפואי ובמידת הצורך להמשיך ליטול את הטיפול התרופתי גם בבית. בנוסף, הטיפול התרופתי גם מוריד את הסיכון לתחלואה הנלווית ולקשיים הנוספים מבחינה רגשית, תזונתית ועוד.
טיפים ללמידה בתקופת מלחמה לכל התלמידים:
בניית סדר יום – חשוב לבנות מסגרת כמה שיותר ברורה ומובנת. נכון שבני נוער לא אוהבים מסגרת אך הולכים לאיבוד בלעדיה. אפשר לארגן בכל סוף שבוע לו"ז פעילות שבועי, המשלב גם ארוחות מסודרות, חלוקת משימות גדולות לחלקים קטנים יותר, שיבוץ פעילויות חברתיות, תנועות נוער וכד'. כך לא תגיעו ברגע האחרון עם משימות לא פתורות.
- שינה - לתלמיד עייף אין כוח מנטלי, ולכן הוא תנועתי ופחות מרוכז בלימודים. הפרעות בשינה מאפיינות 75% מאנשי הקשב (הירדמות מאוחרת, קושי בהתעוררות ושינה לא רציפה), אולם אלו מחריפות בתקופות כגון זו, בשל הלחצים שמסביב. לכן, רצוי לנסות לשמור על שגרת שינה מסוימת ומספיק שעות שינה בלילה.
- ספורט - נמצא כמסייע בתיעול ההיפראקטיביות והדחף, מגביר יכולת ריכוז, מעלה את הדימוי העצמי ועוד. שילוב ספורט באופן קבוע בסדר היום, ישפיע לטובה גם על היכולת הלימודית. גם יציאה למרחב בחוץ, תזוזה, יציאה אל השמש או אפילו הקשבה של 5 דקות יומיות למדיטציה, יחוללו פלאים לרמת הקשב בלימודים.
- למידה לפי הסגנון האישי שלכם – חשוב לדעת איזה סגנון למידה מאפיין אתכם, וללמוד באופן שמתאים לסגנון. כך למשל: לומד שמיעתי, עדיף שישלב למידה עם חברים, לומד חזותי יותר, עדיף שישקיע את הזמן לסכם, לעשות מצגות ותרשימי זרימה לבד. יש ברשת שאלונים שיכולים לעזור לכם לאבחן איזה סגנון למידה מאפיין אתכם.
- המעיטו בצפייה בחדשות – צפייה מרובה בתכנים קשים מהמלחמה, סרטוני זוועות וחדשות רעות, יעלו את מפלס החרדה והסטרס, וכך ישפיעו לרעה על היכולת הלימודית. רצוי גם לבטל התראות מאתרי חדשות.
ד"ר שירלי הרשקו, היא המומחית הבכירה בישראל בתחום הקשב. חוקרת וסופרת, פודקאסטרית, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים מצליחים (ביניהם רב המכר, "אנשי הקשב").