מטה ההסברה האזרחי נלחם באנטישמיות: "עוד לא עברו 80 שנה וזה חוזר, ועוד יכול לחזור"
בשבת הקרובה, יצויין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. אליאב בטיטו, ראש מטה ההסברה האזרחי, משתף בריאיון על הפעילות שלהם לקידום הנרטיב הישראלי ועד כמה יש דמיון, בין השואה ל-7.10.
מאז ה-7.10, אין יום שעובר בלי שאנחנו שומעים את המילה- הסברה. אנשים רבים התגייסו למען ההסברה הישראלית בעולם. במטה ההסברה האזרחי, נמצאים כאלפיים מתנדבים שהתגייסו למאבק באנטישמיות ולמאמץ הסברתי בדרכים שונות, כדי שהעולם יווכח לזוועות השבת השחורה. לקראת יום השואה הבינלאומי, שיצויין ב-27.01.23 (יום שבת), בטיטו משתף אותנו בפעילותו של המטה, האם לדעתו הממשלה מצליחה לעשות הסברה ומסביר לנו, מה כל אחד יכול לעשות בעצמו, כדי למגר את האנטישמיות שלצערנו הרב, עדיין קיימת.
איך הגעת לתחום ההסברה?
"כשהתחילה המלחמה, התחלתי כמו כולם לשתף סרטונים ופוסטים בעד ישראל בתחומי ההסברה" אליאב מספר. "חברים ביקשו ממני לפתוח קבוצה בווטצאפ, אמרו 'תשלח את החומרים שאתה מוצא', פתחתי את הקבוצה ותוך חמש דקות, היו בה יותר מאלף אנשים. מכאן נפתחה עוד קבוצה, אחריה עוד כמה קבוצות ותוך עשר שעות, 12 אלף אנשים הצטרפו ל-15 קבוצות וזה ממש התפוצץ. במקביל, אנשים שלא הכרתי ולא דיברתי איתם התחילו לשאול אותי בפרטי, אם יש לי סרטון הסברה באיטלקית, בפורטוגזית והתחילו לבקש חומרים בכל מיני שפות, אז שאלתי בקבוצת אם יש עורך וידאו, גרפיקאי ומתורגמן. מפה לשם, לא שואל שאלה אחת ובום, מאה אנשים רצו להתנדב, לעזור והדבר היותר מגניב, הוא שגם אנשים שלא קשורים לתוכן התנדבו. אחד למשל אמר 'אני לא עורך וידאו אבל מתכנת', אחת אמרה 'אני לא גרפיקאית, אבל עורכת דין', שאלה 'איך אני יכולה לעזור' ומפה הכל התחיל".
מהי העבודה העיקרית של מטה ההסברה האזרחי כיום?
"מטה ההסברה האזרחי, הוא גוף ההסברה הגדול ביותר בישראל עם אלפיים מתנדבים מכל רחבי העולם ביניהם גרפיקאים, עורכי וידאו, צלמים, אנשי פיתוח ועורכי דין. המטה גם מחולק לארבע חטיבות שהן משפט, טכנולוגיה מדיה, חינוך ויש ארבע זרועות שהן קהלי יעד שדורשים התייחסות מיוחדת ואלה נשים, נוער וצעירים, קהילה גאה וחברה ערבית. זה מה שהמטה עושה, מתעסק עם התחומים הללו ונאבק באנטישמיות, שזה הדבר הכי חשוב בעשורים הקרובים כנראה ולקדם את הנרטיב הישראלי".
אתה חושב שהממשלה מצליחה לעשות בעצמה בכלל הסברה?
"תראה. זה קצת יותר מורכב" משיב אליאב ומרחיב: "הממשלה עושה הסברה, היא כל הזמן מסבירה ואנחנו, פחות מתעסקים בהסברה קלאסית. המטרה שלנו בסוף, היא להשפיע על דעת הקהל העולמית וזה אומר, שצריך לעשות משהו קצת שונה מהסברה ויותר תעמולה. המטרה שלנו היא לא לשכנע את אלו שכבר השתכנעו, כי יהיה נורא קשה לשכנע אותם. אנחנו מנסים לשכנע את האנשים שלא גיבשו דעה. לכן, צריך לפעול בכלים פחות הסברתיים, יותר תעמולתיים ולרתום אותם אלינו. לגבי הממשלה, גוף ממשלתי לא יכול לעשות את אותם הדברים כמו גופים אזרחיים וכאן, יש יתרונות שלממשלה אין".
אילו יתרונות?
"במטה האזרחי, יש אפשרות אפשר להגיב מהר, פחות בירוקרטי ולהוציא מסרים עצמאיים. למשל, כמו שרואים 'Queers For Palestine' אנחנו אומרים 'Chincken For KFC' וזה מסר שהממשלה לא יכולה להעביר אותו, אז זה היתרון כגוף אזרחי. הדבר הנוסף, הוא היציבות. הרי גופים ממשלתיים מתחלפים כל יומיים, כל שנתיים יש לך שר חדש, המסרים מתעדכנים ובגוף אזרחי, אפשר לעשות תוכנית הסברה לטווח ארוך. זה מה שצריך בדעת קהל, זה מה שצריך בהסברה ואני לא יכול לשנות את דעת הקהל ביום, אבל אני חייב להבין שזה קרב שהמדינה צריכה אותו והיא לא יכולה לנהל אותו, כמדינה שכל דבר בה מתחלף. היתרון הנוסף הוא שבסופו של דבר, אנחנו מדברים מאנשים לאנשים בגובה העיניים וכשאני רואה פרסום ממשלתי לעומת פרסום אזרחי, הפרסום האזרחי נוגע יותר".
האנטישמיות בעולם מתעצמת, היום הוא יום השואה הבינלאומי - עד כמה ההשוואה נעשית בימים אלו ובהקשר הזה?
"די הרבה. אני חושב שיש שני קווים מאוד בולטים, שמשווים את השואה למה שקרה בשבעה באוקטובר. הקו הראשון זה האירועים עצמם, הפשעים שנעשו בשואה חוזרו על עצמם בשבעה באוקטובר. פתאום ראינו רצח של יהודים, התעללות ואת כל הדברים הנוראיים. הדבר השני הוא עניין ההכחשה, שכמו שאנשים הכחישו את השואה ואמרו 'זה לא קרה', 'זו המצאה של היהודים' ו 'זה שקר', אנחנו מתחילים לראות את זה בהקשר של השבעה באוקטובר. עברו כולה שלושה חודשים מאז וגם כאן אנשים אומרים 'ישראל המציאה', 'זה פייק', 'ישראלים משקרים', 'הם חיפשו עילה' ואלו שני קווים, שאנחנו רואים אותם כנורא דומים, בין השואה לבין השבעה באוקטובר".
מה בכל זאת שונה מאז?
"אני חושב שהשוני הכי גדול, הוא שהפעם יש סמארטפונים, יש תיעודים ואנחנו בעידן קצת אחר. אחד הדברים שהיו קשים בשואה, זה שרוב התיעודים היו בנויים בעיקר על עדויות והפעם, רוב הטיעונים בנויים על תיעודים ולא על עדויות. יש המון עדויות ואנחנו כמובן מסתמכים עליהן, אבל יש איזשהו רובד נוסף. יש גם את התיעודים עצמם וזה עוזר לנו, גם ברמה ההסברתית וגם ברמה ההיסטורית של לתעד את מה שקרה כאן".
האם העולם בכלל למד מאז תקופת השואה?
"אני חושב שהעולם זו הגדרה די רחבה, בהקשר של לימודי השואה. אתה רואה את הגרמנים שנעמדים לצידינו היום וכנראה, שהם כן למדו משהו. עם זאת, אין ספק שבסוף אנחנו רואים שעוד לא עברו שמונה עשורים והנה, זה חוזר ועוד יכול לחזור".
האם האנטישמיות של היום מסוכנת יותר מבעבר?
"אני לא יודע האם היא מסוכנת יותר מבעבר. אני חושב, שאנטישמיות זו אנטישמיות וכמו שהיא הייתה מסוכנת בעבר, היא מסוכנת גם כיום בהיבטים אחרים. בגלל הרשתות החברתיות, האנטישמיות מקבלת הרבה יותר עוצמה ואם בעבר ילדה שגרה בפריז הייתה נתקלת באנטישמיות בבית הספר, היום מספיק שנמצאת ברשת ויכולה להיתקל כנראה באנטישמיות, בצורה הרבה יותר נגישה. אם זה לא היה קורה בבית הספר שלה, היא הייתה חווה את זה בעצימות יותר נמוכה, אבל בגלל הרשת כל אחד חווה את זה בעצימות מאוד גבוהה".
איך בכלל נלחמים בדבר כזה?
"הדבר הראשון שחייבים להבין מעבר לזה שיש כאן בעיה, הוא שייקח המון זמן לטפל בה. זה לא שמחר בבוקר האנטישמיות תיעלם מן העולם, זה לא שמחר בבוקר כל תושבי העולם יהיו אוהבי ישראל ולא יהיו יותר שונאי ישראל, זה לא יקרה וייקח זמן. כמה זמן? עשרות שנים, הכל תלוי בהתקדמות של הצד השני. צריך לזכור, שהצד השני מריץ נגדנו מסע תעמולה מאוד מתקדם ובהיבטים של השיווק, הם עושים עבודה סופר מתקדמת, סופר מרשימה ויקח זמן לתקן את זה".
מה כל אחד יכול לעשות באופן אישי כדי למגר אנטישמיות?
"אני חושב שיש כאן חשיבות מאוד גדולה של הציבור, להירתם להפצת הנרטיב הישראלי. זה אומר להכיר אנשים מח''ול, לספר את הסיפור הישראלי, לשתף אותם בדברים שקורים כאן ובמקביל לדווח. אם רואים עכשיו אנטישמיות, צריך לדעת לבוא, לדווח ולהאיר את הנורה האדומה. יש המון ארגונים שמתעסקים בזה ואפשר לדווח גם לדווח אלינו, אבל יש המון ארגונים שאפשר לדווח להם".
למה הכוונה לדווח ולהאיר את הנורה האדומה?
"אני אתן לך דוגמה. היה עכשיו את השימוע בארצות הברית, שבו ועדת החינוך של בית הנבחרים האמריקאי חקרה שלוש נשיאות של אוניברסיטאות 'פנסילבניה', 'הרווארד' ו-'MIT', האם הן אוכפות אנטישמיות בקמפוסים. כששאלו כל נשיאה, האם מעשה כזה הוא אנטישמי היא ענתה 'תלוי בהקשר' וזו תוצאה ישירה של יהודים, שדיווחו על כך שהאוניברסיטאות לא אוכפות את האנטישמיות. בעקבות אותם דיווחים, הוגשה תביעה על ידי סטודנטים יהודיים, משרד החינוך האמריקאי עשה שימוע בנושא הזה והוביל להתפטרותן של נשיאות 'פנסילבניה' ו'הרווארד' ".
לינק לאתר של מטה ההסברה האזרחי